מיוחד

מניה בשבוע: "בזן נמצאת בסביבה עסקית טובה - צפויים לה דו"חות מעולים"

והפעם, Bizportal מפנה את הזרקור לחברה הזוכה מפסגות לאפסייד של מעל ל-7%, כבר בטווח הקצר
גיא ארז | (17)
נושאים בכתבה בזן מניה בשבוע

כמדי שבוע ׁ(ולאחר הפסקה בשל ט' באב), Bizportal ממשיך בפינה 'מניה בשבוע', בה יאיר בזרקור על מניה כלשהי הנסחרת בת"א. בפינה הקודמת הצגנו את חברת חילן, והפעם, בהתאם לבקשת הגולשים - חברת בתי הזיקוק - בזן 0.87% .

"בתי זיקוק לנפט" - או בראשי תיבות - בזן", הינה חברה ציבורית מאז שנת 2006. החברה עוסקת בשלושה תחומי פעילות: זיקוק: רכישת נפט גולמי וחומרי ביניים, זיקוקם והפרדתם למוצרים שונים; פולימרים: ייצור פוליאתילן ופוליפרופילן, שהם חומרי הגלם העיקריים בתעשיית הפלסטיק; וארומטים: ייצור חומרים ארומטיים, אשר משמשים כחומרי גלם בייצור מוצרים אחרים.

ב-12 החודשים האחרונים עלתה המניה בכ-50%, ביצוע עדיף בהרבה ממדד ת"א 75 שירד בכמעט 1% בתקופה זו, ורק בחודש יולי המניה זינקה 15%. עם זאת, בראייה של 5 שנים אחורה, המניה ירדה כ-6%, בעוד ת"א 75 התחזק בכ-13%. מכאן, המניה רחוקה מהשיא אותו בתחילת שנת 2011 - וכדי להגיע אליו תצטרך לעלות בכ-65%.

דו"חותיה האחרונים של החברה, לרבעון הראשון של שנת 2015 היו חזקים במיוחד, אז הציגה רווח נקי מנוטרל של 126 מיליון דולר, בעיקר בשל מרווח הזיקוק שהיה גבוה במיוחד ברבעון זה (6 דולר לחבית).

דבר האנליסט

בשיחה עם Bizportal, סוקר האנליסט נועם פינקו מ'פסגות' את המניה, ומסביר את התנודתיות בביצועיה בשנים האחרונות: "בזן הייתה בשנים האחרונות בסביבה עסקית מאוד בעייתית – הרווחים של בתי הזיקוק בעולם כולו היו מאוד נמוכים. זאת, בין היתר עקב עודף היצע באירופה של תזקיקים  (אחד מתחומי הפעילות של בזן). בנוסף,  אירופה ייצאה בעבר לארה"ב תזקיקים, אבל ארה"ב הפסיקה לייבא זאת, ועברה למוצרים תחליפיים. זאת, בנוסף למצב הכלכלי הבעייתי ביבשת שהוריד את הביקוש לתזקיקים.  זאת ועוד, במזרח התיכון התחילו לבנות בתי זיקוק נוספים, ומכאן -בשנת 2013 בזן הפסידה הרבה כסף, כמו הענף כולו".  מבחינת הקישור לביצועי המניה, נציין כי לאחר זינוק משמעותי של כמעט 43% ברבעון האחרון של 2012, צללה המניה בכ-50% ב-10 החודשים הראשונים של 2013 – אותה תקופה רעה שתוארה כרגע.

השינוי בסביבה העסקית, לפי פינקו, חל באמצע שנת 2014, "כשבעקבות ירידת מחירי הנפט – חל גידול בביקושים לתזקיקים. זאת ועוד, בתי זיקוק נסגרו ביבשת, וההיצע של המוצר ירד, יחד עם הקטנת פער המחירים בין ה-WTI  (בו משתמשים בארה"ב) לברנט (אותו מייצרת בזן) - הובילו לשיפור מצב בתי הזיקוק".

