בית ההשקעות IBI: "הפוקוס צריך להיות על חו"ל" - מה הסקטורים המומלצים?
בית ההשקעות IBI ערך היום מסיבת עיתונאים שנתית וסיפק תחזית לשנת 2015: כיצד יושפע שוק ההון אם הבחירות יוקדמו? מה הסקטורים המומלצים? האם הדולר ימשיך להתחזק? ועוד
עידו קוק, מנכ"ל IBI , המנהל היום כבר 39 מיליארד שקל, התייחס בפתח דבריו להקדמת הבחירות: "הבחירות לא אמורות להשפיע על המחירים מכמה סיבות: ראשית - זה כבר היה מתומחר; שנית - חוק מע"מ אפס עם עלות תקציבית לא מבוטלת נכנס עכשיו להקפאה; ושלישית נעבוד עכשיו לפי תקציב מרסן. מצד שני אי-וודאות זה משהו שהמשק לא אוהב".
ג'רי קוטישטנו מנהל השקעות ראשי קופות גמל IBI , התייחס גם הוא להקדמת הבחירות: "הנושא הכי חשוב זה שמירה על גירעון ואני רואה פאן חיובי כי ניכנס לתקציב אוטומטי של 1/12 כיוון שהתקציב לשנת 2015 לא עבר. לכן לא צפויות חריגות משמעותיות בצד ההוצאות. הסיכון לגירעון נשאר בצד ההכנסות ממיסים שעלולות לקטון כתוצאה מהאטה. השפעה על שוק המניות מינורית או בכלל לא קיימת כי משקיעים זרים מסתכלים על ישראל כדמוקרטיה יציבה ובחירות מקדימות אינן חריגות. אין ציפייה לשינוי גם אחרי הבחירות לטוב ולרע".
"התייבשות" הבורסה:
עידו קוק: "הנהלת הבורסה השתנתה, אך במבחן התוצאה אין תוצאות".
כסף פאסיבי:
עידו קוק: "השוק בארץ עדיין לא התרומם בתחום זה, אך הוא יהיה משמעותי מאוד בשוק של החיסכון ארוך הטווח".
האם אפשר לאתר איפה אנחנו בסייקל?
מנהל מחלקת המחקר ב-IBI אורי ליכט : "אנו בשלב של אחרי עלייה משמעותית אבל עדיין יש מקום לעוד עליות שערים. לפי מחקר של S&P שנערך על פני 70 שנה ושבדק באיזה סקטורים כדאי להיות כדי להכות את המדדים בתקופה זאת עולה שכדאי להשקיע יותר במניות 'ערך' ופחות במניות 'צמיחה', יותר בחברות תזרימיות, כאלה שמחלקות דיבידנדים וחברות יותר דפנסיביות".
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסקטורים המומלצים?
"סקטור הגז מומלץ החזקה הכרחית בכל תיק השקעות הודות לתזרים ממאגר 'תמר', חוזים חדשים של 'לוויתן' וחלום לטווח הארוך. מאגר 'תמר' מתומחר פי 2 ממאגר 'לוויתן' כשמאגר 'לוויתן' הוא פי 2 ממאגר 'תמר'. כל התקדמות תציף ערך למניות בתחום. שנת 2015 תהיה שנה טובה למניות הגז נפט.
סקטור הנדל"ן המניב מומלץ הריבית הנמוכה מנצחת ובסקטור התקשורת נותרו סימני שאלה רבים. סקטור המזון לא מומלץ רפורמות שתוכננו עלולות אמנם להידחות, אך השוק הרבה פחות מעניין משנים קודמות.
סקטור הבנקים מומלץ מכפילי הון נמוכים יחסים עם תשואה להון של 7% עד 9%. הבנקים הקטנים יותר מעניינים".
אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-IBI , הבהירה את החשיבות שהפוקוס של המשקיעים צריך להיות על חו"ל במסגרת פאנל שהתייחס להשקעות בחו"ל.
במה להשקיע?
יאיר שני, מנהל השקעות ראשי IBI קרנות נאמנות : "השורה התחתונה להגדיל חשיפה לאקוויטי על חשבון אג"ח קונצרניות. יחס הסיכון-סיכוי יותר אטרקטיבי בשוק המניות לעומת בשוק האג"ח".
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
מה תומך בשוק המניות?
