מנכל סופטבנק מאסיושי סון
צילום: gettyimages

אדם נוימן יצא מיליארדר וסופטבנק הפסידה 4.7 מיליארד ד' על WeWork

זהו ההפסד הרבעוני הראשון של הקבוצה מזה 14 שנים; חברת ההשקעות היפנית הוציאה מעל 10 מיליארד דולר בתוכנית ההצלה של WeWork
נועם בראל | (6)
נושאים בכתבה WeWork סופטבנק

ענקית ההשקעות היפנית, סופטבנק, רשמה הפסד רבעוני גדול בהרבה מההערכות של האנליסטים, וזאת לאור הצניחה בשווי של כמה מהשקעותיה הבולטות והכבדות ביותר, כמו WeWork ו-Uber.

המדהים הוא שאדם נוימן יצא מיליארדר - למרות ש-Wework מפסידה, עם גירעון גדול בהון, עם כישלון ענק לגייס בוול סטריט, נוימן קיבל מיליארד במקביל לעזיבתו את החברה ורכישת השליטה על ידי סופטבנק. 

החברה רשמה הפסד תפעולי של 704 מיליארד ין (6.46 מיליארד דולר) ברבעון השלישי, וזאת לעומת רווח תפעולי של 706 מיליארד ין ברבעון המקביל אשתקד.

זהו ההפסד הרבעוני הראשון של הקבוצה מזה 14 שנים והוא מטיל ספק באסטרטגיית הסיכון הגבוהה של המייסד מסאיושי סון להשקיע בסטארט-אפים ששורפים מזומנים, בעוד שהוא מנסה להקים קרן השקעות ענק שנייה.

מדו"חות החברה עולה כי תאגיד ההשקעות אמר כי קרן ההשקעות ויז'ן, המנהלת כ-100 מיליארד דולר, רשמה הפסד לא ממומש של 537.9 מיליארד ין במשך ששת החודשים האחרונים, וזאת כששווי שתי ההשקעות הגדולות שלה, WeWork ו- Uber צנח.

קרן ויז'ן, המנוהלת על ידי מנכ"ל דויטשה לשעבר, רג'ייב מיסרה, השקיעה השנה 70.7 מיליארד דולר ב -88 חברות. ההשקעות האלו שוות כעת כ-77.6 מיליארד דולר.

בחודש שעבר נאלצה SoftBank להוציא יותר מ-10 מיליארד דולר כדי להציל את WeWork  לאחר שניסיון ההנפקה שלה בוול סטריט לפי שווי של 47 מיליארד דולר כשל. ובעוד שהכישלון ממשיך למשוך את רוב תשומת הלב, הסיפור המרכזי ממשיך להיות עתידה של קרן ההשקעות השניה, ויז'ן 2. 

הכישלונות האחרונים בהנפקות החברות שסופטבנק השקיעה בהן עשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונים העלו בתקופה האחרונה סימני שאלה בנוגע למודל העסקי שמוביל מסאיושי סון. אם מוסיפים את העובדה כי בתקופה האחרונה מורגש מצוקת נזילות בשווקים, ניתן להסביר בקלות את הקושי של התאגיד לעמוד ביעדיו. 

ההתנהלות סביב התאגיד בחודשים האחרונים מסגירה את מצוקת הנזילות של התאגיד והמנכ"ל סון אף שיעבד לאחרונה כ-38% ממניותיו בתאגיד היפני, תמורת קבלת הלוואה מ-19 בנקים הכוללים את קרדיט סוויס ויוליוס באייר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אריק 07/11/2019 17:31
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד,שפו !!! הבחורצ'יק גאון ! שכל הקנאים יתפוצצו...
  • 3.
    אני 06/11/2019 19:21
    הגב לתגובה זו
    ועוד השקעה נוספת בWEWORK של 10 מילארד ד' רק בכדי להציל אותה ???
  • 2.
    מנקנק גויים 06/11/2019 18:39
    הגב לתגובה זו
    תותח על כבר אמרנו, בעיניים הישראליות שלנו
  • יהודה 07/11/2019 00:45
    הגב לתגובה זו
    וכנראה גם לא תתרום. איפשהו ישנו איזה עץ שמייצר חמצן כדי שאתה תוכל לנשום - אני חושב שאתה חייב לו התנצלות.
  • 1.
    זאב 06/11/2019 11:58
    הגב לתגובה זו
    הוא שיחק במיגרש של הגדולים ואפילו הגדולים מאד. חבל שהסיפור נגמר ברע.
  • הפוך 06/11/2019 14:29
    הגב לתגובה זו
    ובלעדיו יהיה קשה להם להתקדם. הוא גאון שיווקי והטעות המרכזית היא להדיח אותו כך ולצור בהלה אצל המשקיעים
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: