לבעלי עצבים חזקים: סקר בלומברג צופה אפסייד משמעותי בנפט - עוד השנה

חוששם שהנפט יגרור את הבורסות לסבב נפילות? אז תראו מה צופים בסיטי - "השקעת השנה"
גיא ארז |
נושאים בכתבה נפט

מחיר הנפט ממשיך להשתולל ולפי שעה נראה שבשוק מתקשים להירגע מהאפשרות שמחיר החבית יגיע ל-20 דולר, זאת בשל פוטנציאל הנזק לשווקים הפיננסים (קודם כל חברות האנרגיה, ואז הבנקים). ועדיין, לכלכלנים הכיוון של מחיר החבית לחלוטין ברור. 

לפי רשת בלומברג, חציון התחזיות של 17 אנליסטים המסקרים את מחיר הנפט עומד על 46 דולר לחבית נפט מסוג מסוג 'קרוד' (crude), ומדובר על אפסייד של למעלה מ-50%.

הערכות האנליסטים מסתמכות בין היתר על מידע ששחררה ה-Energy Information Administration , לפיו תפוקת הנפט בארה"ב תרד ב-620 אלף חביות ליום (שהם כ-7% מהתפוקה) מהרבעון הראשון של השנה לרבעון האחרון. זאת, יחד עם תחזית הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (International Energy Agency) לפיה תפוקת המדינות שמחוץ לאופ"ק (בהן ארה"ב) - תרד בכ-600 אלף חביות ליום. ירידת התפוקות עשויה לסלול את עליית המחיר הנמוך של הנפט (סביב שפל של 12 שנים).

שימו לב גם לדיווח השבוע בפייננשל טיימס לפיו עד סוף השנה תיפסק ההפקה מלפחות 50 מאגרי נפט בים הצפוני - זאת בשל חוסר כדאיות כלכלית. באותו ההקשר, נציין כי בסוף השבוע שעבר פורסם כי מספר אסדות הנפט בארה"ב ירד מתחת ל-500, לראשונה מאז 2010. בשנה האחרונה ירד מספר האסדות ב-59%. (כמובן שמספר האסדות אינו המשתנה היחיד במחיר הנפט - וכמות החביות שמופקת היא החשובה, והיא כידוע - לא משתנה בחודשים האחרונים ונשארת גבוהה).

אתמול ראינו את BP הענקית מדווחת על הפסד שנתי של 5.2 מיליארד דולר (ההפסד הגדול ביותר שלה מזה 30 שנה). בשוק מבינים שאם BP חוטפת ככה, אז החברות הקטנות נמצאות כבר רגל וחצי בפשיטת רגל - וההשלכות על המערכת הפיננסית ברורות. עם זאת, הדבר תומך הדינמיקה שצופים האנליסטים השוריים על מחיר הנפט - לפיה חברות קטנות ובינוניות לא יעמדו במחירי נפט כה נמוכים - יפשטו רגל, ובאופן זה התפוקה תרד - ומחיר הנפט יעלה. דניאל אנג, לדוגמא, אנליסט השקעות מ'פליפס פיוצ'רס, אמר כי "תעשיית הנפט תחטוף מכה - ואז נראה ירידה בתפוקה. ויש תחזיות לביקושים חזקים בחלק השני של השנה".

בחזרה לאנליסטים השוריים על הנפט, בסיטיגרופ חושבים שבמחיר הנוכחי הנפט זו "השקעת השנה" (יצאו בכותרת הזו ב-22 בינואר), בסיטי סבורים שמחיר הנפט מסוג ברנט יזנק גם כן עד הרבעון הרביעי של השנה, למחיר של 52 דולר.

גם בגזרת רוסיה, יצואניות הנפט הגדולות בעולם, קיימות תחזיות כי נראה ירידה בתפוקת הנפט, ירידה של 150 אלף חביות ביום (שהן 1.3% מהתפוקה), כך לפי ניל בווריג' (Neil Beveridge) מ-Sanford C. Bernstein & Co. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.