יאיר שני: "הריבית הנמוכה ולא רק בישראל אנשים ימשיכו להסיט כספים לנכסי סיכון. הריבית הנמוכה תאפשר לחברות למחזר חוב - להקטין עלויות מימון. נקודה נוספת היא התחזקות הדולר נמשיך לראות היחלשות של השקל ויש לכך השפעה מאוד גדולה על חברות יצואניות. בהיבט של ההכנסות ובהיבט של כושר התחרות. ירידה במחירי הנפט וחמרי גלם נוספים ישפרו את הרווחיות של חברות".
מה לגבי שוק האג"ח?
יאיר שני: "צריך להגדיל את החשיפה לאג"ח בחו"ל. הריבית הנמוכה תומכת בהשקעה באג"ח קונצרניות, אך מצד שני רמות המרווחים ברמה מאוד נמוכה ובהשוואה לחברות בדירוגים דומים בחו"ל המרווחים בחו"ל יותר טובים".
רוני פילו, מנהל השקעות ראשי ניהול תיקים IBI , התייחס גם כן לחשיבות הגדלת ההשקעה בחו"ל: "התחזקות הדולר תתרום לשיפור התשואה של השקעה בחו"ל. הדולר הוא המטבע החזק בחו"ל כיוון שכלכלת ארה"ב משתפרת וכנראה ששם תעלה הריבית לפני מקומות אחרים בעולם".
אביחי שורצקי, אסטרטג ראשי ב-IBI , מסמן את אירופה כיעד השקעה מועדף מבחינת יחס סיכון-סיכוי: "המקום להיות בו הוא אג"ח אירופאיות אבל במטבע דולרי כיוון שמשבר החובות מאחורינו ויש צמיחה איטית. אג"ח של מדינות או חברות מהפריפריה כמו בנקים ספרדים או של המדינה ספרד מענייניות להשקעה".
ג'רי קוטישטנו מנהל השקעות ראשי IBI גמל והשתלמות, התייחס לשוק המניות בארה"ב: "לא מיצינו את הראלי הרב-שנתי במדד ה-S&P. מניות אמריקנינות חייבות להיות מרכיב מרכזי בכל תיק השקעות. ארה"ב מובילה בתחום הטכנולוגיה בעולם ובתחום הנפט. ירידת מחיר הנפט, האינפלציה הנמוכה, הפחתת הסיכויים להעלאת ריבית, ירידת ה'מס' העולמי לשיח'ים הסעודים, הצמיחה בהכנסה הפנויה של הצרכנים והירידה בהוצאה של חברות".
מה צפוי בשוק המניות בשנת 2015?
אביחי שורצקי: "הגורם העיקרי לעלייה במחירי הנכסים בשנים האחרונות - המדיניות המוניטארית המרחיבה והיא צפויה להימשך גם בשנת 2015. הבנקים המרכזיים נתנו את הדלק לעליות השערים והם ימשיכו בכך".
באילו מניות כדאי להשקיע?
יאיר שני: "בנק ישראל תומך בהחלשת השקל ולכן כדאי להשקיע בחברות יצואניות ואנו נראה זאת כבר בדוחות הקרובים. מעבר לחברות יצואניות, הבנקים נראים מעניינים וצריכים להיות בהחזקת יתר בתיק השקעות. הם הצליחו להסתגל לריבית הנמוכה דרך עמלות והגדלת אשראי לציבור.
סקטור הנדל"ן המניב מומלץ כי הריבית הנמוכה תגדיל את ה-FFO וגם אם תהיה האטה - התשואה של החברות האלה תעלה".
מה ההשפעה של ירידת מחירי הנפט?
אורי ליכט: "רוב החוזים של 'תמר' צמודים למדד ולא למחירי הנפט כי מכירת הגז נעשית לחברות תעשייתיות ישראליות. לגבי 'לוויתן' זה יותר מורכב צמוד למחירי הנפט אבל גז יזרום רק בשנת 2018. השלכות נוספות: ירידה צפויה במחירי הקידוח והיחלשות השקל שתורמת לשווי החברות. יש הרבה משתנים, אבל באופן עקרוני זה לא טוב לחברות הגז אבל זה בחזקת 'לא נעים לא נורא'".
לאן הולך הדולר?

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות -3.19% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
DSIT (אתר החברה)חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני כסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה.
DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.
רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.
נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.