רשות ני"ע מספקת תמרורי אזהרה להימנעות מהונאות בהשקעות
רשות ניירות ערך מפרסמת היום את "המדריך לגלקסיה להשקעות לא מפוקחות" - מדריך המפרט את התובנות שנאספו לאורך השנים מהטיפול במיזמי השקעות, הפועלים בניגוד לחוק.
כמו כן, מציע המדריך מספר דרכים להימנע מהשקעות לא מפוקחות אשר יכולות להתברר כהונאות, וכן מספר "תמרורי אזהרה" למשקיע. את המדריך המלא ניתן לקרוא באתר רשות ניירות ערך.
כיצד להימנע מהשקעות לא מפוקחות?
ברשות ממליצים על ארבע פעולות עיקריות בכדי להגן על עצמכם מפני כניסה להשקעות לא מפוקחות. ראשית, ממליצים ברשות לבדוק ככל הניתן את הרקע והניסיון המקצועי של החברה, מנהליה ובעלי התפקידים בה, באמצעות אתר הרשות, בחיפוש כללי באינטרנט ובמרשמים אחרים.
שנית, להבין את מאפייני ההשקעה המוצעת, את רמת הסיכון שלה ואת התאמתה עבורכם כמשקיעים. אם הפרטים שניתנו אינם ברורים או מעורפלים. או שהחברה טוענת כי מדובר בפרטים "טכניים" או "מורכבים מדי" להבנה עבור משקיע שאינו מקצועי, או שניתנות תשובות לא ענייניות לשאלות קונקרטיות - זהו "דגל אדום" המהווה סימן אזהרה.
שלישית, אם לאחר קבלת ההסברים אודות ההשקעה ואודות חברה הדברים אינם ברורים, יש לפנות ולהתייעץ בגורם מקצועי המתמחה בתחום השקעות מסוג זה, קרי: יועץ השקעות, עו"ד, רו"ח וכדומה.
רביעית, לחשוב פעמיים. שוק ההון מציע השקעות מפוקחות במגוון רחב של אפיקים. אין סיבה להניח כי בהשקעות לא מפוקחות תוכל להרוויח יותר.
תמרורי אזהרה בהשקעה לא מפוקחת
ברשות אמורים שעצם העובדה שהשקעה אינה מפוקחת הוא תמרור אזהרה ברור למשקיעים. אך יש סימני אזהרה נוספים שעלו במקרים בארץ ובעולם המצביעים על סיכונים שהמשקיעים צריכים להיות ערים להם ביניהם:
הבטחות לרווחים גבוהים ללא סיכון או בסיכון נמוך - כל השקעה כרוכה בסיכון מסוים. לכן, חברה המצהירה כי בהשקעה המוצעת על ידה אין סיכון כלל או כי הסיכון נמוך מאד, אך מאידך ההשקעה צפויה להניב רווחים גבוהים, משקפת מצב דברים שאינו סביר כלכלית. באופן כללי, יש יחס ישר בין הסיכון והתשואה בהשקעה. ככל שהתשואה גבוהה יותר, כך גם הסיכון גדול יותר.
חברות או גורמים שאינם רשומים בישראל או שלא ניתן לאתר מידע לגביהם - חשוב לבדוק אם החברה המבצעת את הפעילות רשומה בישראל. פעמים רבות חברות לא מפוקחות אינן רשומות בישראל אלא במדינות כמו איי סיישל, איי הבתולה, או איי קיימן. רישום במקומות אלה צפוי להחמיר את מצבו של המשקיע כאשר תתעורר בעיה.
מדיניות שיווק אגרסיבית והפעלת לחצים פסיכולוגיים - שימוש באמירות כמו "השקעה של פעם בחיים" ויצירת דחיפות מיוחדת לביצוע ההשקעה הם נוהג מקובל אצל גורמים מפוקפקים. מומלץ להימנע ממצבי לחץ לביצוע השקעה במהירות, ולקחת זמן למחשבה ולקבלת ייעוץ מקצועי לפני העברת כספים או חתימה על מסמכים כלשהם.
מסירת פרטים בעל פה, אי מסירת פרטים כלל, אי מתן תשובות לשאלות - כחלק מאסטרטגיית השיווק האגרסיבית מקובל לראות מקרים בהם לא ניתנו תשובות לשאלות, או ניתנו תשובות לא ברורות, תוך מתן התחושה למשקיע כי מדובר בשאלות מיותרות, לא חשובות, המעידות על חוסר הבנה או חוסר היכרות שלו עם התחום.
העדר אסמכתאות בכתב - העדר מסמכים רשמיים, או מסמכים שנראה כי נוסחו ברשלנות ובחוסר מקצועיות וכוללים טעויות כתיב וכדומה, מצביעים גם הם על כך שמדובר בגורם לא מקצועי.
העדר פרטי קשר וכתובת רשמית של משרדי החברה, מלבד כתובת מייל או אינטרנט - בנוסף, גם העדר בעלי תפקידים בחברה מלבד נציג המכירות עמו משוחחים טלפונית והוא מבצע את כל הפעולות. כל אלה עשויים לעורר חשד באשר לחוקיות הפעילות, ולכך שתוך פרק זמן קצר לאחר השלמת גיוס הכספים החברה ונציגיה עשויים להיעלם עם כספי המשקיעים.
דרישה לקבלת סיסמאות והרשאות לחשבון המשקיע - מטרתם של משווקי השקעות לא מפוקחות שהתגלו כהונאות, הייתה בראש ובראשונה לגרום להעברת כספו של המשקיע או לקבל הרשאות לפעול בחשבונו. בקשות לקבל ייפוי כוח, פרטי כרטיס אשראי, או העברת כספים לחשבון החברה, לעתים כמקדמה, על מנת לנהל אותו משם - צריכות לעורר חשד.
עו"ד חוה בינשטוק, אחראית תחום השקעות לא מפוקחות במחלקת הייעוץ המשפטי ברשות ניירות ערך: "ברשות נאספו במהלך השנים תובנות רבות מהטיפול במקרים השונים. לפיכך, וכחלק מתפקידה של הרשות לחינוך פיננסי של ציבור המשקיעים, חשבנו שיהיה נכון וראוי לשתף את ציבור המשקיעים בתובנות אלה, אך בדרך מעט שונה - נגישה, ייחודית ובהירה, גם למי שאינם מומחים בהשקעות בשוק ההון".
- 5.אור לגויים 11/11/2019 09:22הגב לתגובה זובחסות מערכת משפט תלושה, חלשה ורופסת, ישראל היא גן עדן למתחזים, לגנבי דעת ולנוכלים
- 4.דן 11/11/2019 07:14הגב לתגובה זולכן יש הונאות והרבה. מנפנפים מתלוננים.
- 3.רובי 10/11/2019 20:29הגב לתגובה זובינתיים קניון הראל , עיסקת מכירה מביה"מש, תקוע כמו עצם...חברת ההשקעות ברחה, מליסרון מוצצים דם ומסרבים להחזיר, לא את הקניון ולא את הכסף..תסבירו לי רשות ני"ע , מי עובר שם על החומר של מליסרון ? לא תמוהה שהם עדיין מחזיקים בקניון הראל ?..עכשיו הם רוצים כבר מלון כי אמזון מפחידה את מליסרון
- 2.יוני 10/11/2019 14:30הגב לתגובה זוגנב קטן עובד על החוק גנב בינוני עובד עם החוק ביחד גנב גדול ,החוק עובד אצלו...
- התחכמות שלא במקומה (ל"ת)אנונימי 10/11/2019 18:42הגב לתגובה זו
- 1.לרון 10/11/2019 12:55הגב לתגובה זומלבד ניסיון!!אין ניסיון אל תתקרבו לשוק ההון,בתכנית חיסכון הביטחון גבוה לאין שיעור !!
- היי 11/11/2019 00:57הגב לתגובה זויתקרב לשוק ההון כשאין לו נסיון אתמהה???
- יאיר קרן 10/11/2019 18:41הגב לתגובה זומתי בדקת בפעם האחרונה מה אפשר לקבל בתוכנית חסכון? למה לכתוב סתם ולהטעות ? יועץ השקעות אחראי בבנק לא יציע תוכנית חסכון.
- אחד 10/11/2019 13:17הגב לתגובה זוזו ההונאה הכי גדולה בהיסטוריה. שבה מדפיסים כסף והחוסכים ממנים את המלווים כאשר הבנקאים גוזרים קופונים שמנים על ידי ריביות נשך שלהם. זה לא יעזור להם . בסופו של דבר הראש שלהם בסכנה . כפי שהיה במהפכה צרפתית.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
