ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ אבישי ברוורמן, החלה היום להכין לקריאה ראשונה שתי הצעות. הראשונה, של ח"כ מאיר שטרית, דורשת להחיל על מוסדות פיננסיים חובה לדווח על כספים ללא דורש ולהקים מאגר שיכיל את המידע.

השנייה, של ח"כ שלי יחימוביץ', מבקשת לתקן את חוק האפוטרופוס הכללי באותו נושא ולקבוע כי האפוטרופוס הכללי יקים מאגר שירכז מידע על כספים ללא דורש בתאגידים בנקאיים. ההצעות נועדו לסייע לציבור באיתור כספים ללא דורש המוחזקים הן בקרנות הפנסיה ובגופים הפיננסיים והן בבנקים.

ח"כ שיטרית הזכיר כי האוצר כבר הקים אתר לאיתור קופות גמל, חסכונות פנסיוניים ופוליסות ביטוח חיים רדומים - אז יצא האוצר בקמפיין הידוע "הר הכסף". שיטרית אמר כי בחודשים הראשונים הייתה הסתערות על האתר ומתוך כ-900 אלף איש שנכנסו לאתר 83% מצאו כספים.

הוא הוסיף כי האוצר היה צריך להרחיב זאת לכלל החשבונות הרדומים, אך לא עשה זאת. עוד ציין ח"כ שטרית כי הוא לא נגד הבנקים, אלא בעד להחזיר את הכסף לבעליו.

• המדריך המלא לאיתור וביטול כפל ביטוחי: מא' עד ת'
• הר הכסף 2 – לאתר בקלות כספים אבודים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

20-25 מיליארד שקל של הציבור בחשבונות רדומים

בפתח הישיבה אוחדו שתי ההצעות, וח"כ שטרית הסביר כי במוסדות הפיננסיים, הבנקים והגופים המוסדיים, יש כ-20-25 מיליארד שקל של הציבור, שנמצאים בחשבונות רדומים. לדבריו, בעלי החשבונות לא יודעים על קיומם, כי אף אחד לא טורח להודיע להם. לכן הציע ח"כ שטרית לחייב את כל המוסדות הפיננסיים לדווח לאוצר על כל החשבונות הרדומים (ללא תנועה במשך 10 שנים ומעלה), שיקים מאגר שיאפשר איתור הכספים. ח"כ שטרית ציין כי הגיש הצעת חוק דומה בכנסת הקודמת, אך אז הממשלה התנגדה מאחר והיה באופוזיציה.

נציג אגף שוק ההון במשרד האוצר, עבד חסדיה, אמר כי ההצעה מקובלת על המשרד, והוסיף כי מאז הקמת המאגר לאיתור כספי פנסיה, במרץ 2013, נכנסו אליו כבר 1.5 מיליון איש. הוא הוסיף כי רוב החיפושים אכן העלו תוצאה חיובית, עם זאת הוא הוסיף כי צריך לבצע תיקונים בנוסח ההצעה כך שניתן יהיה לבצע אכיפה על גופים שלא ידווחו לממונה על שוק ההון. באשר לבנקים הציע חסדיה שהדיווח יעבור דרך המפקח על הבנקים.

סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, אמרה כי "אנחנו נמצאים בפתח רפורמה בתחום החשבונות ללא תנועה". היא הוסיפה כי בקרוב יפורסם תזכיר הצעת חוק בנושא, ובמקביל יקבלו הבנקים גם כללי השקעה חדשים וגם הוראות חדשות של המפקח. לכן, אמרה פרץ, צריך לחשוב אם נכון להקים את המנגנון בהצעת החוק. היא אף ביקשה זמן נוסף לתיאום עם ח"כ שטרית, וכן ביקשה שהדיווח של הבנקים יחל רק אחרי שהרפורמה של בנק ישראל בנושא תיכנס לתוקף.

• היום בבורסה - על ארית והחוזים העתידיים
• 3 הערות על הנפקת ארית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

ח"כ שטרית סירב להמתין עד לכניסת הרפורמה של בנק ישראל, ואמר כי הדבר יכול לקחת 5 שנים. "אין לי שום דבר נגד בנק ישראל, אבל זה יכול לקחת להם שנים", אמר. הוא הוסיף כי הבנקים יכולים לעשות הכל מבחינת מחשובית, והעברת הנתונים היא שאלה של רצון ולא של יכולת. "בדרך כלל הבנקים רוצים יותר זמן, כי למה להם להחזיר כסף מההון העצמי שלהם", אמר ח"כ שטרית.

הוא הסכים לתאם את נוסח הצעתו עם בנק ישראל ונציגי הממשלה, אך ביקש לקצוב לצורך כך תקופה קצרה כדי לקדם את הצעתו. מנהל קשרי החוץ של איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, אמר כי הבנקים מברכים על היוזמה ואף ציין כי כבר 3 שנים מנסה איגוד הבנקים להקים מאגר כזה, אך ללא הצלחה.

לדבריו, בגלל שיקולים של אבטחת מידע והגנת הפרטיות, הרגולטורים מונעים מהבנקים להקים מאגר. לדבריו, איגוד הבנקים בבריטניה הקים מאגר דומה. "הבריטים יכולים לאתר בצורה פשוטה ואנחנו לא", אמר והוסיף כי הבנקים לא אוהבים חשבונות רדומים ויש להם אינטרס למצוא את הבעלים. נציגת משרד המשפטים ציינה כי ההבדל הוא במי שמחזיק במאגר, האם הוא גוף ממשלתי או לא, וכן במידע שצריך לספק כדי לקבל נתונים ובנתונים שמתקבלים.

היו"ר ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי הגופים הפיננסיים לא סובלים מזה שיש להם כל כך הרבה כספים רדומים, ואמר כי הגיע הזמן לקדם את ההצעה של ח"כ שטרית וח"כ יחימוביץ' שתאפשר איתור של הכספים הללו. הוא קיבל את הנכונות של ח"כ שטרית לתאם נוסח עם נציגי בנק ישראל והממשלה, אך דרש מבנק ישראל להעביר לוועדה הצעת נוסח בעוד כחודש, על מנת לכנס ישיבה נוספת לדיון בהצעה עוד לפני תום כנס הקיץ של הכנסת.