מנכל סופטבנק מאסיושי סון
צילום: gettyimages

אדם נוימן יצא מיליארדר וסופטבנק הפסידה 4.7 מיליארד ד' על WeWork

זהו ההפסד הרבעוני הראשון של הקבוצה מזה 14 שנים; חברת ההשקעות היפנית הוציאה מעל 10 מיליארד דולר בתוכנית ההצלה של WeWork
נועם בראל | (6)
נושאים בכתבה WeWork סופטבנק

ענקית ההשקעות היפנית, סופטבנק, רשמה הפסד רבעוני גדול בהרבה מההערכות של האנליסטים, וזאת לאור הצניחה בשווי של כמה מהשקעותיה הבולטות והכבדות ביותר, כמו WeWork ו-Uber.

המדהים הוא שאדם נוימן יצא מיליארדר - למרות ש-Wework מפסידה, עם גירעון גדול בהון, עם כישלון ענק לגייס בוול סטריט, נוימן קיבל מיליארד במקביל לעזיבתו את החברה ורכישת השליטה על ידי סופטבנק. 

החברה רשמה הפסד תפעולי של 704 מיליארד ין (6.46 מיליארד דולר) ברבעון השלישי, וזאת לעומת רווח תפעולי של 706 מיליארד ין ברבעון המקביל אשתקד.

זהו ההפסד הרבעוני הראשון של הקבוצה מזה 14 שנים והוא מטיל ספק באסטרטגיית הסיכון הגבוהה של המייסד מסאיושי סון להשקיע בסטארט-אפים ששורפים מזומנים, בעוד שהוא מנסה להקים קרן השקעות ענק שנייה.

מדו"חות החברה עולה כי תאגיד ההשקעות אמר כי קרן ההשקעות ויז'ן, המנהלת כ-100 מיליארד דולר, רשמה הפסד לא ממומש של 537.9 מיליארד ין במשך ששת החודשים האחרונים, וזאת כששווי שתי ההשקעות הגדולות שלה, WeWork ו- Uber צנח.

קרן ויז'ן, המנוהלת על ידי מנכ"ל דויטשה לשעבר, רג'ייב מיסרה, השקיעה השנה 70.7 מיליארד דולר ב -88 חברות. ההשקעות האלו שוות כעת כ-77.6 מיליארד דולר.

בחודש שעבר נאלצה SoftBank להוציא יותר מ-10 מיליארד דולר כדי להציל את WeWork  לאחר שניסיון ההנפקה שלה בוול סטריט לפי שווי של 47 מיליארד דולר כשל. ובעוד שהכישלון ממשיך למשוך את רוב תשומת הלב, הסיפור המרכזי ממשיך להיות עתידה של קרן ההשקעות השניה, ויז'ן 2. 

הכישלונות האחרונים בהנפקות החברות שסופטבנק השקיעה בהן עשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונים העלו בתקופה האחרונה סימני שאלה בנוגע למודל העסקי שמוביל מסאיושי סון. אם מוסיפים את העובדה כי בתקופה האחרונה מורגש מצוקת נזילות בשווקים, ניתן להסביר בקלות את הקושי של התאגיד לעמוד ביעדיו. 

ההתנהלות סביב התאגיד בחודשים האחרונים מסגירה את מצוקת הנזילות של התאגיד והמנכ"ל סון אף שיעבד לאחרונה כ-38% ממניותיו בתאגיד היפני, תמורת קבלת הלוואה מ-19 בנקים הכוללים את קרדיט סוויס ויוליוס באייר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אריק 07/11/2019 17:31
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד,שפו !!! הבחורצ'יק גאון ! שכל הקנאים יתפוצצו...
  • 3.
    אני 06/11/2019 19:21
    הגב לתגובה זו
    ועוד השקעה נוספת בWEWORK של 10 מילארד ד' רק בכדי להציל אותה ???
  • 2.
    מנקנק גויים 06/11/2019 18:39
    הגב לתגובה זו
    תותח על כבר אמרנו, בעיניים הישראליות שלנו
  • יהודה 07/11/2019 00:45
    הגב לתגובה זו
    וכנראה גם לא תתרום. איפשהו ישנו איזה עץ שמייצר חמצן כדי שאתה תוכל לנשום - אני חושב שאתה חייב לו התנצלות.
  • 1.
    זאב 06/11/2019 11:58
    הגב לתגובה זו
    הוא שיחק במיגרש של הגדולים ואפילו הגדולים מאד. חבל שהסיפור נגמר ברע.
  • הפוך 06/11/2019 14:29
    הגב לתגובה זו
    ובלעדיו יהיה קשה להם להתקדם. הוא גאון שיווקי והטעות המרכזית היא להדיח אותו כך ולצור בהלה אצל המשקיעים
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.