החובות של רוביקון למשקיעים 295 מיליון שקל - מעבר שווי הנכסים בקבוצה

כך עולה מדו"ח של המפרק עו"הד ארז חבר. מוקדם יותר ברמלי הגיש הצעה להסדר של 100% לנושים
גיא בן סימון | (5)
נושאים בכתבה רוביקון

פרשת רוביקון מסתעפת. בעוד מייסד רוביקון אמיר ברמלי הגיש בקשה להסדר מול הנושים במסגרתו התחייב להשיב את כל הכסף למשקיעים, דו"ח של מפרק החברה עו"הד ארז חבר חושף כי החובות של ברמלי למשקיעים נאמדים בכ-295 מיליון שקל בעוד שווי הנכסים של הקבוצה מסתכם בעשרות מיליונים בודדים.

מוקדם יותר ברמלי ביקש מבית המשפט לחקור את התנהלות בנק פועלים ורשות ניירות ערך וזאת בצל החקירה שמתנהלת נגדו על ידי רשות ניירות ערך, בין היתר, בחשד להונאה. לטענתו: "בנק פועלים מנע ביוזמתו החזרת כספים למשקיעים״.

קבוצת רוביקון של אמיר ברמלי נקלעה לסחרור בצל חקירת רשות ניירות ערך וברמלי מציע הסדר נושים "שישיב למשקיעים 100% מכספם", וזאת ברקע לבקשת הפירוק שהוגשה השבוע לחברה.

רוביקון היא קבוצת השקעות שמושקעת בלמעלה מ-30 חברות בענפים שונים בארץ ובחו"ל, כאשר בקשת המפרק בשבוע שעבר לפיטורי עובדי הקבוצה, מהווה בשורה רעה לעובדי הקבוצה ולחברות הקשורות. בשבוע שעבר המפרק סגר את מסעדת 'אחד העם' של מיכל אנסקי בה רוביקון השקיעה וגם פורסם בכלי התקשורת תלונות של לקחות שהזמינו נופש מחברת 'למון גורו', שבבעלות רוביקון, אך נותרו ללא חופשה לאחר שהפסידו את כספם. 

תחילתה של הפרשה ב-18 לחודש מרץ השנה כאשר ברמלי נחקר ברשות ניירות ערך בטענה כי לא הגיש תשקיף בניסיון לגייס כסף באמצעות אג"ח, תוך שהוא מבטיח למשקיעים תשואה של עד 9%. רשות ניירות ערך מנהלת מאז ועד היום חקירה סמויה בחשד לקבלת דבר במרמה והטעיית משקיעים.

באוגוסט האחרון רשות ניירות ערך ביקשה מבית המשפט, כי על קרן קלע להגדיל את הערבויות שהפקיד ברמלי ל-3.5 מיליון שקל, ולאסור יציאתו מהארץ. אם לא די בכך, ב-24 לספטמבר פנתה רשות ניירות ערך לבית המשפט בבקשה לאסור על ברמלי לנהל השקעות.

מוקדם יותר החודש ביקש מפרק קבוצת רוביקון, עוה"ד ארז חבר, מבית המשפט להוציא צו פירוק זמני בדחיפות כאשר בעל השליטה ברמלי הודה בפני עורך הדין כי אין מזומנים ברוביקון וקרן קלע. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאחר מכן, חבר הגיש למחוזי בתל אביב בקשה דחופה למתן הוראות, במסגרתה מבקש לפטר את כלל עובדי רוביקון והחברות הבנות המצויות בשליטתה, ולהעסיק מחדש עובדים חיוניים הנחוצים לצורך תפעול החברה. מתוך 80 עובדי החברה יש צורך ב-25 עובדים לתפעול החברה. הבקשה הוגשה על מנת למנוע מהכספים של החברה "לרדת לטמיון".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    t 02/11/2015 17:23
    הגב לתגובה זו
    כל כך שקוף, כל כך נדוש. משהו שמתאים לרמאות מלפני חמישים שנה. קשה להאמין ששיטת הרמאות הפרימיטיבית הזאת שרדה עד היום, ושאנשים עדיין נופלים ברשתה.
  • 4.
    מזל שלא השקעתי בתשואה חלומית ולא הגיונית (ל"ת)
    מנשה 02/11/2015 09:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אזרח 02/11/2015 09:46
    הגב לתגובה זו
    ברמלי הציג את "הגשמה" כשלו עד לפני שנתיים. ערבי גאלה למשקיעים היו מתקיימים במשותף - "קלע", "הגשמה", ו"אקספו".....
  • 2.
    ברמלי לכלא!!! לקחת כסף מאנשים תמימים!בכלא ידאגו לך (ל"ת)
    מרים 02/11/2015 08:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עדו 02/11/2015 08:33
    הגב לתגובה זו
    וחבל על מי שנפל ברשתו כולל לא מעט עיתונאים כלכלים שמתקשים לבקר אותו ולהציץ את התרמית
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.