צבי סטפק על אפשרות "הנחיתה הקשה", שהיא כרגע האיום הגדול על השווקים
הבורסות בסין, זו של שנחאי וזו של שנזן, גם כאשר הן עולות וגם כאשר הן יורדות בחדות, אינן משקפות את הצמיחה גדולה, או הקטנה ביותר, של המשק הסיני. הן אינן כלי לניתוח רמת הפעילות של הכלכלה הסינית. אם היו כאלה, כיצד ניתן להסביר את העובדה שבמהלך השנים 2009-2013, המשק הסיני צמח בשיעור ממוצע של יותר מ-9%, והבורסה "לא שמעה על כך" ועשתה "במקום דרוך" - ובגדול, כאשר כל שאר שווקי המניות בעולם נסקו.
הבורסות בסין פועלות כקזינו (עד שלב מסוים בעידוד השלטונות שניסו להסיט כספים מהטירוף לנדל"ן), בו הסיכונים של המשקיע להפסיד, גבוהים מהסיכויים שלו להרוויח. במובן הזה, למרות שווי השוק האדיר, אין להן חשיבות. התנהגות השווקים הפיננסיים הבינלאומיים תושפע הרבה יותר ממדיניות בנושא פיחות היואן מאשר מהתנהגות שוקי המניות בסין.
ובכל זאת, החשיבות של הבורסות נעוצה בהיותן סימפטום לבעיות שמאפיינות את המשק הסיני. אחת מהן היא האופן המגוחך בו טיפלה רשות ניירות הערך הסינית במשבר בחודשי הקיץ של 2015 - מהלך שיצר חששות בקרב המשקיעים לגבי האופן בו השלטונות יטפלו בהאטה, שלא לומר, משבר במשק הסיני. הדבר החשוב ביותר להבין לגבי הכלכלה הסינית, שזוהי כלכלה במעבר.
מעבר מכלכלה שהתבססה עד לאחרונה על יצוא תעשייתי והשקעות, לכזו שמקווה להתבסס יותר ויותר על צריכה ושירותים. זהו פרי של מדיניות מכוונת ונבונה שמנוהלת ב-3 השנים האחרונות, גם במחיר מוסכם מראש של האטה בקצב הצמיחה. אלא, שתהליכים כלכליים בכלל, ומסוג זה בפרט, לוקחים שנים, ובינתיים יש מציאות שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם כיוון המדיניות או מסתנכרנת איתה באותו לוח זמנים. כך, למשל, הצורך הנוכחי להפחית את היואן כהיענות ללחצים פנימיים של עידוד היצוא, על חשבון, אפילו זמני, של תעדוף הצריכה הפרטית. המציאות הפוליטית והחברתית בסין, מדינה של קרוב ל-1.4 מיליארד תושבים, מורכבת ביותר, ולכן גם שיקולים פוליטיים נכנסים לתמונה כאשר מתקבלות החלטות כלכליות.
- הייצור הסיני ממשיך להתכווץ: 8 חודשים רצופים של ירידות
- לפי החוק: איך חברות ה־AI הסיניות מצליחות לעקוף את מגבלות השבבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במאמר שכתבתי באתר זה לפני כשנתיים, בתחילת 2014, עמדתי על חלק מהבעיות שמאפיינות את הכלכלה הסינית, שאחדות מהן אף החמירו מאז. ישנה הבעיה הבסיסית של חוסר שקיפות ואמון מצד משקיעים מערביים בנתונים שמתפרסמים על ידי השלטונות, לדוגמת קצב הצמיחה של סין - נתונים שלא תמיד תואמים הצלבות שנעשות מול נתונים מקבילים שמתקבלים ממדינות אחרות, או נתוני היצוא והיבוא של סין. וכשיש חוסר שקיפות, יש, כאמור, חוסר אמון, שהתגבר בעקבות מה שהתרחש לאחרונה, הן בבורסה הסינית והן בהקשר של פיחות היואן והמסרים הכפולים של הבנק המרכזי שם.
חוסר אמון מניע אנשים לפעול אחרת ולהימנע מלעשות דברים שהיו עושים במצבים שונים, גם בהקשר של השקעות בסין בפרט ובהקשרים אחרים בכלל. הבעיות הכלכליות בסין מרובות ולא פשוטות לפתרון. יש בה קוקטייל רעיל של חוסר שקיפות, בועת אשראי, מינוף, ובועת נדל"ן. לכל זאת נוספת בעיה דמוגרפית שהיא תוצר של מדיניות הילד האחד, שלאחרונה הוגמשה מעט.
כבר היום, עד כמה שזה נשמע הזוי, יש לסין בעיה של מחסור בידיים עובדות, למרות שחלק מהייצור שנעשה עד כה בסין כבר עבר למדינות בהן עלות הייצור זולה יותר, דוגמת וייטנאם. למרות המעבר מן הכפר לעיר, יש בסין ערי רפאים. יש בה מינוף גבוה, לא רק של משקי בית שהשקיעו בבורסה בסין, אלא מה שחשוב הרבה יותר - חברות גדולות חצי-ממשלתיות. יש בעיה של חובות אבודים שאיש אינו יודע את גודלם, ואיש אינו יכול להיות בטוח בחוסנה של המערכת הבנקאית בסין שהיא בפועל בשליטת השלטונות.
- אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
- פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
נזכיר, המשברים הגדולים בכלכלה, וכפועל יוצא מכך, גם בבורסות בעולם, התחילו כמעט תמיד במערכת הפיננסית - ראה משבר 2008 בארה"ב ומשבר 1989 ביפן, ולמינוף הגבוה בשני המקרים האלה היה חלק מכריע בכך. אז מה כל זה אומר? שפניה של סין למשבר? נגזר גורלה? לא בהכרח.
כדי לטפל בהאטה המתפתחת בסין, יש להכיר תחילה במצב - המשטר הסיני, גם אם אינו שקוף כלפי העולם החיצון, מכיר בבעיה שניצבת בפניו. הוא מנסה להביא להאטה הדרגתית, שהיא מחויבת המציאות אחרי כל כך הרבה שנים של צמיחה מהירה - כל עוד היא הדרגתית, היא גם בריאה. הבעיה שלו ושלנו תהיה אם המצב יצא מכלל שליטה, שזה מצב שלא מוכר למשטר הסיני שרגיל לשלוט ולכוון את העניינים כרצונו, לא תמיד בתבונה, כפי שהראו האירועים האחרונים.
יחד עם זאת, למשטר הזה יש שלושה יתרונות ברורים: יכולת החלטה מהירה, שיש לה משמעות רבה בתנאי שההחלטה תהיה מושכלת, יכולת ביצוע מהירה וארסנל של כלים באמצעותם הוא יכול למתן את ההאטה, כולל יתרות מט"ח בסכום של כ-3.3 טריליון דולר, שאמנם פחתו לאחרונה בעקבות מכירות דולרים שביצע, אבל עדיין מדובר בסכום אדיר. האם זו תהיה נחיתה רכה במשק הסיני עם הורדת מינוף הדרגתית ללא זעזועים, או נחיתה קשה עם קולות פיצוץ של בועה?
אנחנו סבורים שההסתברות לנחיתה רכה גבוהה מההסתברות לנחיתה קשה, אבל הרבה מהתוצאה הסופית תלוי באופן בו יפעל המשטר. בכל מקרה, מה שחשוב זה לא מה שהבורסה הסינית תעשה, אלא מה יקרה בכלכלה הריאלית וכיצד היא תטופל - חובת ההוכחה מוטלת על שלטונות סין.
כלכלת סין מהווה את הסיכון העיקרי למשק העולמי ולשוקי המניות, אבל בוודאי לא הסיכון היחיד. ישראל-אירן-חיזבאללה, אירן-ערב הסעודית, רוסיה-אוקראינה, צפון קוריאה-דרום קוריאה, ועוד. שנת 2016 אמורה להיות לא פחות תנודתית מ-2015, והנושא הסיני יעסיק אותנו לא פעם ולא פעמיים. כל אימת שיתפרסם נתון כלכלי טוב או רע יותר, יש לו פוטנציאל לייצר תנודתיות גבוהה. הפרשנות שתינתן לנתונים בהקשר זה של המשק הסיני תשפיע על הבורסות בעולם הרבה יותר מאשר צניחה של 10%-20%, או 30% בבורסה הסינית. לתנודתיות הזו, השווקים המערביים יתרגלו, לנחיתה קשה, אם תגיע - לא.
לחלק א' - לחץ כאן
- 3.הירידות עוד לא התחילו, לא באמת (ל"ת)דוב מנמנם 20/01/2016 16:47הגב לתגובה זו
- 2.מי שיש לו עניין בבורסה שלא ידבר פה (ל"ת)אורן 13/01/2016 07:55הגב לתגובה זו
- 1.אף מילה על הנפט??? זה כאילו להגיש לקורא עוגה חצי אפויה (ל"ת)ומה עם הנפט? 12/01/2016 18:47הגב לתגובה זו
- סין לא יצרנית נפט ולכן פחות ישפיע עליה (ל"ת)noamro 13/01/2016 07:54הגב לתגובה זו

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
