ברמלי מודה: אין בחשבונות קרן קלע ורוביקון כל יתרת כספים

כך עולה מבקשת פירוק לחברות. "על מנת לתפעל את החברה יש לפעול במיידית למימוש חלק מפרוטפוליו הנכסים של רוביקון"
גיא בן סימון | (9)
נושאים בכתבה רוביקון

יום לאחר שמונה למפרק זמני לחברת רוביקון, עו"ד ארז חבר הגיש למחוזי בת"א בקשה להרחיב סמכויות ולתת צו פירוק זמני "ללא דיחוי" לקרן קלע ולחברה הבת רוביקון בניהולו של אמיר ברמלי. זאת, בצל חקירת רשות ניירות ערך על רקע החשד להונאת משקיעים.

"כבר מבדיקות ראשוניות עולה כי לצורך תפעול החברה יש לפעול במיידית למימוש חלק מפרוטפוליו הנכסים של רוביקון", נכתב בבקשה. "לטענת בעל השליטה, אין בחשבונות של קרן קלע או חברת רוביקון כל יתרת כספים שהם". יש לציין כי המפרק, עוה"ד ארז חבר, שותף במשרד עמית-פולק-מטלון, ציין כי הוא לא הספיק לבדוק את חשבונות החברות.

הבקשה לפירוק הוגשה בהסכמה מלאה של ברמלי לאחד את פעולת הפירוק לשתי החברות בתיק אחד. "קם צורך ברור ודחוף לאחד את הפעולות בתיק הפירוק לשתי החברות וכלל נכסיהן", כתב חבר. 

ברמלי אומר מזה מספר חודשים כי הוא מחויב להחזיר את כספי המשקיעים. בחודשים האחרונים ברמלי החזיר סכום של כ-100 מיליון שקל למשקיעי קרן קלע. מאחר שרוביקון ערובה לכל ההתחייבויות של קלע - ברמלי הסכים למהלך שבו יורחבו סמכויותיו של המפרק גם על רוביקון.

ברמלי בתגובה: ״עובדי רוביקון ואני פועלים המלוא המרץ להחזיר את המצב לשגרה ולהשיב את מלוא כספי המשקיעים״. 

תחילתה של הפרשה בחודש מרץ השנה כאשר ברמלי נחקר ברשות ניירות ערך בטענה כי בניסיון לגייס באמצעות אג"ח - תוך הבטחת תשואה של עד 9% - ברמלי לא הגיש תשקיף.

באוגוסט האחרון רשות ניירות ערך ביקשה מבית המשפט כי על קרן קלע להגדיל את הערבויות שהפקיד ברמלי ל-3.5 מיליון שקל, וזאת לאחר שנחקר באזהרה בחשד למרמה. במקביל, הרשות השנייה הסירה  מהמסך את הפרסומת של החברה, זו בהשתתפותו של מוני מושונוב ששיחק דמות שמזכירה את הנגיד לשעבר סטנלי פישר.

בצל החקירה, ברמלי ניהל בשקיפות מאבק מתוקשר על מנת להוכיח כי ביכולתו לפתור את הבעיות וכי הרשות פועלת "בעולם אנולוגי". עם זאת, נראה כי הניסיון להרגיע את הרוחות לא צלח. ב-24 לספטמבר פנתה רשות ניירות ערך לבית המשפט בבקשה לאסור על ברמלי לנהל השקעות, וזאת בהמשך לחקירה שהיא מנהלת כנגד החברה ובעליה. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    oz 25/10/2015 23:19
    הגב לתגובה זו
    לכל משקיעי קרן קלע ו\או אחת החברות האחרות של קבוצת רוביקון - אנחנו קבוצה של כמה עשרות משקיעים, שעובדים עם עו"ד יניב מור ורוצים לצרף כמה שיותר משקיעים, על מנת ליצור עמדה אחידה מול כל הגורמים. מוזמנים ליצור קשר במייל: [email protected] בבקשה להשאיר טלפון וכתובת מייל, על מנת שנוכל ליצור קשר בהקדם ולהמשיך לפעול במהרה.
  • 8.
    מקס פאואר 25/10/2015 16:16
    הגב לתגובה זו
    לתשואה דמיונית ללא כיסוי, כנראה שפתגם "שומר פתאים אדוני" לא עובד, ואנשים שמים כספם על קרן הצבי (קלע).
  • 7.
    כל הכבוד לבית המשפט, כך יש לטפל בהונאות (ל"ת)
    איתן 25/10/2015 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אבל הבטיחו לי.... ולדודה של מכר שלי הוא נתן תשואה גבוהה (ל"ת)
    א 25/10/2015 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דן 25/10/2015 13:41
    הגב לתגובה זו
    אבל הי, אולי שווה לשבת בכלא כמה שנים עבור כמה מיליונים, לא?
  • 4.
    דני 25/10/2015 11:47
    הגב לתגובה זו
    לברוח לחו"ל. הוא בטח כבר הבריח. המלצה: לבדוק קשרים עם העולם העליון, יתכן שהוא יישב עבורם ויקבל את הכסף שישתחרר.
  • 3.
    שמעון 25/10/2015 10:44
    הגב לתגובה זו
    לפני כשנתיים הייתי בפגישה בקרן,הציעו לי ריבית פנטסטית,שאלתי לאן הולך הכסף שמניב תשואה מטורפת בימים אלה.לא קיבלתי תשובה וברחתי משם.מודה לאל שלא התפתיתי.
  • 2.
    אשר 25/10/2015 10:23
    הגב לתגובה זו
    חבל שיש פתאים שנופלים במלכודות
  • 1.
    אגח 25/10/2015 10:20
    הגב לתגובה זו
    קונה מחוץ לבורסה במחירים הגבוהים בשוק אגחים שהפסיקו להיסחר כמו אפריל ב', דוראה,אולימפיה,אפריל ב', סיאלו,סיביל ג'רמני,מטיס קפיטל,רילון,טאו,חפציבה חופים,לידקום,אייס דיפו,אפסק ואחרים. במכירת האג"ח ניתן להתקזז מול רווחי הון במהלך השנה ולנצל את מגן המס. לפרטים והצעות מוזמנים לפנות בצירוף פירוט כמות ענ למייל : [email protected] ולקבל הצעה הוגנת.
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".