פלאפון פגעה בבזק: ההכנסות נשחקו ב-5.9% לרמה של 2.2 מיליארד שקל
רגע לפני עליית מדרגה בתחרות בשוק התקשורת פרסמה הבוקר חברת בזקאת הדוחות הכספיים לסיכום הרבעון הראשון של השנה: ההכנסות של חברת התקשורת של שאול אלוביץ' ירדו ב-5.9% לעומת הרבעון הראשון של 2014 לרמה של 2.2 מיליארד שקל.
הירידה בהכנסות בזק נבעה מירידה בהכנסות חברת הבת פלאפון אשר מותנה בשל העלייה בהכנסות בזק קווי ובזק בינלאומי. הכנסות חברת הסלולר נשחקו ב-21% ל-727 מיליון שקל והרווח הנקי נחתך ב-67% ל-36 מיליון שקל.
בשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 463 מיליון שקל - עלייה של 1.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הושפע מהשיפור בתוצאות חברת YES. בסיס המנויים של YES ברבעון הראשון של שנת 2015 גדל בכ-2,000 מנויים והגיע למצבת שיא של 634 אלף מנויים.
סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק: "ברבעון זה השקענו 231 מיליון שקל, המהווים גידול של כ-10% מול הרבעון המקביל, בפיתוח תשתיות מתקדמות ופריסת סיבים אופטיים למאות אלפי בתים בכל רחבי הארץ. אנו פועלים ליישומה של רפורמת השוק הסיטונאי, ונמשיך לעשות זאת תוך עמידה ברמת המחויבות הגבוהה ללקוח".
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאול אלוביץ', יו"ר בזק, "אנו נמצאים בתקופה של שינויים מהותיים במבנה התחרותי של שוק התקשורת בישראל. התחרות בכל תחומי הפעילות שלנו גוברת, ובזק נערכה לשינוי זה מבעוד מועד, באמצעות השקעה עצומה בתשתיות מתקדמות, פיתוח שירותים מתקדמים והתמקדות בשירות לקוחות מעולה. התחרות בסלולר ממשיכה להתפתח, וכך גם בטלוויזיה, עם כניסת מתחרים נוספים לתחום זה. בשוק האינטרנט, רפורמת השוק הסיטונאי מיושמת בצורה חלקה, לאחר שבזק השקיעה מאמצים רבים כדי לאפשר זאת".
דודו מזרחי, משנה למנכ"ל ומנהל כספים ראשי בבזק, "קבוצת בזק ממשיכה להציג תוצאות עסקיות חזקות על אף התחרות הגוברת. תזרים המזומנים שהקבוצה מייצרת מאפשר לה להמשיך להשקיע ולפתח את תשתיות התקשורת שלה, ולהשיא תשואה לבעלי מניותיה. בהמשך לכך, ובהתאם למדיניות הדיבידנד, אנו נחלק ב-27 למאי דיבידנד במזומן בסך 844 מיליון שקל המהווה כ-0.31 שקל למניה".
תחזית הקבוצה לשנת 2015
1 - הרווח הנקי לבעלי מניות צפוי להיות כ-1.5 . מיליארד שקל.
2 - ה-EBITDA צפוי להיות כ-4.2 מיליארד שקל.
3 - תזרים המזומנים החופשי של הקבוצה צפוי להיות כ-2 מיליארד שקל.
- 7.lokk 21/05/2015 11:53הגב לתגובה זואת המחירים - לא ישארו לה מתחרים
- 6.פלאפון גנבים הלואי שימחקו (ל"ת)tkuch. 21/05/2015 11:29הגב לתגובה זו
- 5.ראובן 21/05/2015 10:44הגב לתגובה זולאחר שהתנתקתי כתוצאה ממעבר לדירה שכורה ששם יש חיבור קבוע להוט טריפל ובעל הבית לא מוכן לניתוק כרגע בגלל מבצע שקיבל בהוט בזמנו אז למה אני צריך להמשיך לממן את פלאפון ואינטרנט שלהם למה לא מוכנים בפלאפון לנתק אומרים יש עוד 7 חד אז אין ניתוק למה לגשת לערכאות בתביעות קטנןת למה העקשות על דבר לא נכון המועצה לצרכנות מוצפת בתלונות כאלו ואין דרך פשרה אז אני לעולם לעולם ולעולם לא רוצה אפילו לשמוע עליהם כלל וכלל ושילכו ויפשטו רגל אמן ואמן כן יהי רצון
- 4.המלש 21/05/2015 10:05הגב לתגובה זואם מחייבים אנשים שיצאו לחו"ל, שלא צלצלו ולא שלחו SMS בכסף ולוקח 3 חודשים כדי שיחזירו שליש מהחיוב הלא צודק אז לא פלא שעוזבים את החברה לנצח. רווח שווא לטווח קצר והפסד לקוחות לטווח ארוך.
- 3.בזק המסכנה... רק 2.2 מיליארד... (ל"ת)י. 21/05/2015 09:57הגב לתגובה זו
- 2.חייבים תחרות לבזק. ! (ל"ת)איציק 21/05/2015 09:51הגב לתגובה זו
- 1.דוח מצויין , תחזית אחלה (ל"ת)רני 21/05/2015 09:27הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
