אבי לוי - מנכ"ל על או מנכ"ל סתם?
מנכ"ל של חברה טובה, לא צריך להיות מנהל טוב. כך אמר וורן באפט שעוסק מעל 50 שנה בחיפוש מניות וחברות טובות. באפט מתכוון שבחברות טובות לא משנה מי יהיה המנהל, הן ימשיכו להרוויח כסף ולצמוח, כי המודל העסקי של החברה חזק יותר מכל מנהל (גם מנהל לא טוב). והגישה הזו כמובן נכונה – כדי לנהל חברה טובה, לא צריך להיות חכם במיוחד, לא צריך להיות מבריק או פיקח, לא צריך להיות מלומד, משכיל, ולא צריך להיות מנהיג. גם מנכ"ל לא טוב יכול להוביל חברה טובה, כי חברה טובה מתנהלת לבד. בחברה טובה, הכל אמור להיות ברור וממוקד. חברה טובה היא חברה עם מודל הכנסות ברור, עם רווחיות ברורה ועם רווחים צומחים. חברה טובה היא חברה שכל עובד בה יודע מה הוא עושה, ושלא צריך להמציא בה כל יום את הגלגל מחדש. חברה טובה היא חברה כמו מליסרון 2.03% – שעם כל הכבוד לאבי לוי, יש עשרות ואפילו מאות מנהלים שהיו יכולים להחליף אותו ולעשות עבודה טובה, כי מליסרון היא חברה טובה וגם פשוטה - כל מה שצריך שם זה להשכיר, לשלם ריבית, לדאוג למינוף שיספק תשואה גבוהה על ההון. זה לא קצת, אבל גם לא המון. בדרך יש כמובן צורך לשמור על קשר עם שוק ההון, צריך לטפל באופן שוטף בלקוחות גדולים, להבין את המגמות בעולם הקניונים, לקנות במחירים נמוכים, ולממש שיש הזדמנויות. נכון, עבודה לא פשוטה, אבל לא מדובר בפיתוח חללית למאדים. מליסרון היא חברה שיותר מכל, נשענת על שוק הקניות המקומי, ועל הריבית. כאשר השוק צומח, כאשר הקניונים בפריחה, אז אין באמת בעיה לנהל חברה כזו. כאשר השוק בדאון, כאשר הריבית עולה, אז מתחילות הבעיות. אבי לוי ניהל את מליסרון בתקופה שמרווח הטעות שלו היה קטן. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה להשתדל לא לטעות. אז נכון, הניסיון, הידע, הקשר עם הלקוחות, זה עניין חשוב מאוד, וברור שלאבי לוי יש קרדיט גדול בהצלחה של מליסרון, ובהתאמה בנסיקה של מחיר המניה. אבל מפה ועד לדרוש הלוואת ענק לצורך רכישת מניות של מליסרון, וזה עוד כשהוא צבר בעשור האחרון מאות מיליונים בזכות העבודה במליסרון, זה קצת מציק. והאמת, שכשמנסים להבין את המוטיבציה של לוי, אפשר לנחש שהיא מגיעה ממקום אחר. ניחוש שלי שלוי אמר לעצמו את הדבר הבא – השנים הטובות נגמרו. מליסרון צמחה והרוויחה, וגם אני נהנתי. אבל מפה קדימה – הולך להיות קשה יותר. הקניונים כבר לא יצמחו, אנחנו לקראת תקופה קשה יותר. נכון, נמשיך להרוויח. לא תהיה קטסטרופה, אבל לא תהיה צמיחה מטורפת כמו שהיתה בעבר. המניה כנראה תעלה לאורך זמן, אבל לא בשיעור שהיה בעבר. רוצה להיות מנכ"ל בתקופה כזו, אם ארוויח ערמה של כסף. ננסה - יצליח, סבבה. לא יצליח, נלך הביתה... כן, הדרמה והעימות לכאורה בין אבי לוי לבעלת הבית – ליאורה עופר, עשויים להתברר כמסך עשן – הבעיה הגדולה של לוי היא לא עופר, אלא אמזון.
- 8.יואב שפירא 12/07/2019 22:27הגב לתגובה זומבקש לקחת מינוף של 300 מליון שקל כי חושב שהולך להיות רע??!! שטויות
- 7.אור לגויים 12/07/2019 11:21הגב לתגובה זואבי לוי בקש לרכוש 5% ממניות מליסרון, תמורת כ- 360 מיליון ש"ח. 60 מיליון מכיסו הפרטי ו- 300 מיליון בהלוואה ממליסרון עם ריקורס מלא. למה לאבי לרכוש את המניות אם הן היום בשיא ובגלל התרסקות הקניונים מכאן הן רק ירדו?? אבישי, התבלבלת. אבי לוי מאמין במליסרון אחרת לא היה רוכש את מניותיה. העניין הוא שהשתן עלה ללוי לראש והוא קפץ מעל הפופיק במחשבה שגויה שאין לו תחליף. אז יש לו אלף מחליפים שיעשו לא פחות טוב ממנו !! ואחרי חיים שלמיםששל עבודה בחברה אחת הגיע הזמן לראות מה הוא באמת שווה!!!!
- 6.חנני 12/07/2019 07:20הגב לתגובה זומה העיניים המקנאות במנכל...יש הרבה מנכלים מסוגו אם בעת הבית רוצה לתת משכורות מטורפות זה עדיף ממשכורות מוטרפות בסקטור הממשלתי על חשבון הכיס שלנו תפנימו...מה עדיף ?
- 5.דניאל 11/07/2019 19:44הגב לתגובה זולנהל זה לא קל המסקנה נכונה מאוד
- 4.חנני 11/07/2019 18:43הגב לתגובה זואז לא צריך קברניט טוב הספינה תשוט לבד ן כן שכחתי גם לא צריך להיות טייס טוב המטוס המשוכלל יעוף לבד ועוד ועוד.... וכן שכחתי גם לא צריך להיות בעל טוב אם המסגרת המשפחתית מסודרת ומאורגנת... כמה שטויות אפשר לכתוב ממש מדהים
- 3.רואה חשבון 11/07/2019 17:22הגב לתגובה זוהוא בסך הכל היה במקום ובזמן הנכון , ניפח בלון עצום עם שכירות רצח וניצל את הטימטום של בעלי הרשתות שלא התאגדו ולא עשו קניונים בעצמם
- 2.מני 11/07/2019 16:25הגב לתגובה זועל מה 300 מיליון שקל
- 1.יעקב 11/07/2019 15:20הגב לתגובה זויסלח לי כבודו הבחור עשיר במיליארד שקל אז מה אתה מנפח את השכל עשה כסף והלך הביתה הלוואי עלי ועליך הבעיה שאתה ואני בס"ד נקום לעבודה בבוקר ביום א
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
