המכה שחטפה טבע: מה ההערכה כעת בשוק לגבי הסיכויים להשתלט על מיילן? תסתכלו על תגובת המניות הקשורות
טבע חברה 'אבוט', בעלת המניות הגדולה במיילן, הודיעה אתמול כי היא תומכת בהצעת הרכישה של מיילן לפריגו וחשוב מכך, הבהירה כי מבחינתה מיילן צריכה להישאר חברה עצמאית - כלומר מביעה התנגדות להירכשות ע"י טבע 1.91% הישראלית. עבור מי שפחות שוחה בחומר, נציין כי ההתנגדות הנמרצת והקולנית של דירקטוריון מיילן לניסיון ההשתלטות מצד טבע היא פחות חשובה. מה שחשוב זה מה יחליטו בעלי המניות של מיילן, וכעת בעלת המניות הגדולה ביותר, עם החזקה של 14.7%, הודיעה כי היא תומכת בעמדת דירקטוריון מיילן - ומתנגדת להצעה של טבע. תחת ההבנה כי טבע צריכה רוב של 95% בקרב בעלי המניות של מיילן בכדי להשלים את מהלך ההשתלטות, נראה היה על פניו כי ההצעה של טבע יורדת מהפרק. אבל תגובת המניות הקשורות סיפרה סיפור מעט שונה. אם נסתכל על 2 המניות שקיבלו תג מחיר באמצעות הצעה לרכישה, נראה שהשוק לא ממהר להסיק מההודעה של אבוט כי הסיפור מבחינת טבע גמור. התגובה המתבקשת הייתה ראלי גדול בפריגו לעבר תג המחיר שעומד על 232 דולר (בעדכון השלישי), ונפילה אגרסיבית במיילן לעבר סביבת מחיר של קצת פחות מ-60 דולר - רמה בה נסחרה טרם הפרסומים על הצעת רכישה מתקרבת מצד טבע.
בפועל, פריגו הסתפקה בזינוק של 4.3% למחיר של 191 דולר ועדיין רחוקה ממחיר הצעת הרכש, ומיילן השילה 2% בלבד למחיר של 72 דולר - כלומר רחוקה מאוד ממחירה טרם סאגת טבע. המשמעות, שהסוחרים בבורסות אמנם עושים התאמה מסויימת לגידול בסבירות שעסקת טבע-מיילן לא תצא לפעול, אבל היא בטח שלא ירדה מהפרק. אמנם יש צורך ברוב של 95% בכדי להשלים השתלטות, אבל בפועל ניתן ככל הנראה לעשות זאת במקרים מיוחדים גם עם רוב נמוך יותר. אחת הדוגמאות לכך היא ביומארין האמריקנית שרכשה את פרוסנזה הרשומה בהולנד עם רוב של 80% בלבד. בטבע ככל הנראה מנסים כעת להגיע להחזקה של 4.6% במיילן - מדובר בשיעור החזקה שיאפשר לחברה הישראלית לפנות לבית המשפט בטענה כי דירקטוריון מיילן פועל שלא לטובת בעלי המניות בחברה. בעניין זה נציין כי ביום שני האחרון ביצעה רכישה נוספת ממניות מיילן וכבר הגיעה להחזקה של 3.9% בשווי של 1.4 מיליארד דולר. המשך רכישות מצד טבע יוכיח את אגרסיביות הכוונות של החברה הישראלית - למרות ההודעה של אבוט.
- 2.הלו, מיילן לא יורדת כי טבע קונה (ל"ת)גרוסמן 18/06/2015 10:38הגב לתגובה זו
- 1.טבע במהלך הרסני ומטומטם (ל"ת)רפי 17/06/2015 12:55הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
