דו"חות מזרחי טפחות: הרווח הרבעוני זינק ב-11.5% ל-321 מיליון שקלים
בנק מזרחי טפחות פרסם את התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של 2017 והציג גידול של 11.5% בשורת הרווח ל-321 מיליון שקלים. האשראי לציבור צמח ברבעון הראשון ל-173.1 מיליארד שקלים, גידול של 6.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. פיקדונות הציבור הסתכמו בכ-180.7 מיליארד שקלים, גידול של 9.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי של הבנק חצה את קו 13 מיליארד השקלים, תוספת של כ-900 מיליון שקלים לעומת הרבעון הראשון של השנה החולפת – עלייה של 7.6%.
באשראי לפרטיים חל גידול בשני המרכיבים של האשראי למשקי בית: האשראי הצרכני שלא למטרות דיור צמח ב-11.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והאשראי לדיור צמח בשיעור של 7.4%. האשראי לעסקים קטנים וזעירים טיפס ב-8.9%.
ע"פ התכנית האסטרטגית, יחלק הבנק דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח הנקי ברבעון הראשון, כלומר סכום של 96.3 מיליון שקלים.
מנכ"ל הבנק, אלדד פרשר: "התוצאות העסקיות של מזרחי-טפחות ברבעון הראשון של 2017, לעומת אלו של הרבעון המקביל אשתקד, מצביעות על המשך ההתרחבות בפעילות הבנק, תוך צמיחה בכל הפרמטרים המרכזיים: בהכנסות המימון ובהכנסות מפעילות שוטפת, בהיקפי האשראי והפיקדונות, ובסך כל המאזן. הודות לכך נרשמה עליה של 11.5% ברווח הנקי ל-321 מיליון ₪ בהשוואה ל-288 מיליון ₪ ברבעון הראשון של 2016. שיפור נרשם גם בתשואה להון שעלתה לשיעור של 10.4%, בהשוואה ל-10.0% ברבעון המקביל ול-10.2% בשנת 2016 כולה. זאת, בד בבד עם המשך הגידול בבסיס ההון שטיפס, לראשונה, לרמה שמעל 13 מיליארד ₪. הצמיחה המרשימה בהכנסות המימון באה לביטוי בכל מגזרי הבנקאות – הן לאנשים פרטיים והן העסקית, אשר מרביתם עלו בשיעורים דו-ספרתיים. בסך הכול זינקו הכנסות המימון מאנשים פרטיים ב-17.0%, בעוד שבמגזרי הפעילות בבנקאות העסקית נרשמה עליה ממוצעת של קרוב ל-7.0%. סך ההכנסות בבנק הסתכמו ברבעון הראשון של השנה בכ-1.4 מיליארד ₪, גידול של 8.9% בהשוואה לרבעון המקביל – שיעור גבוה מקצב הגידול באשראי לאורך התקופה (6.8%)."
"לצד הצמיחה בצד ההכנסה ממשיך הבנק לשמור על שליטה בהוצאות, מה שמאפשר לו להציג יחס יעילות איכותי של 59.0%. יחס הון רובד 1 לרכיבי סיכון הגיע בתום הרבעון הראשון ל-10.12%. ברבעון הראשון של 2017 יצאה לדרך התוכנית האסטרטגית החדשה של הבנק, שאחד מיעדיה המרכזיים הוא הגברת המיקוד בבנקאות העסקית. מאז תחילת השנה נקט הבנק מספר מהלכים בכיוון הזה, הן בעיבוי מערך השירות לעסקים בסניפים והן בהכנת תוכניות שיווקיות ייעודיות. זאת, לצד פעולות שנועדו להדק את הסינרגיה בין שלוש חטיבות הרווח בבנק: העסקית, הקמעונאית והפיננסית. על-פי התוכנית האסטרטגית, החליט הבנק על העלאת שיעור הדיבידנד שיחולק לבעלי המניות. החל מהרבעון הראשון של 2017, יועלה שיעור הדיבידנד מ-15% ל-30% מהרווח הנקי מדי רבעון. המשמעות היא, שבעלי המניות ייהנו מדיבידנד של 96.3 מיליון ₪, בגין רווחי הרבעון הראשון של השנה".
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.משה 16/05/2017 00:05הגב לתגובה זוהתגובה שכתבתי נעלמה.גם אצלכם יש צנזורה?
- 1.משה 15/05/2017 13:14הגב לתגובה זוכלקוח של בנק המזרחי קיבלתי מיועץ ההשקעת שלי המלצה לקנות מניית טריאומף.אחרי שידה כמעט 40 אחוז הודיע לי היועץ שהנייר הפסיק ליהיות בסקירת מחלקת שוק ההון של הבנק מה שאומר הפסדת 40 אחוז לך לשלום.הוא גם המליץ לי על גנראל אלקטריק גם שם אני מופסד אבל הוא אומר שהיא צפוייה לעלות לפי המחלקה.מזל שיש עתונות כלכלית יש את יוסי פינק שהמליץ על סאנטנה למשל.יש את אייל גורביץ.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
