דילמת האסיר בפרוסיד: להיענות להצעת הרכש - או להישאר עם מניות מחוקות?

חברת הביומד תימחק ממסחר ודווקא בזמן הקריטי סיפקה הודעות דרמטיות. כיצד יסתיים קרב המוחות בין הבעלים למשקיעים?
תומר קורנפלד | (7)

האם יגאל לנדאו וליגד רוטלוי ישפרו את הצעת הרכש שלהם למניית פרוסיד? חברת האחזקות בתחום מדעי החיים פרסמה בימים שתי הודעות חיוביות על קבלת אישורי FDA בחברות בנות מהותיות אשר אמור להעלות את השווי שלהן. עם זאת, בפני המחזיקים עומדת דילמה האם להיענות להצעת הרכש או לא.

מניית פרוסיד צפויה להימחק ממסחר ב-12 ביולי לאחר שנתיים ברשימת השימור. בעלי השליטה המחזיקים ב-87% ממניות החברה פרסמו הצעת רכש מלאה למניות החברה לפי מחיר של 30.4 אגורות. אם ההצעה תיענה - ישקיעו לנדאו ורוטלוי 4 מיליון שקל וחברת פרוסיד תהפוך לחברת בת בבעלותם המלאה.

שני אישורי FDA בימים האחרונים

עם זאת, שני אירועים מהותיים שהתרחשו בחברה בימים האחרונים מעלים שאלות האם המחיר שמוצע למשקיעים הוא נמוך מדי. לפני כשבוע קיבלה חברת הבת ארגו אישור FDA. ארגו היא חברה ישראלית שפיתחה מתקן שיקומי ממונע ומבוקר המאפשר לנכים משותקי גפיים תחתונות לקום מכסא הגלגלים וללכת. פרוסיד מחזיקה ב-3.3% ממניות החברה הרשומות בספריה לפי שווי של 3.4 מיליון שקל.

בכלי התקשורת פורסמו דיווחים על כוונתה של ארגו לצאת להנפקה לפי שווי של 250 מיליון דולר. חישוב גס מעלה כי החלק של פרוסיד הוא כ-28 מיליון שקל, כ-84% משווי השוק של החברה כיום העומד על 34 מיליון שקל.

חברה נוספת אשר קיבלה חדשות טובות נקראת ארלי סנס המוחזקת על ידי פרוסיד בשיעור של 4.39% ורשומה בספריה תמורת 6.8 מיליון שקל. ארלי-סנס היא חברה מהותית בפורטפוליו אשר פיתחה מערכת המותקנת על מיטות במרכזים רפואיים העוקבת אחר התנועות והסימנים החיונים של המטופל ומתעדת אותם. הפתרון של החברה מייתר את השימוש בגלאים ורצועות הנוגעים במטופלים ומאפשר להם חופש תנועה מלא.

נכון להיום, שווי הפורטפוליו של פרוסיד מסתכם בכ-100 מיליון שקל בספרים, 97.3 מיליון שקל ליתר דיוק. למרות האישורים המרשימים, שתי החברות הגדולות בפורטפוליו של פרוסיד הן טהוטי ופרפקשן הרשומות בספריה לפי 48 ו-20.7 מיליון שקל בהתאמה.

למרות שהמשקיעים מצפים לשיפור בהצעת הרכש, בעלי השליטה בחברה יגאל לנדאו וליגד רוטלוי לא ראו נחת מההשקעה. על פי הערכות, סך ההשקעה הכספית של השניים בחברת פרוסיד לאורך השנים הסתכם בכ-80 מיליון שקל וכעת הם מציעים לציבור למכור להם את אחזקותיו תמורת 4 מיליון שקל נוספים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה יקרה אם המשקיעים יסרבו?

ככל שהצעת הרכש לא תיענה, המשקיעים עשויים למצוא את עצמם עם ניירות ערך לא סחירים. עסקאות ניתן יהיה לבצע רק באמצעות מכירת מניות בעסקאות מחוץ לבורסה. המשקיעים יקוו כי הצפת הערך בחברות הבנות תוביל גם למימושים - וכשזה יקרה אולי הם יראו כסף לחשבון באמצעות דיבידנדים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    גל 05/07/2014 17:16
    הגב לתגובה זו
    ססמיקה גל נדחה בגלל זה
  • 6.
    קונה אגח 04/07/2014 21:34
    הגב לתגובה זו
    גם אולימפיה,לידקום ולנדמארק. עסקה תמורת מזומן. מוכר כמגן מס. פרטים במייל: [email protected]
  • 5.
    סירבתי למכור פלג ניא 04/07/2014 21:33
    הגב לתגובה זו
    ההצעה היתה נמוכה ב60 אחוז מההון העצמי. הבעלים זכו מן ההפקר בכלום כסף.
  • 4.
    פרוסייד סתם אפס (ל"ת)
    חיק 04/07/2014 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רשיאל 04/07/2014 12:37
    הגב לתגובה זו
    מסכנות
  • 2.
    חברה מתה...רק צרות ונזקים (ל"ת)
    קשקשת 04/07/2014 12:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בעלים קמצנים 04/07/2014 11:01
    הגב לתגובה זו
    במקום לתת עוד קצת לציבור משחקים על גרושים גם את רוטקס מחקו . עכשיו יגישו דוחות כל שנה עד שישברו ויתנו מחיר ריאלי
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?