אבי לוי - מנכ"ל על או מנכ"ל סתם?
מנכ"ל של חברה טובה, לא צריך להיות מנהל טוב. כך אמר וורן באפט שעוסק מעל 50 שנה בחיפוש מניות וחברות טובות. באפט מתכוון שבחברות טובות לא משנה מי יהיה המנהל, הן ימשיכו להרוויח כסף ולצמוח, כי המודל העסקי של החברה חזק יותר מכל מנהל (גם מנהל לא טוב). והגישה הזו כמובן נכונה – כדי לנהל חברה טובה, לא צריך להיות חכם במיוחד, לא צריך להיות מבריק או פיקח, לא צריך להיות מלומד, משכיל, ולא צריך להיות מנהיג. גם מנכ"ל לא טוב יכול להוביל חברה טובה, כי חברה טובה מתנהלת לבד. בחברה טובה, הכל אמור להיות ברור וממוקד. חברה טובה היא חברה עם מודל הכנסות ברור, עם רווחיות ברורה ועם רווחים צומחים. חברה טובה היא חברה שכל עובד בה יודע מה הוא עושה, ושלא צריך להמציא בה כל יום את הגלגל מחדש. חברה טובה היא חברה כמו מליסרון 0.65% – שעם כל הכבוד לאבי לוי, יש עשרות ואפילו מאות מנהלים שהיו יכולים להחליף אותו ולעשות עבודה טובה, כי מליסרון היא חברה טובה וגם פשוטה - כל מה שצריך שם זה להשכיר, לשלם ריבית, לדאוג למינוף שיספק תשואה גבוהה על ההון. זה לא קצת, אבל גם לא המון. בדרך יש כמובן צורך לשמור על קשר עם שוק ההון, צריך לטפל באופן שוטף בלקוחות גדולים, להבין את המגמות בעולם הקניונים, לקנות במחירים נמוכים, ולממש שיש הזדמנויות. נכון, עבודה לא פשוטה, אבל לא מדובר בפיתוח חללית למאדים. מליסרון היא חברה שיותר מכל, נשענת על שוק הקניות המקומי, ועל הריבית. כאשר השוק צומח, כאשר הקניונים בפריחה, אז אין באמת בעיה לנהל חברה כזו. כאשר השוק בדאון, כאשר הריבית עולה, אז מתחילות הבעיות. אבי לוי ניהל את מליסרון בתקופה שמרווח הטעות שלו היה קטן. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה להשתדל לא לטעות. אז נכון, הניסיון, הידע, הקשר עם הלקוחות, זה עניין חשוב מאוד, וברור שלאבי לוי יש קרדיט גדול בהצלחה של מליסרון, ובהתאמה בנסיקה של מחיר המניה. אבל מפה ועד לדרוש הלוואת ענק לצורך רכישת מניות של מליסרון, וזה עוד כשהוא צבר בעשור האחרון מאות מיליונים בזכות העבודה במליסרון, זה קצת מציק. והאמת, שכשמנסים להבין את המוטיבציה של לוי, אפשר לנחש שהיא מגיעה ממקום אחר. ניחוש שלי שלוי אמר לעצמו את הדבר הבא – השנים הטובות נגמרו. מליסרון צמחה והרוויחה, וגם אני נהנתי. אבל מפה קדימה – הולך להיות קשה יותר. הקניונים כבר לא יצמחו, אנחנו לקראת תקופה קשה יותר. נכון, נמשיך להרוויח. לא תהיה קטסטרופה, אבל לא תהיה צמיחה מטורפת כמו שהיתה בעבר. המניה כנראה תעלה לאורך זמן, אבל לא בשיעור שהיה בעבר. רוצה להיות מנכ"ל בתקופה כזו, אם ארוויח ערמה של כסף. ננסה - יצליח, סבבה. לא יצליח, נלך הביתה... כן, הדרמה והעימות לכאורה בין אבי לוי לבעלת הבית – ליאורה עופר, עשויים להתברר כמסך עשן – הבעיה הגדולה של לוי היא לא עופר, אלא אמזון.
- 8.יואב שפירא 12/07/2019 22:27הגב לתגובה זומבקש לקחת מינוף של 300 מליון שקל כי חושב שהולך להיות רע??!! שטויות
- 7.אור לגויים 12/07/2019 11:21הגב לתגובה זואבי לוי בקש לרכוש 5% ממניות מליסרון, תמורת כ- 360 מיליון ש"ח. 60 מיליון מכיסו הפרטי ו- 300 מיליון בהלוואה ממליסרון עם ריקורס מלא. למה לאבי לרכוש את המניות אם הן היום בשיא ובגלל התרסקות הקניונים מכאן הן רק ירדו?? אבישי, התבלבלת. אבי לוי מאמין במליסרון אחרת לא היה רוכש את מניותיה. העניין הוא שהשתן עלה ללוי לראש והוא קפץ מעל הפופיק במחשבה שגויה שאין לו תחליף. אז יש לו אלף מחליפים שיעשו לא פחות טוב ממנו !! ואחרי חיים שלמיםששל עבודה בחברה אחת הגיע הזמן לראות מה הוא באמת שווה!!!!
- 6.חנני 12/07/2019 07:20הגב לתגובה זומה העיניים המקנאות במנכל...יש הרבה מנכלים מסוגו אם בעת הבית רוצה לתת משכורות מטורפות זה עדיף ממשכורות מוטרפות בסקטור הממשלתי על חשבון הכיס שלנו תפנימו...מה עדיף ?
- 5.דניאל 11/07/2019 19:44הגב לתגובה זולנהל זה לא קל המסקנה נכונה מאוד
- 4.חנני 11/07/2019 18:43הגב לתגובה זואז לא צריך קברניט טוב הספינה תשוט לבד ן כן שכחתי גם לא צריך להיות טייס טוב המטוס המשוכלל יעוף לבד ועוד ועוד.... וכן שכחתי גם לא צריך להיות בעל טוב אם המסגרת המשפחתית מסודרת ומאורגנת... כמה שטויות אפשר לכתוב ממש מדהים
- 3.רואה חשבון 11/07/2019 17:22הגב לתגובה זוהוא בסך הכל היה במקום ובזמן הנכון , ניפח בלון עצום עם שכירות רצח וניצל את הטימטום של בעלי הרשתות שלא התאגדו ולא עשו קניונים בעצמם
- 2.מני 11/07/2019 16:25הגב לתגובה זועל מה 300 מיליון שקל
- 1.יעקב 11/07/2019 15:20הגב לתגובה זויסלח לי כבודו הבחור עשיר במיליארד שקל אז מה אתה מנפח את השכל עשה כסף והלך הביתה הלוואי עלי ועליך הבעיה שאתה ואני בס"ד נקום לעבודה בבוקר ביום א

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
