אבי לוי
צילום: Bizportal
דעה

אבי לוי - מנכ"ל על או מנכ"ל סתם?

מנכ"ל מליסרון יצר דרמה ועימות עם ליאורה עופר, כשמראש ידע שיש סיכוי טוב שיראו לו את הדלת - רגע, אולי הוא פשוט ברח בזמן - לפני שאמזון נכנסת ושוק הקניונים נכנס למגננה 
אבישי עובדיה | (8)

מנכ"ל של חברה טובה, לא צריך להיות מנהל טוב. כך אמר וורן באפט שעוסק מעל 50 שנה בחיפוש מניות וחברות טובות. באפט מתכוון שבחברות טובות לא משנה מי יהיה המנהל, הן ימשיכו להרוויח כסף ולצמוח, כי המודל העסקי של החברה חזק יותר מכל מנהל (גם מנהל לא טוב).      והגישה הזו כמובן נכונה – כדי לנהל חברה טובה, לא צריך להיות חכם במיוחד, לא צריך להיות מבריק או פיקח, לא צריך להיות מלומד, משכיל, ולא צריך להיות מנהיג. גם מנכ"ל לא טוב יכול להוביל חברה טובה, כי חברה טובה מתנהלת לבד.   בחברה טובה, הכל  אמור להיות ברור וממוקד. חברה טובה היא חברה עם מודל הכנסות ברור, עם רווחיות ברורה ועם רווחים צומחים. חברה טובה היא חברה שכל עובד בה יודע מה הוא עושה, ושלא צריך להמציא בה כל יום את הגלגל מחדש. חברה טובה היא חברה כמו מליסרון 0.45% – שעם כל הכבוד לאבי לוי, יש עשרות ואפילו מאות מנהלים שהיו יכולים להחליף אותו ולעשות עבודה טובה, כי מליסרון היא חברה טובה וגם פשוטה - כל מה שצריך שם זה להשכיר, לשלם ריבית, לדאוג למינוף שיספק תשואה גבוהה על ההון. זה לא קצת, אבל גם לא המון. בדרך יש כמובן צורך לשמור על קשר עם שוק ההון, צריך לטפל באופן שוטף בלקוחות גדולים, להבין את המגמות בעולם הקניונים, לקנות במחירים נמוכים, ולממש שיש הזדמנויות. נכון, עבודה לא פשוטה, אבל לא מדובר בפיתוח חללית למאדים. מליסרון היא חברה שיותר מכל, נשענת על שוק הקניות המקומי, ועל הריבית. כאשר השוק צומח, כאשר הקניונים בפריחה, אז אין באמת בעיה לנהל חברה כזו. כאשר השוק בדאון, כאשר הריבית עולה, אז מתחילות הבעיות. אבי לוי ניהל את מליסרון בתקופה שמרווח הטעות שלו היה קטן. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה להשתדל לא לטעות. אז נכון, הניסיון, הידע, הקשר עם הלקוחות, זה עניין  חשוב מאוד, וברור שלאבי לוי יש קרדיט גדול בהצלחה של מליסרון, ובהתאמה בנסיקה של מחיר המניה. אבל מפה ועד לדרוש הלוואת ענק לצורך רכישת מניות של מליסרון, וזה עוד כשהוא צבר בעשור האחרון מאות מיליונים בזכות העבודה במליסרון, זה קצת מציק. והאמת, שכשמנסים להבין את המוטיבציה של לוי, אפשר לנחש שהיא מגיעה ממקום אחר. ניחוש שלי שלוי אמר לעצמו את הדבר הבא – השנים הטובות נגמרו. מליסרון צמחה והרוויחה, וגם אני נהנתי. אבל מפה קדימה – הולך להיות קשה יותר. הקניונים כבר לא יצמחו, אנחנו לקראת תקופה קשה יותר. נכון, נמשיך להרוויח. לא תהיה קטסטרופה, אבל  לא תהיה צמיחה מטורפת כמו שהיתה בעבר. המניה כנראה תעלה  לאורך זמן, אבל לא בשיעור שהיה בעבר. רוצה להיות מנכ"ל בתקופה כזו, אם ארוויח ערמה של כסף. ננסה - יצליח, סבבה. לא יצליח, נלך הביתה... כן, הדרמה והעימות לכאורה בין אבי לוי לבעלת הבית – ליאורה עופר, עשויים להתברר כמסך עשן – הבעיה הגדולה של לוי היא לא עופר, אלא אמזון.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יואב שפירא 12/07/2019 22:27
    הגב לתגובה זו
    מבקש לקחת מינוף של 300 מליון שקל כי חושב שהולך להיות רע??!! שטויות
  • 7.
    אור לגויים 12/07/2019 11:21
    הגב לתגובה זו
    אבי לוי בקש לרכוש 5% ממניות מליסרון, תמורת כ- 360 מיליון ש"ח. 60 מיליון מכיסו הפרטי ו- 300 מיליון בהלוואה ממליסרון עם ריקורס מלא. למה לאבי לרכוש את המניות אם הן היום בשיא ובגלל התרסקות הקניונים מכאן הן רק ירדו?? אבישי, התבלבלת. אבי לוי מאמין במליסרון אחרת לא היה רוכש את מניותיה. העניין הוא שהשתן עלה ללוי לראש והוא קפץ מעל הפופיק במחשבה שגויה שאין לו תחליף. אז יש לו אלף מחליפים שיעשו לא פחות טוב ממנו !! ואחרי חיים שלמיםששל עבודה בחברה אחת הגיע הזמן לראות מה הוא באמת שווה!!!!
  • 6.
    חנני 12/07/2019 07:20
    הגב לתגובה זו
    מה העיניים המקנאות במנכל...יש הרבה מנכלים מסוגו אם בעת הבית רוצה לתת משכורות מטורפות זה עדיף ממשכורות מוטרפות בסקטור הממשלתי על חשבון הכיס שלנו תפנימו...מה עדיף ?
  • 5.
    דניאל 11/07/2019 19:44
    הגב לתגובה זו
    לנהל זה לא קל המסקנה נכונה מאוד
  • 4.
    חנני 11/07/2019 18:43
    הגב לתגובה זו
    אז לא צריך קברניט טוב הספינה תשוט לבד ן כן שכחתי גם לא צריך להיות טייס טוב המטוס המשוכלל יעוף לבד ועוד ועוד.... וכן שכחתי גם לא צריך להיות בעל טוב אם המסגרת המשפחתית מסודרת ומאורגנת... כמה שטויות אפשר לכתוב ממש מדהים
  • 3.
    רואה חשבון 11/07/2019 17:22
    הגב לתגובה זו
    הוא בסך הכל היה במקום ובזמן הנכון , ניפח בלון עצום עם שכירות רצח וניצל את הטימטום של בעלי הרשתות שלא התאגדו ולא עשו קניונים בעצמם
  • 2.
    מני 11/07/2019 16:25
    הגב לתגובה זו
    על מה 300 מיליון שקל
  • 1.
    יעקב 11/07/2019 15:20
    הגב לתגובה זו
    יסלח לי כבודו הבחור עשיר במיליארד שקל אז מה אתה מנפח את השכל עשה כסף והלך הביתה הלוואי עלי ועליך הבעיה שאתה ואני בס"ד נקום לעבודה בבוקר ביום א
DSIT  (אתר החברה)DSIT (אתר החברה)

חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה

רן קידר |
נושאים בכתבה IPO רפאל

חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה. 

DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.

רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.

נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

דוראל אנרגיה מזנקת 6.4%, ניו מד ב-2.8% - עליות במדדים

מערכת ביזפורטל |

המסחר במדדים במגמה מעורבת, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בעליה של 0.7% בת״א 35 בעוד ת״א 90 נסחר ביציבות סביב שערי הפתיחה. גם במגזר הפיננסים נרשמת מגמה מעורבת, הבנקים מאבדים 1.2% בעוד חברות הביטוח מחקו את הירידות ונסחרות בקירוב לשער הפתיחה. ת״א נדל״ן נסחר ביציבות ות״א נפט וגז יורד 0.1%.


התקדמות נוספת נרשמת בפיתוח מאגר הגז אפרודיטה שבמים הכלכליים של קפריסין. ניו מד ניו-מד אנרג יהש 2.79%   והשותפות במאגר, שברון Chevron Corp. 1.39%   ושל Shell PLC 0.78%  , מדווחות כי אישרו יציאה לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED), שלב מרכזי בדרך לקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט. היקף ההשקעה הכולל בתכנון ההנדסי מוערך בכ-106 מיליון דולר, כאשר חלקה של השותפות עומד על כ-32 מיליון דולר - השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027


זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?", "כן, הכל בשבילכם" - לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח


אלביט מערכות אלביט מערכות 3.89%   עולה, נזכיר כי לפני שבוע וחצי אלביט הודיעה כי הפרלמנט היווני אישר רכישה של מערכות ארטילריה רקטיות PULS (מערכת שיגור מדויקת ואוניברסלית) בהחלטה שנועדה לחזק את יכולות ההגנה של יוון מול ההתעצמות מצד טורקיה. אר פי אופטיקל אר פי אופטיקל -2.57%   יורדת לעומתה. ארקין אופורטיוניטי של משה ארקין חדלה להיות בעלת עניין בחברה, אחרי שביצעה חלוקה בעין של מניות החברה שהוחזקו על ידה. המניות חולקו לצדדים שלישיים, שנכנסו בנעליים של ארקין כשהמהלך קורה אחרי זינוק של כ-190% מאז ההנפקה של אר פי אופטיקל ביוני האחרון.


הלילה תיכנס לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כשהתקרה תוכפל מ-75 דולר ל-150 דולר. בשביל הצרכנים זה אומר יותר הזמנות מחו"ל שלא יחויבו במע"מ, ובעיקר הרחבה של טווח המוצרים שבהם הקנייה מעבר לים הופכת לכדאית. באוצר מציגים את המהלך הזה כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, דרך חיזוק התחרות והפעלת לחץ מחירים על השוק המקומי, בעיקר בענפי האופנה ומוצרי הצריכה, אם כי מבחינת הרשתות התמונה מורכבת יותר. אלו פועלות תחת עלויות קבועות גבוהות, ארנונה, חשמל, שכר עבודה, מע"מ ומסים נוספים, ומתקשות להפחית מחירים בלי לפגוע בשולי הרווח. מולן עומדים אתרי מסחר מחו"ל שפועלים בלי רוב הנטל הזה, נהנים מהיקפי פעילות רחבים ומקהל גלובלי, ומצליחים להציע מחירים נמוכים יותר גם בלי שינוי מהותי בתמחור.