מנכ"ל קמהדע, עמיר לונדון
צילום: נטי לוי

חדשות טובות לקמהדע: מאריכה את ההסכם עם טקדה

קמהדע מעריכה כי ההכנסות ממכירות לטקדה במהלך השנים 2019-2021 יהיו בין 155 מיליון דולר עד 180 מיליון דולר
ערן סוקול |
נושאים בכתבה קמהדע

חברת קמהדע -1.33% מדווחת על הארכת הסכם האספקה וההפצה של GLASSIA עם טקדה עד 2021 ועל מעבר צפוי של ייצור GLASSIA לטקדה.

בהתבסס על הארכת התקופה, קמהדע מעריכה כי ההכנסות ממכירות GLASSIA לטקדה במהלך השנים 2019-2021 יהיו בטווח שבין 155 מיליון דולר עד 180 מיליון דולר.

בהתבסס על המכירות הנוכחיות של GLASSIA בארה"ב וצפי צמיחה עתידית, קמהדע מעריכה שתקבל תמלוגים מטקדה בטווח של 10 מיליון דולר עד 20 מיליון דולר לשנה משנת 2022 עד 2040.

קמהדע מצפה לנצל את רוב כושר הייצור הזמין של מפעל הייצור שלה לאחר העברת ייצור ה-GLASSIA לטקדה, באמצעות צמיחה צפויה של מוצריה האחרים, והזדמנויות להתחיל ייצור של מוצרים נוספים מבוססי פלסמה.

ומה המשמעות של ההסכם לפעילות השנתית? קמהדע מעריכה הכנסות של כ-65 מיליון דולר במהלך כל אחת מהשנים 2019 ו-2020; ובין 25 מיליון דולר ל-50 מיליון דולר במהלך 2021, בהתבסס על צרכיה של טקדה.

קמהדע היא הבעלים של ה-Biologics License Applications BLA שניתן על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) עבור GLASSIA. בהתבסס על הסכם הרישיון והעברת הטכנולוגיה שנחתם על ידי שתי החברות בשנת 2010, טקדה מתכננת להשלים את העברת הטכנולוגיה של GLASSIA, וכתלות באישור ה-FDA תחל לייצר בעצמה  את GLASSIA לשוק האמריקאי בשנת 2021.

בהתאם, עם תחילת מכירות GLASSIA המיוצרת על ידי טקדה, היא תשלם תמלוגים לקמהדע בשיעור של 12% ממכירותיה נטו עד אוגוסט 2025, ובשיעור של 6% לאחר מכן עד שנת 2040, עם מינימום תמלוגים של 5 מיליון דולר בשנה, לכל אחת מהשנים 2022 עד 2040.

למרות שהמעבר של ההסכם לשלב התמלוגים יביא להפחתת הכנסותיה של קמהדע מטקדה, הרי שבהתבסס על מכירות GLASSIA הנוכחיות  בארה"ב וצפי הצמיחה העתידית, קמהדע מעריכה שתקבל תמלוגים מטקדה בטווח של 10 מיליון דולר עד 20 מיליון דולר לשנה לשנים 2022 עד 2040.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קמהדע מאשררת את תחזית ההכנסה הכוללת לשנת 2019 בטווח שבין 125 מיליון דולר עד 130 מיליון דולר. החברה מתכננת לפרסם את תחזית הכנסותיה לשנת 2020 עד סוף 2019.

