הריבית נשארת על כנה: מה חושבים על כך הכלכלנים?

גיא ארז |
נושאים בכתבה ריבית פריים

לפני שעה קלה החליטה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, להשאיר פעם נוספת את הריבית על כנה - בשיעור של 0.1%. את תגובות בשוק ההון המקומי (החרפת הירידות) ובמסחר במט"ח (ירידה בדולר) הרגשנו באופן מיידי, וכעת נציג את דעותיהם של כלכלנים מובילים למהלך:

אורי גרינפלד, פסגות:

"למרות הציפיות בשווקים להפחתת ריבית נוספת בנק ישראל בחר, ובצדק, להותיר את הריבית על כנה: רמתה הנוכחית של הריבית היא כזו שהרף להפחתה נוספת גבוה במיוחד. כל הפחתת ריבית נוספת תחשב בגדר מדיניות מוניטארית לא קונבציונאלית ולכן על מנת לשכנע את בנק ישראל להפחית את הריבית יש צורך לראות הרעה משמעותית בנתוני הפעילות הריאלית.

"מכיוון שלהערכתנו הנתונים החלשים של הרבעון השני הם זמניים בלבד (הערכה שמקבלת חיזוק מהודעת בנק ישראל), אנו מצפים לראות את הריבית נותרת ברמתה עוד זמן רב, לפחות עד אמצע 2016".

יונתן כץ, לידר שוקי הון:

"החלטת בנק ישראל לא לשנות את הריבית כנראה הושפעה מהפיחות בשקל מאז החלטת הריבית האחרונה בשיעור של 1.1% (מול סל המטבעות). בנוסף, הוא מודע שחלק מהירידה בציפיות האינפלציה נובעת משורה של החלטות ממשלתיות כולל הורדת מע"מ, ביטול אגרת טלוויזיה וירידת המיסוי על אלכוהול, ולא ירידה בביקושים. גם בנק ישראל הוריד את תחזית האינפלציה ל- 0.6% ב- 12 החודשים הקרובים לעומת 1.6% בתחזית של חודש יוני. בנק ישראל צופה רבית עולה ל- 0.5% בסוף 2016, זאת לעומת 1.25% בהחלטה הקודמת. הבנק הנמיך את תחזית הצמיחה ל- 2.6% השנה (מ- 3.0% ביוני) ו- 3.3% ב- 2016 (מ- 3.7%). לפי הערכתנו, בנק ישראל יתקשה לעלות את הריבית בשנת 2016, זאת על רקע סביבת אינפלציה ממותנת, כך שהרחבת פערי ריביות שליליים מול ארה"ב תתמוך בהמשך פיחות בשקל בשנת 2016".

חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO:

 

"המשק כבר הפנים מצב של ריבית אפסית, ולכן המשמעות של אי הורדת הריבית הינה סימלית בלבד. בנק ישראל נמנע מלבצע צעד סימלי שיכול היה לתת רוח גבית לתוכנית האוצר להאצת הצמיחה. צעדי עידוד השקעות ועידוד היצוא שהכריז עליהם כחלון היום, הינם צעדים הכרחיים, אולם לא מספקים, כדי להחזיר את אמון המשקיעים במשק. להערכתנו, בנוסף לצעדי העידוד שהוכרזו, יש לפעול להגדלת ההשקעות במשק גם באמצעות האצת קצב ההשקעות בפרויקטי תשתית ותחבורה, כגון פיתוח מואץ יותר של הרכבת הקלה, האצת חישמול רכבת ישראל, והגדלה משמעותית של התחלות הבניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רמי לוי
צילום: תמר מצפי
ראש בראש

לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח

רמי לוי עולה, שופרסל יורדת - במכירות וגם בבורסה; הנה הסיבה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רמי לוי שופרסל

חודשיים וחצי עברו מאז השיחה הקודמת שלנו עם רמי לוי. היא נסחרה אז ב-300 שקלים למניה, ונראה היה שהיא במחיר אטרקטיבי וציינו זאת. היום היא ב-339 שקל - תשואה של 13%. זה היה ראיון על האיש ועל החברה, לקראת חגיגות ה-70 של רמי לוי המייסד שהתחיל בקמעונאות, אבל מסתבר שיש לו הון גדול יותר דרך ההחזקה ברמי לוי נדל"ן שאוטוטו תונפק בבורסה (רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל). 

נזכרנו בראיון הזה  בהמשך לדוחות הכספיים שפרסם רמי לוי לחברת הקמעונאות. זה אמור להיות יום חג נוסף לרמי לוי - הוא פרסם דוחות שהיו טובים והמניה עלתה ב-3.5%. היום גם שופרסל של האחים אמיר פרסמה תוצאות - הדוחות חלשים והמניה איבדה 7.5%. אצל שופרסל מאבדים נתח שוק, אצל רמי לוי גדלים בנתח השוק. 

לראיון הקודם (הקליקו וכנסו):



המכירות הקמעונאיות של רשת רמי לוי עלו מ‑1.73 מיליארד שקל ל‑1.81 מיליארד שקל, ובחישוב כולל עם פעילות גודפארם מ‑1.85 מיליארד שקל ל‑1.95 מיליארד שקל. לעומת זאת, שופרסל דיווחה על ירידה במכירות: מ‑4.07 מיליארד שקל ל‑3.69 מיליארד שקל. ירידה כ‑9.3%, בעוד רמי לוי צומחת ב‑5.4%. זה אומר שהסיבה היא לא רק ירידות במכירות בשוק כולו, אלא בעיקר צרכנים שחוזרים להשוות מחירים (אחרי שבמלחמה לא היה להם את הקשב לבדוק ולהשוות וכנראה לגלות ששופרסל יקרה לעומת רמי לוי. אלו חדשות רעות לשופרסל וכמובן טובות לרמי לוי.

השוק הבין שרמי לוי מנצח את שופרסל והמניה עלתה ב-3.5% בשעה ששופרסל ירדה ב-7.5%.  זה חריג מאוד ששתי חברות באותו השוק, המקום הראשון והשני בשוק מתנהגות שונה, זה מעיד על DNA שונה מאוד בעסקים, אלו לא חברות דומות, למרות שהן פועלות באותו השוק. השוני נובע מהאסטרטגיה. רמי לוי - דיסקאונט-דיסקאונט-דיסקאונט. שופרסל פחות מתייחסת למחיר ויותר לכוח, פריסה, עומק של מוצרים. כנראה שיוקר המחייה שהולך ועולה גורם לצרכני שופרסל לעזוב לרמי לוי. 

אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."