עבודת צוות הייטק טכנולוגיה
צילום: Istock

חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 5.2 מיליארד דולר בשנת 2017

הגיוסים בהיי-טק הישראלי עולים שנה חמישית ברציפות; עשר חברות גייסו דרך מטבעות דיגיטליים
נועם בראל | (1)

חברות ההיי-טק הישראליות גייסו כ-5.24 מיליארד דולר בשנת 2017 - עלייה של 9% בהשוואה ל-2016. זוהי השנה החמישית ברציפות בה גדלים היקפי הגיוס בהיי-טק הישראלי, כאשר הפעם נעשו 620 עסקאות בלבד, בהשוואה ל-673 עסקאות בשנת 2016. כך עולה מסקר IVC-ZAG על גיוסי חברות היי-טק הישראליות. נתון מעניין העולה מן הדו"ח מתייחס לגיוסים בצורה ICO (גיוס הון על ידי הנפקת מטבע דיגיטלי), כאשר בשנת 2017, עשר חברות ישראליות השלימו הליך להנפקת מטבע דיגיטלי וגייסו הון בתמורה למטבע הדיגיטלי שברשותן. ה-ICO הפך לפופולארי במהלך 2017 בקרב חברות בלוקצ'יין שהיו מעוניינות לגייס הון ותשומת לב לפתרונות שלהן. מנקודת מבט פיננסית, ICO אינו נחשב להשקעה, אך יש לו מאפיינים דומים לנכסים פיננסיים. כנכס כזה, שמושפע מגלי ביקוש והיצע, מגמת הפעילות המואצת שחווינו במהלך 2017 עשויה להימשך גם לשנה הנוכחית, או לשנות כיוון ולהפוך למפולת. העלייה בהיקפי ההון שגויס בשנת 2017 נובעת מארבע עסקאות הגדולות מ- 100 מיליון דולר כל אחת, עם נתח כולל של 12% מסך ההון השנתי (סייבריזון, ויה, למונייד וסקייבוקס). סכום הגיוס הממוצע בשנת 2017 שילש את ערכו מאז שנת 2013 (3.6 מיליון דולר) וטיפס ל-8.5 מיליון דולר. ברבעון הרביעי של 2017 חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 1.44 מיליארד דולר ב-159 עסקאות – עלייה של 34% מ-1.07 מיליארד דולר שגויסו ב-166 עסקאות ברבעון הרביעי של 2016. סכום הגיוס הממוצע ברבעון הרביעי של השנה עלה ל-9.1 מיליון דולר בהשוואה ל- 6.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי בשנת 2016. קרנות ההון סיכון הישראליות השקיעו 814 מיליון דולר בשנת 2017, הסכום הגבוה ביותר מאז 2013, ועלייה של 25% בהשוואה ל-651 מיליון דולר שגויסו בשנת 2016. הזינוק בהיקף ההון שהקרנות הישראליות השקיעו נגרם בשל העלייה החדה בשיעור של 58% בהיקף ההשקעות הראשונות שלהן. קרנות ההון סיכון הישראליות היו פעילות במיוחד ברבעון הרביעי של 2017 והשקיעו 211 מיליון דולר בהשוואה ל-129 מיליון דולר ברבעון האחרון בשנת 2016. לדברי מריאנה שפירא, דירקטור המחקר ב- IVC Research Center: "על-פי המידע של IVC, יש כעת כ-3 מיליארד דולר פנויים להשקעה, עם כניסתן של קרנות ההון סיכון לשנה הרביעית בבציר הנוכחי". לדברי עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מנהל העומד בראש תחום ההיי-טק במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות' (ZAG S&W): "ב-2017 הייתה עלייה בהיקפי הגיוסים, והיא מהווה המשך למגמת העלייה העקבית של חמשת השנים האחרונות. תחום ההיי-טק מתבגר ומתבסס, ומהווה מוקד של חדשנות ועניין עבור משקיעים ויזמים מכל העולם".  בדומה לשנתיים  האחרונות, ב-2017 חברות בצמיחה (בשלבי הביניים ובשלבים המאוחרים) גייסו את הסכום הגדול ביותר מסך ההון הכולל – 3.9 מיליארד דולר, בהשוואה ל- 3.4 מיליארד דולר בשנת 2016. היקף ההון המגויס של החברות בשלבי הביניים צמח ל- 2.1 מיליארד דולר בשנת 2017 בהשוואה ל- 1.8 מיליארד דולר ב- 2016. חברות בשלבים המוקדמים (סיד ושלבי פיתוח) גייסו 1.36 מיליארד דולר בשנה הנוכחית, בהשוואה ל- 1.43 מיליארד דולר שגוייסו בשנת 2016. הרבעון הרביעי של 2017 היה חלש בעבור החברות בשלבים המאוחרים שגייסו 393 מיליון דולר, אך חזק במיוחד בעבור החברות בשלב הביניים שגייסו 698 מיליון דולר. זאת בהשוואה ל- 534 מיליון דולר שגויסו על ידי חברות אלה ברבעון האחרון בשנת 2016. חברות בשלבי סיד גייסו 92 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2017, יותר מפי שניים בהשוואה ל- 42 מיליון דולר שגויסו ברבעון המקביל בשנה שעברה. העלייה המשמעותית בסכום התרחשה עקב העובדה שמספר מועט של עסקאות מעל 10 מיליון דולר כל אחת, תפסו נתח של 40% מההון שגויס בשלב סיד ברבעון הרביעי של 2017. על-פי הנתונים, מגמת הירידה במספר העסקאות, שהחלה ב- 2016, נמשכה גם בשנת 2017 עם ירידה של 8%. שני גורמים עיקריים אחראים לירידה הכללית במספר העסקאות: המשקיעים המסורתיים בחברות בשלבי הסיד (חממות, אקסלרטורים/מאיצים ומשקיעים פרטיים) היו מעורבים ב- 49% פחות עסקאות בשנת 2017 בהשוואה לשנה שעברה; וקרנות הון סיכון שמיעטו להשקיע בחברות בשלבי המו"פ, ירידה הנמשכת זו השנה החמישית, כאשר בשנת 2017 נרשמה ירידה של 40% בהשוואה למספר העסקאות שבהן הקרנות לקחו חלק בשנת 2013. בשנת 2017 סקטור התוכנה הישראלי הוביל בהיקף גיוסי ההון – 1.9 מיליארד דולר ב- 208 עסקאות, בדומה ל- 1.7 מיליארד דולר ב- 209 עסקאות בשנת 2016. חברות מדעי החיים גייסו 1.2 מיליארד דולר, 41 אחוזים יותר בהשוואה ל- 850 מיליון דולר ב- 2016. חברות המוליכים למחצה גייסו 348 מיליון דולר בשנת 2017 בהשוואה ל- 124 מיליון דולר ב- 2016. ירידה נרשמה בהיקף גיוסי ההון ובמספר העסקאות בחברות בסקטור התקשורת –569 מיליון דולר ב- 72 עסקאות, בהשוואה ל- 872 מיליון דולר שגויסו ב- 106 עסקאות בשנת 2016. הרבעון הרביעי של 2017 היה פורה עבור חברות מסקטור התוכנה שגייסו 588 מיליון דולר (56 עסקאות), עלייה של 45% יותר מ-406 מיליון דולר שגויסו ב-2016. חברות האינטרנט גייסו 328 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017, סכום כמעט כפול בהשוואה ל-115 מיליון דולר ברבעון האחרון בשנת 2016, כאשר מספר העסקאות נשאר בטווח של שלוש שנים האחרונות. ניתוח לפי אשכולות מגלה כי היקפי ההון המגויסים בידי חברות באשכולות טכנולוגיים בולטים כמו סייבר, אוטומוטיב ובינה מלאכותית (AI) מצויים בעלייה מתמשכת של חמש שנים. עם זאת, במספר העסקאות בתחום הסייבר נרשמה ירידה משמעותית בשנת 2017. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    DADDY 17/01/2018 16:58
    הגב לתגובה זו
    ICO חדש שנותן 10$ במטבע קריפטוגרפי ח י נ ם רק עבור רישום לאתר בלבד. נשארו עוד9 שעות בלבד https://legt.me/119714
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.