תגובות

לאן מכאן? כלכלנים בכירים מגיבים להסכם הדרמטי עם יוון - וההשלכות על הבורסות

ראלי בבורסות אירופה. יניב פגוט מסמן את הדבר הגדול הבא, אלדד תמיר מסתכל על הטווח הארוך יותר
מערכת Bizportal | (19)

מנהיגי אירופה הודיעו הבוקר כי לאחר פגישה בת 16 שעות בעניין יוון - יש הסכמות. הדאקס הגרמני מגיב בעליות של 1.7%, ה-CAC 40 -0.21% עולה 2.1% והחוזים בוול סטריט מטפסים 0.7%. הדבר הבא כעת הוא אישור ההסכם בפרלמנט היווני ביום ד' הקרוב. לאחר מכן יעבור ההסכם לאישור שאר הפרלמנטים בגוש האירו ורק לאחר מכן תצא הודעה רשמית על עסקה סגורה. לציטוטים העיקריים ממסיבת העיתונאים - לחץ כאן

 

יניב פגוט, הכלכלן הראשי באיילון: "ההסכם המותיר את יוון כחלק מגוש האירו לא משקם את כושר ההחזר היווני, אולם דוחה את התרת הקשר הגורדי למועד נוח יותר לכלכלה העולמית בכלל ולכלכלה האירופית בפרט. הגרמנים וההולנדים המייצגים את העמדות הבלתי מתפשרות אל מול היוונים השיגו את תמונת הניצחון שרצו בדמות התקפלות יוונית ואי שמיטת חובות, אולם כל מי שעיניו בראשו מבין כי בלי שמיטת חובות נזכה לשידור חוזר בסאגה היוונית".

לגבי המצב בשווקים, אומר פגוט כי "ההסדר היווני בצוותא עם רגיעה בשוק המניות הסיני מגדילים מהותית את ההסתברות להעלאת ריבית אחת לפחות בארה"ב עוד השנה. מעתה ועד הודעה חדשה העלאת הריבית של הפד תהא האירוע בעל ההשפעה המרכזית על הכלכלה הגלובלית".

נציין כימדד ת"א 25מטפס כעת כ-1.3%, בעוד בשוק האג"ח המקומי נרשמות ירידות, זאת בשל היציאה מ'חוף המבטחים'. מדד האג"ח הכללי מאבד 0.2%. מדד האג"ח הממשלתי יורד 0.27%. בקונצרני, מדד תל בונד 20 יורד 0.2%. לסקירה המלאה - לחץ כאן.

 

אלדד תמיר מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן אמר: "אני מקווה שלא שוברים צלחות ביוון לאור השמחה על ההסכם. כצפוי, וכפי שאמרתי עוד בתחילת המשבר, הגרמנים משחקים תשעים דקות ומנצחים בפנדלים. המשא ומתן התנהל כל הזמן בידיעה של שני הצדדים כי עדיף שיהיה הסכם מאשר שיהיה פיצוץ וההבנה כי אף אחד לא ירוויח מאי-חתימה על ההסכם. לי בכל אופן, זה היה ברור. כעת, נכנסת לתמונה מערכת רגשות הכוללת קנאה הדדית, פוליטיקה ופערים בלתי נתפסים בין אלו שאוהבים דרמות או בעיקר טרגדיות, ובין אלו שמעריצים את ה"תכלס". יוון אמנם השיגה הצלה לחצי השנה הקרובה, אבל הדרך שלה עוד ארוכה לאין שיעור וכמעט כל מערכת ביוון זקוקה נואשות למהפכה החל מהערכים של כלכלה חופשית, דרך המגזר הציבורי, חופש העיסוק, היזמות, הבנקים, המיסים ועוד".

לדברי תמיר, "השאלה שעולה היא האם ניתן ליישם כל כך הרבה שינויים. אז אולי ניתן, אבל ההיסטוריה מעידה הפוך והדרך למהפכה ולשינוי עוברת לעיתים במקומות של התרסקות. לכן, ההסכם היום הוא פרק נוסף בטרגדיה היוונית הזו והפרק הבא יהיה קשה יותר. בפרק הבא אירופה כנראה תהיה חזקה יותר ובשלה יותר בכדי להשאיר ליוונים את הטרגדיה שלהם לעצמם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אביחי שורצקי, האסטרטג הראשי של IBI: "ההסכם כולל כמובן פשרות מרחיקות לכת של יוון, כאשר לנוכח ההתבטאויות של ראשי הנושים מהיממה האחרונה סביר שהפשרות אף כואבות יותר מאלו שדחה העם היווני רק לפני כשבוע. סביר להניח שההסכם אינו כולל הקלה כלשהי על נטל החוב של ממשלת יוון. מההיסטוריה הזכורה לנו בהעברת תוכניות הסיוע בפרלמנטים בשנים 2011/2012, צפויה לנו סאגה ממושכת בהיבט זה. עם זאת, ניסיון העבר מצביע כי ברגע שהושגה הסכמה בין מנהיגי הגוש, היא לבסוף מאושרת. לפיכך ניתן לומר שהחלק הקשה כבר מאחורינו".

עוד אומר שורצקי, כי "בימים הקרובים תיתכן תנודתיות על רקע קשיים צפויים בהעברת ההסכם בפרלמנטים השונים, ואולם, אנו סבורים שההסכם יאושר בסופו של דבר, מה שיתמוך במגמה החיובית בטווח הקרוב".

קובי פלר מ-UBS: "חזרה לשגרה. מבחינת רבים ההסדר שנחתם היום עם יוון מחזיר לשולחן את הנושאים המרכזיים שצפויים להעסיק את המשקיעים עד סוף השנה. באירופה ההסדר עם יוון היה חשוב מאחר והגיע בתקופה בה ה-ECB החל לקצור פירות על התערבותו והכרזתו מראשית השנה על תכנית רכישות הנכסים. אנו עדים לשיפור באשראי הפרטי והעסקי שצפוי להאיץ את הפעילות הכלכלית בכל המדינות. אנו ממשיכים להמליץ על משקל יתר למניות באירופה. המדינות הבולטות לחיוב הן גרמניה וספרד, כאשר מבחינת תמחור כולל של המניות גרמניה ואיטליה נראות אטרקטיביות. בארה"ב, לצד עונת הדוחות שנפתחה, ימשיכו המשקיעים להעריך את מדיניות ה'פד' והשפעותיה על תשואות האג"ח. בטווח המידי צפויות התשואות לחזור לרמתן מלפני כמה שבועות ולהביא להמשך עלייה, אם כי מתונה, בתשואות האג"ח במדינות מפותחות רבות. גם התשואות המקומיות צפויות לעלות אך במידה מוגבלת לאור פתיחת פער חיובי מול ארה"ב, הקשור יותר לדיוני תקציב ובריחת משקיעים מקומיים מאג"ח ממשלתי ארוך שממילא לא היה אומר להיות בתיק ההשקעות שלהם".

 

עוד אומר פלר כי "בזווית הישראלית, מבחינה כלכלית מקומית חשובה חזרתה של אירופה למסלול צמיחה עקב השפעות הסחר הישירות. מדינות נוספות שיכולות לנשום לרווחה הן בולגריה, המייצאת סחורה בשווי 3.5% תוצר, וכן טורקיה, רומניה, קפריסין, בולגריה וסרביה, שם פעילים הבנקים היוונים במתן אשראי. רכיב המניות בתיק ההשקעות צפוי ליהנות מהמגמה החיובית בשוקי המניות בעולם ולהוות את עיקר מרכיב התשואה בתיק עד סוף השנה".

