המוסדיים דורשים מבנק לאומי: השהה ההסכם עם רשויות המס בארה"ב

יוליה מרוז: "לאור הנזק שעשוי להיגרם לבעלי המניות בבנק נודה על קבלת נתונים ומענה לא יאוחר מיום ה-11 בינואר 2015"
אבי שאולי | (3)

איגוד בתי ההשקעות, המייצג חלק נכבד מהגופים המוסדיים בישראל, שיגר היום מכתב למנכ"לית ויו"ר בנק לאומי בדרישה להשהות מיידית את הסכם הפשרה שנחתם עם רשויות המס בארה"ב. יוליה מרוז, מנכ"ל איגוד בתי השקעות, דורשת מהבנק לפרסם את המידע הבא:

קבלת הרקע להסדר ופרטיו במלואם.

קבלת הסבר מהם הצעדים שננקטו על מנת להבטיח שהסדר הטיעון עולה בקנה אחד עם טובת הבנק והמשקיעים בו (להבדיל מטובת נושאי המשרה בבנק) ומדוע הסדר זה הינו ההסדר הטוב ביותר עבור בעלי המניות ומה היו החלופות להסדר הסופי.

קבלת פרטים אודות הצעדים הננקטים על ידי דירקטוריון הבנק וההנהלה על מנת לבחון אחריותם של נושאי משרה בעבר ובהווה.

קבלת פרטים אודות הצעדים הננקטים בהקשר לתביעות הנגזרות שהוגשו בעניין זה, לרבות הבטחת טובת הבנק והמשקיעים בו והתמודדות הבנק עם מניעת ניגודי עניינים אפשריים בטיפול בנושא זה.

השהייה לאלתר של כל פשרה בנושא עד לקבלת התייחסותנו לנתונים ולפרטים המבוקשים ועדכון חברת הביטוח של הבנק ושל נושאי המשרה בו בדבר דרישתנו זו.

במכתב מציינת יוליה מרוז כי "חברי האיגוד הינם בעלי מניות מהותיים בבנק בהיקף של מיליארדי שקלים. לאור היקף החזקה מהותי זה ולאור הנזק שעשוי להיגרם לבעלי המניות בבנק, שהינם ציבור החוסכים במדינת ישראל, נודה על קבלת נתונים ומענה לא יאוחר מיום ה-11 בינואר 2015 וזאת על מנת שנוכל לכלכל את המשך צעדינו להגנה ולשמירה על זכויות ציבור המשקיעים".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כן בטח,הבנק יתעסק עם האמריקאים וייקח סיכון שההסכם ייפתח (ל"ת)
    לא רציני 07/01/2015 10:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כוזרי 07/01/2015 09:59
    הגב לתגובה זו
    השחיתות לא התחילה עם הליברמנים - או הפיאנות - השחיתות התחילה בבנק בלל - עם נוחי דנקנר - בנק פועלים - דני דנקנר די לכוזרים - די לשחיתות מילא עם הגנבים היו יהודים - גם זה לא! יהודים לא גונבים את פת העני
  • 1.
    ישנתם?-ההסכם אושר ע"י בית המשפט (ל"ת)
    ליצן 06/01/2015 15:29
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים