בית ההשקעות IBI: "הפוקוס צריך להיות על חו"ל" - מה הסקטורים המומלצים?

מנכ"ל IBI ומנהלי ההשקעות הראשיים סיפקו תחזית לשנה הקרובה והעריכו היכן אנו עומדים מבחינת הסייקל הכלכלי.לאן הולך הדולר?
אבי שאולי |

בית ההשקעות IBI ערך היום מסיבת עיתונאים שנתית וסיפק תחזית לשנת 2015: כיצד יושפע שוק ההון אם הבחירות יוקדמו? מה הסקטורים המומלצים? האם הדולר ימשיך להתחזק? ועוד

עידו קוק, מנכ"ל IBI , המנהל היום כבר 39 מיליארד שקל, התייחס בפתח דבריו להקדמת הבחירות: "הבחירות לא אמורות להשפיע על המחירים מכמה סיבות: ראשית - זה כבר היה מתומחר; שנית - חוק מע"מ אפס עם עלות תקציבית לא מבוטלת נכנס עכשיו להקפאה; ושלישית נעבוד עכשיו לפי תקציב מרסן. מצד שני אי-וודאות זה משהו שהמשק לא אוהב".

ג'רי קוטישטנו מנהל השקעות ראשי קופות גמל IBI , התייחס גם הוא להקדמת הבחירות: "הנושא הכי חשוב זה שמירה על גירעון ואני רואה פאן חיובי כי ניכנס לתקציב אוטומטי של 1/12 כיוון שהתקציב לשנת 2015 לא עבר. לכן לא צפויות חריגות משמעותיות בצד ההוצאות. הסיכון לגירעון נשאר בצד ההכנסות ממיסים שעלולות לקטון כתוצאה מהאטה. השפעה על שוק המניות מינורית או בכלל לא קיימת כי משקיעים זרים מסתכלים על ישראל כדמוקרטיה יציבה ובחירות מקדימות אינן חריגות. אין ציפייה לשינוי גם אחרי הבחירות לטוב ולרע".

"התייבשות" הבורסה:

עידו קוק: "הנהלת הבורסה השתנתה, אך במבחן התוצאה אין תוצאות".

כסף פאסיבי:

עידו קוק: "השוק בארץ עדיין לא התרומם בתחום זה, אך הוא יהיה משמעותי מאוד בשוק של החיסכון ארוך הטווח".

האם אפשר לאתר איפה אנחנו בסייקל?

מנהל מחלקת המחקר ב-IBI אורי ליכט : "אנו בשלב של אחרי עלייה משמעותית אבל עדיין יש מקום לעוד עליות שערים. לפי מחקר של S&P שנערך על פני 70 שנה ושבדק באיזה סקטורים כדאי להיות כדי להכות את המדדים בתקופה זאת עולה שכדאי להשקיע יותר במניות 'ערך' ופחות במניות 'צמיחה', יותר בחברות תזרימיות, כאלה שמחלקות דיבידנדים וחברות יותר דפנסיביות".

מה הסקטורים המומלצים?

"סקטור הגז מומלץ החזקה הכרחית בכל תיק השקעות הודות לתזרים ממאגר 'תמר', חוזים חדשים של 'לוויתן' וחלום לטווח הארוך. מאגר 'תמר' מתומחר פי 2 ממאגר 'לוויתן' כשמאגר 'לוויתן' הוא פי 2 ממאגר 'תמר'. כל התקדמות תציף ערך למניות בתחום. שנת 2015 תהיה שנה טובה למניות הגז נפט.

סקטור הנדל"ן המניב מומלץ הריבית הנמוכה מנצחת ובסקטור התקשורת נותרו סימני שאלה רבים. סקטור המזון לא מומלץ רפורמות שתוכננו עלולות אמנם להידחות, אך השוק הרבה פחות מעניין משנים קודמות.

סקטור הבנקים מומלץ מכפילי הון נמוכים יחסים עם תשואה להון של 7% עד 9%. הבנקים הקטנים יותר מעניינים".

אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-IBI , הבהירה את החשיבות שהפוקוס של המשקיעים צריך להיות על חו"ל במסגרת פאנל שהתייחס להשקעות בחו"ל.

במה להשקיע?

יאיר שני, מנהל השקעות ראשי IBI קרנות נאמנות : "השורה התחתונה להגדיל חשיפה לאקוויטי על חשבון אג"ח קונצרניות. יחס הסיכון-סיכוי יותר אטרקטיבי בשוק המניות לעומת בשוק האג"ח".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה תומך בשוק המניות?

יאיר שני: "הריבית הנמוכה ולא רק בישראל אנשים ימשיכו להסיט כספים לנכסי סיכון. הריבית הנמוכה תאפשר לחברות למחזר חוב - להקטין עלויות מימון. נקודה נוספת היא התחזקות הדולר נמשיך לראות היחלשות של השקל ויש לכך השפעה מאוד גדולה על חברות יצואניות. בהיבט של ההכנסות ובהיבט של כושר התחרות. ירידה במחירי הנפט וחמרי גלם נוספים ישפרו את הרווחיות של חברות".

מה לגבי שוק האג"ח?

יאיר שני: "צריך להגדיל את החשיפה לאג"ח בחו"ל. הריבית הנמוכה תומכת בהשקעה באג"ח קונצרניות, אך מצד שני רמות המרווחים ברמה מאוד נמוכה ובהשוואה לחברות בדירוגים דומים בחו"ל המרווחים בחו"ל יותר טובים".

רוני פילו, מנהל השקעות ראשי ניהול תיקים IBI , התייחס גם כן לחשיבות הגדלת ההשקעה בחו"ל: "התחזקות הדולר תתרום לשיפור התשואה של השקעה בחו"ל. הדולר הוא המטבע החזק בחו"ל כיוון שכלכלת ארה"ב משתפרת וכנראה ששם תעלה הריבית לפני מקומות אחרים בעולם".

אביחי שורצקי, אסטרטג ראשי ב-IBI , מסמן את אירופה כיעד השקעה מועדף מבחינת יחס סיכון-סיכוי: "המקום להיות בו הוא אג"ח אירופאיות אבל במטבע דולרי כיוון שמשבר החובות מאחורינו ויש צמיחה איטית. אג"ח של מדינות או חברות מהפריפריה כמו בנקים ספרדים או של המדינה ספרד מענייניות להשקעה".

ג'רי קוטישטנו מנהל השקעות ראשי IBI גמל והשתלמות, התייחס לשוק המניות בארה"ב: "לא מיצינו את הראלי הרב-שנתי במדד ה-S&P. מניות אמריקנינות חייבות להיות מרכיב מרכזי בכל תיק השקעות. ארה"ב מובילה בתחום הטכנולוגיה בעולם ובתחום הנפט. ירידת מחיר הנפט, האינפלציה הנמוכה, הפחתת הסיכויים להעלאת ריבית, ירידת ה'מס' העולמי לשיח'ים הסעודים, הצמיחה בהכנסה הפנויה של הצרכנים והירידה בהוצאה של חברות".

מה צפוי בשוק המניות בשנת 2015?

אביחי שורצקי: "הגורם העיקרי לעלייה במחירי הנכסים בשנים האחרונות - המדיניות המוניטארית המרחיבה והיא צפויה להימשך גם בשנת 2015. הבנקים המרכזיים נתנו את הדלק לעליות השערים והם ימשיכו בכך".

באילו מניות כדאי להשקיע?

יאיר שני: "בנק ישראל תומך בהחלשת השקל ולכן כדאי להשקיע בחברות יצואניות ואנו נראה זאת כבר בדוחות הקרובים. מעבר לחברות יצואניות, הבנקים נראים מעניינים וצריכים להיות בהחזקת יתר בתיק השקעות. הם הצליחו להסתגל לריבית הנמוכה דרך עמלות והגדלת אשראי לציבור.

סקטור הנדל"ן המניב מומלץ כי הריבית הנמוכה תגדיל את ה-FFO וגם אם תהיה האטה - התשואה של החברות האלה תעלה".

מה ההשפעה של ירידת מחירי הנפט?

אורי ליכט: "רוב החוזים של 'תמר' צמודים למדד ולא למחירי הנפט כי מכירת הגז נעשית לחברות תעשייתיות ישראליות. לגבי 'לוויתן' זה יותר מורכב צמוד למחירי הנפט אבל גז יזרום רק בשנת 2018. השלכות נוספות: ירידה צפויה במחירי הקידוח והיחלשות השקל שתורמת לשווי החברות. יש הרבה משתנים, אבל באופן עקרוני זה לא טוב לחברות הגז אבל זה בחזקת 'לא נעים לא נורא'".

לאן הולך הדולר?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים