אורי גרינפלד מסביר איך צוק איתן ייפגע במשק: "מעדכנים את תחזית הצמיחה"

הכלכלן הראשי של פסגות: "במידה והמבצע יימשך יותר מעוד שבוע וחצי ההשפעות יהיו חזקות" - איזה ענף הכי ייפגע?
לירן סהר | (1)

"השפעת מבצע צוק איתן על המשק צפויה להסתכם בפגיעה של כ-0.5% בצמיחה בשנת 2014, בהתאם לכך אנו מעדכנים את תחזית הצמיחה ל-2.5%-2.9%", כך אומר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, בסקירתו השבועית.

בפסגות מדגישים כי הנחת הבסיס לעדכון התחזיות המפורט היא שהלחימה תמשך עוד שבוע וחצי. "הנחה זו לא נובעת מהמומחיות הפוליטית שלנו (גם על היותנו מומחים כלכליים אפשר להתווכח), לא מכך שיש ברשותנו כדור בדולח ולא מקשרים עם הרמטכ"ל. הנחה זו נועדה רק כדי שנוכל להשוות בין המצב הנוכחי לבין מלחמת לבנון השנייה (נמשכה 33 יום). במידה והמבצע יהיה ארוך יותר, ההשפעות על המשק יהיו חזקות יותר".

צוק איתן יותר דומה למלחמת לבנון השנייה

גרינפלד מסביר כי ההשוואה ללבנון השנייה נובעת מהמאפיינים הדומים בין האירועים: התרחשו ביולי-אוגוסט + מבצע קרקעי + ירי טילים + פגיעה בפעילות הכלכלית של עיר גדולה בישראל. "להערכתנו השוואה זו היא נכונה יותר מהשוואה למבצעים הקודמים בדרום (עופרת יצוקה/עמוד ענן). יחד עם זאת חשוב לשים לב להבדל באזורים שסבלו מפגיעה בפעילות הכלכלית ובעוצמתה בשני המקרים. בעוד שבמלחמת לבנון השנייה העיר חיפה הפכה לעיר רפאים, במבצע הנוכחי ההשפעה על הפעילות היא רחבה יותר (כל דרום ומרכז הארץ) אך ברוב המקומות בעוצמות חלשות יותר".

על מנת לאמוד את ההשפעה של מבצע "צוק איתן" על הכלכלה הישראלית בחנו בפסגות את ההשפעות הצפויות על כל אחד מסעיפי החשבונאות הלאומית:

1. סעיף הצריכה הפרטית צפוי להיפגע בעיקר בצד צריכת השירותים - "בעוד שרכישת מוצר מסוים ניתן לדחות לימים שקטים יותר, הפגיעה בתחום השירותים היא בעלת אופי פרמננטי יותר. במילים אחרות, בסוף המבצע אפשר יהיה לקנות שתי חולצות במקום אחת אבל סביר להניח שלא נלך לסרט פעמיים. יתרה מכך, מכיוון שהמבצע 'נפל' על ימי החופש הגדול הפגיעה במגוון שירותים כמו בידור, קייטנות, פארקי מים וכו' היא משמעותית יותר".

"אנשים מבלים יותר בבית"

"מנגד, מכיוון שאנשים "מבלים" יותר בבית, צריכת המזון (לא כולל מסעדות) גדלה. כמו כן, התקשורת מדווחת על גידול במכירות מוצרי טואלטיקה וזאת בשל שליחת המוצרים לחיילים. סך הכל, הפגיעה בצריכה הפרטית (בהשוואה לתחזיות שלנו ערב המבצע) צפויה לעמוד על כ-1.7 מיליארד שקל".

2. גרינפלד מבהיר כי באופן טבעי, סעיף הייצוא נפגע בעיקר בשל הפגיעה החריפה בתיירות, פגיעה שהוא מעריך כחריפה יותר מאשר במלחמת לבנון השנייה. "חשוב לציין כי הפגיעה בשירותי התיירות נמשכת בד"כ זמן רב גם לאחר סיום המבצע וזאת מכיוון שלוקח זמן עד שהתיירים מרגישים שטעמה של מנת פלאפל מצדיק את הסיכון הכרוך בלהגיע לישראל. בסך הכל, הפגיעה בשירותי התיירות (שוב, בהשוואה למה שהיה יכול להיות אם לא המבצע) צפויה לעמוד על 3.5 מיליארד שקל".

3. אולם, גרינפלד מקזז את הפגיעה בכלכלה באמצעות סעיף הצריכה הציבורית: "סעיף זה צפוי לגדול כתוצאה מהגידול בתשלומי השכר (בשל גיוס המילואים), גידול בתשלומים לנותני שירותים (כמו שינוע, הובלה, בניית מבנים ממוגנים וכו') ורכישות ביטחוניות. בנוסף, יש להתחשב גם בפיצויים שיועברו לתושבי הדרום שצפויים לעמוד על מעט פחות ממיליארד ש"ח כשאר הנחנו כי תשלום חלק מהפיצויים ידחה לשנה הבאה. סך הכל הערכנו כי הגידול בסעיף הצריכה הביטחונית צפוי לעמוד על 2.6 מיליארד שקל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

4. גרינפלד לא צופה שנראה השפעה משמעותית על סעיף ההשקעות, בדומה לעבר.

מדד יולי יעודכן מטה

"בשורה התחתונה, סך הפגיעה בפעילות מוערך ב-2.6 מיליארד ש"ח המהווים כ-0.25% מהתוצר. בנוסף עדכנו כלפי מטה גם את תחזית מדד יולי ל-0.1% (לעומת 0.2%) בתחזית הקודמת. עדכון התחזית נובע רובו ככולו בשל ירידת מחירי הטיסות והנופשים בארץ ובעולם אשר השפעתה קוזזה בחלקה כתוצאה מעליית מחירי הירקות הטריים".

בפסגות מבהירים כי על החלטת הריבית הערב לא צפוי המבצע להשפיע: "בנק ישראל ימתין כמו כולנו על מנת לבחון את ההשפעות המקרו כלכליות במשק בטרם ישנה את מדיניותו. מכיוון שההשפעה על המשק צפויה להיות קטנה באופן יחסי ומכיוון שמדובר בהשפעה טרנזיטורית בלבד, אנו מעריכים כי ללא הרעה של ממש בסביבת האינפלציה ו/או בשוק המט"ח הריבית תוותר ברמתה במהלך השנה הקרובה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא עדיף להמשיך להריץ אג"חים? אתם גם ממלצים? (ל"ת)
    אה? שאלה? 28/07/2014 13:45
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.