IBI: "חוסר היציבות הניהולית של פריגו מגיעה לשיאים חדשים"

בתגובה למינוי המנכ"ל החדש, בית ההשקעות הוריד את מחיר היעד של פריגו "המינוי מחזק את אי הוודאות לגבי עתיד החברה"
ערן סוקול |

חברת פריגו דיווחה הלילה על מינויו של מוראי קסלר (Murray S. Kessler) כמנכ"ל החדש של החברה. "חוסר היציבות הניהולית של פריגו מגיעה לשיאים חדשים" כתב בתגובה סטיבן טפר אנליסט - פארמה וביומד IBI בית השקעות והוריד את מחיר היעד ל-72 דולר (כ-262 שקלים). לדברי טפר "המנכ"ל החדש חסר ניסיון בתחום הבריאות. יש לו ניסיון בעיקר במוצרי צריכה 'אנטי-בריאותיים'. המינוי מחזק את אי הוודאות לגבי עתיד החברה".

המנכ"ל החדש מומחה בעיקר בטבק וסיגריות  

לאחר שאמש אחרי סגירת המסחר בניו-יורק הודיעה החברה על מינויו של מנכ"ל חדש - מומחה הטבק והסיגריות קסלר אשר מחליף את המנכ"ל הגרמני אווה רורהוף (Uwe Rohrhoff) לאחר כהונה של 9 חודשים בלבד. מדובר במנכ"ל שלישי תוך שנתיים וחצי, מאז שעזב ג'ו פפה שהנהיג את החברה במשך עשור.

 

לטענת החברה, המנכ"ל החדש שממוקד בעולם מוצרי הצריכה מתאים יותר להוביל את החברה לאחר שהחברה קיבלה החלטה אסטרטגית להתמקד בתחום מוצרי הצריכה לבריאות ולהפריד את הפעילות של תרופות המרשם הגנריות.

 

המנכ"ל החדש קסלר מגיע מחברת Lorilland Tobacco שם שימש כמנכ"ל במשך 5 שנים עד 2015, אך בעצם משנת 2000 מועסק בתפקידי ניהול בכירים בתעשיית הטבק וסיגריות. למרות שב-15 שנות הקריירה האחרונות ממוקד בתעשיית הטבק, קסלר בעל ניסיון עשיר של כ-18 שנים נוספות במוצרי צריכה אחרים, בעיקר בתחום המזון.

"לא נמצא שום אזכור לגבי ניסיון במוצרי צריכה בתחום הבריאות, ולגבי עיסוקיו בשלושת השנים האחרונות מאז שפרש מתפקידו האחרון", מציין טפר. "למנכ"ל החדש אכן יש ניסיון עשיר במוצרי צריכה, אך בעיקר במוצרי צריכה ,אנטי-בריאותיים,, לעומת זאת הוא חסר ניסיון בתחום הבריאות".

ניסיון למצב את החברה כחברת מוצרי צריכה

לדברי טפר, במבט ראשון נראה שהמינוי החדש הוא ניסיון למצב את החברה כחברת מוצרי צריכה ולהרחיק אותה ממיצובה כחברת תרופות. רק שיש בעיה קטנה, "בסופו של דבר רוב רובם של המוצרים של החברה הם תרופות, אומנם ללא מרשם, אך הם עדיין תרופות".

 

כמו כן, מציין טפר כי עדיין לא ברור במצב השוק הנוכחי איזה מחיר החברה תוכל לקבל עבור הפעילות של תרופות המרשם, אשר אחראית לכשליש מהרווחים של החברה ואיך החברה תפריד את הפעילות של תרופות במרשם בלי לייצר סינרגיות שליליות, כפי שהיא בעצמה הודתה בעבר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עדיין מדובר בחברת תרופות ללא-מרשם

"קיימת תפיסה בשוק שפריגו אמורה לקבל מכפילים גבוהים של חברות צריכה. להערכתנו, הנחה זאת מוגזמת, שכן בשנת 2017 כשליש מהרווחים של פריגו נבעו מתרופות גנריות במרשם והיתר נבעו ברובם מתרופות גנריות ללא-מרשם במותג הפרטי. פריגו דומה הרבה יותר לחברת תרופות גנרית מאשר לחברת צריכה עם נאמנות מותגים חזקה. גם אם ההפרדה של פעילות תרופות המרשם תעבור בהצלחה, עדיין מדובר בחברת תרופות ללא-מרשם, ובעיקר מוצרי מותג פרטי", כותב טפר.

 

"המינוי של המנכ"ל החדש מחזק את אי הודאות לגבי עתיד החברה. אנו ממשיכים להמליץ על פריגו בתשואת שוק ומורידים את מחיר יעד ל-72 דולר למניה, מחיר הוגן שעדין משקף מכפיל 14 על תחזית הרווח הנקי המתואם לשנת 2019 של 5.14 דולר למניה", כותב טפר.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.