ניתוח

לקראת עדכון מדדים: "תקופת המדידה" מתחילת היום - צפו בשינויים הצפויים

מה קורה במדד המעו"ף? מי הן 4 המניות שצפויות להיכנס למדד ת"א-75? ומה ההשלכות על רמת הסיכון בבורסה בת"א? הנה התשובות
מנחם קומר, לאומי |

פעמיים בשנה מתעדכנים הרכבי מדדי המניות המרכזיים של הבורסה: ב-15 ביוני וב-15 בדצמבר. בכל מועד כזה נבחנות המניות על פי מספר מדדים ותנאי סף, כגון שיעור החזקות הציבור, שווי החזקות הציבור ורמת הסחירות במניה. כמובן, כשמניות נכנסות ויוצאות מהמדדים יש לכך השלכות על כל המכשירים העוקבים אחר מדדים אלו.

מהבדיקה שערכנו עולה כי במדד המעו"ף לא צפויים שינויים. המניה היחידה הקרובה להצטרף אל המדד היא מניית פרוטרום. אמנם, פרוטרום מדורגת כיום במקום ה-24 מבחינת שווי השוק, לאחר ששווייה עקף את שוויין של פרטנר וסלקום, אך על פי הכללים, ממניה שאינה משתייכת במועד העדכון למדד המעו"ף נדרש מיקום של 20 לכל הפחות כדי להצטרף אליו. אם בכל זאת יתרחש מצב שכזה, סלקום תהיה המועמדת המובילה לצאת מהמדד.

לעומת היציבות הצפויה במדד המעו"ף, במדד ת"א 75 צפויים מספר שינויים. כיום, נכללות במדד 73 מניות, כך שיש מקום לכניסתן המיידית של שתי מניות.

ראשית, 2 מניות עתידות לצאת מהמדד:

1. ביטוח ישיר, אשר רק התווספה בעדכון הקודם למדד ת"א 75 אך אינה עומדת כיום בתנאי הסף להיכללות במאגר, בגלל ירידה בשיעור החזקות הציבור מתחת לרף הנדרש (20%).

2. מניית אלקטרה צריכה, שירדה לאחרונה בשיעור חד, והמדורגת כיום מתחת למקום ה-115 מבחינת שווי השוק.

את 4 המקומות שיתפנו צפויות למלא: פריון נטוורק, שעברה מיזוג עם חטיבת סרגלי הכלים של קונדואיט, ובשל כך זינק שווי השוק שלה ל-2.4 מיליארד שקלים. מבני תעשייה, שעומדת כיום בתנאי הסף של שיעור החזקות הציבור, אידיבי פתוח, שחזרה להיסחר ב-12/5 לפי שווי של כמיליארד שקלים ואלרון שמנייתה רשמה עליות שערים מרשימות על רקע מכירת גיוון אימג'ינג לחברת קובידיאן האירית. מניות אלו עומדות בתנאי הסף של המאגר ומדורגות ראשונות מבחינת שווי השוק (מבין המניות שכיום אינן משתייכות למדד).

אחריהן, מדורגת ראשונה מניית אקויטל, אשר חשופה למאגר תמר. בין שווי השוק של אקוויטל לבין זה של אידיבי פיתוח ואלרון קיים פער של כ-5%. במידה והפער הזה ייסגר, עשויה אקוויטל להיכנס במקום אלרון או אידיבי פתוח, כך שמקומן של אלו במדד אינו וודאי. בכל מקרה, נראה כי אופי פעילותן של רוב החברות המועמדות להיכנס למדד מסוכן יותר משל אלה המועמדות לעזוב את המדד.

מניית ביטוח ישיר עלתה בשיעור חד לאחר שנכנסה למדד ת"א 75

מניה ש"זוכה" להצטרף לאחד המדדים המובילים נהנית באופן מיידי מביקושים קשיחים מצד מנהלי התעודות והקרנות העוקבות, ואילו זו שיוצאת ממדד מוביל, סובלת בדרך כלל באופן מיידי מהיצעים גבוהים. מגמה זו ניכרת בשנים האחרונות בשל עלייה בנתח הפעילות שמרכזות תעודות הסל והקרנות העוקבות אחרי המדדים. כך לדוגמא, מניית ביטוח ישיר, שכאמור נכנסה למאגר המניות ולמדד ת"א 75 בעדכון האחרון, רשמה בחודש דצמבר עלייה חדה של כ-14% לעומת ירידות שערים קלות במדדי ת"א ביטוח ות"א 100.

חשוב לזכור! השינויים הצפויים אינם סופיים והסימולציה שערכנו חושבה על פי נתוני השוק שהיו כשבועיים לפני המועד הקובע. לכן, אין כל וודאות שאלו יהיו השינויים הסופיים. מדובר בהערכה בלבד, ויש להתייחס אליה ככזו

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.89%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)

המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס

אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקוואריוס

אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע  . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?

צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת. 

במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.

אבל הכי חשוב זה כמה המנכ"ל החדש עומד להשתכר. אתם קוראים נכון - 90,000 שקל בחודש, וזה עוד לפני בונוסים שנתיים של 3-6 משכורות חודשיות כלומר כ-400 אלף שקל בשנה לפחות. קשה להאמין אבל זו חברה ששורפת מיליוני שקלים ברבעון וזה השכר שהיא מציעה למנכ"ל החדש: