הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
מיוחד

המניה שטסה 130% השנה וניפצה שוב ושוב את התחזיות, זה ימשיך ב-2017?

מסכמים שנה בת"א עם המניה שהיא אולי הכוכבת הכי גדולה. צפויה להיכנס בסערה למדד ת"א 35 
מערכת Bizportal | (2)
נושאים בכתבה דניאל בירנבאום סודהסטרים

חברת סודה סטרים סוגרת את שנת 2016 עם זינוק חד של יותר מ-130% במניה. ההתלהבות של המשקיעים הביאה לשינוי חד בבורסה, אבל מדובר גם בשינוי משמעותי באסטרטגיה של החברה במודל ההכנסות והשיווק שהתחיל בשנת 2015 ובא לידי ביטוי בדוחות הכספיים. אז מה גרם לקאמבק הגדול ומה האנליסטים צופים לשנת 2017?

סודה סטרים היא יצרנית של מערכות ביתיות להכנת מים מוגזים ומים מוגזים בטעמים. לחברה יש שני מפעלים באזור התעסוקה "עידן הנגב" (להבים) ובאזור התעשייה הדרומי של אשקלון המעסיקים יחדיו כ-2,400 עובדים. 

השינוי הגדול הראשון בחברה החל בשנת 2007 כאשר קרן פורטיסימו של יובל כהן רכשה את השליטה בחברה המנומנמת והצליחה להחיות מותג גוסס (סיפולוקס).

ההצלחה הגדולה הפכה את החברה הישראלית לספקית סודה ענקית שמגיעה ל-10 מיליון בתי אב ב-45 מדינות ברחבי העולם. המשתמשים במוצרי סודהסטרים צורכים כ-1.6 מיליארד ליטר משקאות מוגזים בשנה, מתוכם כ-1.4 מיליארד ליטר מים מוגזים.

רכבת ההרים של המניה

הפעילות הפרטית הפכה לציבורית בשנת 2010 כאשר המניה החלה להיסחר בבורסת הנאסד"ק תחת הסימול SODA. משנת 2015 החלה מניית החברה להיסחר גם בבורסה בת"א במדד ת"א 100 והיום היא נסחרת במחיר המשקף לחברה שווי של 3.4 מיליארד שקל.

לאחר ההנפקה בשנת 2010 המניה זכתה למומנטום חיובי ובשיאה המניה נסחרה בשנת 2011 במחיר של 72 דולר למניה (שווי של 1.5 מיליארד דולר). השיא היה על בסיס הערכות ושמועות (בדבר הירכשות ע"י קוקה קולה או פפסי) ולא על בסיס התוצאות הכספיות, למרות שהן היו טובות. תוסיפו לכך התלהבות של הפרשן הכלכלי ג'ים קריימר מהחברה שדיבר עליה בתוכנית שלו מספר פעמים ותקבלו את התמהיל למניה שורית. אבל המגמה הזו התחלפה, ולא רק בגלל שההצעה המיוחלת מאחת מהענקיות לא הגיעה.

נקודת השפל - המניה הגיעה ל-12 דולר בלבד 

מודל ההכנסות של החברה נקרא "רייזר בלייד" על שם האסטרטגיה של חברת ג'ילט ועיקרה מכירת מוצר קבוע במחיר נמוך יחסית ולאחר מכן עיקר הרווח מגיע ממכירת מוצרים מתכלים.

סודה סטרים פרצה ובשלב מסוים, כמו הרבה חברות אחרות, סימנה את ארה"ב כיעד המרכזי להתרחבות בחו"ל כאשר המטרה הייתה תפיסת נתח שוק מענקיות כמו קוקה קולה ופפסי בתחום המשקאות המוגזים הממותקים. כולם זוכרים את הפרסומת של סודה סטרים שבה רואים בקבוקים של קוקה קולה ופפסי מתפוצצים בדרך לרשתות בכל לחיצה על המכשיר של סודה סטרים (ראו סרטון), ברקע שומעים את הקריין אומר "הכן בעצמך את הסודה עם סודה סטרים, וחסוך 2,000 בקבוקים בשנה". זה היה נחמד, אבל זה לא עבד. סודה סטרים למעשה הלכה בכך עם הראש בקיר כנגד טרנד הבריאות בארה"ב. ואמנם מדובר היה במוצר 'ירוק', אבל עם כמויות גדולות של סוכר. כלומר סודה סטרים כיוונה את כל מאמציה לחדירה לתחום שלא מצליח להראות שום צמיחה ואף ליהפך. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הצרות לא היו רק בחו"ל, אלא גם בישראל כאשר ארגונים פרו-פלסטינאים תקפו את החברה כיוון שאחד המפעלים שלה פעל במישור אדומים שמעבר לקו הירוק. המפעל נסגר והצרות נמשכו בבית עם גל של פיטורי עובדים וסכסוכי עבודה תוך התערבות של ההסתדרות.

השוק הישראלי מהווה רק 1% ממכירות החברה והפעילות בחו"ל היא עיקר ההכנסות. סודה סטרים מפנה את מאמצי השיווק והפרסום לחו"ל ורשמה מספר תקדימים במקומות שבאם פרסמה ובהיקף חשיפה. מבחינה פיננסית החשיפה לחו"ל פגעה בשורת ההכנסות ללא קשר לכמות המכירות - כך לדוגמא הירידה בשער הדולר הפחיתה בשנת 2015 כ-60 מיליון דולר משורת ההכנסות.

2015, שנת השינוי לטובה 

התיקון מעלה במניה החל עם פרסום הדו"חות לרבעון האחרון של 2015. שימו לנתונים הבאים: ביום פרסום הדו"חות השנתיים ל-2015 זינקה מניית סודה סטרים ב-8.5% וזאת לאחר שמספר ימים קודם לכן השלימה מהלך מפולת של 85% מהשיא!! וזה לא מעצר פה. ביום פרסום הדו"חות לרבעון הראשון של 2016 (ב-10 במאי) מניית סודה סטרים הגיבה בזינוק של 23.7%. ביום פרסום הדו"חות לרבעון השני (2 באוגוסט) המניה זינקה 16.3%. ביום פרסום הדו"חות לרבעון השלישי המניה זינקה 16.7% במחזור גדול.

רצף כזה לא רואים בכל יום, בטח לא בקרב חברה שהייתה בסחרור. במשך רבעון אחרי רבעון במהלך 2016, סודה סטרים הצליחה להכות בגדול את תחזיות האנליסטים. 

תכנית הצמיחה של סודה סטרים התבססה על שינוי בתפיסה: לא להיות תחליף למשקאות ממותקים קיימים, אלא לפנות לשוק המים כחלק וזאת כחלק מטרנד הבריאות במדינות המערב. מבחינת סודה סטרים, בניגוד לניסיון החדירה לתחום המשקאות הממותקים בארה"ב, פה מדובר במהלך שמשמעותו הצטרפות לשוק שגדל בקצב מהיר. במהלך 2015 המדפים נוקו מהמוצרים הישנים והחברה יצאה לדרך חדשה.

מעבר לשינוי השיווקי, סודה סטרים רשמה גם שינוי תפעולי שכלל סגירת מפעלים במישור אדומים ואלון תבור בישראל והפסקת עבודה עם קבלני משנה בישראל, סין ומקומות נוספים. כל אלה הביאו לשיפור ברווח הגולמי.

סודה סטרים מדגישה שהיא מאפשרת לצרכן להפוך מי ברז רגילים למים מוגזים או מים מוגזים בטעמים בקלות ובמהירות. החברה משווקת את מוצריה כ"בעלי אופי בריאותי, ידידותיים לסביבה, חסכוניים, ומעניקים ללקוח חוויות שימוש מהנה". כמו כן טוענת שהמערכת שלה מעודדת את הצרכנים לשתות יותר מים.

מה חושבים האנליסטים על המניה?

אחרי הדו"חות לרבעון השלישי שפורסמו בתחילת נובמבר, דו"חות שגררו זינוק יומי של 16% במניה במחזור גדול, בג'יפי מורגן חזרו על המלצת 'החזק' וקבעו את מחיר היעד על 39 דולר למניה. ג'ם בג'פריס הסתפקו בהמלצת 'החזק' ואת מחיר היעד קבעו על 35 דולר למניה. נזכיר כי המניה סגרה אמש במחיר של מעל 40 דולר. 

האנליסטים אמנם החמיאו לסודה סטרים על דו"חות מצויינים שעקפו את התחזיות, אבל סבורים שאין אפסייד במניה. זה כמובן אלא אם סודה סטרים שוב תפתיע בדו"חות הבאים. על זה יאמר, כוונו שעונים ל-16 בפברואר 2017, יום פרסום הדו"חות הבאים של סודה סטרים. האם שוב נראה את החברה הישראלית מכה את התחזיות, ואת המניה ממריאה?

עוד נציין כי עם שווי שוק של 3.3 מיליארד שקלים, מניית סודה סטרים צפויה להצטרף ב-9 בפברואר למדד ת"א 35 שיוקם. 

את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה עם הכנסות שיא של כ-1.3 מיליארד שקל ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של כ-108 מיליון שקל. בתוצאות של הרבעון השלישי שפורסמו בחודש נובמבר נרשמו מספר שיאים מצד החברה: ברווח התפעולי, במכירות של מילויי גז ועוד.

**מחר נפרסם ראיון רחב עם מנכ"ל סודה סטרים העולמית דניאל בירנבאום. 

מניית סודה סטרים מתחילת 2016 בת"א

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צביעות המחרימים 29/12/2016 14:36
    הגב לתגובה זו
    כמובן, מאות פועלים פלסטינים שהתפרנסו בכבוד במשך שנים ונזרקו הביתה. האם באמת פעילי השמאל והמחרימים למיניהם חושבים על הפלסטינים, או ששנאת ההתיישבות שלהם מעוורת את עיניהם מהמציאות הפשוטה שכלכלה ביו"ש טובה לכל הצדדים?
  • 1.
    גזים סופם להתפוצץ כמו בועת המשכנתאות בארה"ב (ל"ת)
    מזהיר 29/12/2016 13:15
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי סיטיקון

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.07%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 2.07%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%. 

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


להמשך הכתבה לחץ כאן