שחר דניאל
צילום: יח"צ

סייפ-טי רוכשת את נאט-נט ב-9.7 מיליון דולר, הציבור ידולל עד 62%

רכישת החברה הישראלית התבוצע בעסקת מזומן ומניות, אשר תמומן בחלקה באמצעות הלוואה המירה למניות המשקפת דיסקאונט של כ-22% על מחיר השוק
ערן סוקול | (3)

מפתחת ומשווקת פתרונות אבטחת המידע הארגוני, חברת סייפ-טי גרופ הדואלית (סימול: SFET) דיווחה הבוקר (ד') על חתימת הסכם לרכישת חברת נט-נאט הישראלית תמורת כ-9.7 מיליון דולר, בעסקת מניות ומזומן, כאשר רכיב המזומן ימומן באמצעות הלוואה המירה למניות ממוסדיים אמריקאים המשקפת דיסקאונט של כ-22% על מחיר השוק. השלמת העסקה עשויה לדלל את אחזקות הציבור מרמה של כ-65.64% כיום, לכ-24.78%. 

על פי הדיווח, סייפ-טי תרכוש 100% ממניות נט-נאט, ומהחברה האם שלה את הנכסים הדרושים לפעילותה השוטפת, תמורת 9.7 מיליון דולר, בעסקת מניות ומזומן, ביחס של כ-40% במניות וכ-60% במזומן (כ-5.8 מיליון דולר במזומן). התמורה עשויה לכלול תשלום נוסף בשנת 2020, בכפוף להיקף הגידול בהכנסותיה של נט-נאט בשנת 2019 לעומת 2018.

סגירת העסקה כפופה, בין היתר, לאישורם של בעלי מניות סייפ-טי. מידע נוסף אודות ההסכם יימסר בהודעה לבעלי המניות לקראת כינוס אספת בעלי מניות לאישור העסקה.

לנט-נאט מומחיות בשוק שירותי הענן, והיא מציעה שירותי רשת Proxy בלעדית בבעלותה, המבוססים על טכנולוגיה ושיתופי פעולה ייחודיים  עם ספקי אינטרנט ברחבי העולם, לצורך שימוש חברות סייבר וכריית נתונים (Web Intelligence). בחברה מעריכים כי נט-נאט סינרגטית לפעילות הקיימת של סייפ-טי וכי באפשרותה להציג הזדמנויות בתעשיות ובשווקים חדשים, תוך הגדלת ההכנסות ותזרים המזומנים.

על-פי נתונים כספיים בלתי מבוקרים שנמסרו לסייפ-טי, נט-נאט הציגה צמיחה משמעותית בהכנסות, מ-0.8 מיליון דולר בשנת 2017 ל-2.2 מיליון דולר ב-2018, החברה אינה נושאת בחובות או התחייבויות לזמן ארוך.

רכיב המזומן ימומן באמצעות הלוואה המירה למניות

בנוסף, הודיעה סייפ-טי על חתימת הסכמים עם שני משקיעים מוסדיים אמריקאים לקבלת הלוואה המירה בהיקף של 6 מיליון דולר, אשר בעיקר תשמש את החברה למימון רכיב המזומן ברכישת נט-נאט (כ-5.8 מיליון דולר).

ההלוואה ההמירה הינה לתקופה של 18 חודשים, נושאת ריבית שנתית בשיעור של 8%, וניתנת להמרה לכ-2.93 מיליון יחידות מניה אמריקאיות (ADS) המייצגות כ-117.07 מיליון מניות רגילות של סייפ-טי, במחיר מימוש של 2.05 דולר ל-ADS המשקף דיסקאונט של כ-22% ביחס למחיר הנעילה של ה-ADS אתמול בנאסד"ק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סייפ-טי הסכימה גם להקצות למשקיעים כ-2.93 מיליון כתבי אופציה לרכישת ADS במחיר מימוש של 2.3575 דולר ל-ADS. קבלת סכום של 5 מיליון דולר מתוך ההלוואה כפוף, בין היתר, לאישור אסיפת בעלי המניות של סייפ-טי.

בחברה מציינים כי מטרת הרכישה היא לאפשר לסייפ-טי להציע ללקוחותיה שירות software-defined access בענן, באמצעות שילוב בין טכנולוגיית ה-Software-Defined Perimeter של סייפ-טי ותשתית השירות בענן הגלובלית העצמאית של נט-נאט. בנוסף, השימוש בכתובת IP לא מזוהה יאפשר ללקוחותיה של סייפ-טי לחזק את האבטחה והבקרה על כל ניסיונות הגישה לשירותים פנימיים והגלישה היוצאת.

כמות המניות יותר מתוכפל

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דיסקאונט 22% על מחיר המניה אז היא טסה 35% (ל"ת)
    הגיוני 10/04/2019 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 10/04/2019 14:18
    הגב לתגובה זו
    לעליה המוגזמת של המניה!
  • שרה 10/04/2019 17:28
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיבה לעליה הזאת, סתם משחקים בה...
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים