דילמת האסיר בפרוסיד: להיענות להצעת הרכש - או להישאר עם מניות מחוקות?

חברת הביומד תימחק ממסחר ודווקא בזמן הקריטי סיפקה הודעות דרמטיות. כיצד יסתיים קרב המוחות בין הבעלים למשקיעים?
תומר קורנפלד | (7)

האם יגאל לנדאו וליגד רוטלוי ישפרו את הצעת הרכש שלהם למניית פרוסיד? חברת האחזקות בתחום מדעי החיים פרסמה בימים שתי הודעות חיוביות על קבלת אישורי FDA בחברות בנות מהותיות אשר אמור להעלות את השווי שלהן. עם זאת, בפני המחזיקים עומדת דילמה האם להיענות להצעת הרכש או לא.

מניית פרוסיד צפויה להימחק ממסחר ב-12 ביולי לאחר שנתיים ברשימת השימור. בעלי השליטה המחזיקים ב-87% ממניות החברה פרסמו הצעת רכש מלאה למניות החברה לפי מחיר של 30.4 אגורות. אם ההצעה תיענה - ישקיעו לנדאו ורוטלוי 4 מיליון שקל וחברת פרוסיד תהפוך לחברת בת בבעלותם המלאה.

שני אישורי FDA בימים האחרונים

עם זאת, שני אירועים מהותיים שהתרחשו בחברה בימים האחרונים מעלים שאלות האם המחיר שמוצע למשקיעים הוא נמוך מדי. לפני כשבוע קיבלה חברת הבת ארגו אישור FDA. ארגו היא חברה ישראלית שפיתחה מתקן שיקומי ממונע ומבוקר המאפשר לנכים משותקי גפיים תחתונות לקום מכסא הגלגלים וללכת. פרוסיד מחזיקה ב-3.3% ממניות החברה הרשומות בספריה לפי שווי של 3.4 מיליון שקל.

בכלי התקשורת פורסמו דיווחים על כוונתה של ארגו לצאת להנפקה לפי שווי של 250 מיליון דולר. חישוב גס מעלה כי החלק של פרוסיד הוא כ-28 מיליון שקל, כ-84% משווי השוק של החברה כיום העומד על 34 מיליון שקל.

חברה נוספת אשר קיבלה חדשות טובות נקראת ארלי סנס המוחזקת על ידי פרוסיד בשיעור של 4.39% ורשומה בספריה תמורת 6.8 מיליון שקל. ארלי-סנס היא חברה מהותית בפורטפוליו אשר פיתחה מערכת המותקנת על מיטות במרכזים רפואיים העוקבת אחר התנועות והסימנים החיונים של המטופל ומתעדת אותם. הפתרון של החברה מייתר את השימוש בגלאים ורצועות הנוגעים במטופלים ומאפשר להם חופש תנועה מלא.

נכון להיום, שווי הפורטפוליו של פרוסיד מסתכם בכ-100 מיליון שקל בספרים, 97.3 מיליון שקל ליתר דיוק. למרות האישורים המרשימים, שתי החברות הגדולות בפורטפוליו של פרוסיד הן טהוטי ופרפקשן הרשומות בספריה לפי 48 ו-20.7 מיליון שקל בהתאמה.

למרות שהמשקיעים מצפים לשיפור בהצעת הרכש, בעלי השליטה בחברה יגאל לנדאו וליגד רוטלוי לא ראו נחת מההשקעה. על פי הערכות, סך ההשקעה הכספית של השניים בחברת פרוסיד לאורך השנים הסתכם בכ-80 מיליון שקל וכעת הם מציעים לציבור למכור להם את אחזקותיו תמורת 4 מיליון שקל נוספים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה יקרה אם המשקיעים יסרבו?

ככל שהצעת הרכש לא תיענה, המשקיעים עשויים למצוא את עצמם עם ניירות ערך לא סחירים. עסקאות ניתן יהיה לבצע רק באמצעות מכירת מניות בעסקאות מחוץ לבורסה. המשקיעים יקוו כי הצפת הערך בחברות הבנות תוביל גם למימושים - וכשזה יקרה אולי הם יראו כסף לחשבון באמצעות דיבידנדים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    גל 05/07/2014 17:16
    הגב לתגובה זו
    ססמיקה גל נדחה בגלל זה
  • 6.
    קונה אגח 04/07/2014 21:34
    הגב לתגובה זו
    גם אולימפיה,לידקום ולנדמארק. עסקה תמורת מזומן. מוכר כמגן מס. פרטים במייל: [email protected]
  • 5.
    סירבתי למכור פלג ניא 04/07/2014 21:33
    הגב לתגובה זו
    ההצעה היתה נמוכה ב60 אחוז מההון העצמי. הבעלים זכו מן ההפקר בכלום כסף.
  • 4.
    פרוסייד סתם אפס (ל"ת)
    חיק 04/07/2014 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רשיאל 04/07/2014 12:37
    הגב לתגובה זו
    מסכנות
  • 2.
    חברה מתה...רק צרות ונזקים (ל"ת)
    קשקשת 04/07/2014 12:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בעלים קמצנים 04/07/2014 11:01
    הגב לתגובה זו
    במקום לתת עוד קצת לציבור משחקים על גרושים גם את רוטקס מחקו . עכשיו יגישו דוחות כל שנה עד שישברו ויתנו מחיר ריאלי
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.