הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

התרופה שאמורה לחפות מבחינת טבע על איבוד הקופקסון - באופנהיימר מנתחים

היום אחרי. באופנהיימר מסמנים את תרופת העוגן בצנרת המוצרים של טבע - "עשויה להיות שחקנית מובילה"
נדב לוי | (5)
נושאים בכתבה טבע

אחת הסיבות המרכזיות למהלך הנפילות המתמשך במניית טבע היא חששות המשקיעים בכל הקשור לצפוי ביום שאחרי הבלעדיות על הקופקסון. 2 חברות (מומנטה ומיילן) נמצאות כעת בדרך לקבל אישור שיווק של גירסה גנרית לבלוקבסטר של טבע בגיסרת ה-40 מ"ג שהינה הגירסה אותה נוטלים כ-85% מהמטופלים בתרופה ואין ספק שברקע לחוב העצום שטבע סוחבת על גבה - שאלת השאלות היא מה יקרה ביום שאחרי. 

אז בתחילת החודש דיווחה טבע על הצלחה באחד מהניסויים המשמעותיים ביותר מבחינת החברה כיום - ניסוי שלב III בתרופת 'fremanezumab' המיועדת למניעת מיגרנה כרונית. כ-10 ימים לאחר מכן דיווחה טבע גם על תוצאות חיוביות בניסוי בתרופה לטיפול במיגרנה אפיזודית (EM), שהינה תרופה בעלת שוק גדול יותר מזה של המיגרנה הכרונית (כ-90% מהסובלים ממיגרנה מוגדרים כסובלים ממיגרנה אפיזודית) כאשר השוק לטיפול במיגרנה מוערך כיום במיליארדי דולרים עם פוטנציאל לצמיחה משמעותית בשנים הבאות. בעקבות התוצאות הודיעה החברה כי תגיש בהמשך השנה בקשה לקבלת רישיון לתרופה ביולוגית ממנהל המזון והתרופות האמריקאני (FDA). 

באופנהיימר מוציאים היום (ד') התייחסות לתוצאות החיוביות ומבהירים כי מדובר בתרופה שעשויה לחפות במידה מסוימת על הירידה בתרומה של הקופקסון כמו גם לגרום לטבע להיות שחקנית מובילה בתחום. כך נכתב:

"בתחילת החודש פרסמה טבע (סימול: TEVA) תוצאות חיוביות בשני ניסויי שלב 2/3 בתרופה fremanezumab, המיועדת למניעת מיגרנה כרונית ואפיזודית. לאחרונה ביצענו סקר בקרב נוירולוגים ואף שוחחנו עם מובילי דעת קהל על התרופה. אנו מעריכים כי כל תחום תרופות ה-anti-CGRP עשוי לשנות את דרך הטיפול במיגרנה, כאשר ה-fremanezumab של טבע נהנית מיתרון על מתחרותיה במינון (מינון רבעוני לעומת מינון חודשי), שעשוי לגרום לטבע להיות שחקנית מובילה בתחום. בעוד ה-fremanezumab צפויה לתרום לטבע בטווח הארוך, בטווח הקצר אנו צופים המשך תנודתיות במניה עקב האתגרים הנוכחיים וביניהם שחיקת המחירים בתחום הגנריקה, השינויים בהנהלה, היקף החובות הגדול ופקיעת ה-Lock Up על אחזקת 'Allergan' בחברה".

 "מסקר שביצענו בקרב 51 רופאים עולה כי כ-75% מהם מודעים לטיפולים החדשים בתחום ה-Anti-CGRP למיגרנה. כ-51% היו מודעים לתוצאות ניסוי שלב 2/3 בתרופה fremanezumab של טבע, גבוה יותר מהניסויים של המתחרות (LLY, AMGN, ALDR)".

"כמו כן, כ-75% מהרופאים העדיפו לתת את התרופה על בסיס רבעוני ולא חודשי, מה שמשחק לטובת טבע וה- fremanezumab. גם תרופת eptinezumab של Alder Biopharmaceuticals (סימול: aldr) ניתנת רבעונית אך נכון לתוצאות הניסויים הקליניים האחרונים, נראה כי האפקטיביות שלה היא פחות טובה, מה שצפוי לתמוך ב- fremanezumab  של טבע".

"אנו מעריכים כי ה- fremanezumabתגיע למכירות של 1.1 מיליארד דולר ב-2020, כאשר כ-86% מהמכירות יהיו לאינדיקציה של מיגרנה אפיזודית והשאר למיגרנה כרונית. אנו מעריכים כי התרופה תגיע לנתח שוק של כ-18% במיגרנה האפיזודית ושל כ-20% במיגרנה הכרונית. מחיר התרופה צפוי לעמוד על 7,000-8,000 דולר לשנה, פרמייה קטנה בהשוואה לטיפול המונע למיגרנה בתרופת Botox. טבע צפויה להציג נתונים נוספים בניסוי השלב 2/3 ב- fremanezumab בכנס בספטמבר ולהגיש את התרופה לאישור בהמשך השנה. אישור התרופה והשקתה צפויים במחצית השנייה של 2018".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"המכירות של ה-fremanezumab ושל ה-Austado (לטיפול ב-Huntington's Disease) צפויות לחפות במידה מסויימת על הירידה בתרומה של הקופקסון 40 מ"ג. בטווח הקצר, קטליזטורים אפשריים למניית טבע כוללים מינוי מנכ"ל חדש, מכירת נכסים ואי-אישור של הגרסה הגנרית של Mylan לקופקסון 40 מ"ג. אנו מותירים את דירוג מניית טבע על 'תשואת יתר' עם מחיר יעד של 41 דולר (אפסייד של כ-27% על מחיר הסגירה אמש בוול סטריט)". 

מניית טבע רשמה מאז תחילת השנה הנוכחית תשואה שלילית של כ-15.5% בשל רצף אירועים שליליים. החברה נסחרת בת"א לפי שווי שוק של כ-115 מיליארד שקל.

תנועת מניית טבע מתחילת השנה:

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יובל 28/06/2017 17:04
    הגב לתגובה זו
    אני תמיד זוכר שבצד הברכה שיש בחֶברות התרופות, הן החֲבָרות הכי ציניות בין אלה שמניותיהן נסחרות בשוק ההון.
  • 4.
    שלח 28/06/2017 15:21
    הגב לתגובה זו
    לקנות בשער של 10 אלפים ולחכות כמה שנים עבור הילדים וכדי. צריכים להחליף את הדירקטורים לחקירה בנשר השחיתות ואז טבע תעלה
  • 3.
    טבע 28/06/2017 15:20
    הגב לתגובה זו
    המניה כבר נפלה בגלל זה וכל פעם מחדש היא רק נופלת בגלל זה הבורסה הישראלית רק נופלת וזאת הסיבה האמיתית לנפילות כל עליה לצורך התרסקות 20% ויותר . ככה יעשה לאיש אשר עשה 25% מס על הבורסה. אף אחד לא רוצה להשקיע פה ובצדק.
  • 2.
    יוסי 28/06/2017 15:13
    הגב לתגובה זו
    נוסף למשקיעים בטבע, ראוי לזכור שיש גם חולים אומללים הצורכים קןפקסון. עוד כמה זמן יש בדעתה של טבע להוסיף לסחוט את האומללים הללו?
  • 1.
    רמי 28/06/2017 14:43
    הגב לתגובה זו
    לתת כמה שבועות עד שהמחיר יעמוד על מחיר של 11000 -13000 ואז נראה מה לעשות...
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |
נושאים בכתבה טריא השקעות אלטרנטיביות

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

להמשך הכתבה לחץ כאן