דו"חות מזרחי טפחות: הרווח הרבעוני זינק ב-11.5% ל-321 מיליון שקלים

יוסי פינק | 15/05/2017 11:03 (2)

בנק מזרחי טפחות פרסם את התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של 2017 והציג גידול של 11.5% בשורת הרווח ל-321 מיליון שקלים. האשראי לציבור צמח ברבעון הראשון ל-173.1 מיליארד שקלים, גידול של 6.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. פיקדונות הציבור הסתכמו בכ-180.7 מיליארד שקלים, גידול של 9.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי של הבנק חצה את קו 13 מיליארד השקלים, תוספת של כ-900 מיליון שקלים לעומת הרבעון הראשון של השנה החולפת – עלייה של 7.6%.

באשראי לפרטיים חל גידול בשני המרכיבים של האשראי למשקי בית: האשראי הצרכני שלא למטרות דיור צמח ב-11.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והאשראי לדיור צמח בשיעור של 7.4%. האשראי לעסקים קטנים וזעירים טיפס ב-8.9%.

ע"פ התכנית האסטרטגית, יחלק הבנק דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח הנקי ברבעון הראשון, כלומר סכום של 96.3 מיליון שקלים.

מנכ"ל הבנק, אלדד פרשר: "התוצאות העסקיות של מזרחי-טפחות ברבעון הראשון של 2017, לעומת אלו של הרבעון המקביל אשתקד, מצביעות על המשך ההתרחבות בפעילות הבנק, תוך צמיחה בכל הפרמטרים המרכזיים: בהכנסות המימון ובהכנסות מפעילות שוטפת, בהיקפי האשראי והפיקדונות, ובסך כל המאזן. הודות לכך נרשמה עליה של 11.5% ברווח הנקי ל-321 מיליון ₪ בהשוואה ל-288 מיליון ₪ ברבעון הראשון של 2016. שיפור נרשם גם בתשואה להון שעלתה לשיעור של 10.4%, בהשוואה ל-10.0% ברבעון המקביל ול-10.2% בשנת 2016 כולה. זאת, בד בבד עם המשך הגידול בבסיס ההון שטיפס, לראשונה, לרמה שמעל 13 מיליארד ₪. הצמיחה המרשימה בהכנסות המימון באה לביטוי בכל מגזרי הבנקאות – הן לאנשים פרטיים והן העסקית, אשר מרביתם עלו בשיעורים דו-ספרתיים. בסך הכול זינקו הכנסות המימון מאנשים פרטיים ב-17.0%, בעוד שבמגזרי הפעילות בבנקאות העסקית נרשמה עליה ממוצעת של קרוב ל-7.0%. סך ההכנסות בבנק הסתכמו ברבעון הראשון של השנה בכ-1.4 מיליארד ₪, גידול של 8.9% בהשוואה לרבעון המקביל – שיעור גבוה מקצב הגידול באשראי לאורך התקופה (6.8%)."

"לצד הצמיחה בצד ההכנסה ממשיך הבנק לשמור על שליטה בהוצאות, מה שמאפשר לו להציג יחס יעילות איכותי של 59.0%. יחס הון רובד 1 לרכיבי סיכון הגיע בתום הרבעון הראשון ל-10.12%. ברבעון הראשון של 2017 יצאה לדרך התוכנית האסטרטגית החדשה של הבנק, שאחד מיעדיה המרכזיים הוא הגברת המיקוד בבנקאות העסקית. מאז תחילת השנה נקט הבנק מספר מהלכים בכיוון הזה, הן בעיבוי מערך השירות לעסקים בסניפים והן בהכנת תוכניות שיווקיות ייעודיות. זאת, לצד פעולות שנועדו להדק את הסינרגיה בין שלוש חטיבות הרווח בבנק: העסקית, הקמעונאית והפיננסית. על-פי התוכנית האסטרטגית, החליט הבנק על העלאת שיעור הדיבידנד שיחולק לבעלי המניות. החל מהרבעון הראשון של 2017, יועלה שיעור הדיבידנד מ-15% ל-30% מהרווח הנקי מדי רבעון. המשמעות היא, שבעלי המניות ייהנו מדיבידנד של 96.3 מיליון ₪, בגין רווחי הרבעון הראשון של השנה".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
משה 16/05/2017 00:05
הגב לתגובה זו
התגובה שכתבתי נעלמה.גם אצלכם יש צנזורה?
1.
משה 15/05/2017 13:14
הגב לתגובה זו
כלקוח של בנק המזרחי קיבלתי מיועץ ההשקעת שלי המלצה לקנות מניית טריאומף.אחרי שידה כמעט 40 אחוז הודיע לי היועץ שהנייר הפסיק ליהיות בסקירת מחלקת שוק ההון של הבנק מה שאומר הפסדת 40 אחוז לך לשלום.הוא גם המליץ לי על גנראל אלקטריק גם שם אני מופסד אבל הוא אומר שהיא צפוייה לעלות לפי המחלקה.מזל שיש עתונות כלכלית יש את יוסי פינק שהמליץ על סאנטנה למשל.יש את אייל גורביץ.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל | 25/12/2025 17:29

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.

להמשך הכתבה לחץ כאן