הריבית נשארת על כנה: מה חושבים על כך הכלכלנים?
ריבית פריים לפני שעה קלה החליטה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, להשאיר פעם נוספת את הריבית על כנה - בשיעור של 0.1%. את תגובות בשוק ההון המקומי (החרפת הירידות) ובמסחר במט"ח (ירידה בדולר) הרגשנו באופן מיידי, וכעת נציג את דעותיהם של כלכלנים מובילים למהלך:
אורי גרינפלד, פסגות:
"למרות הציפיות בשווקים להפחתת ריבית נוספת בנק ישראל בחר, ובצדק, להותיר את הריבית על כנה: רמתה הנוכחית של הריבית היא כזו שהרף להפחתה נוספת גבוה במיוחד. כל הפחתת ריבית נוספת תחשב בגדר מדיניות מוניטארית לא קונבציונאלית ולכן על מנת לשכנע את בנק ישראל להפחית את הריבית יש צורך לראות הרעה משמעותית בנתוני הפעילות הריאלית.
"מכיוון שלהערכתנו הנתונים החלשים של הרבעון השני הם זמניים בלבד (הערכה שמקבלת חיזוק מהודעת בנק ישראל), אנו מצפים לראות את הריבית נותרת ברמתה עוד זמן רב, לפחות עד אמצע 2016".
יונתן כץ, לידר שוקי הון:
"החלטת בנק ישראל לא לשנות את הריבית כנראה הושפעה מהפיחות בשקל מאז החלטת הריבית האחרונה בשיעור של 1.1% (מול סל המטבעות). בנוסף, הוא מודע שחלק מהירידה בציפיות האינפלציה נובעת משורה של החלטות ממשלתיות כולל הורדת מע"מ, ביטול אגרת טלוויזיה וירידת המיסוי על אלכוהול, ולא ירידה בביקושים. גם בנק ישראל הוריד את תחזית האינפלציה ל- 0.6% ב- 12 החודשים הקרובים לעומת 1.6% בתחזית של חודש יוני. בנק ישראל צופה רבית עולה ל- 0.5% בסוף 2016, זאת לעומת 1.25% בהחלטה הקודמת. הבנק הנמיך את תחזית הצמיחה ל- 2.6% השנה (מ- 3.0% ביוני) ו- 3.3% ב- 2016 (מ- 3.7%). לפי הערכתנו, בנק ישראל יתקשה לעלות את הריבית בשנת 2016, זאת על רקע סביבת אינפלציה ממותנת, כך שהרחבת פערי ריביות שליליים מול ארה"ב תתמוך בהמשך פיחות בשקל בשנת 2016".
- מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- משכנתא - האם מסלול הפריים חוזר להיות אטרקטיבי ומה התמהיל המומלץ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO:
"המשק כבר הפנים מצב של ריבית אפסית, ולכן המשמעות של אי הורדת הריבית הינה סימלית בלבד. בנק ישראל נמנע מלבצע צעד סימלי שיכול היה לתת רוח גבית לתוכנית האוצר להאצת הצמיחה. צעדי עידוד השקעות ועידוד היצוא שהכריז עליהם כחלון היום, הינם צעדים הכרחיים, אולם לא מספקים, כדי להחזיר את אמון המשקיעים במשק. להערכתנו, בנוסף לצעדי העידוד שהוכרזו, יש לפעול להגדלת ההשקעות במשק גם באמצעות האצת קצב ההשקעות בפרויקטי תשתית ותחבורה, כגון פיתוח מואץ יותר של הרכבת הקלה, האצת חישמול רכבת ישראל, והגדלה משמעותית של התחלות הבניה.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
