חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 5.2 מיליארד דולר בשנת 2017
חברות ההיי-טק הישראליות גייסו כ-5.24 מיליארד דולר בשנת 2017 - עלייה של 9% בהשוואה ל-2016. זוהי השנה החמישית ברציפות בה גדלים היקפי הגיוס בהיי-טק הישראלי, כאשר הפעם נעשו 620 עסקאות בלבד, בהשוואה ל-673 עסקאות בשנת 2016. כך עולה מסקר IVC-ZAG על גיוסי חברות היי-טק הישראליות. נתון מעניין העולה מן הדו"ח מתייחס לגיוסים בצורה ICO (גיוס הון על ידי הנפקת מטבע דיגיטלי), כאשר בשנת 2017, עשר חברות ישראליות השלימו הליך להנפקת מטבע דיגיטלי וגייסו הון בתמורה למטבע הדיגיטלי שברשותן. ה-ICO הפך לפופולארי במהלך 2017 בקרב חברות בלוקצ'יין שהיו מעוניינות לגייס הון ותשומת לב לפתרונות שלהן. מנקודת מבט פיננסית, ICO אינו נחשב להשקעה, אך יש לו מאפיינים דומים לנכסים פיננסיים. כנכס כזה, שמושפע מגלי ביקוש והיצע, מגמת הפעילות המואצת שחווינו במהלך 2017 עשויה להימשך גם לשנה הנוכחית, או לשנות כיוון ולהפוך למפולת. העלייה בהיקפי ההון שגויס בשנת 2017 נובעת מארבע עסקאות הגדולות מ- 100 מיליון דולר כל אחת, עם נתח כולל של 12% מסך ההון השנתי (סייבריזון, ויה, למונייד וסקייבוקס). סכום הגיוס הממוצע בשנת 2017 שילש את ערכו מאז שנת 2013 (3.6 מיליון דולר) וטיפס ל-8.5 מיליון דולר. ברבעון הרביעי של 2017 חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 1.44 מיליארד דולר ב-159 עסקאות – עלייה של 34% מ-1.07 מיליארד דולר שגויסו ב-166 עסקאות ברבעון הרביעי של 2016. סכום הגיוס הממוצע ברבעון הרביעי של השנה עלה ל-9.1 מיליון דולר בהשוואה ל- 6.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי בשנת 2016. קרנות ההון סיכון הישראליות השקיעו 814 מיליון דולר בשנת 2017, הסכום הגבוה ביותר מאז 2013, ועלייה של 25% בהשוואה ל-651 מיליון דולר שגויסו בשנת 2016. הזינוק בהיקף ההון שהקרנות הישראליות השקיעו נגרם בשל העלייה החדה בשיעור של 58% בהיקף ההשקעות הראשונות שלהן. קרנות ההון סיכון הישראליות היו פעילות במיוחד ברבעון הרביעי של 2017 והשקיעו 211 מיליון דולר בהשוואה ל-129 מיליון דולר ברבעון האחרון בשנת 2016. לדברי מריאנה שפירא, דירקטור המחקר ב- IVC Research Center: "על-פי המידע של IVC, יש כעת כ-3 מיליארד דולר פנויים להשקעה, עם כניסתן של קרנות ההון סיכון לשנה הרביעית בבציר הנוכחי". לדברי עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מנהל העומד בראש תחום ההיי-טק במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות' (ZAG S&W): "ב-2017 הייתה עלייה בהיקפי הגיוסים, והיא מהווה המשך למגמת העלייה העקבית של חמשת השנים האחרונות. תחום ההיי-טק מתבגר ומתבסס, ומהווה מוקד של חדשנות ועניין עבור משקיעים ויזמים מכל העולם". בדומה לשנתיים האחרונות, ב-2017 חברות בצמיחה (בשלבי הביניים ובשלבים המאוחרים) גייסו את הסכום הגדול ביותר מסך ההון הכולל – 3.9 מיליארד דולר, בהשוואה ל- 3.4 מיליארד דולר בשנת 2016. היקף ההון המגויס של החברות בשלבי הביניים צמח ל- 2.1 מיליארד דולר בשנת 2017 בהשוואה ל- 1.8 מיליארד דולר ב- 2016. חברות בשלבים המוקדמים (סיד ושלבי פיתוח) גייסו 1.36 מיליארד דולר בשנה הנוכחית, בהשוואה ל- 1.43 מיליארד דולר שגוייסו בשנת 2016. הרבעון הרביעי של 2017 היה חלש בעבור החברות בשלבים המאוחרים שגייסו 393 מיליון דולר, אך חזק במיוחד בעבור החברות בשלב הביניים שגייסו 698 מיליון דולר. זאת בהשוואה ל- 534 מיליון דולר שגויסו על ידי חברות אלה ברבעון האחרון בשנת 2016. חברות בשלבי סיד גייסו 92 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2017, יותר מפי שניים בהשוואה ל- 42 מיליון דולר שגויסו ברבעון המקביל בשנה שעברה. העלייה המשמעותית בסכום