IBI: "חוסר היציבות הניהולית של פריגו מגיעה לשיאים חדשים"
חברת פריגו דיווחה הלילה על מינויו של מוראי קסלר (Murray S. Kessler) כמנכ"ל החדש של החברה. "חוסר היציבות הניהולית של פריגו מגיעה לשיאים חדשים" כתב בתגובה סטיבן טפר אנליסט - פארמה וביומד IBI בית השקעות והוריד את מחיר היעד ל-72 דולר (כ-262 שקלים). לדברי טפר "המנכ"ל החדש חסר ניסיון בתחום הבריאות. יש לו ניסיון בעיקר במוצרי צריכה 'אנטי-בריאותיים'. המינוי מחזק את אי הוודאות לגבי עתיד החברה".
המנכ"ל החדש מומחה בעיקר בטבק וסיגריות
לאחר שאמש אחרי סגירת המסחר בניו-יורק הודיעה החברה על מינויו של מנכ"ל חדש - מומחה הטבק והסיגריות קסלר אשר מחליף את המנכ"ל הגרמני אווה רורהוף (Uwe Rohrhoff) לאחר כהונה של 9 חודשים בלבד. מדובר במנכ"ל שלישי תוך שנתיים וחצי, מאז שעזב ג'ו פפה שהנהיג את החברה במשך עשור.
לטענת החברה, המנכ"ל החדש שממוקד בעולם מוצרי הצריכה מתאים יותר להוביל את החברה לאחר שהחברה קיבלה החלטה אסטרטגית להתמקד בתחום מוצרי הצריכה לבריאות ולהפריד את הפעילות של תרופות המרשם הגנריות.
המנכ"ל החדש קסלר מגיע מחברת Lorilland Tobacco שם שימש כמנכ"ל במשך 5 שנים עד 2015, אך בעצם משנת 2000 מועסק בתפקידי ניהול בכירים בתעשיית הטבק וסיגריות. למרות שב-15 שנות הקריירה האחרונות ממוקד בתעשיית הטבק, קסלר בעל ניסיון עשיר של כ-18 שנים נוספות במוצרי צריכה אחרים, בעיקר בתחום המזון.
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לא נמצא שום אזכור לגבי ניסיון במוצרי צריכה בתחום הבריאות, ולגבי עיסוקיו בשלושת השנים האחרונות מאז שפרש מתפקידו האחרון", מציין טפר. "למנכ"ל החדש אכן יש ניסיון עשיר במוצרי צריכה, אך בעיקר במוצרי צריכה ,אנטי-בריאותיים,, לעומת זאת הוא חסר ניסיון בתחום הבריאות".
ניסיון למצב את החברה כחברת מוצרי צריכה
לדברי טפר, במבט ראשון נראה שהמינוי החדש הוא ניסיון למצב את החברה כחברת מוצרי צריכה ולהרחיק אותה ממיצובה כחברת תרופות. רק שיש בעיה קטנה, "בסופו של דבר רוב רובם של המוצרים של החברה הם תרופות, אומנם ללא מרשם, אך הם עדיין תרופות".
כמו כן, מציין טפר כי עדיין לא ברור במצב השוק הנוכחי איזה מחיר החברה תוכל לקבל עבור הפעילות של תרופות המרשם, אשר אחראית לכשליש מהרווחים של החברה ואיך החברה תפריד את הפעילות של תרופות במרשם בלי לייצר סינרגיות שליליות, כפי שהיא בעצמה הודתה בעבר.
- היום בבורסה - חוזרים לעליות?
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
עדיין מדובר בחברת תרופות ללא-מרשם
"קיימת תפיסה בשוק שפריגו אמורה לקבל מכפילים גבוהים של חברות צריכה. להערכתנו, הנחה זאת מוגזמת, שכן בשנת 2017 כשליש מהרווחים של פריגו נבעו מתרופות גנריות במרשם והיתר נבעו ברובם מתרופות גנריות ללא-מרשם במותג הפרטי. פריגו דומה הרבה יותר לחברת תרופות גנרית מאשר לחברת צריכה עם נאמנות מותגים חזקה. גם אם ההפרדה של פעילות תרופות המרשם תעבור בהצלחה, עדיין מדובר בחברת תרופות ללא-מרשם, ובעיקר מוצרי מותג פרטי", כותב טפר.
"המינוי של המנכ"ל החדש מחזק את אי הודאות לגבי עתיד החברה. אנו ממשיכים להמליץ על פריגו בתשואת שוק ומורידים את מחיר יעד ל-72 דולר למניה, מחיר הוגן שעדין משקף מכפיל 14 על תחזית הרווח הנקי המתואם לשנת 2019 של 5.14 דולר למניה", כותב טפר.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
