לא לשימוש
צילום: יח"צ

המאבק על אפריקה ישראל: קבוצת סיידוף הגישה הצעה משופרת

מתחייבת לרכוש את החברה במזומן בהיקף של 2.2 מיליארד שקל; "על פי הצעת בן-משה במקרה של כישלון בגיוס האג״ח יעמדו הנושים מול שוקת שבורה"
נועם בראל | (2)

 המתמודדים על רכישת אפריקה ישראל אל קו הסיום מחר (יום שני) בשעה 20:00, כאשר עד למועד זה אמורים מחזיקי האג"ח להכריע סופית האם הם בעד ההצעה של קבוצת סיידוף או של מוטי בן-משה. היתרון הגדול של הצעת סיידוף הוא במרכיב המזומן.

ההצעה המשופרת של קבוצת סיידוף מתווספת להצעת הרכש בסך של 2.3 מיליארד שקל שאותה הציגה הקבוצה בשבוע שעבר למחזיקי האג״ח. ההצעה של קבוצת סיידוף כוללת תשלום אג״ח למשך 5 שנים.

מנהל העסקים של קבוצת סיידוף, תמיר כהן: "הצעת המזומן של סיידוף עדיפה בהרבה על זו של אקסטרה-בן-משה שכן בן-משה מתחייב להזרמת מזומן שהיא פחות משליש מזו של סיידוף ולמעשה הוא מעמיד כמעט את כל ההסדר המוצע על ידו על יכולתו לגייס חוב, וכן הגיוס הוא על הסכום כולו. זאת בעוד הצעת סיידוף כוללת רכיב מזומן משמעותי של 490 מיליון שקל אשר יאפשר גיוס אג״ח בקלות יחסית ובתנאים טובים יותר מאלה שמתכנן בן-משה.

"במצב של גיוס חוב על ידי סיידוף צפויות כלל החברות בקבוצה לשרת את החוב בעוד שבהצעת בן משה רק חלק מהחברות תוכלנה לשרת את החוב, שכן החברות הציבוריות שבאמצעותן מבקש בן-משה לרכוש את אפריקה ישראל יעשו שימוש ברווחי החברות על מנת לשלם את ההלוואות העצומות שהם מתכוונות לשאת על גבן". 

כהן הוסיף כי על פי הצעת בן-משה הרי שבמקרה של כישלון בגיוס האג״ח יעמדו מחזיקי האג״ח מול שוקת שבורה ויקבלו פיצוי זעום עבור הנזק העצום שייגרם להם, זאת בעוד שבהצעת קבוצת סיידוף גם במקרה של כישלון הנפקת האג״ח תינתן תמורה של 2,327 מיליארד שקל תוך העמדת בטוחות משמעותיות לביצוע העסקה".

סיידוף מציע למחזיקי האג"ח חבילה הכוללת 490 מיליון שקל במזומן, 1.45 מיליארד שקל באג"ח, 3% ממניות אפריקה נכסים בשווי כ-74 מיליון שקל, מנגנון אפסייד בשווי של כ-40 מיליון שקל במקרה של הנפקת דניה סיבוס, וכן הטבות נוספות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    של צד אחד בלבד?! (ל"ת)
    פרשנות 18/12/2017 12:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבא 17/12/2017 19:10
    הגב לתגובה זו
    אם כן, בושה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: