ניתוח

תרגיל בחשבון: אחרי מפולת של 60% תוך שבועיים - האם מניית דסק"ש זולה?

ביטול הנפקת 'אדמה' (לשעבר מכתשים אגן) מפיל היום את דסק"ש ואידיבי פתוח בשיעור של 24% ו-18% בהתאמה. לאן מכאן?
תומר קורנפלד | (31)

מניות דסק"ש ואידיבי פיתוח מתרסקות הבוקר במסחר, זאת לאחר הדרמה שהתחוללה ביום חמישי בערב. זה הודיעה קבוצת אידיבי על ביטול ההנפקה של אדמה בוול סטריט. ההנפקה - שתוכננה לצאת לפי שווי של 2.35 מיליארד דולר לא יצאה אל הפועל לאחר שמשקיעים זרים לא היו מוכנים לשלם את תג המחיר שנקבע. ביטול הנפקת אדמה - הפרטים המלאים

עבור המשקיעים בקבוצת אידיבי ודסק"ש מדובר בחדשות רעות. אדמה הפכה מאחר הנכסים השווים בפורטפוליו לנכס מאוד בעייתי. בתוך חצי שנה אמורה דסק"ש להכריע האם להתחיל ולפרוע תשלומי ריבית על ההלוואה שקיבלה מכימצ'יינה או לוותר על הנכס. מבחינה כלכלית - המשקיעים מתמחרים כעת מצב שבו דסק"ש מוותרת על אדמה ומתמחרים זאת במניות שצוללות במסחר.

אז מהו השווי ההוגן של מניית דיסקונט השקעות בהנחה שהשווי של אדמה מתאפס? על השאלה הזאת מנסים הבוקר לענות הרבה מאוד משקיעים אשר מנסים לתמחר את החברה. מבדיקת Bizportal עולה כי גם אם ההשקעה במניית אדמה היא אינה אפס - למניית דסק"ש יש עוד הרבה לאן לרדת.

רק בתחילת חודש נובמבר פרסמה דסק"ש מצגת שבה הציגה כי עודף נכסיה על ההתחייבויות שלה מסתכם ב-1.26 מיליארד שקל. לאחר מחיקת ההשקעה באדמה תוך שקלול ירידת שווי האחזקה במניות של סלקום ושופרסל השווי הנכסי הנקי מסתכם בכ-370 מיליון שקל בלבד.

נתון נוסף שהנהלת דסק"ש "שכחה" לציין בשקלול השווי הנכסי הוא הוצאות המטה של החברה שצריך להוריד מהשווי. בהנחה שהיקף ההוצאות השנתיות מסתכם ב-40 מיליון שקל בשנה - השוי המהוון (השמרני) של הוצאות המטה הוא כ-200 מיליון שקל. נתון זה גוזר כי השווי הנכסי הנקי אותו המשקיעים רואים לנגד עיניהם מתכווץ כבר ל-170 מיליון שקל.

את יום המסחר פתחה מניית דסק"ש כשהיא מתומחרת בשווי של 1.07 מיליארד שקל. המשמעות היא כי גם לאחר ירידה של 20% במחיר המניה לשווי של 840 מיליון שקל - המניה נסחרת הרבה מעל השווי הנכסי של החברה.

את חשש המשקיעים מפני השווי הנקי שהולף ומתכווץ ניתן לראות היטב דרך איגרות החוב של דסק"ש. דיסק השק אגח ו אשר נושאת מח"מ של 5.6 שנים נופלת בלמעלה מ-6% והתשואה השנתית שהיא מגלמת כבר עומדת על 7.2% (בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן). נפילות נרשמות גם ביתר סדרות האג"ח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חשוב לציין - גם אם השווי הנכסי של דיסקונט השקעות מתאפס או הופך לשלילי - אין זה אומר שהמניה שווה אפס. המניה של דסק"ש הופכת למעשה לאופציה על החברות הבנות וכל שינוי באחת מהחברות המוחזקות יבוא לידי ביטוי בשיעור חיובי משמעותי במניית דסק"ש.

תגובות לכתבה(31):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 26.
    למה קראו לה ״אדמה״? כי לשם יורד הכסף שלנו. (ל"ת)
    זרים שבאו לסיבוב 28/11/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
  • 25.
    הזדמנות קניה של פעם ב 10 שנים (ל"ת)
    דסקש 24/11/2014 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    אריק 24/11/2014 12:33
    הגב לתגובה זו
    והטמבלים ששמעו בקולו של הרב (עבריין ) פינטו אוכלים אותה בגדול , כמו כל אלו ששומעים בקול רבני השקר
  • 23.
    דסקש לא שווה יותר מ200 מיליון שקל במקרה הטוב!!! (ל"ת)
    סכין נופלת להיזהר 23/11/2014 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    שימי 23/11/2014 15:05
    הגב לתגובה זו
    יש למישהו הסבר כשהודיעו על הנפקת אדמה דסקש ירדה בחמישים אחוז ועל ביטול ההנפקה יורדת עוד שלשים אחוז עד מתי
  • 21.
    מה עם פרמיות שליטה 23/11/2014 15:02
    הגב לתגובה זו
    ומה עם בעוד שנה אדמה תרוויח בזכות הרכישות 20 אחוז יותר ואז השווי של אדמה יעלה לרמה שתכניס את האופציה לתוך הכסף?ומה עם דסק"ש תממש את האופציה ותתיחס לאדמה כנכס מניב דיווידנדים עתידיים שכפולים מהריבית? ומה עם יגיע משקיע אסטרטגי בעוד שנה שירצה לשלם יותר על אדמה בגלל הריווחיות הגבוהה שלה.? לכן לאופציה יש שווי .כל החישוב מעוות.
  • 20.
    פסגות התהום 23/11/2014 14:36
    הגב לתגובה זו
    מדובר בהפסדים לפנסיות ולמוסדיים כולנו מפסידים איפה המדינה ????????????????????????
  • 19.
    משה ב 23/11/2014 14:21
    הגב לתגובה זו
    לא סוד שהאמריקאים מתעבים את הסינים.
  • 18.
    למבינים-בכמה אפשר להנפיק את אדמה פלוס מינוס?? (ל"ת)
    יושב אוהלים 23/11/2014 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    קוראים ואזרחים יקרים 23/11/2014 13:39
    הגב לתגובה זו
    בנושא החשוב שהועלה על ידי. ממני בתודה אישית.
  • 16.
    שופרסל שווה כפול (ל"ת)
    לפחות 23/11/2014 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    תרגיל לבלש מתחיל 23/11/2014 13:08
    הגב לתגובה זו
    וזרע בהלה. אפילו קם כתב כלכלי בעיתון חשוב ביותר ש"העז," לנתח את טאואר כי הכל נראה שם מסובך והספיד את המניה. ניסה לעשות סדר בחובות המבין הגדול. והשאר הסטוריה. אני קניתי טאואר ומכרתי ברווח אדיר.
  • זקן חרמן 23/11/2014 19:15
    הגב לתגובה זו
    למה מכרת טאואר עוד לא התחילה לעלות חכה לסוף שנה תראה מה זה ראלי אמיתי
  • 14.
    אנשטיין 23/11/2014 13:01
    הגב לתגובה זו
    זה חישוב של ילד ביסודי במבחן מיצב ....
  • 13.
    מסכן הדתי פינטו הכניס אותו לצרות. (ל"ת)
    הכל בגלל פינטו. 23/11/2014 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מוסדי 23/11/2014 12:57
    הגב לתגובה זו
    של מוסדיים אמריקאים שסירבו לשלם את מחיר ההנפקה של אדמה בעיקר כי הם לא סומכים על החשבונאות הסינית. שימו לב שהיו ביקושים גבוהים מצד מוסדיים ישראלים, שמין הסתם מאורים קצת יותר בערכה של אדמה.
  • 11.
    כלכלן 23/11/2014 12:53
    הגב לתגובה זו
    מי קבע שביטול ההנפקה הוא סופי ? במידה ויהיה נסיון הנפקה נוסף לכשיצליח, דסק"ש תטוס מעלה.
  • 10.
    קונה אגח 23/11/2014 12:33
    הגב לתגובה זו
    קניה תמורת מזומן. מוכר כמגן מס. פרטים במייל: [email protected]
  • 9.
    משקיע 23/11/2014 12:31
    הגב לתגובה זו
    מעניין מי הבא בתור כל הבורסה בשורט הספקולנטים גורפים מיליונים לא נשאר הרבה שכל החברות יכנסו לשימור או ימחקו ישארו רק כמה מניות מעוף שישתעשעו בהם
  • 8.
    הבעלבתים דתים אז תוסיפו לשווי 50% עזרה מקדוש ברכו (ל"ת)
    בעזרת השם 23/11/2014 12:27
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גבי 23/11/2014 12:19
    הגב לתגובה זו
    לא תצא לפועל בסוף הכל ידוע ורק פריירים מתחלפים
  • בובו 23/11/2014 15:48
    הגב לתגובה זו
    אני מכיר הרבה שאיבדו את כל הרכוש שלהם כשביצעו "אסטרטגיות" מעוף על פי ההמלצות שלו
  • 6.
    ר 23/11/2014 12:04
    הגב לתגובה זו
    מאות מליונים לשווי וב. יותר חשוב זה הכנסות מדיבידנדים מחברות הבנות של מאות מליונים לשנה. (דסק"ש תיסחר בתשואת דיבידנד של מעל ל10% בשנה לפי המחיר הזה!)
  • רן 23/11/2014 13:40
    הגב לתגובה זו
    יש לה צרות משלה
  • 5.
    קשקוש בלבוש 23/11/2014 12:03
    הגב לתגובה זו
    כמו שהוא מבין גם הכתבה הזאת מבינה.
  • אנליסט של בנק ירושלים (ל"ת)
    רן 23/11/2014 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מבקש שתפרסמו מיידית 23/11/2014 12:03
    הגב לתגובה זו
    לציבור ברחובות הערים השונות וכן במחנות צה״ל. למרות שהיו כתבות בנושא לפני מספר שנים, הבעיות עדיין קיימות ולא נעשה לדעתי שום דבר בנושא!!! אני מבקש אישית מכל מי שבאפשרותו לטפל בנושא שיוטל יוזמה על עצמו ויציל את הציבור. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. מדובר כאן בהצלת נפשות רבות.
  • ומה אתה עושה בשביל להצילני? (ל"ת)
    אזבסטינו 23/11/2014 13:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דק דק 23/11/2014 11:58
    הגב לתגובה זו
    הם מתחילים משנה הבאה לשלם 60-90 מש"ח ריבית לסינים מה נישאר מ"אדמה" קצת נדל"ן בב"ש ואשדוד - לא משהו
  • 2.
    אלון 23/11/2014 11:54
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר ולא נכון חשבונאית להתייחס לשווי הניכסי של חברות הבת בנקודת זמן מסויימת אבל את הוצאות המטה להוון. הוצאות המטה הינן כאמור 40 מליון והחברה שואפת לצמצם ולאחד אותן עם חברות אחרות , בכל מקרה הסכום הזה אמור להתכסות מהכנסות מחברות הבנות. אם חברות הבנות יצליחו להרוויח ולהעלות דיבידנד של 300 מליון שקלים בשנה שזה סכום פעוט אזי המספרים ייראו אחרת.
  • 1.
    משקיע 23/11/2014 11:43
    הגב לתגובה זו
    כמה אפשר למחוק את המשקיעים
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית

רן קידר |
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.

“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”. 

לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות חדשות.”

שינוי מבני ותחרות גוברת

חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.

חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.