מעבר לנפילות: איך ישפיע הברקזיט על מניות ספציפיות בת"א

מעבר להבנה כי הבורסה בת"א מגיבה לקריסת המדדים בחו"ל - אייל דבי מנתח את השפעת הברקזיט על מניות ספציפיות
גיא ארז | (5)
נושאים בכתבה אייל דבי

שבוע המסחר נפתח, כצפוי, בירידות שערים חדות של מעל 3% בבורסה בת"א, שמשלימה את הפער עם העולם לאחר "יום שישי השחור", בו הגיבו שוקי ההון ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. מעבר לתגובה המיידית - מעניין לבדוק עד כמה, אם בכלל, עשויה להשפיע יציאת בריטניה מהאיחוד על החברות הישראליות הנסחרות בבורסה בת"א.

כידוע, התנודות החריפות במט"ח משפיעות באופן ישיר על עסקי החברות, במיוחד אלו שמייצאות לחו"ל:  שוק המט"ח היה הראשון להגיב להתפתחויות, בדמות צלילת הפאונד הבריטי וירידה בערכו של האירו. מנגד - הדולר האמריקני וה-יןו היפני התחזקו, כשהמשקיעים תופסים אותן כמקומות בטוחים יותר להשקעה. במקביל להחלשות הפאונד והאירו - החברות שמייבאות מאירופה עשויות דווקא ליהנות מהשינוי.

אך מעבר למטבעות החוץ, אירופה עומדת בפני שינויים כלכליים ופוליטיים גדולים, שישפיעו באופן מהותי על ביצועי החברות הפועלות שם, וגם על אלו שלא: בין אם זה מערכות הבנקאות, סקטור הגז או בתי הזיקוק - ליציאת הממלכה מהאיחוד צפויה להיות השפעה על העסקים.

 אייל דבי, מנהל מחלקת מחקר מניות ישראליות בלאומי שוקי הון פרסם הבוקר סקירה על השפעות הברקזיט על ישראל, והתייחס למספר מניות וסקטורים בת"א: מי צפויות להיפגע משמעותית, על מי ה"ברקזיט" כלל לא צפוי להשפיע - ואת מי הוא מסמן כמקומות מפלט טובים?

וכך הוא כותב: "הקשר הריאלי של האקוויטי המקומי לכל עניין הברקזיט הוא כמובן דרך היצוא, שכן חלק לא מבוטל ממנו מופנה לשוק האירופאי. עם זאת, מרכז הכובד של היצוא המקומי לאירופה מרוכז בסקטורים מסוימים - תרופות ותעשייה מסורתית, בעיקר פלסטיקה. בנוסף, חשוב לזכור שהפגיעה ביצואניות המקומיות מתחלקת גם היא לשניים - היחלשות מטבע היצוא וירידה אפשרית בביקוש הריאלי. מובן שההשפעה הראשונה היא מיידית, בעוד השניה הדרגתית. וגם לגבי השפעת המטבע, ראוי לזכור שהרבה חברות מקומיות שמייצאות לאירופה העבירו לשם את מרכזי הייצור שלהן  - כך שלא רק ההכנסות הן באירו/פאונד, גם ההוצאות - מה שירכך באופן משמעותי את עוצמת הפגיעה ברווח הנקי. נקודה "מרגיעה" נוספת, היא העובדה שיש לנו גם לא מעט חברות שמייבאות מאירופה - שצפויות ליהנות מהיחלשות האירו". 

בנקים מקומיים: "חשיפתם של הבנקים בישראל לאירופה היא מוגבלת וצנועה - הם מוטים לשוק המקומי בצורה ברורה. לשון אחרת, איננו מזהים פגיעה משמעותית בתוצאות הפעילות הצפויות של הבנקים המקומיים, אך איננו יכולים להתכחש לעובדה הפיננסית, שמבחינת רמת התמחור הם עכשיו נראים לכאורה יקרים - ביחס לבנקים האירופאיים. האם זו סיבה שמצדיקה המלצת מכירה? ממש לא! ההיפך".

חברות הביטוח: "גם זה סקטור שבעיקרו מקומי, אך בניגוד לבנקים, היקף ההשקעות שלו בחו"ל הפך בשנים האחרונות להרבה יותר מהותי. אין לנו על כך מידע כמותי, אבל זה לא סוד שחברות הביטוח הסיטו החוצה את השקעותיהן - בין היתר לנדל"ן, וחלקו נדל"ן באנגליה. אז כן, תהיה כאן פגיעה מסוימת, אבל יחסית מוגבלת. נאמר זאת כך, אנחנו חושבים שלרגולטור המקומי יש השפעה הרבה יותר גבוהה על שוויין של החברות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דלק רכב -2.87% : "התחזקותו הצפויה של הין היא בהחלט בשורה רעה. לא צריך להיות מומחה למטבעות, בכדי להבין שהכספים שיוצאים מהאירו והפאונד יזרמו בחלקם, אם לא ברובם, לעברו של המטבע היפני – מה שייפגע משמעותית ברווחיות הגולמית של דלק רכב". 

כיל: "השפעה אינה חד משמעית. גם סקטור האשלג שרוי בשפל היסטורי ונראה היה כי הוא נוגע בנקודת התחתית, אולם השפעות הברקזיט אינן חד משמעיות בשל העלייה באי-הוודאות המדינית והכלכלית. במצב שכזה, כאשר יש חששות לתקינות מדינית וכלכלית, הסחורות הכלכליות עשויות להתאושש. מאידך, התחזקות הדולר והחשש מפגיעה של מיתון בביטחון התזונתי, עלולים ללחוץ את החוזים עם סין -להם ממתין השוק - כלפי מטה".

ישראמקו יהש -2.44% : סקטור חיפושי הנפט והגז בישראל יושפע בדומה לסקטור הגלובאלי, דרך המגמות המאקרו כלכליות הכלליות. חברות הנפט והגז בעולם, השרויות במחזור שלילי, רשמו נפילות חדות עם היוודע תוצאות הרפרנדום הבריטי.  נציין כי בעוד במחירי הנפט הייתה התאוששות בחודשים האחרונים, הרי מחירי הגז הטבעי ובעיקר מחירי הגז הנוזלי (LNG), עדיין שרויים  בתחתית המחזור השלילי ו״מפגרים״ אחרי מחירי הנפט.

"אי לכך, עבור מפיקות הנפט האירופאיות, צפויות השפעות הברקזיט להגביר את התנודתיות - הן בשל החששות מירידת הביקושים, והן בשל היותה של אנגליה המרכז הפיננסי למסחר בחוזי הגז באירופה. להערכתנו, נמשיך ונראה ביתר שאת בידול במכפילים בין פרויקטים קיימים בעלי תזרים יציב, שעיקר השקעות ההון בהם הושלמו - דוגמת מאגר תמר (חשיפה כמעט טהורה באמצעות ישראמקו) - לבין תמחור פרויקטים המחייבים השקעות רחבות היקף, דוגמת פיתוח מאגר לוויתן. לגבי השותפות בלוויתן - דלק קבוצה, דלק קידוחים, אבנר, רציו – אנו מצפים לעליה בקורלציה עם הסקטור הגלובאלי, עד לחתימת הסכם עם לקוח עוגן, כך שאם תירשמנה בהן ירידות שערים חדות, הדבר יהווה הזדמנות השקעה מצוינת בשותפויות של קבוצת דלק ובקבוצה עצמה".

בתי זיקוק - בזן 1.68% ו-פז נפט: "סקטור הזיקוק וקמעונאות הדלקים עשוי ליהנות מהמצב הקיים, במידה והברקזיט לא יביא למיתון ולהאטה כלכלית גלובאלית, שכן סקטור זה נהנה  מסביבת מחירי נפט נמוכים ומקונטנגו בחוזים על הנפט, כאשר החוזה לחודש השני נסחר בפרמיה על החוזה לחודש הקרוב.

אלביט מערכות 1.16% : בטווח הקצר עלולה להיות השפעה מינורית שלילית, אם בכלל, בשל שיתוף פעולה עם בריטניה. עם זאת, אי הוודאות המדינית, חזרת הגבולות והגברת המתחים ביבשת, עשויים דווקא להטיב עם אלביט מערכות - שהראתה התעוררות בסגמנט האירופאי ברבעונים האחרונים.

תקשורת: "חברות התקשורת חסינות יחסית לשינויים בכלכלה העולמית, כמו גם למחזור העסקי של המשק המקומי. ההכנסות שלהן מתבססת על צרכנים מקומיים, בעיקר דרך חבילות של שירותים עם מחיר קבוע. לפיכך, אנו מצפים כי חברות אלה תושפענה מהברקזיט בשוליים - אם בכלל. כמו כן, מאחר ורמת המחירים בה נסחרות כיום המניות אינה מנופחת, הן עשויות להוות מעין חוף מבטחים. עם זאת, ללא קשר לברקזיט עצמו, אלא כפועל יוצא של העלייה באי-הוודאות ובתנודתיות, ההעדפה שלנו היא להיחשף למניית בזק - נסחרת במחיר סביר, מניה גדולה ונזילה והעסק יציב ועתיר מזומנים".

חברות מזון: גם חברות המזון יחסית חסינות, ובדרך כלל פחות נפגעות בתקופות של זעזועים. המכירות של רשתות המזון בישראל נובעות מהשוק המקומי בלבד. הברקזיט לא ישפיע על העסקים שלהן באופן ישיר, וגם אם הדבר יוביל למשבר רחב יותר באירופה ובעולם, נראה שאנשים לא יאכלו הרבה פחות. לדעתנו, שוק קמעונאות המזון בישראל בשנים האחרונות עבר לצריכה יותר מודעת וחסכנית (גידול של מגזר הדיסקאונט, עלייה בנתח השוק של המותג הפרטי), ולכן הוא פחות חשוף לתופעות ה- trading down. אם כבר, בעתות משבר אנשים אוכלים יותר בבית ורשתות המזון נהנות מכך. העדיפות שלנו בתוך הסקטור היא למניות ויקטורי ורמי לוי, שפחות ממונפות משופרסל ופעילותן מתרכזת בשוק הדיסקאונט.

אצל ספקי המזון הסיפור מעט יותר מורכב, היות ולשתי חברות המזון במעוף, פרוטרוםו-שטראוס -1.08% , יש חשיפה לשווקים בחו"ל. אצל שטראוס החשיפה היא בעיקר לאירופה, ברזיל וארה"ב. עם זאת, המניה נסחרת במחיר סביר, כך שלדעתנו היא תיהנה מפרמיית יציבות של חברת מזון. כמו כן, למשקעים המקומיים אין כבר את "אופציית אסם", שבעבר הייתה המועדפת עליהם בתקופת של משבר.

פרוטרום חשופה יותר למתרחש בגוש האירו, כאשר 35% מפעילות החברה נובע ממערב אירופה. עם זאת, איננו חוששים כי פעילות החברה תיפגע באופן משמעותי, וזאת מכיוון שמוצרי החברה הינם רכיב עם עלות נמוכה יחסית - בתעשייה עם ביקוש קשיח יחסית. אם כבר, הסיכון כאן הוא החשיפה המטבעית (אירו מול הדולר, ומטבעות של שווקים מתפתחים). בניגוד לפעילות החברה, המניה עשויה להיות פחות חסינה - מחיר השוק מקפל בתוכו צפי לצמיחה אורגנית חזקה בשנים הקרובות, צפי שעלול להתמתן כאשר סביבת המאקרו נהיית קודרת יותר.

אופנה: "לרשתות האופנה אין חשיפה ישירה לאנגליה או לגוש האירו. באופן עקיף, הן מבצעות את הרכישות שלהן בדולר, כך שאם נראה התחזקות משמעותית של הדולר מול השקל הן בסופו של יום תיפגענה. נכון לעכשיו, הצפי הוא שהשקל יהיה יחסית יציב. אם המתרחש באיחוד האירופי יוביל למשבר כלכלי רחב, הרי שחברות האופנה תהיינה חשופות למחזור הכלכלי המקומי. המניות של רשתות האופנה כבר נשחקו, נוכח תוצאות חלשות של הרבעון הראשון, לכן איננו רואים במניות האלה סקטור פגיע במיוחד – ויחד עם זאת, גם לא חוף מבטחים. נציין שלחברת דלתא חשיפה עמוקה יותר למתרחש באירופה, כאשר 28% ממכירות החברה מגיעות מאירופה (14% מגרמניה)".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שאלה לאייל , חגרת חגורת בטיחות ? הגושהאירופאי שם ברקס. (ל"ת)
    בא 26/06/2016 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בא 26/06/2016 12:57
    הגב לתגובה זו
    מדינות הגוש האומללות במובטלים ומהגרים , לכן יפרשו חלק מהמדינות וישארו גרמניה והחברים של גרמניה , היורו יחלש תחילה ואחכ יתחזק .
  • 3.
    dw 26/06/2016 12:16
    הגב לתגובה זו
    2 פירמות שאייל שכח להזכיר. העליתי התייחסות אליהן בפורום בורסה ושוק ההון בתפוז. אם אתם מכירים עוד פירמות עם חשיפה מהותית לבריטניה אתם מוזמנים להזכיר גם.
  • 2.
    האנליסטים טעו והטעו לפני הברקזיט (ל"ת)
    מה שוות המלצותיהם? 26/06/2016 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טולי 26/06/2016 11:02
    הגב לתגובה זו
    רק לפני כמה ימים הוא המליץ בחום על דלק רכב מה הוא לא ראה את ההתחזקות של היין .
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

תפוגן אתר החברהתפוגן אתר החברה

קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל

החברה תמכור את אחזקותיה בתפוגן לקרן גרין לנטרן תמורת 207 מיליון שקל, העסקה משקפת שווי של כ־507 מיליון שקל ליצרנית הצ’יפס הקפוא וצפויה להניב לקרור רווח הון של כ־192 מיליון שקל לפני מס

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה קרור

קרור אחזקות קרור 1.82%  חתמה על הסכם למכירת מלוא אחזקותיה בתעשיות תפוגן, יצרנית הצ'יפס הקפוא, תמורת 507 מיליון שקל. העסקה נחתמה עם תאגיד בשליטת קרן ההשקעות גרין לנטרן של ריצ'י האנטר. קרור מחזיקה כ-37.7% מהון המניות של תפוגן, וחלקה בתמורה מסתכם ל-207 מיליון שקל.


התמורה תשולם בשני שלבים. 400 מיליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הזה עומד על 163 מיליון שקל. 107 מיליון שקל נוספים ישולמו בתום שנה ממועד ההשלמה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הנדחה הוא 43.7 מיליון שקל. לצורך הבטחת התשלום הנדחה, ירשם לטובת המוכרות שעבוד קבוע שני על כלל המניות המונפקות בתפוגן לפי חלקן היחסי. המועד האחרון להשלמת ההסכם נקבע ל-31 בדצמבר 2025. אם עד למועד זה התקבלו כל אישורי הצדדים השלישיים הנדרשים אך טרם נתקבל אישור הממונה על התחרות, המועד האחרון להשלמה יוארך באופן אוטומטי ל-31 במרץ 2026. ככל שמועד ההשלמה יחול לאחר תום 2025, לסכום התמורה יתווסף 150,000 שקל לכל יום, כאשר חלקה של קרור מהתוספת הזאת יעמוד על 61,280 שקל ליום.


כתוצאה מהמכירה, צפויה קרור לרשום רווח הון בסך של כ-192 מיליון שקל לפני מס, ומס בסכום של כ-34 מיליון שקל. הרווחים צפויים להיזקף בדוחותיה הכספיים של החברה ברבעון שבו יתקיים מועד ההשלמה. זה רווח משמעותי עבור קרור, שמגיע לאחר שנים של החזקה בחברה.


תפוגן היא יצרנית מוצרי תפוחי אדמה קפואים, בעיקר צ'יפס. בשנת 2024 החברה רשמה מחזור הכנסות של 321 מיליון שקל ורווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-150 עובדים. המכירה משקפת את הערכת השווי של השוק לחברות מזון ייצור, והעובדה שקרור מצליחה לממש רווח משמעותי מההשקעה שלה. לפני מספר שנים שקלה קרור להנפיק את תפוגן לציבור, אך העסקה לא יצאה לפועל. כעת, במקום הנפקה, החברה בחרה במכירה ישירה לקרן השקעות.