דו"חות מזרחי טפחות: הרווח הרבעוני זינק ב-11.5% ל-321 מיליון שקלים
מזרחי טפחות בנק מזרחי טפחות פרסם את התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של 2017 והציג גידול של 11.5% בשורת הרווח ל-321 מיליון שקלים. האשראי לציבור צמח ברבעון הראשון ל-173.1 מיליארד שקלים, גידול של 6.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. פיקדונות הציבור הסתכמו בכ-180.7 מיליארד שקלים, גידול של 9.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי של הבנק חצה את קו 13 מיליארד השקלים, תוספת של כ-900 מיליון שקלים לעומת הרבעון הראשון של השנה החולפת – עלייה של 7.6%.
באשראי לפרטיים חל גידול בשני המרכיבים של האשראי למשקי בית: האשראי הצרכני שלא למטרות דיור צמח ב-11.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והאשראי לדיור צמח בשיעור של 7.4%. האשראי לעסקים קטנים וזעירים טיפס ב-8.9%.
ע"פ התכנית האסטרטגית, יחלק הבנק דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח הנקי ברבעון הראשון, כלומר סכום של 96.3 מיליון שקלים.
מנכ"ל הבנק, אלדד פרשר: "התוצאות העסקיות של מזרחי-טפחות ברבעון הראשון של 2017, לעומת אלו של הרבעון המקביל אשתקד, מצביעות על המשך ההתרחבות בפעילות הבנק, תוך צמיחה בכל הפרמטרים המרכזיים: בהכנסות המימון ובהכנסות מפעילות שוטפת, בהיקפי האשראי והפיקדונות, ובסך כל המאזן. הודות לכך נרשמה עליה של 11.5% ברווח הנקי ל-321 מיליון ₪ בהשוואה ל-288 מיליון ₪ ברבעון הראשון של 2016. שיפור נרשם גם בתשואה להון שעלתה לשיעור של 10.4%, בהשוואה ל-10.0% ברבעון המקביל ול-10.2% בשנת 2016 כולה. זאת, בד בבד עם המשך הגידול בבסיס ההון שטיפס, לראשונה, לרמה שמעל 13 מיליארד ₪. הצמיחה המרשימה בהכנסות המימון באה לביטוי בכל מגזרי הבנקאות – הן לאנשים פרטיים והן העסקית, אשר מרביתם עלו בשיעורים דו-ספרתיים. בסך הכול זינקו הכנסות המימון מאנשים פרטיים ב-17.0%, בעוד שבמגזרי הפעילות בבנקאות העסקית נרשמה עליה ממוצעת של קרוב ל-7.0%. סך ההכנסות בבנק הסתכמו ברבעון הראשון של השנה בכ-1.4 מיליארד ₪, גידול של 8.9% בהשוואה לרבעון המקביל – שיעור גבוה מקצב הגידול באשראי לאורך התקופה (6.8%)."
"לצד הצמיחה בצד ההכנסה ממשיך הבנק לשמור על שליטה בהוצאות, מה שמאפשר לו להציג יחס יעילות איכותי של 59.0%. יחס הון רובד 1 לרכיבי סיכון הגיע בתום הרבעון הראשון ל-10.12%. ברבעון הראשון של 2017 יצאה לדרך התוכנית האסטרטגית החדשה של הבנק, שאחד מיעדיה המרכזיים הוא הגברת המיקוד בבנקאות העסקית. מאז תחילת השנה נקט הבנק מספר מהלכים בכיוון הזה, הן בעיבוי מערך השירות לעסקים בסניפים והן בהכנת תוכניות שיווקיות ייעודיות. זאת, לצד פעולות שנועדו להדק את הסינרגיה בין שלוש חטיבות הרווח בבנק: העסקית, הקמעונאית והפיננסית. על-פי התוכנית האסטרטגית, החליט הבנק על העלאת שיעור הדיבידנד שיחולק לבעלי המניות. החל מהרבעון הראשון של 2017, יועלה שיעור הדיבידנד מ-15% ל-30% מהרווח הנקי מדי רבעון. המשמעות היא, שבעלי המניות ייהנו מדיבידנד של 96.3 מיליון ₪, בגין רווחי הרבעון הראשון של השנה".
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.משה 16/05/2017 00:05הגב לתגובה זוהתגובה שכתבתי נעלמה.גם אצלכם יש צנזורה?
- 1.משה 15/05/2017 13:14הגב לתגובה זוכלקוח של בנק המזרחי קיבלתי מיועץ ההשקעת שלי המלצה לקנות מניית טריאומף.אחרי שידה כמעט 40 אחוז הודיע לי היועץ שהנייר הפסיק ליהיות בסקירת מחלקת שוק ההון של הבנק מה שאומר הפסדת 40 אחוז לך לשלום.הוא גם המליץ לי על גנראל אלקטריק גם שם אני מופסד אבל הוא אומר שהיא צפוייה לעלות לפי המחלקה.מזל שיש עתונות כלכלית יש את יוסי פינק שהמליץ על סאנטנה למשל.יש את אייל גורביץ.
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
מנ"כל ג'ין טכנולוגיות: "צבר ההזמנות שלנו כבר מגיע למספרים שמגרדים מלמטה את ה-10 מיליון דולר"
מנכ״ל ג׳ין טכנולוג׳יס עודד טהורי מדבר על המעבר מהוכחת יכולת לחוזים גדולים, על ההפרדה לפעילות הביטחונית, על השנה האחרונה של החברה, ועל הצפי להכנסות משמעותיות מחו״ל במחצית השנייה של 2026
ג׳ין טכנולוגיות ג'ין טכנולוגיות , שמפתחת פלטפורמה מאובטחת להטמעה וניהול של יישומי בינה מלאכותית בארגונים גדולים, עם דגש על שילוב בתוך מערכות קיימות ובקרה תפעולית כמו ניהול מודלים, הרשאות ואנליטיקה, מקבלת הזמנה נוספת מלקוח קיים מהזירה הביטחונית בהיקף של כ-4.4 מיליון שקל. ההזמנה היא לתקופה של שנה, וכוללת פיתוח, התאמה והטמעה של יכולות בינה מלאכותית לצד ליווי מקצועי בתוך תשתית אבטחה גבוהה שמוגדרת כחלק מתפעול שוטף בארגון.
עלינו לשיחה עם מנכ״ל החברה, עודד טהורי, ודיברנו על השנה האחרונה, ההתרחבות בשוק הביטחוני, והכיוון קדימה לשנת 2026, כולל איך העסקה האחרונה משתלבת בתמונה.
מניית ג׳ין טכנולוגיות נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כמעט 266 מיליון שקל, ובטווח של בין 5-6 שקל למניה. בחודש האחרון עלתה המניה בכמעט 55%, מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-126%, וב-12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה מצטברת של כ-145%.
בריאיון טהורי מצייר את השנה האחרונה כנקודת מעבר די ברורה. ״אני חושב שהחברה עברה מלהיות במצב של בנייה והוכחת יכולת בשוק ליכולות הטכנולוגיות שלה, לנקודה שהיכולות שלה מוכחות״, הוא אומר. מבחינתו, זה לא עניין של סיפור יפה אלא של החלטות רכש בארגונים גדולים. ״ארגונים מאוד מתלבטים עם איזה טכנולוגיות לעבוד, עם איזה ספקים לעבוד ועל מי להמר, וככל שרואים יותר חוזים בקנה מידה גדול, זה משקף אמון של הלקוחות ביכולות הטכנולוגיות שלנו״.
מה בעצם קונים פה בתוך הארגון
העסקה האחרונה לא נשענת על כלי נקודתי אלא על מעטפת הטמעה והפעלה. לפי פרטי ההתקשרות, השירותים כוללים פיתוח, התאמה
והטמעה, יחד עם ליווי מקצועי, כשהפעילות מתבצעת בתוך סביבת אבטחה גבוהה. סביב זה יושבת תשתית תפעולית רחבה יותר, עם ניהול מודלים, בקרה תקציבית, אנליטיקה, חוויית משתמש, ויצירת סוכנים ואינטגרציות למערכות קיימות של הלקוח.
