נמשך הראלי בדולר: עולה הבוקר ב-0.23% לרמה של 3.6574 שקלים
המטבע האמריקני לא עוצר - עולה הבוקר ב-0.23% לרמה של 3.6574 שקלים. ברקע - החלטת הבנק המרכזי של ארה"ב אמש להשאיר את הריבית האפסית על כנה. נגידת הפד ג'נט יילן ציינה כי "רוב החברים בוועדה סבורים כי הריבית תגיע לרמה הנורמלית שלה (3%-4%) עד סוף שנת 2017".
אתמול התחזק הדולר ב-0.22% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.6490 שקלים. מתחילת השנה זינק הדולר ב-5% - המהלך השורי התחיל בחודש יולי במקביל להפחתת ריבית בנק ישראל.
במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "הדולר נושק לרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2010. התחזקותו של הדולר בעולם ובזירה המקומית ביממה האחרונה נרשמה למרות שאמש, בתום דיוני הריבית החודשיים, הבנק הפדרלי לא חידש דבר וחזר על הצהרתו הקבועה לפי הוא יותיר את הריבית ברמת אפס למשך תקופה ממושכת גם לאחר סיום ההרחבה הכמותית".
Saxo Bank: "ג'נט יילן מראה כי השליטה שלה בועידת השווקים הפתוחים רבה יותר מכפי שהשוק העריך, ושלנגידי הבנקים האזוריים יש פחות השפעה מכפי שחשבו. יילן, דאדלי (נשיא הפד בניו יורק) וסטנלי פישר (סגנה של יילן) עדיין שולטים בתוכנית המשחק. התגובה הראשונית של השוק לנאום יילן היתה להאריך את הפוזיציה על התחזקות הדולר, אך מגמה זו תשתנה במהרה, עם פרסום האנליזה הסופית. אנחנו נמצאים בנקודת השיא בסבב ההתחזקות של הדולר. מדד המחירים לצרכן שפורסם הוא מקור לדאגה. הדפלציה מגיעה לארה"ב".
- הבנקים זינקו; מדד ת"א 35 עלה ב-1%
- ההתחממות בעזה הרעידה את הבורסה: חברות הביטוח איבדו 2%, ת"א 90 נפל 1.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל מט"ח 24 דוד מסיקה: "הדולר ימשיך במגמת עליה מדודה וישמור על כוחו באיזור נקודת התנגדות של 3.65 שקלים, וזו לאור הכרזת הכוונות של הבנק הפדרלי כי הריבית לטווח הבינוני תשאר על גבול האפסית".
- 1.בול כמו שניבא גורביץ' !! (ל"ת)פחחחחחחח 19/09/2014 12:56הגב לתגובה זו

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024