לגבי פעילות בזן - מילת המפתח היא 'מרווח' - הפער בין מחיר הקניה של חומרי הגלם, למחיר המכירה של המוצר:  "ברבעון הנוכחי אנחנו עדיין רואים תוצאות מאוד טובות - מרווח ממוצע של 4.9 דולר לחבית. אם בזן תוסיף על זה את מה שהיא יודעת להוסיף, נראה מרווח של מעל 9 דולר (אמנם פחות מרבעון ראשון, אבל אבסולוטית זהו מרווח גבוה). המשקיעים מוכנים לדו"חות פחות טובים מברבעון הראשון, הםעוקבים אחרי מרווח האורל – ולכן הפתעה גדולה לא תתפוס אותם, והצפי הכללי הוא לדו"חות חיוביים". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פינקו מציין כי גם בתחום אחר בו פועלת בזן, הפולימרים, המרווחים עלו בצורה משמעותית, בכ-20%, והתוצאות אמורות להיות מעולות.

לסיום, שאלנו את פינקו האם בזן היא ההשקעה טובה לטווח ארוך,בטח כאשר היא רחוק כ"כ משיא כל הזמנים. "אני לא חושב שהיא תגיע למחירים של 2011, ובכל מקרה זה ייקח זמן. מדובר במניה לטווח הקצר, כי מדובר בתחום מאוד תנודתי, וקשה לחזות מרווחים קדימה. כרגע המרווחים גבוהים, ואני לא מאמין שהמרווח יישמר גבוה לאורך זמן. אבל גם אם המרווח יירד ל-3 דולר, זה סביר ברמה של בזן. בטווח הקצר אנחנו חיוביים על המניה, ומחיר היעד שלנו כרגע הוא 168 שקלים, אותו נעדכן לאחר פרסום הדו"חות". מחיר היעד של פסגות מהווה אפסייד של כ-7.25% ממחיר הבסיס של המניה הבוקר.  

הצד הטכני:

אייל גורביץ', המנתח הטכני של Bizportal:  "אין להתפלא על העלייה של בזן. התשתית הייתה מוכנה מזן כאשר המניה, לאחר צלילת הבז, קבעה בגרף החודשי נקודת שפל גבוהה מקודמתה כפי שאפשר לראות. המחזוריות ההתנהגותיות של שווקים ומניות גורסת שבכל פעם שתיקבע נקודת שפל גבוהה מקודמתה, אפשר יהיה לצפות לשיא גבוה מקודמו. וזה בדיוק מה שאפשר לראות בגרף החודשי המצורף. יחד עם זאת פרצה המניה החודש את רמת ההתנגדות 1.42 ₪ למניה תוך מחזור מסחר גבוה. ובראייה ארוכת טווח אלו בשורות חיוביות".

"בטווח המיידי המיוצג על ידי הגרף היומי סביר להניח שתיקון בדרך. העלייה האחרונה הזניקה את המניה מעל לרצועת בולינגר העליונה. החריגה מעל לרצועה זו מעידה על מצב קיצון ומעלה את הסבירות למפנה מטה. אלא שהתבסס על מצבה ארוך הטווח של המניה, סביר להניח שכל ירידה תהיה בבחינת אפיזודה חולפת".

