"השפעת מבצע צוק איתן על המשק צפויה להסתכם בפגיעה של כ-0.5% בצמיחה בשנת 2014, בהתאם לכך אנו מעדכנים את תחזית הצמיחה ל-2.5%-2.9%", כך אומר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, בסקירתו השבועית. בפסגות מדגישים כי הנחת הבסיס לעדכון התחזיות המפורט היא שהלחימה תמשך עוד שבוע וחצי. "הנחה זו לא נובעת מהמומחיות הפוליטית שלנו (גם על היותנו מומחים כלכליים אפשר להתווכח), לא מכך שיש ברשותנו כדור בדולח ולא מקשרים עם הרמטכ"ל. הנחה זו נועדה רק כדי שנוכל להשוות בין המצב הנוכחי לבין מלחמת לבנון השנייה (נמשכה 33 יום). במידה והמבצע יהיה ארוך יותר, ההשפעות על המשק יהיו חזקות יותר". צוק איתן יותר דומה למלחמת לבנון השנייה גרינפלד מסביר כי ההשוואה ללבנון השנייה נובעת מהמאפיינים הדומים בין האירועים: התרחשו ביולי-אוגוסט + מבצע קרקעי + ירי טילים + פגיעה בפעילות הכלכלית של עיר גדולה בישראל. "להערכתנו השוואה זו היא נכונה יותר מהשוואה למבצעים הקודמים בדרום (עופרת יצוקה/עמוד ענן). יחד עם זאת חשוב לשים לב להבדל באזורים שסבלו מפגיעה בפעילות הכלכלית ובעוצמתה בשני המקרים. בעוד שבמלחמת לבנון השנייה העיר חיפה הפכה לעיר רפאים, במבצע הנוכחי ההשפעה על הפעילות היא רחבה יותר (כל דרום ומרכז הארץ) אך ברוב המקומות בעוצמות חלשות יותר". על מנת לאמוד את ההשפעה של מבצע "צוק איתן" על הכלכלה הישראלית בחנו בפסגות את ההשפעות הצפויות על כל אחד מסעיפי החשבונאות הלאומית: 1. סעיף הצריכה הפרטית צפוי להיפגע בעיקר בצד צריכת השירותים - "בעוד שרכישת מוצר מסוים ניתן לדחות לימים שקטים יותר, הפגיעה בתחום השירותים היא בעלת אופי פרמננטי יותר. במילים אחרות, בסוף המבצע אפשר יהיה לקנות שתי חולצות במקום אחת אבל סביר להניח שלא נלך לסרט פעמיים. יתרה מכך, מכיוון שהמבצע 'נפל' על ימי החופש הגדול הפגיעה במגוון שירותים כמו בידור, קייטנות, פארקי מים וכו' היא משמעותית יותר". "אנשים מבלים יותר בבית" "מנגד, מכיוון שאנשים "מבלים" יותר בבית, צריכת המזון (לא כולל מסעדות) גדלה. כמו כן, התקשורת מדווחת על גידול במכירות מוצרי טואלטיקה וזאת בשל שליחת המוצרים לחיילים. סך הכל, הפגיעה בצריכה הפרטית (בהשוואה לתחזיות שלנו ערב המבצע) צפויה לעמוד על כ-1.7 מיליארד שקל". 2. גרינפלד מבהיר כי באופן טבעי, סעיף הייצוא נפגע בעיקר בשל הפגיעה החריפה בתיירות, פגיעה שהוא מעריך כחריפה יותר מאשר במלחמת לבנון השנייה. "חשוב לציין כי הפגיעה בשירותי התיירות נמשכת בד"כ זמן רב גם לאחר סיום המבצע וזאת מכיוון שלוקח זמן עד שהתיירים מרגישים שטעמה של מנת פלאפל מצדיק את הסיכון הכרוך בלהגיע לישראל. בסך הכל, הפגיעה בשירותי התיירות (שוב, בהשוואה למה שהיה יכול להיות אם לא המבצע) צפויה לעמוד על 3.5 מיליארד שקל". 3. אולם, גרינפלד מקזז את הפגיעה בכלכלה באמצעות סעיף הצריכה הציבורית: "סעיף זה צפוי לגדול כתוצאה מהגידול בתשלומי השכר (בשל גיוס המילואים), גידול בתשלומים לנותני שירותים (כמו שינוע, הובלה, בניית מבנים ממוגנים וכו') ורכישות ביטחוניות. בנוסף, יש להתחשב גם בפיצויים שיועברו לתושבי הדרום שצפויים לעמוד על מעט פחות ממיליארד ש"ח כשאר הנחנו כי תשלום חלק מהפיצויים ידחה לשנה הבאה. סך הכל הערכנו כי הגידול בסעיף הצריכה הביטחונית צפוי לעמוד על 2.6 מיליארד שקל". 4. גרינפלד לא צופה שנראה השפעה משמעותית על סעיף ההשקעות, בדומה לעבר. מדד יולי יעודכן מטה "בשורה התחתונה, סך הפגיעה בפעילות מוערך ב-2.6 מיליארד ש"ח המהווים כ-0.25% מהתוצר. בנוסף עדכנו כלפי מטה גם את תחזית מדד יולי ל-0.1% (לעומת 0.2%) בתחזית הקודמת. עדכון התחזית נובע רובו ככולו בשל ירידת מחירי הטיסות והנופשים בארץ ובעולם אשר השפעתה קוזזה בחלקה כתוצאה מעליית מחירי הירקות הטריים". בפסגות מבהירים כי על החלטת הריבית הערב לא צפוי המבצע להשפיע: "בנק ישראל ימתין כמו כולנו על מנת לבחון את ההשפעות המקרו כלכליות במשק בטרם ישנה את מדיניותו. מכיוון שההשפעה על המשק צפויה להיות קטנה באופן יחסי ומכיוון שמדובר בהשפעה טרנזיטורית בלבד, אנו מעריכים כי ללא הרעה של ממש בסביבת האינפלציה ו/או בשוק המט"ח הריבית תוותר ברמתה במהלך השנה הקרובה".