עבודת צוות הייטק טכנולוגיה
צילום: Istock

חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 5.2 מיליארד דולר בשנת 2017

הגיוסים בהיי-טק הישראלי עולים שנה חמישית ברציפות; עשר חברות גייסו דרך מטבעות דיגיטליים
נועם בראל | (1)

חברות ההיי-טק הישראליות גייסו כ-5.24 מיליארד דולר בשנת 2017 - עלייה של 9% בהשוואה ל-2016. זוהי השנה החמישית ברציפות בה גדלים היקפי הגיוס בהיי-טק הישראלי, כאשר הפעם נעשו 620 עסקאות בלבד, בהשוואה ל-673 עסקאות בשנת 2016. כך עולה מסקר IVC-ZAG על גיוסי חברות היי-טק הישראליות. נתון מעניין העולה מן הדו"ח מתייחס לגיוסים בצורה ICO (גיוס הון על ידי הנפקת מטבע דיגיטלי), כאשר בשנת 2017, עשר חברות ישראליות השלימו הליך להנפקת מטבע דיגיטלי וגייסו הון בתמורה למטבע הדיגיטלי שברשותן. ה-ICO הפך לפופולארי במהלך 2017 בקרב חברות בלוקצ'יין שהיו מעוניינות לגייס הון ותשומת לב לפתרונות שלהן. מנקודת מבט פיננסית, ICO אינו נחשב להשקעה, אך יש לו מאפיינים דומים לנכסים פיננסיים. כנכס כזה, שמושפע מגלי ביקוש והיצע, מגמת הפעילות המואצת שחווינו במהלך 2017 עשויה להימשך גם לשנה הנוכחית, או לשנות כיוון ולהפוך למפולת. העלייה בהיקפי ההון שגויס בשנת 2017 נובעת מארבע עסקאות הגדולות מ- 100 מיליון דולר כל אחת, עם נתח כולל של 12% מסך ההון השנתי (סייבריזון, ויה, למונייד וסקייבוקס). סכום הגיוס הממוצע בשנת 2017 שילש את ערכו מאז שנת 2013 (3.6 מיליון דולר) וטיפס ל-8.5 מיליון דולר. ברבעון הרביעי של 2017 חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 1.44 מיליארד דולר ב-159 עסקאות – עלייה של 34% מ-1.07 מיליארד דולר שגויסו ב-166 עסקאות ברבעון הרביעי של 2016. סכום הגיוס הממוצע ברבעון הרביעי של השנה עלה ל-9.1 מיליון דולר בהשוואה ל- 6.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי בשנת 2016. קרנות ההון סיכון הישראליות השקיעו 814 מיליון דולר בשנת 2017, הסכום הגבוה ביותר מאז 2013, ועלייה של 25% בהשוואה ל-651 מיליון דולר שגויסו בשנת 2016. הזינוק בהיקף ההון שהקרנות הישראליות השקיעו נגרם בשל העלייה החדה בשיעור של 58% בהיקף ההשקעות הראשונות שלהן. קרנות ההון סיכון הישראליות היו פעילות במיוחד ברבעון הרביעי של 2017 והשקיעו 211 מיליון דולר בהשוואה ל-129 מיליון דולר ברבעון האחרון בשנת 2016. לדברי מריאנה שפירא, דירקטור המחקר ב- IVC Research Center: "על-פי המידע של IVC, יש כעת כ-3 מיליארד דולר פנויים להשקעה, עם כניסתן של קרנות ההון סיכון לשנה הרביעית בבציר הנוכחי". לדברי עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מנהל העומד בראש תחום ההיי-טק במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות' (ZAG S&W): "ב-2017 הייתה עלייה בהיקפי הגיוסים, והיא מהווה המשך למגמת העלייה העקבית של חמשת השנים האחרונות. תחום ההיי-טק מתבגר ומתבסס, ומהווה מוקד של חדשנות ועניין עבור משקיעים ויזמים מכל העולם".  בדומה לשנתיים  האחרונות, ב-2017 חברות בצמיחה (בשלבי הביניים ובשלבים המאוחרים) גייסו את הסכום הגדול ביותר מסך ההון הכולל – 3.9 מיליארד דולר, בהשוואה ל- 3.4 מיליארד דולר בשנת 2016. היקף ההון המגויס של החברות בשלבי הביניים צמח ל- 2.1 מיליארד דולר בשנת 2017 בהשוואה ל- 1.8 מיליארד דולר ב- 2016. חברות בשלבים המוקדמים (סיד ושלבי פיתוח) גייסו 1.36 מיליארד דולר בשנה הנוכחית, בהשוואה ל- 1.43 מיליארד דולר שגוייסו בשנת 2016. הרבעון הרביעי של 2017 היה חלש בעבור החברות בשלבים המאוחרים שגייסו 393 מיליון דולר, אך חזק במיוחד בעבור החברות בשלב הביניים שגייסו 698 מיליון דולר. זאת בהשוואה ל- 534 מיליון דולר שגויסו על ידי חברות אלה ברבעון האחרון בשנת 2016. חברות בשלבי סיד גייסו 92 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2017, יותר מפי שניים בהשוואה ל- 42 מיליון דולר שגויסו ברבעון המקביל בשנה שעברה. העלייה המשמעותית בסכום התרחשה עקב העובדה שמספר מועט של עסקאות מעל 10 מיליון דולר כל אחת, תפסו נתח של 40% מההון שגויס בשלב סיד ברבעון הרביעי של 2017. על-פי הנתונים, מגמת הירידה במספר העסקאות, שהחלה ב- 2016, נמשכה גם בשנת 2017 עם ירידה של 8%. שני גורמים עיקריים אחראים לירידה הכללית במספר העסקאות: המשקיעים המסורתיים בחברות בשלבי הסיד (חממות, אקסלרטורים/מאיצים ומשקיעים פרטיים) היו מעורבים ב- 49% פחות עסקאות בשנת 2017 בהשוואה לשנה שעברה; וקרנות הון סיכון שמיעטו להשקיע בחברות בשלבי המו"פ, ירידה הנמשכת זו השנה החמישית, כאשר בשנת 2017 נרשמה ירידה של 40% בהשוואה למספר העסקאות שבהן הקרנות לקחו חלק בשנת 2013. בשנת 2017 סקטור התוכנה הישראלי הוביל בהיקף גיוסי ההון – 1.9 מיליארד דולר ב- 208 עסקאות, בדומה ל- 1.7 מיליארד דולר ב- 209 עסקאות בשנת 2016. חברות מדעי החיים גייסו 1.2 מיליארד דולר, 41 אחוזים יותר בהשוואה ל- 850 מיליון דולר ב- 2016. חברות המוליכים למחצה גייסו 348 מיליון דולר בשנת 2017 בהשוואה ל- 124 מיליון דולר ב- 2016. ירידה נרשמה בהיקף גיוסי ההון ובמספר העסקאות בחברות בסקטור התקשורת –569 מיליון דולר ב- 72 עסקאות, בהשוואה ל- 872 מיליון דולר שגויסו ב- 106 עסקאות בשנת 2016. הרבעון הרביעי של 2017 היה פורה עבור חברות מסקטור התוכנה שגייסו 588 מיליון דולר (56 עסקאות), עלייה של 45% יותר מ-406 מיליון דולר שגויסו ב-2016. חברות האינטרנט גייסו 328 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017, סכום כמעט כפול בהשוואה ל-115 מיליון דולר ברבעון האחרון בשנת 2016, כאשר מספר העסקאות נשאר בטווח של שלוש שנים האחרונות. ניתוח לפי אשכולות מגלה כי היקפי ההון המגויסים בידי חברות באשכולות טכנולוגיים בולטים כמו סייבר, אוטומוטיב ובינה מלאכותית (AI) מצויים בעלייה מתמשכת של חמש שנים. עם זאת, במספר העסקאות בתחום הסייבר נרשמה ירידה משמעותית בשנת 2017. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    DADDY 17/01/2018 16:58
    הגב לתגובה זו
    ICO חדש שנותן 10$ במטבע קריפטוגרפי ח י נ ם רק עבור רישום לאתר בלבד. נשארו עוד9 שעות בלבד https://legt.me/119714
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').