אליעזר פישמן
צילום: ענת דניאלי

ההחלטה בעניין פישמן נדחתה, השופט אורנשטיין קרא לצדדים לנסות להרגיע את הרוחות

ענת דניאלי | (1)

הדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב באשר לסוגיה האם איש העסקים, אליעזר פישמן יוכרז כפושט רגל לאור חוב אדיר המוערך בכ-5 מיליארד שקל הסתיים כאשר השופט אורנשטיין לא קיבל החלטה ומבקש מהצדדים להרגיע את הרוחות.

"כפי שאמרו פה אנשים. צריך להוריד להבות. יש הקצנה גדולה של מה שלא צריך, וחוסר שיתוף פעולה. זה לא צריך להיות כך", כך אמר אורנשטיין והוסיף כי "אפשר להגיע להבנות והסדרים מבלי להתלהם ולהתנצח על דברים מיותרים. אני חושב שזה לא במחוזותינו".

עוד אמר אורנשטיין כי "לפעמים זה מגיע לכדי קיצוניות והשתלחות. יש צורך להגיע לכוונה משותפת בנכסים. יש צורך לשמור על שיתוף הפעולה ויש אינטרס שזה מה שיהיה לחיייב, לרעייתו וילדיו. הם בעין הסערה ואין מנוס. יש צורך לשיתוף פעולה מלא ואני מצפה לכך. הם צריכים לסייע ככל האפשר. אני טרם החלטתי בעקבות דברי הבנקים. יש לא מעט בקשות הממתינות לדיון. אני חושב שצריך לקחת צעד אחד אחורה כולם. המטרה היא שנתכנס לממש ולהשיג ולא להתחפר. אני מציע שתשתפו פעולה מבלי לתת צווים.  דיסקונט עצרו את הכסף לתשלום קופת המנהל המיוחד. אני לא מקל ראש ואני מצפה שזה יסודר". 

לעניין כספי המחייה של טובה הוסיף ״אני צריך עכשיו לבקש קבלות מטובה פישמן על דירתה בסביון? זה לא מכובד. יש טבלה שאדוני מצרף, כמה משלמים על כל דבר. זה לא שם ולא ראוי". 

בפתח הדיון, המנהל המיוחד מטעם ביהמ״ש לנכסי פישמן, עו״ד בנקל טען לאי שיתוף פעולה מצד פישמן ומשפחתו. מנגד, עורך דינו של פישמן טען כי לא ניתן לשתף עם בנקל פעולה וכי ׳כל דבר שנאמר לו הופך באופן מובהק למעוות׳.

עו״ד יוסף בנקל, פתח את הדיון ודיבר על הקשיים בבירור מצבת נכסי פישמן וגודל החובות. לטענת בנקל, גם פישמן מבין כי הוא פושט רגל משום שמודה הוא בחוב של מיליארד וחצי שקל. "ישנו חייב שהודה בתיק מס הכנסה, כי פרקטית הוא פושט רגל. בתצהיר למס הכנסה הוא אומר החברות לא יודעות לשרת את החוב. לשמוע היום שהוא מתנגד לפשיטת רגל, כשהוא מודה בחוב 'רק' של מיליארד וחצי שקל. לצורך הדיון היום אני מוכן להתפשר, לא על חשבון זכויות הנושים על מיליארד שקל חוב. אז מה? יש פה פשוט רגל שלא מסוגל לשלם את החוב. קח את המספר של מיליארד וחצי או של מיליארד".

עו״ד שולי גולדבלט המייצג את פישמן, השיב לטענות בנקל ותקף בחריפות את טענתו כי הם מערימים קשיים בהבנת החוב: ״3 ימים אחריו מינוי בנקל הגענו למשרדו והבאנו קלסר הכולל פירוט החברות והחובו וכולל השעבודים לבנקים. כמו כן, בתאריך ה-12/12 פגשנו את כלל הנושים ונתנו את כלל הנתונים ולא הייתה כל טענה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לדברי גולדבלט, ״היה רצון בפגישת הנושים להתקדם להסדר חוב. היה מצד החייב (פישמן)  שיתוף פעולה מלא. בתוך כך, הוגשו מצד בנקל לביהמ״ש טענות שאין בהם דבר. ומה מצפה בעל התפקיד? שיבואו אליו וישתפו פעולה באופן מלא, כשכל דבר שנאמר לו הופך באופן מובהק למעוות? עם כזה בעל תפקיד קשה לשתף פעולה. הוא משמיץ אותם. הוא טען כי הבנקים היו שותפים אינטימיים של החייב. מה הוא רוצה לומר בכך? שאין חוב? כי אם אין חוב לבנקים - אין תיק״. 

״פשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל"

בדו״ח הראשון שהגיש המנהל המיוחד לביהמ״ש הוא כתב כי מדובר בפשיטת הרגל הגדולה ביותר שנראתה. באותו הדו״ח הוסיף הוא את תיאור מצב החוב: "עד למועד הגשת דו"ח זה הונחו על שולחנו של הח"מ הוכחות חוב, בהיקף פנטסטי של כ-4 מיליארד שקל (!)". בנקל גם טען כי פישמן ובני משפחתו, נערכו למצב פשיטת הרגל שנים. לדבריו, הם "החלו להיערך כבר לפני כ-16 שנה, לכל המאוחר, לאפשרות שהחייב יפשוט את רגלו, ובעקבות כך תקרוס הקבוצה כולה, ועשו כל שביכולתם כדי להעביר חלקים ניכרים מנכסיו לשליטתם הישירה והעקיפה".

להלך טבלת החובות כפי שהציג בנקל בדו״ח שהגיש לביהמ״ש. יש לציין כי טבלת החובות אינה סופית וההערכות הן כי חובו של פישמן מוערך בכ-5 מיליארד שקל ולא בכ-4 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מאיר פ 23/03/2017 12:31
    הגב לתגובה זו
    למה הבנקים נתנו כי מנהלי הבנקים מפשלים פעם אחר פעם ובנק ישראל מגן אליהם, פישמן חא רימה נכון ניצל טוב טוב את הטמטום של מנהלי הבנקים ולקח כספי פנסיה וציבור , פישמן חא עינבל אור , כונס נכסים ובית המשפט לא יכול לבוא ולקחת לבני משפחתו את הרכוש כי עוד פעם פישמן זה לא עינבל אור. ( דפקו אותה מכל הכוונים ) הכונס רוצה לעשות לפישמן זובור אבל עוד פעם פישמן לא מטומטם ולא פרייר עורכי הדין של פישמן מכירים את החוק
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.