צבי סטפק על אפשרות "הנחיתה הקשה", שהיא כרגע האיום הגדול על השווקים
הבורסות בסין, זו של שנחאי וזו של שנזן, גם כאשר הן עולות וגם כאשר הן יורדות בחדות, אינן משקפות את הצמיחה גדולה, או הקטנה ביותר, של המשק הסיני. הן אינן כלי לניתוח רמת הפעילות של הכלכלה הסינית. אם היו כאלה, כיצד ניתן להסביר את העובדה שבמהלך השנים 2009-2013, המשק הסיני צמח בשיעור ממוצע של יותר מ-9%, והבורסה "לא שמעה על כך" ועשתה "במקום דרוך" - ובגדול, כאשר כל שאר שווקי המניות בעולם נסקו.
הבורסות בסין פועלות כקזינו (עד שלב מסוים בעידוד השלטונות שניסו להסיט כספים מהטירוף לנדל"ן), בו הסיכונים של המשקיע להפסיד, גבוהים מהסיכויים שלו להרוויח. במובן הזה, למרות שווי השוק האדיר, אין להן חשיבות. התנהגות השווקים הפיננסיים הבינלאומיים תושפע הרבה יותר ממדיניות בנושא פיחות היואן מאשר מהתנהגות שוקי המניות בסין.
ובכל זאת, החשיבות של הבורסות נעוצה בהיותן סימפטום לבעיות שמאפיינות את המשק הסיני. אחת מהן היא האופן המגוחך בו טיפלה רשות ניירות הערך הסינית במשבר בחודשי הקיץ של 2015 - מהלך שיצר חששות בקרב המשקיעים לגבי האופן בו השלטונות יטפלו בהאטה, שלא לומר, משבר במשק הסיני. הדבר החשוב ביותר להבין לגבי הכלכלה הסינית, שזוהי כלכלה במעבר.
מעבר מכלכלה שהתבססה עד לאחרונה על יצוא תעשייתי והשקעות, לכזו שמקווה להתבסס יותר ויותר על צריכה ושירותים. זהו פרי של מדיניות מכוונת ונבונה שמנוהלת ב-3 השנים האחרונות, גם במחיר מוסכם מראש של האטה בקצב הצמיחה. אלא, שתהליכים כלכליים בכלל, ומסוג זה בפרט, לוקחים שנים, ובינתיים יש מציאות שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם כיוון המדיניות או מסתנכרנת איתה באותו לוח זמנים. כך, למשל, הצורך הנוכחי להפחית את היואן כהיענות ללחצים פנימיים של עידוד היצוא, על חשבון, אפילו זמני, של תעדוף הצריכה הפרטית. המציאות הפוליטית והחברתית בסין, מדינה של קרוב ל-1.4 מיליארד תושבים, מורכבת ביותר, ולכן גם שיקולים פוליטיים נכנסים לתמונה כאשר מתקבלות החלטות כלכליות.
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במאמר שכתבתי באתר זה לפני כשנתיים, בתחילת 2014, עמדתי על חלק מהבעיות שמאפיינות את הכלכלה הסינית, שאחדות מהן אף החמירו מאז. ישנה הבעיה הבסיסית של חוסר שקיפות ואמון מצד משקיעים מערביים בנתונים שמתפרסמים על ידי השלטונות, לדוגמת קצב הצמיחה של סין - נתונים שלא תמיד תואמים הצלבות שנעשות מול נתונים מקבילים שמתקבלים ממדינות אחרות, או נתוני היצוא והיבוא של סין. וכשיש חוסר שקיפות, יש, כאמור, חוסר אמון, שהתגבר בעקבות מה שהתרחש לאחרונה, הן בבורסה הסינית והן בהקשר של פיחות היואן והמסרים הכפולים של הבנק המרכזי שם.
חוסר אמון מניע אנשים לפעול אחרת ולהימנע מלעשות דברים שהיו עושים במצבים שונים, גם בהקשר של השקעות בסין בפרט ובהקשרים אחרים בכלל. הבעיות הכלכליות בסין מרובות ולא פשוטות לפתרון. יש בה קוקטייל רעיל של חוסר שקיפות, בועת אשראי, מינוף, ובועת נדל"ן. לכל זאת נוספת בעיה דמוגרפית שהיא תוצר של מדיניות הילד האחד, שלאחרונה הוגמשה מעט.
כבר היום, עד כמה שזה נשמע הזוי, יש לסין בעיה של מחסור בידיים עובדות, למרות שחלק מהייצור שנעשה עד כה בסין כבר עבר למדינות בהן עלות הייצור זולה יותר, דוגמת וייטנאם. למרות המעבר מן הכפר לעיר, יש בסין ערי רפאים. יש בה מינוף גבוה, לא רק של משקי בית שהשקיעו בבורסה בסין, אלא מה שחשוב הרבה יותר - חברות גדולות חצי-ממשלתיות. יש בעיה של חובות אבודים שאיש אינו יודע את גודלם, ואיש אינו יכול להיות בטוח בחוסנה של המערכת הבנקאית בסין שהיא בפועל בשליטת השלטונות.
- פריים אנרג'י השלימה רכישת מתקנים סולאריים בהספק 53.7 מגה-וואט בכ-217 מיליון שקל
- השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 שנה; ומה יהיה היום בבורסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
נזכיר, המשברים הגדולים בכלכלה, וכפועל יוצא מכך, גם בבורסות בעולם, התחילו כמעט תמיד במערכת הפיננסית - ראה משבר 2008 בארה"ב ומשבר 1989 ביפן, ולמינוף הגבוה בשני המקרים האלה היה חלק מכריע בכך. אז מה כל זה אומר? שפניה של סין למשבר? נגזר גורלה? לא בהכרח.
כדי לטפל בהאטה המתפתחת בסין, יש להכיר תחילה במצב - המשטר הסיני, גם אם אינו שקוף כלפי העולם החיצון, מכיר בבעיה שניצבת בפניו. הוא מנסה להביא להאטה הדרגתית, שהיא מחויבת המציאות אחרי כל כך הרבה שנים של צמיחה מהירה - כל עוד היא הדרגתית, היא גם בריאה. הבעיה שלו ושלנו תהיה אם המצב יצא מכלל שליטה, שזה מצב שלא מוכר למשטר הסיני שרגיל לשלוט ולכוון את העניינים כרצונו, לא תמיד בתבונה, כפי שהראו האירועים האחרונים.
יחד עם זאת, למשטר הזה יש שלושה יתרונות ברורים: יכולת החלטה מהירה, שיש לה משמעות רבה בתנאי שההחלטה תהיה מושכלת, יכולת ביצוע מהירה וארסנל של כלים באמצעותם הוא יכול למתן את ההאטה, כולל יתרות מט"ח בסכום של כ-3.3 טריליון דולר, שאמנם פחתו לאחרונה בעקבות מכירות דולרים שביצע, אבל עדיין מדובר בסכום אדיר. האם זו תהיה נחיתה רכה במשק הסיני עם הורדת מינוף הדרגתית ללא זעזועים, או נחיתה קשה עם קולות פיצוץ של בועה?
אנחנו סבורים שההסתברות לנחיתה רכה גבוהה מההסתברות לנחיתה קשה, אבל הרבה מהתוצאה הסופית תלוי באופן בו יפעל המשטר. בכל מקרה, מה שחשוב זה לא מה שהבורסה הסינית תעשה, אלא מה יקרה בכלכלה הריאלית וכיצד היא תטופל - חובת ההוכחה מוטלת על שלטונות סין.
כלכלת סין מהווה את הסיכון העיקרי למשק העולמי ולשוקי המניות, אבל בוודאי לא הסיכון היחיד. ישראל-אירן-חיזבאללה, אירן-ערב הסעודית, רוסיה-אוקראינה, צפון קוריאה-דרום קוריאה, ועוד. שנת 2016 אמורה להיות לא פחות תנודתית מ-2015, והנושא הסיני יעסיק אותנו לא פעם ולא פעמיים. כל אימת שיתפרסם נתון כלכלי טוב או רע יותר, יש לו פוטנציאל לייצר תנודתיות גבוהה. הפרשנות שתינתן לנתונים בהקשר זה של המשק הסיני תשפיע על הבורסות בעולם הרבה יותר מאשר צניחה של 10%-20%, או 30% בבורסה הסינית. לתנודתיות הזו, השווקים המערביים יתרגלו, לנחיתה קשה, אם תגיע - לא.
לחלק א' - לחץ כאן
- 3.הירידות עוד לא התחילו, לא באמת (ל"ת)דוב מנמנם 20/01/2016 16:47הגב לתגובה זו
- 2.מי שיש לו עניין בבורסה שלא ידבר פה (ל"ת)אורן 13/01/2016 07:55הגב לתגובה זו
- 1.אף מילה על הנפט??? זה כאילו להגיש לקורא עוגה חצי אפויה (ל"ת)ומה עם הנפט? 12/01/2016 18:47הגב לתגובה זו
- סין לא יצרנית נפט ולכן פחות ישפיע עליה (ל"ת)noamro 13/01/2016 07:54הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהשנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 שנה; ומה יהיה היום בבורסה?
מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?
כדאי לכם להיכנס לסקר כאן, כמות ההצבעות היא רבבות בודדות (כ-30 אלף), לא מספרים "מטורפים", אבל זה כבר מדגם מייצג - תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?. אתם אופטימיים! נדגיש שוב שחוכמת ההמון התבררה בעבר כטובה יותר מהערכות המומחים. אנחנו בתחושה שהשוק יקר וצפוי תיקון - אבל, אף אחד לא נביא.
זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.
הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-1.6%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי מטפס ב-0.3% והאנג סנג בהונג קונג יציב. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף
זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.
בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2% לרמה של כ-42,711 נקודות, העלייה השבועית החדה ביותר מאז סוף נובמבר, עם תשואה שנתית של כ-14.5%. מדד S&P 500 התחזק ב-1.2% וננעל סביב 5,930 נקודות, עם תשואה של כמעט 25% מתחילת השנה, ונאסד"ק הוסיף 1.4% לרמה של כ-19,593 נקודות, המשקפת עלייה שנתית של מעל 31%.
- נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.