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    נילי 14/07/2015 11:40
    הגב לתגובה זו
    מי שקובע כאן הם בעלי הממון ובעלי הכוח הפיננסי. לא יעזור לעם ביוון מאומה. הם בסוף יתקפלו מול הדרישות של הגוש . זה לא רק ביוון זה יהיה בכל מקום כולל ישראל . זה אמנם חוצפה להתערב בענייניה הפנימיים של מדינה, אך זה המחיר שמשלמת כל מדינה כאשר היא תלויה כלכלית במדינות אחרות .
  • 13.
    מאיר פ 13/07/2015 18:33
    הגב לתגובה זו
    ירידה ביצוא, ירידה בצמיחה, קיטון במאזן התשלומים, שקל חזק ( דולר התחזק מול היורו היום 1.5% , מול השקל נחלש, למה נגידה של ..אם.. ) כחלון צריך כסף להסכמים קואליציוניים , דיור, קצבאות ילדים , ביטחון .. אולי ארופה וארצות הברית מתיישרות להתחלת צמיחה.. ישראל ! לדעתי הולכת להאטה
  • 12.
    כרגיל, מי שהשתפן הפסיד (ל"ת)
    מוטי 13/07/2015 15:18
    הגב לתגובה זו
  • למוטי איזה משפט 13/07/2015 15:36
    הגב לתגובה זו
    מי השתפן..היכן השתפנו..למה ואיך..לא הבנתי ואף שאלתי חברותי שלידי ואף אחת לא מבינה למה התכוונת.
  • 11.
    כל המתבכיינים תבכו בלילה... (ל"ת)
    משה 13/07/2015 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    א 13/07/2015 13:06
    הגב לתגובה זו
    מי הוא זה או מיהם אלו שמנווטים בשנה האחרונה את הפוטסי האנגלי ודאו ג'ונס ו"שומרים" אותם באזור ה 0 מינואר? התשובה פשוטה בתכלית. שני המדדים הללו שנחשבים אצל מביני עניין ומשקיעי על מתוחכמים.."סובלים "השנה מהשטחת סחורה בכמויות ענק ללא מאפשרת להם להתרומם עם שאר המדדים הפחות מבוקרים. אגב: מדד הדאו ו 30 החברות הניסחרות בו נחשב מאז ומעולם כאינדיקטור לכלכלה האמיתית בעולם..ראו גם אדון באפט היקר. שווי הדאו כיום מתקרה ל 5.5טריליון $. ואגב נוסף. הפוטסי היוקרתי נחשב בקרב חוגים מבינים באקדמיה ומשקיעי ערך מתוחכמים כמדד מוביל. יש לציין ש 42% מכל סחורת חברות הפוטסי מוחזק בידי 32 גופים גדולים קרוב לחזה. אחד מה 32 נמצא אי פה באגן הים התיכון . ואגב נוסף.. לפני תחילת השטחת הסחורה בפוטסי באזור דצמבר 2024..הייתה נעולה אצל ה 32 50.67%. ולדעתי אותה השטחה ..מעקבת את המראתו כמו כל חבריו באזור הארופאי..אבל..יש דברים בגו.
  • א 13/07/2015 14:33
    הגב לתגובה זו
    דצמבר 2014 צ"ל.
  • 9.
    ניצן 13/07/2015 12:55
    הגב לתגובה זו
    גאפ אחרי גאפ שלא נסגר פלוס AB=CD פלוס המון כלים טכניים נוספים , אחרי שיעשה נמוך חדש לשבוע שעבר ויגיע לרמות FIBO E 161.8 תהיה עלייה
  • 8.
    א 13/07/2015 12:50
    הגב לתגובה זו
    אוי..הוסיפו גם אותך לטובים והחכמים של היום...
  • 7.
    המשבר הבא עם יוון כבר בפתח (ל"ת)
    הסיפור לא נגמר 13/07/2015 12:46
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מכרתי הכל היום 13/07/2015 12:36
    הגב לתגובה זו
    זה עשוי לגרו מדינות נוספות לנסות ולסחוט את אירופה וברור לכולם מה יקרה שייפתחו הבנקים ביוון
  • מכרת גם את הבית ? (ל"ת)
    כחלון 13/07/2015 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יעקב 13/07/2015 12:17
    הגב לתגובה זו
    הרגת אותנו עם הצבע השחור. נגמר יוון מה עכשיו תראו קצת חיובי
  • ליעקב 13/07/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
    הרגו אותך ואתה בחיים. אתה רואה כמה ביז מוכשרים.הורגים בעדינות אם צריך עם אפשרות לקמבק.
  • 4.
    דדה המדדה 13/07/2015 12:15
    הגב לתגובה זו
    אירופה דוחה את הקץ בתקווה שהכלכלה האירופית תתאושש עד אז
  • 3.
    א 13/07/2015 12:11
    הגב לתגובה זו
    האם קהו עיני בגיל מוקדם זה ולא ראיתיך קודם לכן? או שהוסיפו עכשיו? גם דבריך בכיוון הנכון של השפיות. ובכלל ..האם מוחי הקטן מסרב לקלוט שמתחילים להביא קולות שפויים?
  • 2.
    שימי 13/07/2015 11:53
    הגב לתגובה זו
    אתמול כתבתם אחרת תפסיקו להביא נביאי שקר
  • 1.
    א 13/07/2015 11:31
    הגב לתגובה זו
    קצר מאד. תמציתי מאד. ענייני ונכון . חכם ומבין. כל זה..הרבה יותר מרוב הכתבות הארוכות והמעייפות שהיו כאן.
  • רק ריבית 13/07/2015 11:45
    הגב לתגובה זו
    ריצה לתהום
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.