לילך אשר טופילסקי דיסקונט
צילום: סיון פרג'

דיסקונט: הושלם המיזוג בין מוניציפל למרכנתיל

לקוחות מוניציפל (דקסיה לשעבר) הופכים מהיום ללקוחות בנק מרכנתיל; את המיזוג הובילה מנכ"לית דיסקונט הפורשת, לילך אשר טופילסקי יחד עם יו"ר מרכנתיל אתי דויטש 
ערן סוקול | (2)

בנק דיסקונט -1.03% מדווח כי הבוקר הושלם מיזוג בנק מוניציפל (דקסיה לשעבר), עם בנק מרכנתיל מקבוצת דיסקונט. על פי הדיווח, המיזוג מהווה מהלך נוסף ביישום התוכנית האסטרטגית הרב שנתית של קבוצת דיסקונט, המבוססת על צמיחה והרחבת פעילות הקבוצה. בנק מוניציפל ימוזג לתוך בנק מרכנתיל הפועל באמצעות רשת של 74 סניפים ברחבי הארץ ובעיקר בפריפריה. בבנק מציינים כי לקוחות הבנק הממוזג ייהנו מתשתיות מתקדמות, ממעטפת שירות מלאה בדגש על שירות אישי של בנקאים מקצועיים, ומהצעות ערך לתושבים ולעסקים הפועלים ברשויות המקומיות. אתי דויטש, יו"ר בנק מרכנתיל: " אנו שמחים להשלים את הליך המיזוג ולקבל בברכה את לקוחות בנק מוניציפל שהופכים מהיום ללקוחותינו בבנק מרכנתיל. אנו מודים להם על האמון ומתחייבים להמשיך ולהעניק להם את השירות הייחודי לו זכו לאורך השנים. בשמי ובשם דירקטוריון והנהלת קבוצת דיסקונט, אנו מודים לבעלי המניות על הבחירה והבעת האמון בקבוצת דיסקונט. מבקשים להביע תודה והערכה מיוחדת לדירקטוריון מוניציפל ולעומדת בראשו, היו"ר גב' לבנה שיפמן, על הובלת תהליך סדור ומכובד של המיזוג עד להשלמתו המוצלחת". את הליך המיזוג הובילה מנכ"לית קבוצת דיסקונט הפורשת, לילך אשר טופילסקי יחד עם אתי דויטש סמנכ"לית בכירה, הממונה על חטיבת ניהול קבוצתי ורגולציה ויו"ר בנק מרכנתיל, זיו בירון, ראש חטיבת תכנון אסטרטגיה וכספים שמונה למנכ"ל דיסקונט ניו יורק, מנכ"ל בנק מרכנתיל שוקי בורשטיין וראש החטיבה הפיננסית בבנק מרכנתיל, ציון בקר. את העסקה ליוותה חב' דיסקונט קפיטל בראשות המנכ"לית הילה חימי-אלפרט.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כמה לקוחות יש למוניציפל? (ל"ת)
    מוביל מיזוגים 01/12/2019 22:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דורש ניקוי אורוות בהנהלה שגרמה נזקים (ל"ת)
    בעל מניות לשעבר 01/12/2019 18:45
    הגב לתגובה זו
אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה בשער הדולר״

מנדי הניג |

רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8%   מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר. 

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים, בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.

הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.

במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל. 

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מחר בבורסה - קמטק ונובה יצנחו ב-5%, טבע תעלה ב-2%

על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים

מערכת ביזפורטל |

כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.

אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת. 

 מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות.  האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.

החשש מהסלמה הוא ברור ומשפיע לשלילה, כאשר מדברים על הפסקת אש, השוק הופך לחיובי, וזה אומר שהוא מטולטל מאוד ב-680 הימים האחרונים מאז 7 באוקטובר, כשבסה"כ הוא מטולטל כלפי מעלה. 


מחר בבורסה צפוי להיות יום רגוע יחסית. המשק בסוג של שביתה חלקית ומחאה למען החטופים. מדברים על הפחתת רכישות וצריכה שוטפת למען אלו שעזבו את העבודה והעסק שלהם כדי להגיע למחאה. אבל לא ברור איך זה עוזר למחאה. זה פוגע בעסקים.