מנכ"ל בזן ל-Bizportal: "הצגנו דו"חות טובים כי ידענו לנצל את ההזדמנויות"

המניה טיפסה 2.7%. אריק יערי על פעילות החברה, הסיכונים עמה עוד תיפגש, ועל עניין זיהום האוויר
גיא ארז | (3)
נושאים בכתבה אריק יערי בזן

קבוצת בזן -0.2% הציגה היום את דו"חותיה לרבעון השני של שנת 2015, כשבשורה התחתונה  החברה הציגה רווח נקי של 77 מיליון דולר, ומרווח זיקוק של 10 דולר לחבית. מניית החברה זינקה היום 2.7% במחזור הגבוה כמעט פי 5 מהממוצע. נזכיר כי תחום הזיקוק הוא תחום תנודתי, וכעת החברה נמצאת ב'פיק' מסויים. לסקירת המניה בפינה 'מניה בשבוע' - לחץ כאן.

בשיחה עם Bizportal, נשמע מנכ"ל החברה, אריק יערי (שהודיע כי יפרוש עד סוף השנה) מרוצה מהדו"חות: "הדוח"ות טובים. הלוואי ויימשך כך. מבחינת החברה, יש את החלק ה'פנימי' ו'החיצוני' שמשפיע עלינו - להשפעות החיצוניות היו השפעות חיוביות עלינו, כמו עליית מרווח הזיקוק. בנוסף, הפעילות המסחרית שלנו הביאה לדי ביטוי את היכולות התפעוליות שלנו. זה לא רק השינוי במחירים העולמיים, אלא אנחנו בעצמנו ידענו לנצל את סביבת המחירים הנוחה. בנוסף, התחלנו בחציון הזה באופן בולט יותר את ההתייעלויות התפעוליות עליהן אנחנו טורחים בשנה וחצי האחרונות. השילוב של פעילות מסחרית ותפעולית - הביא לתוצאה טובה, ואנחנו מאוד מרוצים מהתוצאות".

יערי לא מודאג מהירידה בהכנסות החברה, מ-2.5 מיליארד שקל למיליארד ברבעון זה: "הירידה היא בשל מחירי חומרי הגלם, ומחירי המוצרים בהתאם. אנחנו תעשייה של מרווחים, לא של מכירות. לא דואגים מזה, להפך. ירידת המחירים של הנפט הגולמי השפיעה לטובה: ההכנסות אמנם ירדו למיליארד שקל (לעומת 2.5 מיליארד) אבל הרווח עלה".

לשאלה מה יקרה לחברה כשההשפעות החיצוניות יהיו רעות יותר מעכשיו -הרי מדובר במגזר תנודתי, ענה יערי כי "יהיה פחות טוב, אבל אנחנו מתכוננים לכך שהפעילות הפנימית תהיה כזו שאת התקופות הפחות טובות נעבור, ועדיין נמשיך להיות רווחיים. כמובן שלא ברמות האלה, אנחנו לא יכולים לעשות ניסים, אבל הרעיון בתעשיה כ"כ מחזורית היא שבחלק התחתון תהיה יעיל, ובתקופות הטובות תדע לנצל את ההזדמנויות באופן נכון. העבודה היא שכשהגיעה התקופה הטובה הזו - ידענו לנצל אותה".

 אז אתם בעצם בפיק כרגע - ולקראת ירידה קרובה? "ממש לא. לפני שנה וחצי חשבו שהנפט יישאר במאה דולר לנצח. אנחנו נערכים כל הזמן לעבוד על ההזדמנויות שהשוק מציב בפנינו, ולא בונים רק על המחירים החיצוניים. יש לנו מדיניות של ניהול סיכונים, ואנחנו נעבור את זה. באופן די קבוע אנחנו מציגים מרווח טוב יותר ממרווח הייחוס באופן משמעותי (הכוונה למרווח הזיקוק). אם נצטרך - נתמודד גם עם ירידות. צריך לזכור שאנחנו קבוצה. יש לנו קצת יותר גמישות, אנחנו לא חשופים רק לסוג אחד של התנהגות חיצונית".

 

בתגובה לשאלה לגבי האיומים הכלכליים על החברה עמה יערי כי "ירידת מרווחים חיצונית מאוד גדולה זה איום שמרחף כל הזמן. חלק מהדברים קשורים בהתנהגויות של גורמים אחרים - ברבעון הזה לדוגמא, היה מרווח טוב לבנזין בגלל צריכה מוגברת בארה"ב. הדברים הללו מאוד דינמיים, ואנחנו נערכים לכך שבכל מצב נהיה יותר טובים מהשוק אליו אנחנו מתייחסים, על מנת לשמור על רמת רווחיות טובה ונכונה".

מניית בזן נמצאת בשיא מקומי, לאחר זינוק של כמעט 80% מאז חודש אוקטובר 2013. לשאלה האם חוששים בחברה ממימוש הרווחים, סירב יערי להגיב, כמו גם לכל שאלה אחרת בנושא המניה: "אנחנו רק מנסים לתת תוצרת טובה ללקוחות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

זיהום האוויר

בשיחה הוזכר גם נושא זיהום האוויר של הקבוצה, כאשר לפני כחודש הוגשו נגדה כתבי אישום על ידי המשרד להגנת הסביבה, בכך שלכאורה גרמו לזיהום אוויר חמור והתעלמו מהתראות ודרישות המשרד לטפל בו: "כתב האישום הוא משנת 2011, ומתייחס למדידות מסויימת בארובות שלנו. השיפור החל כבר באותה שנה, ומאז המשכנו באופן בולט לרדת בזיהום. רמת הזיהום באזור שלנו כיום נמוכה מאשר בת"א ובירושלים. בזן היום מדורגת בין 25 בתי הזיקוק עם הפליטות הכי נמוכות באירופה. גם המשרד להגנת הסביבה, עוד בפרסום כתבי אישום, ציינו את השיפור הגדול שחל. אני מאמין שבית המשפט יראה את השיפורים הדרמטיים שלנו".

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יעקב 10/08/2015 20:23
    הגב לתגובה זו
    לא הגיוני ואין שווי משקל כלכלי צריכה להכפיל את השווי ויותר
  • 1.
    אחלה דוחות אחלה מניה (ל"ת)
    גורי 10/08/2015 17:40
    הגב לתגובה זו
  • רחל 11/08/2015 06:44
    הגב לתגובה זו
    אם הדוחות טובים, למה זוחלת בקושי?
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 4.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מור השקעות עולה 1.9%, טאואר מאבדת 2.4%; ירידות בת"א

הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.4% ות"א 90 יורד 0.5%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר סביב ה-0, מדד הביטוח עולה 0.1%, מדד הנדל"ן יורד 0.5%, ומדד הנפט והגז עולה 0.3%.

הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון


מניות במוקד

אקזיט ישראלי: חברת אורביט אורביט 13.12%   הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות. מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות. ברקע העסקה שוחחנו עם מנכ"ל החברה שאמר "בעזרת חברה אמריקאית גדולה נוכל לפתוח דלתות חדשות בשוק הביטחוני"