"קמהדע וטקדה מייצגות מחויבות משמעותית לקהילת חולי החסר הגנטי בחלבון האלפא 1-אנטיטריפסין ואנחנו ממשיכים במשותף לתמוך בחולים באמצעות השותפות החזקה שלנו", ציין עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע, "הארכת הסכם האספקה וההערכה לזרם התמלוגים המשמעותי לטווח הארוך, מהווים בסיס פיננסי איתן לקמהדע. לאחר שנשלים בהצלחה את העברת הטכנולוגיה לטקדה, אנו מתכוונים לנצל את מפעל הייצור שלנו, המאושר על ידי ה- FDA,  כדי להמשיך ולתמוך בצמיחת KedRAB, מוצר ה-IgG נגד כלבת שלנו בארה"ב, מוצרי האימונוגלובולינים שלנו ו- GLASSIA בשווקים קיימים וחדשים באסיה, אמריקה הלטינית וטריטוריות אחרות, כמו גם ייצור ה- AAT באינהלציה שלנו לפיתוח הקליני הנוכחי שלו ובכפוף לאישור הרגולטורי, להשקה המסחרית העתידית שלו. אנו גם בוחנים באופן יזום הזדמנויות למנף את הניסיון ואת יכולת הייצור שלנו כדי להתחיל בייצור של מוצרים חדשים מבוססי פלסמה. אנו צופים כי פעילויות אלה יאפשרו לנו לנצל  את רוב כושר הייצור הזמין של המפעל שלנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


תנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צתנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צ

שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כמעט שני מיליון שקל על רשת שופרסל, בעקבות הפרת חוק הגנת הצרכן, כשלא הוצגו מחירים על גבי אלפי מוצרים, נמצאו מוצרים שמחירם בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר או השלט

רן קידר |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה הודעה על כוונתה להטיל עיצום כספי על רשת שופרסל , בסכום של 1,971,840 שקל , בעקבות שורת ממצאים חמורים שהתגלו בבדיקות פיקוח. לדברי הרשות, ההפרות כוללות אלפי מוצרים שהוצגו ללא מחיר , סימון שגוי או חסר של ארץ ייצור , וכן פערים חוזרים בין המחיר במדף למחיר שנגבה בפועל בקופה זו אינה הפעם הראשונה השנה שרשת שיווק מקבלת קנס על עבירות מסוג זה , ורק בחודש האחרון הוטלו קנסות בגין עבירות דומות על קרפור ועל יוחננוף, ונשאלת השאלה המתבקשת , האם זו פרקטיקה מקובלת בענף והאם היא משתלמת?  

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור והפערים לרעת הצרכן בין המחיר במדף שהוצג לצרכן לבין המחיר בקופה, פוגעים ישירות בכיס ובאמון של הצרכנים. לא נאפשר מצב שבו רשת קמעונאית גדולה מתעלמת מהחוק ומהסטנדרטים המחייבים. הרשות תמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל צרכן יקבל מידע אמין, ברור ומלא בעת הקנייה".

הרשות ציינה כי מדובר באחת מהכוונות להטלת קנסות הגבוהות שניתנו עד כה בענף הקמעונאות, כחלק ממדיניות אכיפה שמטרתה לייצר הרתעה ולהבטיח שחקנים הוגנים בשוק. לשופרסל ניתנה כעת זכות טיעון בת 45 ימים, במסגרתה תוכל להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לעצם ההחלטה או לגובה הקנס. 

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

טיפה בים

לשם ההשוואה לגבי גודל הקנס, וככל הנראה על מידת ההרתעה שלו, נוכל להסתכל על ההכנסות שדיווחה הרשת ברבעון השני, שעמדו על 3.69 מיליארד שקל. ההכנסות של שופרסל ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל ב-8% אך הרווחים שלה עלו ועמדו על 196 מיליון שקל. כך או כך, אם נסתכל על ההכנסות זוהי טיפה בים ואפילו אם נסתכל על הרווחים זה חלק זעום מהרווחים הרבעוניים. 

וכך, אמנם קשה לשער מה מידת "הרווח" מהטעויות של הצגת מחירים שגויים, אבל לגבי היחס בין הקנס לבין הכנסות או רווחי החברה, הוא בבירור מזערי ובלתי מורגש. כך זה במקרה של שופרסל וכך זה במקרה של שאר רשתות השיווק, שנקנסות על עבירות כאלו מדי כמה חודשים. 

ואם זו אכן פרקטיקה מקובלת, וככל הנראה משתלמת, האם אין פה צורך לשנות את מנגנון הפיקוח, ויותר מכך, את גובה העיצומים הכספיים?