התרחשה עקב העובדה שמספר מועט של עסקאות מעל 10 מיליון דולר כל אחת, תפסו נתח של 40% מההון שגויס בשלב סיד ברבעון הרביעי של 2017. על-פי הנתונים, מגמת הירידה במספר העסקאות, שהחלה ב- 2016, נמשכה גם בשנת 2017 עם ירידה של 8%. שני גורמים עיקריים אחראים לירידה הכללית במספר העסקאות: המשקיעים המסורתיים בחברות בשלבי הסיד (חממות, אקסלרטורים/מאיצים ומשקיעים פרטיים) היו מעורבים ב- 49% פחות עסקאות בשנת 2017 בהשוואה לשנה שעברה; וקרנות הון סיכון שמיעטו להשקיע בחברות בשלבי המו"פ, ירידה הנמשכת זו השנה החמישית, כאשר בשנת 2017 נרשמה ירידה של 40% בהשוואה למספר העסקאות שבהן הקרנות לקחו חלק בשנת 2013. בשנת 2017 סקטור התוכנה הישראלי הוביל בהיקף גיוסי ההון – 1.9 מיליארד דולר ב- 208 עסקאות, בדומה ל- 1.7 מיליארד דולר ב- 209 עסקאות בשנת 2016. חברות מדעי החיים גייסו 1.2 מיליארד דולר, 41 אחוזים יותר בהשוואה ל- 850 מיליון דולר ב- 2016. חברות המוליכים למחצה גייסו 348 מיליון דולר בשנת 2017 בהשוואה ל- 124 מיליון דולר ב- 2016. ירידה נרשמה בהיקף גיוסי ההון ובמספר העסקאות בחברות בסקטור התקשורת –569 מיליון דולר ב- 72 עסקאות, בהשוואה ל- 872 מיליון דולר שגויסו ב- 106 עסקאות בשנת 2016. הרבעון הרביעי של 2017 היה פורה עבור חברות מסקטור התוכנה שגייסו 588 מיליון דולר (56 עסקאות), עלייה של 45% יותר מ-406 מיליון דולר שגויסו ב-2016. חברות האינטרנט גייסו 328 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017, סכום כמעט כפול בהשוואה ל-115 מיליון דולר ברבעון האחרון בשנת 2016, כאשר מספר העסקאות נשאר בטווח של שלוש שנים האחרונות. ניתוח לפי אשכולות מגלה כי היקפי ההון המגויסים בידי חברות באשכולות טכנולוגיים בולטים כמו סייבר, אוטומוטיב ובינה מלאכותית (AI) מצויים בעלייה מתמשכת של חמש שנים. עם זאת, במספר העסקאות בתחום הסייבר נרשמה ירידה משמעותית בשנת 2017.
- 1.DADDY 17/01/2018 16:58הגב לתגובה זוICO חדש שנותן 10$ במטבע קריפטוגרפי ח י נ ם רק עבור רישום לאתר בלבד. נשארו עוד9 שעות בלבד https://legt.me/119714

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל
הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה
קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה 0% הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.
הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.
מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה
בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- תחרות בתחום המשכנתאות - שחר אושרי יו"ר Now-On בראיון על השוק, הלקוחות, והפוטנציאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: הכיוון של מניות הביטוח, דוח חלש למיטרוניקס ועל ההנפקות החדשות
זהירות מהנפקות - תזכורת מ-2021 ומה קרה בנובמבר בחסכונות שלכם?
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה
חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל, הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים.
שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6 מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%. השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית.
בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.
ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים.
- לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קחו את כל המכלול הזה ותמצאו שהרווחים כנראה גבוהים ב-30%-40% מהנורמה. מה שמפתיע הוא שגם אם נחזיר את הרווח בדוח לרווח מייצג זה שיפור עצום מהרווחים לפני שנתיים-שלוש וזה מוביל לתמחור של מכפיל רווחי באזור 15-17. יקר היסטורית לחברות ביטוח, אבל לא בועה ענקית.
