החובות של רוביקון למשקיעים 295 מיליון שקל - מעבר שווי הנכסים בקבוצה

כך עולה מדו"ח של המפרק עו"הד ארז חבר. מוקדם יותר ברמלי הגיש הצעה להסדר של 100% לנושים
גיא בן סימון | (5)
נושאים בכתבה רוביקון

פרשת רוביקון מסתעפת. בעוד מייסד רוביקון אמיר ברמלי הגיש בקשה להסדר מול הנושים במסגרתו התחייב להשיב את כל הכסף למשקיעים, דו"ח של מפרק החברה עו"הד ארז חבר חושף כי החובות של ברמלי למשקיעים נאמדים בכ-295 מיליון שקל בעוד שווי הנכסים של הקבוצה מסתכם בעשרות מיליונים בודדים.

מוקדם יותר ברמלי ביקש מבית המשפט לחקור את התנהלות בנק פועלים ורשות ניירות ערך וזאת בצל החקירה שמתנהלת נגדו על ידי רשות ניירות ערך, בין היתר, בחשד להונאה. לטענתו: "בנק פועלים מנע ביוזמתו החזרת כספים למשקיעים״.

קבוצת רוביקון של אמיר ברמלי נקלעה לסחרור בצל חקירת רשות ניירות ערך וברמלי מציע הסדר נושים "שישיב למשקיעים 100% מכספם", וזאת ברקע לבקשת הפירוק שהוגשה השבוע לחברה.

רוביקון היא קבוצת השקעות שמושקעת בלמעלה מ-30 חברות בענפים שונים בארץ ובחו"ל, כאשר בקשת המפרק בשבוע שעבר לפיטורי עובדי הקבוצה, מהווה בשורה רעה לעובדי הקבוצה ולחברות הקשורות. בשבוע שעבר המפרק סגר את מסעדת 'אחד העם' של מיכל אנסקי בה רוביקון השקיעה וגם פורסם בכלי התקשורת תלונות של לקחות שהזמינו נופש מחברת 'למון גורו', שבבעלות רוביקון, אך נותרו ללא חופשה לאחר שהפסידו את כספם. 

תחילתה של הפרשה ב-18 לחודש מרץ השנה כאשר ברמלי נחקר ברשות ניירות ערך בטענה כי לא הגיש תשקיף בניסיון לגייס כסף באמצעות אג"ח, תוך שהוא מבטיח למשקיעים תשואה של עד 9%. רשות ניירות ערך מנהלת מאז ועד היום חקירה סמויה בחשד לקבלת דבר במרמה והטעיית משקיעים.

באוגוסט האחרון רשות ניירות ערך ביקשה מבית המשפט, כי על קרן קלע להגדיל את הערבויות שהפקיד ברמלי ל-3.5 מיליון שקל, ולאסור יציאתו מהארץ. אם לא די בכך, ב-24 לספטמבר פנתה רשות ניירות ערך לבית המשפט בבקשה לאסור על ברמלי לנהל השקעות.

מוקדם יותר החודש ביקש מפרק קבוצת רוביקון, עוה"ד ארז חבר, מבית המשפט להוציא צו פירוק זמני בדחיפות כאשר בעל השליטה ברמלי הודה בפני עורך הדין כי אין מזומנים ברוביקון וקרן קלע. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאחר מכן, חבר הגיש למחוזי בתל אביב בקשה דחופה למתן הוראות, במסגרתה מבקש לפטר את כלל עובדי רוביקון והחברות הבנות המצויות בשליטתה, ולהעסיק מחדש עובדים חיוניים הנחוצים לצורך תפעול החברה. מתוך 80 עובדי החברה יש צורך ב-25 עובדים לתפעול החברה. הבקשה הוגשה על מנת למנוע מהכספים של החברה "לרדת לטמיון".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    t 02/11/2015 17:23
    הגב לתגובה זו
    כל כך שקוף, כל כך נדוש. משהו שמתאים לרמאות מלפני חמישים שנה. קשה להאמין ששיטת הרמאות הפרימיטיבית הזאת שרדה עד היום, ושאנשים עדיין נופלים ברשתה.
  • 4.
    מזל שלא השקעתי בתשואה חלומית ולא הגיונית (ל"ת)
    מנשה 02/11/2015 09:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אזרח 02/11/2015 09:46
    הגב לתגובה זו
    ברמלי הציג את "הגשמה" כשלו עד לפני שנתיים. ערבי גאלה למשקיעים היו מתקיימים במשותף - "קלע", "הגשמה", ו"אקספו".....
  • 2.
    ברמלי לכלא!!! לקחת כסף מאנשים תמימים!בכלא ידאגו לך (ל"ת)
    מרים 02/11/2015 08:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עדו 02/11/2015 08:33
    הגב לתגובה זו
    וחבל על מי שנפל ברשתו כולל לא מעט עיתונאים כלכלים שמתקשים לבקר אותו ולהציץ את התרמית
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

טאואר מקבלת העלאת מחיר יעד, ומה יהיה היום בבורסה?

המדדים אתמול "התגברו" על הארביטרז' החיובי וסגרו בירידות, כאשר  חברות הביטוח בלטו לשלילה עם יריד של 4.1% במדד בהמשך לירידות שלהן ביום חמישי, על רקע הציפיות להתארכות המערכה בעזה והשפעתה על הכלכלה; היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל שעשוי להכריע האם תרד הריבית בישראל בסוף החודש
מערכת ביזפורטל |

מדד המחירים לצרכן שיתפרסם היום עשוי להשפיע על מסלול הריבית של בנק ישראל, שנמצא בצומת דרכים בין נתונים כלכליים יציבים יחסית לבין אי הוודאות שנובעת מהמלחמה. בעוד שבארה"ב ההימורים בשווקים כבר מגלמים בוודאות הורדת ריבית (ואפילו כמה כאלה עד סוף השנה), אצלנו הנגיד שוקל את ההשלכות של הרחבת הלחימה על הפעילות הכלכלית. מצד אחד, אמנם האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? מדד המחירים באוגוסט צפוי לעלות 0.6%, כאשר הערכות האנליסטים נעות בין 0.5% ל-0.7% - להרחבה: מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

ברקע, צה״ל פתח שלב חדש ומוגבר במבצע "מרכבות גדעון ב׳" בעיר עזה, שבמסגרתו תקף מעל 360 מטרות טרור בשלושה גלים, בהובלת פיקוד הדרום ובשיתוף חיל האוויר. התקיפות התמקדו בתשתיות טרור כמו מבנים שהוסבו למתקנים צבאיים, עמדות תצפית וצליפה, חמ"לי תצפית, מתקני פיקוד ושליטה ואתרי אחסון אמל״ח, זאת כהכנה לכניסה לכניסה קרקעית של כוחות צה"ל.


האם מניות התשתיות מעניינות?  

תחום התשתיות, שלרוב נתפס כאפור ומשעמם, הוא למעשה הבסיס לכל פעילות כלכלית: כבישים, תחבורה, תקשורת, מים ואנרגיה, ומספק ביקוש יציב ותשואות גבוהות יחסית בסיכון נמוך, כשגם השקעות ענקיות בתשתיות לטכנולוגיה ו-AI דוחפות את התחום קדימה. בשנים האחרונות מניות התשתיות בבורסה המקומית הניבו תשואות דומות למדד ת"א 125, והמשך הצמיחה תלוי בעיקר בתקציבי הממשלה ובהורדת ריבית שיכולה לשפר רווחיות. כדי לסייע למשקיעים להבין את הפוטנציאל, יצרנו דירוג חדש למניות תשתית לפי ערך כלכלי, צמיחה והערכת מומחים, לצד דירוג סיכון, שמאפשר לזהות מניות שמספקות תשואה גבוהה ביחס לסיכון. הכל בכתבה כאן - השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?