IBI: "חוסר היציבות הניהולית של פריגו מגיעה לשיאים חדשים"
חברת פריגו דיווחה הלילה על מינויו של מוראי קסלר (Murray S. Kessler) כמנכ"ל החדש של החברה. "חוסר היציבות הניהולית של פריגו מגיעה לשיאים חדשים" כתב בתגובה סטיבן טפר אנליסט - פארמה וביומד IBI בית השקעות והוריד את מחיר היעד ל-72 דולר (כ-262 שקלים). לדברי טפר "המנכ"ל החדש חסר ניסיון בתחום הבריאות. יש לו ניסיון בעיקר במוצרי צריכה 'אנטי-בריאותיים'. המינוי מחזק את אי הוודאות לגבי עתיד החברה".
המנכ"ל החדש מומחה בעיקר בטבק וסיגריות
לאחר שאמש אחרי סגירת המסחר בניו-יורק הודיעה החברה על מינויו של מנכ"ל חדש - מומחה הטבק והסיגריות קסלר אשר מחליף את המנכ"ל הגרמני אווה רורהוף (Uwe Rohrhoff) לאחר כהונה של 9 חודשים בלבד. מדובר במנכ"ל שלישי תוך שנתיים וחצי, מאז שעזב ג'ו פפה שהנהיג את החברה במשך עשור.
לטענת החברה, המנכ"ל החדש שממוקד בעולם מוצרי הצריכה מתאים יותר להוביל את החברה לאחר שהחברה קיבלה החלטה אסטרטגית להתמקד בתחום מוצרי הצריכה לבריאות ולהפריד את הפעילות של תרופות המרשם הגנריות.
המנכ"ל החדש קסלר מגיע מחברת Lorilland Tobacco שם שימש כמנכ"ל במשך 5 שנים עד 2015, אך בעצם משנת 2000 מועסק בתפקידי ניהול בכירים בתעשיית הטבק וסיגריות. למרות שב-15 שנות הקריירה האחרונות ממוקד בתעשיית הטבק, קסלר בעל ניסיון עשיר של כ-18 שנים נוספות במוצרי צריכה אחרים, בעיקר בתחום המזון.
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לא נמצא שום אזכור לגבי ניסיון במוצרי צריכה בתחום הבריאות, ולגבי עיסוקיו בשלושת השנים האחרונות מאז שפרש מתפקידו האחרון", מציין טפר. "למנכ"ל החדש אכן יש ניסיון עשיר במוצרי צריכה, אך בעיקר במוצרי צריכה ,אנטי-בריאותיים,, לעומת זאת הוא חסר ניסיון בתחום הבריאות".
ניסיון למצב את החברה כחברת מוצרי צריכה
לדברי טפר, במבט ראשון נראה שהמינוי החדש הוא ניסיון למצב את החברה כחברת מוצרי צריכה ולהרחיק אותה ממיצובה כחברת תרופות. רק שיש בעיה קטנה, "בסופו של דבר רוב רובם של המוצרים של החברה הם תרופות, אומנם ללא מרשם, אך הם עדיין תרופות".
כמו כן, מציין טפר כי עדיין לא ברור במצב השוק הנוכחי איזה מחיר החברה תוכל לקבל עבור הפעילות של תרופות המרשם, אשר אחראית לכשליש מהרווחים של החברה ואיך החברה תפריד את הפעילות של תרופות במרשם בלי לייצר סינרגיות שליליות, כפי שהיא בעצמה הודתה בעבר.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
עדיין מדובר בחברת תרופות ללא-מרשם
"קיימת תפיסה בשוק שפריגו אמורה לקבל מכפילים גבוהים של חברות צריכה. להערכתנו, הנחה זאת מוגזמת, שכן בשנת 2017 כשליש מהרווחים של פריגו נבעו מתרופות גנריות במרשם והיתר נבעו ברובם מתרופות גנריות ללא-מרשם במותג הפרטי. פריגו דומה הרבה יותר לחברת תרופות גנרית מאשר לחברת צריכה עם נאמנות מותגים חזקה. גם אם ההפרדה של פעילות תרופות המרשם תעבור בהצלחה, עדיין מדובר בחברת תרופות ללא-מרשם, ובעיקר מוצרי מותג פרטי", כותב טפר.
"המינוי של המנכ"ל החדש מחזק את אי הודאות לגבי עתיד החברה. אנו ממשיכים להמליץ על פריגו בתשואת שוק ומורידים את מחיר יעד ל-72 דולר למניה, מחיר הוגן שעדין משקף מכפיל 14 על תחזית הרווח הנקי המתואם לשנת 2019 של 5.14 דולר למניה", כותב טפר.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
