דיסקונט סגר לפישמן את הברז - לא מאפשר לו להעביר תשלום חודשי של 15 אלף שקל לקופת הפירוק

ענת דניאלי | (5)

המנהל המיוחד מטעם ביהמ״ש לנכסי אליעזר פישמן, עו״ד בנקל, הגיש היום (א׳) בקשה דחופה לביהמ״ש המחוזי בת״א, לחייב את בנק דיסקונט כך שיתאפשר לפישמן להמשיך ולשלם את תשלומיו החודשיים לכספי קופת הפירוק על סך 15 אלף שקל. לטענת המנהל המיוחד וכן לטענת עורך דינו של פישמן - בנק דיסקונט קיזז את כספיו של פישמן מחשבונותיו אחרי שניתן צו הכינוס (בניגוד לחוק). בעקבות המצב שנוצר, עורך דינו של פישמן הסביר כי בנסיבות אלה, טובה פישמן היא שתשלם את הכספים החודשיים לקופת הכינוס. 

המנהל המיוחד מטעם ביהמ״ש, עו״ד בנקל, מציין בבקשה כי ביום ה-12 לדצמבר הוחלט כי אליעזר פישמן יפקיד בקופת הכינוס, סך של 15 אלף שקל כל חודש. התשלום אכן התקבל בחודשים ינואר-פברואר ואולם ב-1 למארס פנה עורך דינו של פישמן אליו וציין כי יתרת הזכות בחשבונו של פישמן קוזזה מכח ערבותו לבנק דיסקונט. 

במכתב ששיגר עו״ד רהב עין דר ממשרד גולדבלט גינדס יריב, המייצג את אליעזר פישמן הוא מסביר את המצב אליו נקלע פישמן בתשלום החודשי לקופת הפירוק: ״בנק דיסקונט סירב להעביר סך של 15 אלף שקל מחשבונו של מרשי (אליעזר פישמן) לחשבון הכינוס עבור צו התשלומים החודשי, בטענה כי יתרת הזכות בחשבון קוזזה בשל חובות מרשי לבנק מכוח ערבותו״. עם זאת, בנק דיסקונט הסכים לשחרר את קיצבת הזיקנה (2,358 שקל) שניכסו לחשבון של פישמן ולפיכך היא כן הועברה לחשבון הכינוס. בהמשך לכך, כתב עורך דינו של פישמן: ״בנסיבות אלה יתרת התשלום החודשי בסך 12,642 תשולם מחשבונה של הגב׳ טובה פישמן״. 

על כך שאישתו של החייב, טובה פישמן משלמת את הכספים, כתב בבקשה הדחופה, המנהל המיוחד, עו״ד בנקל, כי מדובר בדבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק: ״במלוא הכבוד הראוי להצעה זו מטעם רעיית החייב לשלם לעת-עתה את הסכום שהושת על החייב עצמו, הרי שאינני יכול להפקיד את הכספים דלעיל בקופת הפש״ר, באורח אשר מהווה השלמה דה פקטו מטעמו עם צעד בלתי ראוי שביצע הבנק, שעיניינו קיזוז מאוחר לצו הכינוס באורח שאינן מתיישב עם דיני חדלות הפרעון ואף לא עם החלטת השופט״. 

לטענת בנקל הקיזוז בחשבון הבנק של פישמן בבנק דיסקונט בוצע לאחר מתן צו הכינוס ואף כחודשיים לאחר מכן: ״דבר הסותר כל טענה כי קיזוז או הודעת קיזוז בוצעו עוד קודם לכן [...] אם סבר הבנק כי החלטת ביהמ״ש אשר הורה על העברה של הכספים מחשבון החייב שתחת צו כינוס לקופת המנהל המיוחד (תוך שכל הצדדים יודעים על אופן קריסת החייב ועל קיום הערבויות שחתם לטובת הבנקים!) אינה הולמת את הדין ומקפחת את זכות הקיזוז הנטענת (והמוכחשת!) שלו, הרי שהיה עליו (בנק דיסקונט) להגיש ערעור כדין על ההחלטה לביהמ״ש העליון במועד הקבוע לכן בדין ובטרם הפכה ההחלטה לחלוטה. משלא עשה כן, הרי בוודאי שאין הוא יכול לרוק את החלטת בית המשפט הנכבד מתוכן באמצעות ׳סעד עצמי׳ לאחר צו הכינוס, אשר מסכל הלכה למעשה את ההחלטה״. 

על פי טבלת פירוט החובות של אליעזר פישמן שצורפה לדו״ח הראשון שהגיש עו״ד בנקל, החוב של פישמן לבנק דיסקונט נאמד בכ-287 מיליון שקל. לצורך ההשוואה, ישנו החוב הבלתי נתפס של 1.8 מיליארד שקל שחייב פישמן לבנק הפועלים או כמעט מיליארד שקלים שחייב הוא לבנק לאומי (לכתבת פירוט החוב של פישמן - לחצו כאן

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שלומי 06/03/2017 07:57
    הגב לתגובה זו
    פשוט הקלות הבהלתי נסבלת שבהם בעלי חוב ממשיכים לחיות כאילו כלום לא קרה. לא יאמן
  • ניר 06/03/2017 08:14
    הגב לתגובה זו
    לקחת מהם את כל רכושם, לתת להם דירה בשכירות באופקים , קומה 4 בלי מעלית 60 מטר, ולמצוא להם עבודה באיסוף אשפה. שקצת ירדו אל העם.
  • 3.
    מחשבן 05/03/2017 22:38
    הגב לתגובה זו
    אתם סתם לא נותנים לבנאדם לשלם ! אני חישבתי עכשיו כדלהלן: אם יחליט כבוד המשפט לתת לפישמן לשלם בלי ריבית והצמדה ובהנחה שהוא חייב מש ו כמו ארבעה מיליארד, אז אם תיתנו לו להתמיד ולשלם 15 אש"ח כל חודש כמו שהוא רוצה - אז צ'יק צ'ק, תוך 22,000 שנים לערך - הוא סוגר את זה ! תנו לו לשלם ! חייב לגמור את העניין....
  • 2.
    נגעל בריבוע 05/03/2017 17:58
    הגב לתגובה זו
    התיאור בכתבה מעלה אסוציאציות של עדר חיות פרא , מצד אחד זאבים , מצד שני תנים , ובצד השלישי צבועים , כולם נוהמים מגרגרים וחושפים שיניים זה על זה בהסתערות תאוותנית על חתיכת בשר שותתת דם שבאמצע . מרחוק גם התנינים החלו לזחול מהמדמנה לכיוון הרעש וריח הדם . פכס' הבנקים , עורכי הדין , הנאמנים מטעם והיועצים ,שכולם מלקקים את האצבעות ואת השומן הנוטף בתאווה בלתי מרוסנת. לא שאני חסיד גדול של פישמן רק שהמציאות ופרצופו האמיתי של הממון והחמדנות מגיעים בגלוי לשיא מגעיל ומבייש !
  • 1.
    חוצפן - לחלט את כל רכושו והונו שלו ושל משפחתו (ל"ת)
    שימי 05/03/2017 16:43
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.