חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 5.2 מיליארד דולר בשנת 2017
חברות ההיי-טק הישראליות גייסו כ-5.24 מיליארד דולר בשנת 2017 - עלייה של 9% בהשוואה ל-2016. זוהי השנה החמישית ברציפות בה גדלים היקפי הגיוס בהיי-טק הישראלי, כאשר הפעם נעשו 620 עסקאות בלבד, בהשוואה ל-673 עסקאות בשנת 2016. כך עולה מסקר IVC-ZAG על גיוסי חברות היי-טק הישראליות. נתון מעניין העולה מן הדו"ח מתייחס לגיוסים בצורה ICO (גיוס הון על ידי הנפקת מטבע דיגיטלי), כאשר בשנת 2017, עשר חברות ישראליות השלימו הליך להנפקת מטבע דיגיטלי וגייסו הון בתמורה למטבע הדיגיטלי שברשותן. ה-ICO הפך לפופולארי במהלך 2017 בקרב חברות בלוקצ'יין שהיו מעוניינות לגייס הון ותשומת לב לפתרונות שלהן. מנקודת מבט פיננסית, ICO אינו נחשב להשקעה, אך יש לו מאפיינים דומים לנכסים פיננסיים. כנכס כזה, שמושפע מגלי ביקוש והיצע, מגמת הפעילות המואצת שחווינו במהלך 2017 עשויה להימשך גם לשנה הנוכחית, או לשנות כיוון ולהפוך למפולת. העלייה בהיקפי ההון שגויס בשנת 2017 נובעת מארבע עסקאות הגדולות מ- 100 מיליון דולר כל אחת, עם נתח כולל של 12% מסך ההון השנתי (סייבריזון, ויה, למונייד וסקייבוקס). סכום הגיוס הממוצע בשנת 2017 שילש את ערכו מאז שנת 2013 (3.6 מיליון דולר) וטיפס ל-8.5 מיליון דולר. ברבעון הרביעי של 2017 חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 1.44 מיליארד דולר ב-159 עסקאות – עלייה של 34% מ-1.07 מיליארד דולר שגויסו ב-166 עסקאות ברבעון הרביעי של 2016. סכום הגיוס הממוצע ברבעון הרביעי של השנה עלה ל-9.1 מיליון דולר בהשוואה ל- 6.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי בשנת 2016. קרנות ההון סיכון הישראליות השקיעו 814 מיליון דולר בשנת 2017, הסכום הגבוה ביותר מאז 2013, ועלייה של 25% בהשוואה ל-651 מיליון דולר שגויסו בשנת 2016. הזינוק בהיקף ההון שהקרנות הישראליות השקיעו נגרם בשל העלייה החדה בשיעור של 58% בהיקף ההשקעות הראשונות שלהן. קרנות ההון סיכון הישראליות היו פעילות במיוחד ברבעון הרביעי של 2017 והשקיעו 211 מיליון דולר בהשוואה ל-129 מיליון דולר ברבעון האחרון בשנת 2016. לדברי מריאנה שפירא, דירקטור המחקר ב- IVC Research Center: "על-פי המידע של IVC, יש כעת כ-3 מיליארד דולר פנויים להשקעה, עם כניסתן של קרנות ההון סיכון לשנה הרביעית בבציר הנוכחי". לדברי עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מנהל העומד בראש תחום ההיי-טק במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות' (ZAG S&W): "ב-2017 הייתה עלייה בהיקפי הגיוסים, והיא מהווה המשך למגמת העלייה העקבית של חמשת השנים האחרונות. תחום ההיי-טק מתבגר ומתבסס, ומהווה מוקד של חדשנות ועניין עבור משקיעים ויזמים מכל העולם". בדומה לשנתיים האחרונות, ב-2017 חברות בצמיחה (בשלבי הביניים ובשלבים המאוחרים) גייסו את הסכום הגדול ביותר מסך ההון הכולל – 3.9 מיליארד דולר, בהשוואה ל- 3.4 מיליארד דולר בשנת 2016. היקף ההון המגויס של החברות בשלבי הביניים צמח ל- 2.1 מיליארד דולר בשנת 2017 בהשוואה ל- 1.8 מיליארד דולר ב- 2016. חברות בשלבים המוקדמים (סיד ושלבי פיתוח) גייסו 1.36 מיליארד דולר בשנה הנוכחית, בהשוואה ל- 1.43 מיליארד דולר שגוייסו בשנת 2016. הרבעון הרביעי של 2017 היה חלש בעבור החברות בשלבים המאוחרים שגייסו 393 מיליון דולר, אך חזק במיוחד בעבור החברות בשלב הביניים שגייסו 698 מיליון דולר. זאת בהשוואה ל- 534 מיליון דולר שגויסו על ידי חברות אלה ברבעון האחרון בשנת 2016. חברות בשלבי סיד גייסו 92 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2017, יותר מפי שניים בהשוואה ל- 42 מיליון דולר שגויסו ברבעון המקביל בשנה שעברה. העלייה המשמעותית בסכום התרחשה עקב העובדה שמספר מועט של עסקאות מעל 10 מיליון דולר כל אחת, תפסו נתח של 40% מההון שגויס בשלב סיד ברבעון הרביעי של 2017. על-פי הנתונים, מגמת הירידה במספר העסקאות, שהחלה ב- 2016, נמשכה גם בשנת 2017 עם ירידה של 8%. שני גורמים עיקריים אחראים לירידה הכללית במספר העסקאות: המשקיעים המסורתיים בחברות בשלבי הסיד (חממות, אקסלרטורים/מאיצים ומשקיעים פרטיים) היו מעורבים ב- 49% פחות עסקאות בשנת 2017 בהשוואה לשנה