הריבית נשארת על כנה: מה חושבים על כך הכלכלנים?
ריבית פריים לפני שעה קלה החליטה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, להשאיר פעם נוספת את הריבית על כנה - בשיעור של 0.1%. את תגובות בשוק ההון המקומי (החרפת הירידות) ובמסחר במט"ח (ירידה בדולר) הרגשנו באופן מיידי, וכעת נציג את דעותיהם של כלכלנים מובילים למהלך:
אורי גרינפלד, פסגות: "למרות הציפיות בשווקים להפחתת ריבית נוספת בנק ישראל בחר, ובצדק, להותיר את הריבית על כנה: רמתה הנוכחית של הריבית היא כזו שהרף להפחתה נוספת גבוה במיוחד. כל הפחתת ריבית נוספת תחשב בגדר מדיניות מוניטארית לא קונבציונאלית ולכן על מנת לשכנע את בנק ישראל להפחית את הריבית יש צורך לראות הרעה משמעותית בנתוני הפעילות הריאלית.
"מכיוון שלהערכתנו הנתונים החלשים של הרבעון השני הם זמניים בלבד (הערכה שמקבלת חיזוק מהודעת בנק ישראל), אנו מצפים לראות את הריבית נותרת ברמתה עוד זמן רב, לפחות עד אמצע 2016".
יונתן כץ, לידר שוקי הון: "החלטת בנק ישראל לא לשנות את הריבית כנראה הושפעה מהפיחות בשקל מאז החלטת הריבית האחרונה בשיעור של 1.1% (מול סל המטבעות). בנוסף, הוא מודע שחלק מהירידה בציפיות האינפלציה נובעת משורה של החלטות ממשלתיות כולל הורדת מע"מ, ביטול אגרת טלוויזיה וירידת המיסוי על אלכוהול, ולא ירידה בביקושים. גם בנק ישראל הוריד את תחזית האינפלציה ל- 0.6% ב- 12 החודשים הקרובים לעומת 1.6% בתחזית של חודש יוני. בנק ישראל צופה רבית עולה ל- 0.5% בסוף 2016, זאת לעומת 1.25% בהחלטה הקודמת. הבנק הנמיך את תחזית הצמיחה ל- 2.6% השנה (מ- 3.0% ביוני) ו- 3.3% ב- 2016 (מ- 3.7%). לפי הערכתנו, בנק ישראל יתקשה לעלות את הריבית בשנת 2016, זאת על רקע סביבת אינפלציה ממותנת, כך שהרחבת פערי ריביות שליליים מול ארה"ב תתמוך בהמשך פיחות בשקל בשנת 2016".
- הריבית ירדה ברבע אחוז - כך זה ישפיע על המשכנתא שלכם
- "מי שלא חייב למכור דירה שיחכה - המחירים יחזרו לעלות"
חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO: "המשק כבר הפנים מצב של ריבית אפסית, ולכן המשמעות של אי הורדת הריבית הינה סימלית בלבד. בנק ישראל נמנע מלבצע צעד סימלי שיכול היה לתת רוח גבית לתוכנית האוצר להאצת הצמיחה. צעדי עידוד השקעות ועידוד היצוא שהכריז עליהם כחלון היום, הינם צעדים הכרחיים, אולם לא מספקים, כדי להחזיר את אמון המשקיעים במשק. להערכתנו, בנוסף לצעדי העידוד שהוכרזו, יש לפעול להגדלת ההשקעות במשק גם באמצעות האצת קצב ההשקעות בפרויקטי תשתית ותחבורה, כגון פיתוח מואץ יותר של הרכבת הקלה, האצת חישמול רכבת ישראל, והגדלה משמעותית של התחלות הבניה.
"הבעיה היא, שתוכנית עידוד הצמיחה של כחלון לא כוללת אמצעים לפתרון בעיית הדיור, אשר מהווה נטל קשה על הדור הצעיר, וגורמת לעיוות בהקצאת המקורות במשק וחסם ליכולת הצמיחה שלו. תוכנית להגדלה משמעות של ההשקעות בבניה יכולה היתה לתרום הן להגדלת הפעילות במשק, והן לפתרון בעיית הדיור".
