מישורים נגד גיל בלוטרייך - תובעת נזקים בגובה 10 מיליון שקל
חברת מישורים שבשליטה משותפת של אלכס שניידר וגיל בלוטרייך מתכוונת להגיש תביעה בהיקף כספי של עד 10 מיליון שקל נגד גיל בלוטרייך. בנוסף מתכוונת החברה לפעול להדיחו מתפקידו כמנהל פיתוח עסקי החברה בישראל ובחו"ל.
ראשיתה של הפרשה בחודש דצמבר 2015, אז חתמו איש העסקים גיל בלוטרייך ואלכס שניידר על הסכם לפיו תקצה חברת מישורים לאלכס שניידר 21.28% מההון של החברה בתמורה ל-6 שקלים למניה. בסך הכל הזרים שניידר לעיבוי הון החברה 39 מיליון שקל.
שנה לאחר מיכן (ב-19 באוקטובר 2016) מכר בלוטרייך לשניידר 4.75 מיליון מניות מישורים שבבעלותו במחיר של 9.5 שקל למניה ובתמורה כוללת של 45.2 מיליון שקל כך שלאחר המכירה החזיקו כל אחד כ-37% מהחברה.
בשנה האחרונה עלו היחסים של שניידר ובלוטרייך על שרטון שכלל החלפת האשמות הדדיות. כתוצאה מכך הקימה החברה ועדה מיוחדת לבחינת הפערים בין מחיר קצת המניות שהזרימה כסף לקופת החברה למחיר מכירת המניות שהזרימה כסף לכיסו של בלוטרייך.
- הלמן אלדובי מגלה עניין במישורים - יחזיק כ-5.6% מהחברה
- מישורים תובעת את בלוטרייך - הרוויח 11 מיליון שקל על חשבון החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראש הוועדה עמד אודי ארז, יו"ר הדירקטוריון. ליוו את הוועדה - שיראל גוטמן-עמירה, לשעבר מנהלת מחלקת התאגידים ברשות לני"ע, לצד יערה שחורי בן הרוש ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן.
הוועדה הזמינה הערכת שווי ובחינה כלכלית של שתי העסקאות וזו גילתה כי למישורים נגרם נזק שנע בטווח של בין 5 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל. בניטרול פרמיית שליטה שנמכרה לשניידר על ידי בלוטרייך, קובעת הערכת השווי והבחינה הכלכלית כי לחברה נגרם נזק של כ-5 מיליון שקל.
הוועדה טוענת כי לא נדרשה לחקור אם שתי העסקאות היו למעשה עסקה אחת אך למעשה הפער בין מחיר מניה בהקצאה לבין מחיר מניה במכירה מנע מהדירקטוריון לנהל מו"מ בין עם שניידר לבין עם גורמים אחרים במטרה למקסם את התמורה לחברה ומכאן הנזק.
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
בלוטרייך ושניידר לא שיתפו פעולה עם הוועדה אך בסופו של דבר הסכים בלוטרייך לשתף פעולה עימה וטען כי לא נגרם נזק לחברה וכי הפער בין המחירים נובע מפרמיית השליטה עליה שילם לו שניידר.
בסיכומו של דבר הסכים בלוטרייך לפצותאת החברה אך תוך מחאה ותוך התנגדות לממצא כי גרם לה נזק. החברה אמורה הייתה לאשר את ההסכם בדירקטוריון שלה אך בטרם כונס הדירקטוריון הודיע בלוטרייך כי גובה הפיצוי ייקבע לא בהערכת שווי חדשה של מעריך נוסף.
הדירקטוריון סירב ודרש את הפיצוי המוסכם עליו החליטו מוקדם יותר ובלוטרייך סירב. לבסוף המליצה הוועדה כי לאור סירובו של בלוטרייך להעביר את הכסף הרי שבכוונתה לבדוק אפשרות לתבוע אותו ולהרחיקו מניהול עסקיה בישראל ובחו"ל.
- 2.יהונתן 13/08/2019 12:04הגב לתגובה זוהכניס שותף בעל מוניטין של עקיצות בכל העולם שמנסה לקחת לו את החברה שייסד לפני עשרות שנים בכוח וכל האמצעים כשרים. מי שהולך לישון עם כלבים שלא יתפלא שבבוקר הוא מכוסה בפרעושים . מזכיר סיפורי הנוכל הרוסי מווילי פוד.
- 1.אלעד צימרמן 12/08/2019 18:08הגב לתגובה זואין לי ספק שיש פה נקמה במייסד החברה. בלוטרייך הוביל את החברה במשך שנים רבות להצלחה. חבל.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
