דו"חות מזרחי טפחות: הרווח הרבעוני זינק ב-11.5% ל-321 מיליון שקלים

יוסי פינק | (2)
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

בנק מזרחי טפחות פרסם את התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של 2017 והציג גידול של 11.5% בשורת הרווח ל-321 מיליון שקלים. האשראי לציבור צמח ברבעון הראשון ל-173.1 מיליארד שקלים, גידול של 6.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. פיקדונות הציבור הסתכמו בכ-180.7 מיליארד שקלים, גידול של 9.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי של הבנק חצה את קו 13 מיליארד השקלים, תוספת של כ-900 מיליון שקלים לעומת הרבעון הראשון של השנה החולפת – עלייה של 7.6%. 

באשראי לפרטיים חל גידול בשני המרכיבים של האשראי למשקי בית: האשראי הצרכני שלא למטרות דיור צמח ב-11.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והאשראי לדיור צמח בשיעור של 7.4%. האשראי לעסקים קטנים וזעירים טיפס ב-8.9%. 

ע"פ התכנית האסטרטגית, יחלק הבנק דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח הנקי ברבעון הראשון, כלומר סכום של 96.3 מיליון שקלים. 

מנכ"ל הבנק, אלדד פרשר: "התוצאות העסקיות של מזרחי-טפחות ברבעון הראשון של 2017, לעומת אלו של הרבעון המקביל אשתקד, מצביעות על המשך ההתרחבות בפעילות הבנק, תוך צמיחה בכל הפרמטרים המרכזיים: בהכנסות המימון ובהכנסות מפעילות שוטפת, בהיקפי האשראי והפיקדונות, ובסך כל המאזן. הודות לכך נרשמה עליה של 11.5% ברווח הנקי ל-321 מיליון ₪ בהשוואה ל-288 מיליון ₪ ברבעון הראשון של 2016. שיפור נרשם גם בתשואה להון שעלתה לשיעור של 10.4%, בהשוואה ל-10.0% ברבעון המקביל ול-10.2% בשנת 2016 כולה. זאת, בד בבד עם המשך הגידול בבסיס ההון שטיפס, לראשונה, לרמה שמעל 13 מיליארד ₪. הצמיחה המרשימה בהכנסות המימון באה לביטוי בכל מגזרי הבנקאות – הן לאנשים פרטיים והן העסקית, אשר מרביתם עלו בשיעורים דו-ספרתיים. בסך הכול זינקו הכנסות המימון מאנשים פרטיים ב-17.0%, בעוד שבמגזרי הפעילות בבנקאות העסקית נרשמה עליה ממוצעת של קרוב ל-7.0%. סך ההכנסות בבנק הסתכמו ברבעון הראשון של השנה בכ-1.4 מיליארד ₪, גידול של 8.9% בהשוואה לרבעון המקביל – שיעור גבוה מקצב הגידול באשראי לאורך התקופה (6.8%)."

"לצד הצמיחה בצד ההכנסה ממשיך הבנק לשמור על שליטה בהוצאות, מה שמאפשר לו להציג יחס יעילות איכותי של 59.0%. יחס הון רובד 1 לרכיבי סיכון הגיע בתום הרבעון הראשון ל-10.12%. ברבעון הראשון של 2017 יצאה לדרך התוכנית האסטרטגית החדשה של הבנק, שאחד מיעדיה המרכזיים הוא הגברת המיקוד בבנקאות העסקית. מאז תחילת השנה נקט הבנק מספר מהלכים בכיוון הזה, הן בעיבוי מערך השירות לעסקים בסניפים והן בהכנת תוכניות שיווקיות ייעודיות. זאת, לצד פעולות שנועדו להדק את הסינרגיה בין שלוש חטיבות הרווח בבנק: העסקית, הקמעונאית והפיננסית. על-פי התוכנית האסטרטגית, החליט הבנק על העלאת שיעור הדיבידנד שיחולק לבעלי המניות. החל מהרבעון הראשון של 2017, יועלה שיעור הדיבידנד מ-15% ל-30% מהרווח הנקי מדי רבעון. המשמעות היא, שבעלי המניות ייהנו מדיבידנד של 96.3 מיליון ₪, בגין רווחי הרבעון הראשון של השנה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה 16/05/2017 00:05
    הגב לתגובה זו
    התגובה שכתבתי נעלמה.גם אצלכם יש צנזורה?
  • 1.
    משה 15/05/2017 13:14
    הגב לתגובה זו
    כלקוח של בנק המזרחי קיבלתי מיועץ ההשקעת שלי המלצה לקנות מניית טריאומף.אחרי שידה כמעט 40 אחוז הודיע לי היועץ שהנייר הפסיק ליהיות בסקירת מחלקת שוק ההון של הבנק מה שאומר הפסדת 40 אחוז לך לשלום.הוא גם המליץ לי על גנראל אלקטריק גם שם אני מופסד אבל הוא אומר שהיא צפוייה לעלות לפי המחלקה.מזל שיש עתונות כלכלית יש את יוסי פינק שהמליץ על סאנטנה למשל.יש את אייל גורביץ.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: