IBI: "חוסר היציבות הניהולית של פריגו מגיעה לשיאים חדשים"
חברת פריגו דיווחה הלילה על מינויו של מוראי קסלר (Murray S. Kessler) כמנכ"ל החדש של החברה. "חוסר היציבות הניהולית של פריגו מגיעה לשיאים חדשים" כתב בתגובה סטיבן טפר אנליסט - פארמה וביומד IBI בית השקעות והוריד את מחיר היעד ל-72 דולר (כ-262 שקלים). לדברי טפר "המנכ"ל החדש חסר ניסיון בתחום הבריאות. יש לו ניסיון בעיקר במוצרי צריכה 'אנטי-בריאותיים'. המינוי מחזק את אי הוודאות לגבי עתיד החברה".
המנכ"ל החדש מומחה בעיקר בטבק וסיגריות
לאחר שאמש אחרי סגירת המסחר בניו-יורק הודיעה החברה על מינויו של מנכ"ל חדש - מומחה הטבק והסיגריות קסלר אשר מחליף את המנכ"ל הגרמני אווה רורהוף (Uwe Rohrhoff) לאחר כהונה של 9 חודשים בלבד. מדובר במנכ"ל שלישי תוך שנתיים וחצי, מאז שעזב ג'ו פפה שהנהיג את החברה במשך עשור.
לטענת החברה, המנכ"ל החדש שממוקד בעולם מוצרי הצריכה מתאים יותר להוביל את החברה לאחר שהחברה קיבלה החלטה אסטרטגית להתמקד בתחום מוצרי הצריכה לבריאות ולהפריד את הפעילות של תרופות המרשם הגנריות.
המנכ"ל החדש קסלר מגיע מחברת Lorilland Tobacco שם שימש כמנכ"ל במשך 5 שנים עד 2015, אך בעצם משנת 2000 מועסק בתפקידי ניהול בכירים בתעשיית הטבק וסיגריות. למרות שב-15 שנות הקריירה האחרונות ממוקד בתעשיית הטבק, קסלר בעל ניסיון עשיר של כ-18 שנים נוספות במוצרי צריכה אחרים, בעיקר בתחום המזון.
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לא נמצא שום אזכור לגבי ניסיון במוצרי צריכה בתחום הבריאות, ולגבי עיסוקיו בשלושת השנים האחרונות מאז שפרש מתפקידו האחרון", מציין טפר. "למנכ"ל החדש אכן יש ניסיון עשיר במוצרי צריכה, אך בעיקר במוצרי צריכה ,אנטי-בריאותיים,, לעומת זאת הוא חסר ניסיון בתחום הבריאות".
ניסיון למצב את החברה כחברת מוצרי צריכה
לדברי טפר, במבט ראשון נראה שהמינוי החדש הוא ניסיון למצב את החברה כחברת מוצרי צריכה ולהרחיק אותה ממיצובה כחברת תרופות. רק שיש בעיה קטנה, "בסופו של דבר רוב רובם של המוצרים של החברה הם תרופות, אומנם ללא מרשם, אך הם עדיין תרופות".
כמו כן, מציין טפר כי עדיין לא ברור במצב השוק הנוכחי איזה מחיר החברה תוכל לקבל עבור הפעילות של תרופות המרשם, אשר אחראית לכשליש מהרווחים של החברה ואיך החברה תפריד את הפעילות של תרופות במרשם בלי לייצר סינרגיות שליליות, כפי שהיא בעצמה הודתה בעבר.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
עדיין מדובר בחברת תרופות ללא-מרשם
"קיימת תפיסה בשוק שפריגו אמורה לקבל מכפילים גבוהים של חברות צריכה. להערכתנו, הנחה זאת מוגזמת, שכן בשנת 2017 כשליש מהרווחים של פריגו נבעו מתרופות גנריות במרשם והיתר נבעו ברובם מתרופות גנריות ללא-מרשם במותג הפרטי. פריגו דומה הרבה יותר לחברת תרופות גנרית מאשר לחברת צריכה עם נאמנות מותגים חזקה. גם אם ההפרדה של פעילות תרופות המרשם תעבור בהצלחה, עדיין מדובר בחברת תרופות ללא-מרשם, ובעיקר מוצרי מותג פרטי", כותב טפר.
"המינוי של המנכ"ל החדש מחזק את אי הודאות לגבי עתיד החברה. אנו ממשיכים להמליץ על פריגו בתשואת שוק ומורידים את מחיר יעד ל-72 דולר למניה, מחיר הוגן שעדין משקף מכפיל 14 על תחזית הרווח הנקי המתואם לשנת 2019 של 5.14 דולר למניה", כותב טפר.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
