בית ההשקעות IBI: "הפוקוס צריך להיות על חו"ל" - מה הסקטורים המומלצים?
בית ההשקעות IBI ערך היום מסיבת עיתונאים שנתית וסיפק תחזית לשנת 2015: כיצד יושפע שוק ההון אם הבחירות יוקדמו? מה הסקטורים המומלצים? האם הדולר ימשיך להתחזק? ועוד
עידו קוק, מנכ"ל IBI , המנהל היום כבר 39 מיליארד שקל, התייחס בפתח דבריו להקדמת הבחירות: "הבחירות לא אמורות להשפיע על המחירים מכמה סיבות: ראשית - זה כבר היה מתומחר; שנית - חוק מע"מ אפס עם עלות תקציבית לא מבוטלת נכנס עכשיו להקפאה; ושלישית נעבוד עכשיו לפי תקציב מרסן. מצד שני אי-וודאות זה משהו שהמשק לא אוהב".
ג'רי קוטישטנו מנהל השקעות ראשי קופות גמל IBI , התייחס גם הוא להקדמת הבחירות: "הנושא הכי חשוב זה שמירה על גירעון ואני רואה פאן חיובי כי ניכנס לתקציב אוטומטי של 1/12 כיוון שהתקציב לשנת 2015 לא עבר. לכן לא צפויות חריגות משמעותיות בצד ההוצאות. הסיכון לגירעון נשאר בצד ההכנסות ממיסים שעלולות לקטון כתוצאה מהאטה. השפעה על שוק המניות מינורית או בכלל לא קיימת כי משקיעים זרים מסתכלים על ישראל כדמוקרטיה יציבה ובחירות מקדימות אינן חריגות. אין ציפייה לשינוי גם אחרי הבחירות לטוב ולרע".
"התייבשות" הבורסה:
עידו קוק: "הנהלת הבורסה השתנתה, אך במבחן התוצאה אין תוצאות".
כסף פאסיבי:
עידו קוק: "השוק בארץ עדיין לא התרומם בתחום זה, אך הוא יהיה משמעותי מאוד בשוק של החיסכון ארוך הטווח".
האם אפשר לאתר איפה אנחנו בסייקל?
מנהל מחלקת המחקר ב-IBI אורי ליכט : "אנו בשלב של אחרי עלייה משמעותית אבל עדיין יש מקום לעוד עליות שערים. לפי מחקר של S&P שנערך על פני 70 שנה ושבדק באיזה סקטורים כדאי להיות כדי להכות את המדדים בתקופה זאת עולה שכדאי להשקיע יותר במניות 'ערך' ופחות במניות 'צמיחה', יותר בחברות תזרימיות, כאלה שמחלקות דיבידנדים וחברות יותר דפנסיביות".
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסקטורים המומלצים?
"סקטור הגז מומלץ החזקה הכרחית בכל תיק השקעות הודות לתזרים ממאגר 'תמר', חוזים חדשים של 'לוויתן' וחלום לטווח הארוך. מאגר 'תמר' מתומחר פי 2 ממאגר 'לוויתן' כשמאגר 'לוויתן' הוא פי 2 ממאגר 'תמר'. כל התקדמות תציף ערך למניות בתחום. שנת 2015 תהיה שנה טובה למניות הגז נפט.
סקטור הנדל"ן המניב מומלץ הריבית הנמוכה מנצחת ובסקטור התקשורת נותרו סימני שאלה רבים. סקטור המזון לא מומלץ רפורמות שתוכננו עלולות אמנם להידחות, אך השוק הרבה פחות מעניין משנים קודמות.
סקטור הבנקים מומלץ מכפילי הון נמוכים יחסים עם תשואה להון של 7% עד 9%. הבנקים הקטנים יותר מעניינים".
אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-IBI , הבהירה את החשיבות שהפוקוס של המשקיעים צריך להיות על חו"ל במסגרת פאנל שהתייחס להשקעות בחו"ל.
במה להשקיע?
יאיר שני, מנהל השקעות ראשי IBI קרנות נאמנות : "השורה התחתונה להגדיל חשיפה לאקוויטי על חשבון אג"ח קונצרניות. יחס הסיכון-סיכוי יותר אטרקטיבי בשוק המניות לעומת בשוק האג"ח".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מה תומך בשוק המניות?
