הריבית נשארת על כנה: מה חושבים על כך הכלכלנים?

גיא ארז |
נושאים בכתבה ריבית פריים

לפני שעה קלה החליטה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, להשאיר פעם נוספת את הריבית על כנה - בשיעור של 0.1%. את תגובות בשוק ההון המקומי (החרפת הירידות) ובמסחר במט"ח (ירידה בדולר) הרגשנו באופן מיידי, וכעת נציג את דעותיהם של כלכלנים מובילים למהלך:

אורי גרינפלד, פסגות:

"למרות הציפיות בשווקים להפחתת ריבית נוספת בנק ישראל בחר, ובצדק, להותיר את הריבית על כנה: רמתה הנוכחית של הריבית היא כזו שהרף להפחתה נוספת גבוה במיוחד. כל הפחתת ריבית נוספת תחשב בגדר מדיניות מוניטארית לא קונבציונאלית ולכן על מנת לשכנע את בנק ישראל להפחית את הריבית יש צורך לראות הרעה משמעותית בנתוני הפעילות הריאלית.

"מכיוון שלהערכתנו הנתונים החלשים של הרבעון השני הם זמניים בלבד (הערכה שמקבלת חיזוק מהודעת בנק ישראל), אנו מצפים לראות את הריבית נותרת ברמתה עוד זמן רב, לפחות עד אמצע 2016".

יונתן כץ, לידר שוקי הון:

"החלטת בנק ישראל לא לשנות את הריבית כנראה הושפעה מהפיחות בשקל מאז החלטת הריבית האחרונה בשיעור של 1.1% (מול סל המטבעות). בנוסף, הוא מודע שחלק מהירידה בציפיות האינפלציה נובעת משורה של החלטות ממשלתיות כולל הורדת מע"מ, ביטול אגרת טלוויזיה וירידת המיסוי על אלכוהול, ולא ירידה בביקושים. גם בנק ישראל הוריד את תחזית האינפלציה ל- 0.6% ב- 12 החודשים הקרובים לעומת 1.6% בתחזית של חודש יוני. בנק ישראל צופה רבית עולה ל- 0.5% בסוף 2016, זאת לעומת 1.25% בהחלטה הקודמת. הבנק הנמיך את תחזית הצמיחה ל- 2.6% השנה (מ- 3.0% ביוני) ו- 3.3% ב- 2016 (מ- 3.7%). לפי הערכתנו, בנק ישראל יתקשה לעלות את הריבית בשנת 2016, זאת על רקע סביבת אינפלציה ממותנת, כך שהרחבת פערי ריביות שליליים מול ארה"ב תתמוך בהמשך פיחות בשקל בשנת 2016".

חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO:

 

"המשק כבר הפנים מצב של ריבית אפסית, ולכן המשמעות של אי הורדת הריבית הינה סימלית בלבד. בנק ישראל נמנע מלבצע צעד סימלי שיכול היה לתת רוח גבית לתוכנית האוצר להאצת הצמיחה. צעדי עידוד השקעות ועידוד היצוא שהכריז עליהם כחלון היום, הינם צעדים הכרחיים, אולם לא מספקים, כדי להחזיר את אמון המשקיעים במשק. להערכתנו, בנוסף לצעדי העידוד שהוכרזו, יש לפעול להגדלת ההשקעות במשק גם באמצעות האצת קצב ההשקעות בפרויקטי תשתית ותחבורה, כגון פיתוח מואץ יותר של הרכבת הקלה, האצת חישמול רכבת ישראל, והגדלה משמעותית של התחלות הבניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ידין ענתבי
צילום: בנק הפועלים
דוחות

פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%

בנק הפועלים מסכם רבעון שלישי עם רווח נקי של כ-2.8 מיליארד שקל ותשואה להון של 17.6%, עם זאת בנטרול רווח חד פעמי הרווח עמד על כ-2.4 מיליארד ותשואה להון של 15.2%

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.13%   מפרסם את דוחותיו הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2025.

הבנק מסכם את הרבעון השלישי של שנת 2025 ברווח נקי בסך 2,758 מיליון שקל בהשוואה ל-2,542 מיליון שקל ברבעון הקודם ול-1,905 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגידול ברווח הנקי ברבעון הושפע מגידול בהכנסות בסך 432 מיליון שקל (רווח של כ-380 מיליון שקל נטו, לאחר השפעת המס) בשל סכומים שהתקבלו בקשר עם הסדר הפשרה בתביעה בקשר עם חקירת המס האמריקאית.

הרווח הנקי ברבעון השלישי בנטרול הסכומים כאמור עמד על 2,378 מיליון שקל. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות.

שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השלישי על 17.6% בהשוואה ל-16.7% ברבעון הקודם ול-13.6% ברבעון המקביל אשתקד. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי המנוטרל כאמור עמד ברבעון השלישי על 15.2%.

נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?