כרגיל, הגולשים מוזמנים לבקש מניות נוספות אותן נבחן בפינה הבאה.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    לוי 02/08/2015 15:14
    הגב לתגובה זו
    אייל גורוביץ מייצר כסף כשהצד שני אנשים מרגישים חרא בריאותית,אז תפסיקו למחוק את התגובות שלי כי לאייל יש קשרים בתוך המערכת
  • 13.
    שי לוי 02/08/2015 14:42
    הגב לתגובה זו
    לפי גרפים זה נראה מגמות עלייה ושיפוראני אומר לכם לפי מצב בשטח שיש שיפור ניכר זה יבוא ליידי ביטוי עם הזמן בערך שנהאז חברים מי שלא ממהר זה הזמן...
  • 12.
    אמיר 02/08/2015 11:53
    הגב לתגובה זו
    להערכתי הדוחות הקרובים יהיו מצויינים נסחרת במכפיל רווח של 10.5 וצפוי לרדת למתחת 10
  • 11.
    תתן דו"ח מצוין. שער 168 זה רק ההתחלה תגיע ל 200 (ל"ת)
    בזן 02/08/2015 11:34
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    dw 02/08/2015 11:08
    הגב לתגובה זו
    הייתי שמח אם נועם יתייחס גם לפיל הגדול בחדר - בזן זה מפעל המייצר זיהום, הממוקם במטרופולין חיפה/קריות. זה מאות אלפי תושבים, לא כפר מצ'וקמק של 1000 תושב. בזן כבר השקיעו סכום עתק בשיפור סוגיית הפליטות בעשור האחרון, אך סביר למדי, להערכתי, כי ידרשו השקעות נוספות באיכות הסביבה בעתיד. אין מה לעשות. ישראל זו מדינה צפופה, עם קצב ריבוי אוכלוסין גבוה והיא תעשה עוד יותר צפופה בעתיד. ישראל 2015 זה 8 מיליון תושב וב 2035 נהיה 11 מיליון ובדור שלאחר מכן עוד כמה מיליונים ואח"כ עוד כמה מליונים. חלק מתוספת ה 3 מיליון הזו בדור הקרוב תגור בחיפה/קריות. לא צחוק. נקווה שבזן תרוויח היטב על מנת שתוכל להתמודד היטב עם סוגיה כאובה זו. זה הולך לעלות הרבה כסף, אבל אין ברירה. אין לנו את המרחבים השוממים של ארה"ב, רוסיה או סין. פשוט אין. מפעלים מזהמים בישראל יהיו חייבים להשקיע באיכות הסביבה וזו ככל הנראה תהיה אחת ההוצאות הכי הכי כבדות שלהם. אנחנו כבר רואים את זה בכיל (ע"ע טיפול בים המלח). גם בפלסטין הם יהיו חייבים להשקיע באיכות הסביבה בדורות הבאים. אין ברירה כי זה אחד האזורים הכי צפופים בעולם.
  • 9.
    אחרי שרכשתם בזול-כעת אתם מכניסים הציבור (ל"ת)
    hary 02/08/2015 10:28
    הגב לתגובה זו
  • dw 02/08/2015 11:35
    הגב לתגובה זו
    על כל מי שקונה יש מי שמוכר ושיהיה הרבה לבריאות למי שמוכר לך. השאלה היא מה הצפי שלך לגבי הרווחיות העתידית של הפירמה, ואם לדעתך היא תמשיך להרוויח היטב אז הנייר לא יקר. נכון, פעם היה יותר זול. אז מה? מה שכן, שים לב לתגובה 10. עניין איכות הסביבה זו הוצאה עתידית כבדה ובמדינה צפופה כמו ישראל אין מה לעשות. בזן ממוקם לא במדבר אלא במטרופולין גדול.
  • 8.
    ננו ננו ננו! (ל"ת)
    חיים 02/08/2015 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנליסט 02/08/2015 09:58
    הגב לתגובה זו
    מרווחים חזקים , החברה עברה ייעול , הגז הטבעי זורם ויוזל כנראה לאחר שתיגמר הסאגה , הפצחן מפציץ והביוון ברור . מה שיותר מעניין זה אגח פטרוכימים ב 35 אג , עליית מניית הזן לאזור 2.3 ₪ מטיסה את האגח ל שער 100
  • 6.
    קוקו 02/08/2015 09:58
    הגב לתגובה זו
    רבוע נדלן בבקשה
  • 5.
    ברק 02/08/2015 09:51
    הגב לתגובה זו
    אם אפשר ניתוח של מניית שיכון ובינויתודה :)
  • 4.
    עא 02/08/2015 09:43
    הגב לתגובה זו
    זה הכלל כל מה שאייל אומר לעשות הפוך ותתעשרו בזן פרצה התנגדות אדירה ב-150 במחזור ענק איפה גורביץ (השני - זה שרוצה למכור אופטימיות ולא פסימיות) שאומר שפריצה במחזור גבוה מהווה מצב של כעומק הדשדוש כך גובה הפריצה???
  • 3.
    רונן 02/08/2015 09:31
    הגב לתגובה זו
    תודה
  • 2.
    שלומי 02/08/2015 09:11
    הגב לתגובה זו
    בבקשה כיל.
  • כיל סוס מת ! (ל"ת)
    סוסו 02/08/2015 09:39
    הגב לתגובה זו
  • dw 02/08/2015 10:41
    בתור סוס מת הסוס הזה צוהל למדי. מכוון שזו כתבה על בזן אפשר להזכיר את החברה לישראל, הנותנת חשיפה הן לבזן והן לכיל.
  • 1.
    לילו 02/08/2015 09:09
    הגב לתגובה זו
    תנתח את בונוס בקשה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: