דילמת האסיר בפרוסיד: להיענות להצעת הרכש - או להישאר עם מניות מחוקות?

חברת הביומד תימחק ממסחר ודווקא בזמן הקריטי סיפקה הודעות דרמטיות. כיצד יסתיים קרב המוחות בין הבעלים למשקיעים?
תומר קורנפלד | (7)

האם יגאל לנדאו וליגד רוטלוי ישפרו את הצעת הרכש שלהם למניית פרוסיד? חברת האחזקות בתחום מדעי החיים פרסמה בימים שתי הודעות חיוביות על קבלת אישורי FDA בחברות בנות מהותיות אשר אמור להעלות את השווי שלהן. עם זאת, בפני המחזיקים עומדת דילמה האם להיענות להצעת הרכש או לא.

מניית פרוסיד צפויה להימחק ממסחר ב-12 ביולי לאחר שנתיים ברשימת השימור. בעלי השליטה המחזיקים ב-87% ממניות החברה פרסמו הצעת רכש מלאה למניות החברה לפי מחיר של 30.4 אגורות. אם ההצעה תיענה - ישקיעו לנדאו ורוטלוי 4 מיליון שקל וחברת פרוסיד תהפוך לחברת בת בבעלותם המלאה.

שני אישורי FDA בימים האחרונים

עם זאת, שני אירועים מהותיים שהתרחשו בחברה בימים האחרונים מעלים שאלות האם המחיר שמוצע למשקיעים הוא נמוך מדי. לפני כשבוע קיבלה חברת הבת ארגו אישור FDA. ארגו היא חברה ישראלית שפיתחה מתקן שיקומי ממונע ומבוקר המאפשר לנכים משותקי גפיים תחתונות לקום מכסא הגלגלים וללכת. פרוסיד מחזיקה ב-3.3% ממניות החברה הרשומות בספריה לפי שווי של 3.4 מיליון שקל.

בכלי התקשורת פורסמו דיווחים על כוונתה של ארגו לצאת להנפקה לפי שווי של 250 מיליון דולר. חישוב גס מעלה כי החלק של פרוסיד הוא כ-28 מיליון שקל, כ-84% משווי השוק של החברה כיום העומד על 34 מיליון שקל.

חברה נוספת אשר קיבלה חדשות טובות נקראת ארלי סנס המוחזקת על ידי פרוסיד בשיעור של 4.39% ורשומה בספריה תמורת 6.8 מיליון שקל. ארלי-סנס היא חברה מהותית בפורטפוליו אשר פיתחה מערכת המותקנת על מיטות במרכזים רפואיים העוקבת אחר התנועות והסימנים החיונים של המטופל ומתעדת אותם. הפתרון של החברה מייתר את השימוש בגלאים ורצועות הנוגעים במטופלים ומאפשר להם חופש תנועה מלא.

נכון להיום, שווי הפורטפוליו של פרוסיד מסתכם בכ-100 מיליון שקל בספרים, 97.3 מיליון שקל ליתר דיוק. למרות האישורים המרשימים, שתי החברות הגדולות בפורטפוליו של פרוסיד הן טהוטי ופרפקשן הרשומות בספריה לפי 48 ו-20.7 מיליון שקל בהתאמה.

למרות שהמשקיעים מצפים לשיפור בהצעת הרכש, בעלי השליטה בחברה יגאל לנדאו וליגד רוטלוי לא ראו נחת מההשקעה. על פי הערכות, סך ההשקעה הכספית של השניים בחברת פרוסיד לאורך השנים הסתכם בכ-80 מיליון שקל וכעת הם מציעים לציבור למכור להם את אחזקותיו תמורת 4 מיליון שקל נוספים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה יקרה אם המשקיעים יסרבו?

ככל שהצעת הרכש לא תיענה, המשקיעים עשויים למצוא את עצמם עם ניירות ערך לא סחירים. עסקאות ניתן יהיה לבצע רק באמצעות מכירת מניות בעסקאות מחוץ לבורסה. המשקיעים יקוו כי הצפת הערך בחברות הבנות תוביל גם למימושים - וכשזה יקרה אולי הם יראו כסף לחשבון באמצעות דיבידנדים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    גל 05/07/2014 17:16
    הגב לתגובה זו
    ססמיקה גל נדחה בגלל זה
  • 6.
    קונה אגח 04/07/2014 21:34
    הגב לתגובה זו
    גם אולימפיה,לידקום ולנדמארק. עסקה תמורת מזומן. מוכר כמגן מס. פרטים במייל: [email protected]
  • 5.
    סירבתי למכור פלג ניא 04/07/2014 21:33
    הגב לתגובה זו
    ההצעה היתה נמוכה ב60 אחוז מההון העצמי. הבעלים זכו מן ההפקר בכלום כסף.
  • 4.
    פרוסייד סתם אפס (ל"ת)
    חיק 04/07/2014 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רשיאל 04/07/2014 12:37
    הגב לתגובה זו
    מסכנות
  • 2.
    חברה מתה...רק צרות ונזקים (ל"ת)
    קשקשת 04/07/2014 12:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בעלים קמצנים 04/07/2014 11:01
    הגב לתגובה זו
    במקום לתת עוד קצת לציבור משחקים על גרושים גם את רוטקס מחקו . עכשיו יגישו דוחות כל שנה עד שישברו ויתנו מחיר ריאלי
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים