"חשש שחברות הדירוג יביעו ביקורת קשה על מדיניות כחלון"
הממשלה החליטה להוריד את המע"מ באחוז אחד ולהוריד את מס החברות ב - 1.5% . הורדת מיסים באה על רקע תחזית מסים מעודכנת באוצר סביב 271 מיליארד שקל השנה, קרוב מאד לתחזית המסים של שנת 2016 (272.3 מיליארד שקל). בחודש אוגוסט מסתמנת רמת הכנסות גבוהה של כ-23 מיליארד שקל (גידול של כ-8% לעומת חודש אוגוסט אשתקד).
בנק ישראל הביע התנגדות לצעד זה. יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, אמר: "כידוע, בנק ישראל מתנגד להורדת נטל המס בישראל ואף דוגל בהעלאה שלו, זאת במטרה לאפשר גידול בהוצאה הציבורית בלי להגדיל את הגרעון".
כץ טוען כי "בשלב זה לא ברור עד כמה המדיניות הפיסקאלית היותר מרחיבה בשנת 2016 תשפיע על המדיניות המוניטארית, זה מאד תלוי בהתפתחות הגרעון בשנת 2016 . קיים חשש שחברות הדירוג יביעו ביקורת קשה על מדיניותו של שר אוצר".
דודי רזניק, מנהל מחקר אגרות חוב בלאומי שוקי הון, אמר: "נראה שהפחתת שיעור המע"מ, והביקורת על צעד זה מצד בנק ישראל, מקטינים את הסיכוי להפחתת ריבית נוספת כרגע ויתכן שמקדימים במעט את מועד העלאת הריבית בישראל, כצעד עוקב אחר צעדו של הפד.
- חשד - 21 איש ביצעו עבירות שחיתות בהיקף 15 מיליון שקל
- פספורטקארד משיקה שירות שיחסוך עמלות המרה בחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עליית התשואות החדה יחסית בצמודי המדד הביאה כאמור לירידה נוספת בציפיות האינפלציוניות הנגזרות לאורך כל העקום. רמת האינפלציה הצפויה הינה הנמוכה בשנים האחרונות כאשר הציפיות הקצרות, בטווח של עד 4 שנים, נמצאות מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל".
רזניק מוסיף כי "גם העלייה החדה יחסית במחיר הנפט השבוע, לאחר מהלך הירידות בחודשיים האחרונים, לא הצליחה להביא לעלייה מחודשת בציפיות האינפלציה על רקע החלטת הממשלה להוריד את שיעור המע”מ ולאור סביבת האינפלציה הנמוכה הצפויה בחודשים הקרובים. לכן, במידה ובנק ישראל ישתכנע שהמשך ירידת האינפלציה הצפויה מהווה תהליך מתמיד ולא תהליך חולף, הדבר עשוי להלקח בחשבון על ידי בנק ישראל כשיקול התומך בהרחבה מוניטרית נוספת".
ארז כהן, לשעבר יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, אמר: ״הורדת המע"מ מ-18 ל-17 אחוזים והורדת מס החברות מ-26.5 ל-25 אחוזים בהחלט עשויה להניע את המשק בכלל ואת שוק הנדל״ן בפרט, זאת משום שמשמעותה הורדה ריאלית של כ-15 אלף שקלים במחיר דירה ממוצעת והיא משדרת סוף סוף שמקבלי ההחלטות בכלל, וראש הממשלה ושר כאוצר בפרט, פועלים למען ייצוב מחירי הדיור. שלוש. במקרה נגידת בנק ישראל התנגדה למהלך, זאת משום שדווקא מדיניות הורדת הריבית של בנק ישראל החל מ-2009, תחילה על ידי הנגיד פישר ואחר כך הנגידה פלוג, היא זו שתדלקה הכי הרבה את מחירי הדיור. החיבור של הורדת המעמ להורדת מס החברות הינו בהחלט חיובי ומהווה מהלך נכון, משולב ומדוד. ייתכן שבהמשך יהיה צורך להמשיך ולהוריד את המע"מ ומס החברות עוד יותר. אני מאמין שה״הפסד״ של הכנסות למשק בשל הורדת המעמ, יקוזז בגידול בביקושים ולכן אינני מודאג מכך כלל ועיקר. במידה ובהמשך יינקוט כחלון בצעדים משלימים דוגמת הגדלת המלאי התכנוני של הדירות, קיצור הליכים, הבאת עובדים זרים ויישום טכנולוגיות בנייה מתקדמות, ייזכר צעד זה כנקודת מפנה ראשונה בדרך לייצוב שוק הנדלן״.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 1.משה 06/09/2015 10:33הגב לתגובה זובלאגן בתחילתו
- לך תקנה עוד דירות השקעה ושיעבוד של זוגות צעירים . (ל"ת)פפפ 06/09/2015 11:05הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