שעברה; וקרנות הון סיכון שמיעטו להשקיע בחברות בשלבי המו"פ, ירידה הנמשכת זו השנה החמישית, כאשר בשנת 2017 נרשמה ירידה של 40% בהשוואה למספר העסקאות שבהן הקרנות לקחו חלק בשנת 2013. בשנת 2017 סקטור התוכנה הישראלי הוביל בהיקף גיוסי ההון – 1.9 מיליארד דולר ב- 208 עסקאות, בדומה ל- 1.7 מיליארד דולר ב- 209 עסקאות בשנת 2016. חברות מדעי החיים גייסו 1.2 מיליארד דולר, 41 אחוזים יותר בהשוואה ל- 850 מיליון דולר ב- 2016. חברות המוליכים למחצה גייסו 348 מיליון דולר בשנת 2017 בהשוואה ל- 124 מיליון דולר ב- 2016. ירידה נרשמה בהיקף גיוסי ההון ובמספר העסקאות בחברות בסקטור התקשורת –569 מיליון דולר ב- 72 עסקאות, בהשוואה ל- 872 מיליון דולר שגויסו ב- 106 עסקאות בשנת 2016. הרבעון הרביעי של 2017 היה פורה עבור חברות מסקטור התוכנה שגייסו 588 מיליון דולר (56 עסקאות), עלייה של 45% יותר מ-406 מיליון דולר שגויסו ב-2016. חברות האינטרנט גייסו 328 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017, סכום כמעט כפול בהשוואה ל-115 מיליון דולר ברבעון האחרון בשנת 2016, כאשר מספר העסקאות נשאר בטווח של שלוש שנים האחרונות. ניתוח לפי אשכולות מגלה כי היקפי ההון המגויסים בידי חברות באשכולות טכנולוגיים בולטים כמו סייבר, אוטומוטיב ובינה מלאכותית (AI) מצויים בעלייה מתמשכת של חמש שנים. עם זאת, במספר העסקאות בתחום הסייבר נרשמה ירידה משמעותית בשנת 2017.
- 1.DADDY 17/01/2018 16:58הגב לתגובה זוICO חדש שנותן 10$ במטבע קריפטוגרפי ח י נ ם רק עבור רישום לאתר בלבד. נשארו עוד9 שעות בלבד https://legt.me/119714

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

היום בבורסה: עליות, ומי תזנק ב-11%?
ישראל חוזרת בהדרגה לשגרה אחרי עסקת החטופים, ביקור נשיאותי מתוקשר ודיבורים על "היום שאחרי"; בשוק המקומי עדיין מורגשת אופטימיות זהירה, עם ציפייה להפחתת ריבית, תקציב חדש שצפוי לשנות סדרי עדיפויות, וארביטרז' שצפוי להוביל לפתיחה חיובית; ברקע, המתיחות בין ארה"ב לסין שוב עולה, והדולר מתחזק
הבוקר נפתח בסימן של חזרה לשגרה. תקופת החגים מאחורינו, וגם אחרי שנתיים של מלחמה, החטופים (לפחות החיים) נמצאים בבית. ברקע החזרה והעסקה, הנשיא טראמפ הגיע לישראל ונאם בכנסת, וסיפק כמה אמירות מעניינות. בין היתר דיבר טראמפ על הרחבת הסכמי אברהם, ואף אמר כי נשיא אינדונזיה יגיע לביקור בישראל, ולמרות שלא יצא לפועל, הציפייה להסכמים שיתרמו לכלכלה עשויים לדחוף את השוק המקומי.
מצב הפנסיה שלכם טוב! "הפנסיה
בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומי. מערכת הפנסיה בישראל זכתה השנה לדירוג הגבוה ביותר במדד הפנסיה העולמי של Mercer‑CFA Institute (דירוג מרסר) ונכנסה לרשימת חמש המדינות היחידות בעולם עם דירוג A. מדובר בהישג משמעותי עבור ישראל. המשמעות,
על רגל אחת היא שהישראלים חוסכים הרבה יחסית למקומות אחרים בעולם, ששיעור הקצבה ביחס לשכר יחסית גבוה. זה יכול להישמע מפתיע, אבל ניתחנו את זה לפני מספר חודשים והתברר לנו שאכן מצב הפנסיה בארץ הוא בסה"כ טוב מאוד - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת.
קריאה מעניינת - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרווח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
השפעה ישירה של העסקה והפסקת האש צפויה להיות הורדת הריבית מצד בנק ישראל. רקע לפני חופש החג, התפרסמו הפרוטוקולים של ועדת הריבית, אשר בחרה להשאיר את הריבית על 4.5%. החלטה המייצגת למעשה קונצנזוס מלא בין חברי הוועדה, לאור אי וודאות ניכרת לגבי העתיד הכלכלי. בדיונים פנימיים הוצגו כמה אתגרים בולטים: האינפלציה עדיין מתנדנדת בסביבת הגבול העליון של היעד, הגרעון הממשלתי הולך ומתרחב, הצמיחה תלויה בעיקר במשבר הביטחוני ובלחצים חיצוניים, וההתפתחויות הפעילות בזירה הבינלאומית עלולות לשנות הכול.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת שחוזרת הוודאות לפחות במישור הגיאופוליטי בישראל (ומוקדם יותר ממה שציפו בבנק ישראל), חוזרים להסתכל על מדד המחירים כדי להעריך מתי תרד הריבית. היום יתפרסם מדד המחירים והכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%, להרחבה - מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?