יאיר שני: "הריבית הנמוכה ולא רק בישראל אנשים ימשיכו להסיט כספים לנכסי סיכון. הריבית הנמוכה תאפשר לחברות למחזר חוב - להקטין עלויות מימון. נקודה נוספת היא התחזקות הדולר נמשיך לראות היחלשות של השקל ויש לכך השפעה מאוד גדולה על חברות יצואניות. בהיבט של ההכנסות ובהיבט של כושר התחרות. ירידה במחירי הנפט וחמרי גלם נוספים ישפרו את הרווחיות של חברות".
מה לגבי שוק האג"ח?
יאיר שני: "צריך להגדיל את החשיפה לאג"ח בחו"ל. הריבית הנמוכה תומכת בהשקעה באג"ח קונצרניות, אך מצד שני רמות המרווחים ברמה מאוד נמוכה ובהשוואה לחברות בדירוגים דומים בחו"ל המרווחים בחו"ל יותר טובים".
רוני פילו, מנהל השקעות ראשי ניהול תיקים IBI , התייחס גם כן לחשיבות הגדלת ההשקעה בחו"ל: "התחזקות הדולר תתרום לשיפור התשואה של השקעה בחו"ל. הדולר הוא המטבע החזק בחו"ל כיוון שכלכלת ארה"ב משתפרת וכנראה ששם תעלה הריבית לפני מקומות אחרים בעולם".
אביחי שורצקי, אסטרטג ראשי ב-IBI , מסמן את אירופה כיעד השקעה מועדף מבחינת יחס סיכון-סיכוי: "המקום להיות בו הוא אג"ח אירופאיות אבל במטבע דולרי כיוון שמשבר החובות מאחורינו ויש צמיחה איטית. אג"ח של מדינות או חברות מהפריפריה כמו בנקים ספרדים או של המדינה ספרד מענייניות להשקעה".
ג'רי קוטישטנו מנהל השקעות ראשי IBI גמל והשתלמות, התייחס לשוק המניות בארה"ב: "לא מיצינו את הראלי הרב-שנתי במדד ה-S&P. מניות אמריקנינות חייבות להיות מרכיב מרכזי בכל תיק השקעות. ארה"ב מובילה בתחום הטכנולוגיה בעולם ובתחום הנפט. ירידת מחיר הנפט, האינפלציה הנמוכה, הפחתת הסיכויים להעלאת ריבית, ירידת ה'מס' העולמי לשיח'ים הסעודים, הצמיחה בהכנסה הפנויה של הצרכנים והירידה בהוצאה של חברות".
מה צפוי בשוק המניות בשנת 2015?
אביחי שורצקי: "הגורם העיקרי לעלייה במחירי הנכסים בשנים האחרונות - המדיניות המוניטארית המרחיבה והיא צפויה להימשך גם בשנת 2015. הבנקים המרכזיים נתנו את הדלק לעליות השערים והם ימשיכו בכך".
באילו מניות כדאי להשקיע?
יאיר שני: "בנק ישראל תומך בהחלשת השקל ולכן כדאי להשקיע בחברות יצואניות ואנו נראה זאת כבר בדוחות הקרובים. מעבר לחברות יצואניות, הבנקים נראים מעניינים וצריכים להיות בהחזקת יתר בתיק השקעות. הם הצליחו להסתגל לריבית הנמוכה דרך עמלות והגדלת אשראי לציבור.
סקטור הנדל"ן המניב מומלץ כי הריבית הנמוכה תגדיל את ה-FFO וגם אם תהיה האטה - התשואה של החברות האלה תעלה".
מה ההשפעה של ירידת מחירי הנפט?
אורי ליכט: "רוב החוזים של 'תמר' צמודים למדד ולא למחירי הנפט כי מכירת הגז נעשית לחברות תעשייתיות ישראליות. לגבי 'לוויתן' זה יותר מורכב צמוד למחירי הנפט אבל גז יזרום רק בשנת 2018. השלכות נוספות: ירידה צפויה במחירי הקידוח והיחלשות השקל שתורמת לשווי החברות. יש הרבה משתנים, אבל באופן עקרוני זה לא טוב לחברות הגז אבל זה בחזקת 'לא נעים לא נורא'".
לאן הולך הדולר?
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
