דו"חות מזרחי טפחות: הרווח הרבעוני זינק ב-11.5% ל-321 מיליון שקלים
מזרחי טפחות בנק מזרחי טפחות פרסם את התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של 2017 והציג גידול של 11.5% בשורת הרווח ל-321 מיליון שקלים. האשראי לציבור צמח ברבעון הראשון ל-173.1 מיליארד שקלים, גידול של 6.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. פיקדונות הציבור הסתכמו בכ-180.7 מיליארד שקלים, גידול של 9.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי של הבנק חצה את קו 13 מיליארד השקלים, תוספת של כ-900 מיליון שקלים לעומת הרבעון הראשון של השנה החולפת – עלייה של 7.6%.
באשראי לפרטיים חל גידול בשני המרכיבים של האשראי למשקי בית: האשראי הצרכני שלא למטרות דיור צמח ב-11.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והאשראי לדיור צמח בשיעור של 7.4%. האשראי לעסקים קטנים וזעירים טיפס ב-8.9%.
ע"פ התכנית האסטרטגית, יחלק הבנק דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח הנקי ברבעון הראשון, כלומר סכום של 96.3 מיליון שקלים.
מנכ"ל הבנק, אלדד פרשר: "התוצאות העסקיות של מזרחי-טפחות ברבעון הראשון של 2017, לעומת אלו של הרבעון המקביל אשתקד, מצביעות על המשך ההתרחבות בפעילות הבנק, תוך צמיחה בכל הפרמטרים המרכזיים: בהכנסות המימון ובהכנסות מפעילות שוטפת, בהיקפי האשראי והפיקדונות, ובסך כל המאזן. הודות לכך נרשמה עליה של 11.5% ברווח הנקי ל-321 מיליון ₪ בהשוואה ל-288 מיליון ₪ ברבעון הראשון של 2016. שיפור נרשם גם בתשואה להון שעלתה לשיעור של 10.4%, בהשוואה ל-10.0% ברבעון המקביל ול-10.2% בשנת 2016 כולה. זאת, בד בבד עם המשך הגידול בבסיס ההון שטיפס, לראשונה, לרמה שמעל 13 מיליארד ₪. הצמיחה המרשימה בהכנסות המימון באה לביטוי בכל מגזרי הבנקאות – הן לאנשים פרטיים והן העסקית, אשר מרביתם עלו בשיעורים דו-ספרתיים. בסך הכול זינקו הכנסות המימון מאנשים פרטיים ב-17.0%, בעוד שבמגזרי הפעילות בבנקאות העסקית נרשמה עליה ממוצעת של קרוב ל-7.0%. סך ההכנסות בבנק הסתכמו ברבעון הראשון של השנה בכ-1.4 מיליארד ₪, גידול של 8.9% בהשוואה לרבעון המקביל – שיעור גבוה מקצב הגידול באשראי לאורך התקופה (6.8%)."
"לצד הצמיחה בצד ההכנסה ממשיך הבנק לשמור על שליטה בהוצאות, מה שמאפשר לו להציג יחס יעילות איכותי של 59.0%. יחס הון רובד 1 לרכיבי סיכון הגיע בתום הרבעון הראשון ל-10.12%. ברבעון הראשון של 2017 יצאה לדרך התוכנית האסטרטגית החדשה של הבנק, שאחד מיעדיה המרכזיים הוא הגברת המיקוד בבנקאות העסקית. מאז תחילת השנה נקט הבנק מספר מהלכים בכיוון הזה, הן בעיבוי מערך השירות לעסקים בסניפים והן בהכנת תוכניות שיווקיות ייעודיות. זאת, לצד פעולות שנועדו להדק את הסינרגיה בין שלוש חטיבות הרווח בבנק: העסקית, הקמעונאית והפיננסית. על-פי התוכנית האסטרטגית, החליט הבנק על העלאת שיעור הדיבידנד שיחולק לבעלי המניות. החל מהרבעון הראשון של 2017, יועלה שיעור הדיבידנד מ-15% ל-30% מהרווח הנקי מדי רבעון. המשמעות היא, שבעלי המניות ייהנו מדיבידנד של 96.3 מיליון ₪, בגין רווחי הרבעון הראשון של השנה".
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.משה 16/05/2017 00:05הגב לתגובה זוהתגובה שכתבתי נעלמה.גם אצלכם יש צנזורה?
- 1.משה 15/05/2017 13:14הגב לתגובה זוכלקוח של בנק המזרחי קיבלתי מיועץ ההשקעת שלי המלצה לקנות מניית טריאומף.אחרי שידה כמעט 40 אחוז הודיע לי היועץ שהנייר הפסיק ליהיות בסקירת מחלקת שוק ההון של הבנק מה שאומר הפסדת 40 אחוז לך לשלום.הוא גם המליץ לי על גנראל אלקטריק גם שם אני מופסד אבל הוא אומר שהיא צפוייה לעלות לפי המחלקה.מזל שיש עתונות כלכלית יש את יוסי פינק שהמליץ על סאנטנה למשל.יש את אייל גורביץ.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
