"חשש שחברות הדירוג יביעו ביקורת קשה על מדיניות כחלון"

הממשלה החליטה להוריד את המע"מ באחוז אחד ולהוריד את מס החברות ב - 1.5% . הורדת מיסים באה על רקע תחזית מסים מעודכנת באוצר סביב 271 מיליארד שקל השנה, קרוב מאד לתחזית המסים של שנת 2016 (272.3 מיליארד שקל). בחודש אוגוסט מסתמנת רמת הכנסות גבוהה של כ-23 מיליארד שקל (גידול של כ-8% לעומת חודש אוגוסט אשתקד).

בנק ישראל הביע התנגדות לצעד זה. יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, אמר: "כידוע, בנק ישראל מתנגד להורדת נטל המס בישראל ואף דוגל בהעלאה שלו, זאת במטרה לאפשר גידול בהוצאה הציבורית בלי להגדיל את הגרעון".

כץ טוען כי "בשלב זה לא ברור עד כמה המדיניות הפיסקאלית היותר מרחיבה בשנת 2016 תשפיע על המדיניות המוניטארית, זה מאד תלוי בהתפתחות הגרעון בשנת 2016 . קיים חשש שחברות הדירוג יביעו ביקורת קשה על מדיניותו של שר אוצר".

דודי רזניק, מנהל מחקר אגרות חוב בלאומי שוקי הון, אמר: "נראה שהפחתת שיעור המע"מ, והביקורת על צעד זה מצד בנק ישראל, מקטינים את הסיכוי להפחתת ריבית נוספת כרגע ויתכן שמקדימים במעט את מועד העלאת הריבית בישראל, כצעד עוקב אחר צעדו של הפד. עליית התשואות החדה יחסית בצמודי המדד הביאה כאמור לירידה נוספת בציפיות האינפלציוניות הנגזרות לאורך כל העקום. רמת האינפלציה הצפויה הינה הנמוכה בשנים האחרונות כאשר הציפיות הקצרות, בטווח של עד 4 שנים, נמצאות מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל".

• לראשונה: אישום נגד אדם שניסה לפתוח תיק במע"מ עם מסמכים מזויפים
• שוק הנדל"ן נערך לעליית המע"מ: האם ירשם שיא מכירות בדצמבר?

רזניק מוסיף כי "גם העלייה החדה יחסית במחיר הנפט השבוע, לאחר מהלך הירידות בחודשיים האחרונים, לא הצליחה להביא לעלייה מחודשת בציפיות האינפלציה על רקע החלטת הממשלה להוריד את שיעור המע”מ ולאור סביבת האינפלציה הנמוכה הצפויה בחודשים הקרובים. לכן, במידה ובנק ישראל ישתכנע שהמשך ירידת האינפלציה הצפויה מהווה תהליך מתמיד ולא תהליך חולף, הדבר עשוי להלקח בחשבון על ידי בנק ישראל כשיקול התומך בהרחבה מוניטרית נוספת".

ארז כהן, לשעבר יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, אמר: ״הורדת המע"מ מ-18 ל-17 אחוזים והורדת מס החברות מ-26.5 ל-25 אחוזים בהחלט עשויה להניע את המשק בכלל ואת שוק הנדל״ן בפרט, זאת משום שמשמעותה הורדה ריאלית של כ-15 אלף שקלים במחיר דירה ממוצעת והיא משדרת סוף סוף שמקבלי ההחלטות בכלל, וראש הממשלה ושר כאוצר בפרט, פועלים למען ייצוב מחירי הדיור. שלוש. במקרה נגידת בנק ישראל התנגדה למהלך, זאת משום שדווקא מדיניות הורדת הריבית של בנק ישראל החל מ-2009, תחילה על ידי הנגיד פישר ואחר כך הנגידה פלוג, היא זו שתדלקה הכי הרבה את מחירי הדיור. החיבור של הורדת המעמ להורדת מס החברות הינו בהחלט חיובי ומהווה מהלך נכון, משולב ומדוד. ייתכן שבהמשך יהיה צורך להמשיך ולהוריד את המע"מ ומס החברות עוד יותר. אני מאמין שה״הפסד״ של הכנסות למשק בשל הורדת המעמ, יקוזז בגידול בביקושים ולכן אינני מודאג מכך כלל ועיקר. במידה ובהמשך יינקוט כחלון בצעדים משלימים דוגמת הגדלת המלאי התכנוני של הדירות, קיצור הליכים, הבאת עובדים זרים ויישום טכנולוגיות בנייה מתקדמות, ייזכר צעד זה כנקודת מפנה ראשונה בדרך לייצוב שוק הנדלן״.