מוטי וייס
צילום: יח"צ

מלחמת ההישרדות של קרן מרקסטון: מוטי וייס מונה לתפקיד היו"ר

מחליף את דני גילרמן. יצטרף לקרן מרקסטון כיו"ר פעיל לצד רון לובש שימשיך בתפקידו כשותף-מנהל
אבי שאולי |

קרן מרקסטון הודיעה היום על מינויו של מוטי וייס לתפקיד יו"ר הקרן. מוטי וייס יצטרף לקרן מרקסטון כיו"ר פעיל לצד רון לובש שימשיך בתפקידו כשותף-מנהל. וייס ייכנס לתפקידו באופן מיידי במקום דני גילרמן שסיים את תפקידו אשתקד. ב-3 באפריל נהרג אמיר קס, שותף מנהל בקרן מרקסטון.

קרן מרקסטון: "מינויו של מוטי וייס יוצא לפועל לאחר שהתקבלו אינדיקציות חיוביות המעידות על הצלחת הקריאה לכסף עליה הודיעה הקרן לפני כשבועיים. הקרן רואה בהשלמת הקריאה לכסף הבעת אמון של המשקיעים באסטרטגיית הפעולה שהוצגה למועצת המשקיעים ובצוות הניהול המוביל".

קרן מרקסטון הכושלת מנהל מלמת הישרדות מול נושיה שלחלקם כבר נמאס מההבטחות הגדולות והם מעוניינים לקחת את המושכות לידיהם. בשלב זה בית המשפט המחוזי בתל-אביב התייצב לצד קרן מרקסטון וןמנע מנושיה לפתוח בהליכי השתלטות.

מוטי וייס, בעל רקע עשיר וניסיון מוכח ונרחב בשיקום חברות ובמכירתן ובעל הכרות מעמיקה עם כלל מחזיקי העניין בתהליכים מורכבים אלו.

בשנת 2000 ייסד וייס את ויולה קרדיט (לשעבר קרן פלנוס), אשכול הקרנות המוביל בישראל בתחום של מתן הלוואות לחברות בינוניות ובוגרות.

ויולה קרדיט מנהלת למעלה מ-330 מיליון דולר ומעניקה מכשירי אשראי מגוונים לחברת בשלות. עד היום ביצעה כ-100 עסקות בהיקף של כחצי מיליארד דולר.

לויולה הגיע וייס כאשר באמתחתו למעלה מ- 25 שנות ניסיון בניהול תפקידים אופרטיביים ופיננסים בתעשיית ההייטק: בתפקידו הקודם תרם לצמיחה של חברת סאפיינס. בזמן כהונתו הוכפלו מכירות החברה והגיעו לרמה של 100 מיליון דולר.

בשנת 2008 תבע מוטי וייס 4.5 מיליון שקל מחברת סאפיינס - טען כי עקב רישום מוטעה של מועד הלוואה למימון אופציות שקיבל ורכישת המניות עצמן הוא חוייב לשלם מס של כ-3.4 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.