חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 5.2 מיליארד דולר בשנת 2017
חברות ההיי-טק הישראליות גייסו כ-5.24 מיליארד דולר בשנת 2017 - עלייה של 9% בהשוואה ל-2016. זוהי השנה החמישית ברציפות בה גדלים היקפי הגיוס בהיי-טק הישראלי, כאשר הפעם נעשו 620 עסקאות בלבד, בהשוואה ל-673 עסקאות בשנת 2016. כך עולה מסקר IVC-ZAG על גיוסי חברות היי-טק הישראליות. נתון מעניין העולה מן הדו"ח מתייחס לגיוסים בצורה ICO (גיוס הון על ידי הנפקת מטבע דיגיטלי), כאשר בשנת 2017, עשר חברות ישראליות השלימו הליך להנפקת מטבע דיגיטלי וגייסו הון בתמורה למטבע הדיגיטלי שברשותן. ה-ICO הפך לפופולארי במהלך 2017 בקרב חברות בלוקצ'יין שהיו מעוניינות לגייס הון ותשומת לב לפתרונות שלהן. מנקודת מבט פיננסית, ICO אינו נחשב להשקעה, אך יש לו מאפיינים דומים לנכסים פיננסיים. כנכס כזה, שמושפע מגלי ביקוש והיצע, מגמת הפעילות המואצת שחווינו במהלך 2017 עשויה להימשך גם לשנה הנוכחית, או לשנות כיוון ולהפוך למפולת. העלייה בהיקפי ההון שגויס בשנת 2017 נובעת מארבע עסקאות הגדולות מ- 100 מיליון דולר כל אחת, עם נתח כולל של 12% מסך ההון השנתי (סייבריזון, ויה, למונייד וסקייבוקס). סכום הגיוס הממוצע בשנת 2017 שילש את ערכו מאז שנת 2013 (3.6 מיליון דולר) וטיפס ל-8.5 מיליון דולר. ברבעון הרביעי של 2017 חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 1.44 מיליארד דולר ב-159 עסקאות – עלייה של 34% מ-1.07 מיליארד דולר שגויסו ב-166 עסקאות ברבעון הרביעי של 2016. סכום הגיוס הממוצע ברבעון הרביעי של השנה עלה ל-9.1 מיליון דולר בהשוואה ל- 6.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי בשנת 2016. קרנות ההון סיכון הישראליות השקיעו 814 מיליון דולר בשנת 2017, הסכום הגבוה ביותר מאז 2013, ועלייה של 25% בהשוואה ל-651 מיליון דולר שגויסו בשנת 2016. הזינוק בהיקף ההון שהקרנות הישראליות השקיעו נגרם בשל העלייה החדה בשיעור של 58% בהיקף ההשקעות הראשונות שלהן. קרנות ההון סיכון הישראליות היו פעילות במיוחד ברבעון הרביעי של 2017 והשקיעו 211 מיליון דולר בהשוואה ל-129 מיליון דולר ברבעון האחרון בשנת 2016. לדברי מריאנה שפירא, דירקטור המחקר ב- IVC Research Center: "על-פי המידע של IVC, יש כעת כ-3 מיליארד דולר פנויים להשקעה, עם כניסתן של קרנות ההון סיכון לשנה הרביעית בבציר הנוכחי". לדברי עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מנהל העומד בראש תחום ההיי-טק במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות' (ZAG S&W): "ב-2017 הייתה עלייה בהיקפי הגיוסים, והיא מהווה המשך למגמת העלייה העקבית של חמשת השנים האחרונות. תחום ההיי-טק מתבגר ומתבסס, ומהווה מוקד של חדשנות ועניין עבור משקיעים ויזמים מכל העולם". בדומה לשנתיים האחרונות, ב-2017 חברות בצמיחה (בשלבי הביניים ובשלבים המאוחרים) גייסו את הסכום הגדול ביותר מסך ההון הכולל – 3.9 מיליארד דולר, בהשוואה ל- 3.4 מיליארד דולר בשנת 2016. היקף ההון המגויס של החברות בשלבי הביניים צמח ל- 2.1 מיליארד דולר בשנת 2017 בהשוואה ל- 1.8 מיליארד דולר ב- 2016. חברות בשלבים המוקדמים (סיד ושלבי פיתוח) גייסו 1.36 מיליארד דולר בשנה הנוכחית, בהשוואה ל- 1.43 מיליארד דולר שגוייסו בשנת 2016. הרבעון הרביעי של 2017 היה חלש בעבור החברות בשלבים המאוחרים שגייסו 393 מיליון דולר, אך חזק במיוחד בעבור החברות בשלב הביניים שגייסו 698 מיליון דולר. זאת בהשוואה ל- 534 מיליון דולר שגויסו על ידי חברות אלה ברבעון האחרון בשנת 2016. חברות בשלבי סיד גייסו 92 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2017, יותר מפי שניים בהשוואה ל- 42 מיליון דולר שגויסו ברבעון המקביל בשנה שעברה. העלייה המשמעותית בסכום התרחשה עקב העובדה שמספר מועט של עסקאות מעל 10 מיליון דולר כל אחת, תפסו נתח של 40% מההון שגויס בשלב סיד ברבעון הרביעי של 2017. על-פי הנתונים, מגמת הירידה במספר העסקאות, שהחלה ב- 2016, נמשכה גם בשנת 2017 עם ירידה של 8%. שני גורמים עיקריים אחראים לירידה הכללית במספר העסקאות: המשקיעים המסורתיים בחברות בשלבי הסיד (חממות, אקסלרטורים/מאיצים ומשקיעים פרטיים) היו מעורבים ב- 49% פחות עסקאות בשנת 2017 בהשוואה לשנה שעברה; וקרנות הון סיכון שמיעטו להשקיע בחברות בשלבי המו"פ, ירידה הנמשכת זו השנה החמישית, כאשר בשנת 2017 נרשמה ירידה של 40% בהשוואה למספר העסקאות שבהן הקרנות לקחו חלק בשנת 2013. בשנת 2017 סקטור התוכנה הישראלי הוביל בהיקף גיוסי ההון – 1.9 מיליארד דולר ב- 208 עסקאות, בדומה ל- 1.7 מיליארד דולר ב- 209 עסקאות בשנת 2016. חברות מדעי החיים גייסו 1.2 מיליארד דולר, 41 אחוזים יותר בהשוואה ל- 850 מיליון דולר ב- 2016. חברות המוליכים למחצה גייסו 348 מיליון דולר בשנת 2017 בהשוואה ל- 124 מיליון דולר ב- 2016. ירידה נרשמה בהיקף גיוסי ההון ובמספר העסקאות בחברות בסקטור התקשורת –569 מיליון דולר ב- 72 עסקאות, בהשוואה ל- 872 מיליון דולר שגויסו ב- 106 עסקאות בשנת 2016. הרבעון הרביעי של 2017 היה פורה עבור חברות מסקטור התוכנה שגייסו 588 מיליון דולר (56 עסקאות), עלייה של 45% יותר מ-406 מיליון דולר שגויסו ב-2016. חברות האינטרנט גייסו 328 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017, סכום כמעט כפול בהשוואה ל-115 מיליון דולר ברבעון האחרון בשנת 2016, כאשר מספר העסקאות נשאר בטווח של שלוש שנים האחרונות. ניתוח לפי אשכולות מגלה כי היקפי ההון המגויסים בידי חברות באשכולות טכנולוגיים בולטים כמו סייבר, אוטומוטיב ובינה מלאכותית (AI) מצויים בעלייה מתמשכת של חמש שנים. עם זאת, במספר העסקאות בתחום הסייבר נרשמה ירידה משמעותית בשנת 2017.
- 1.DADDY 17/01/2018 16:58הגב לתגובה זוICO חדש שנותן 10$ במטבע קריפטוגרפי ח י נ ם רק עבור רישום לאתר בלבד. נשארו עוד9 שעות בלבד https://legt.me/119714

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
