ניתוח

לקראת עדכון מדדים: "תקופת המדידה" מתחילת היום - צפו בשינויים הצפויים

מה קורה במדד המעו"ף? מי הן 4 המניות שצפויות להיכנס למדד ת"א-75? ומה ההשלכות על רמת הסיכון בבורסה בת"א? הנה התשובות
מנחם קומר, לאומי |

פעמיים בשנה מתעדכנים הרכבי מדדי המניות המרכזיים של הבורסה: ב-15 ביוני וב-15 בדצמבר. בכל מועד כזה נבחנות המניות על פי מספר מדדים ותנאי סף, כגון שיעור החזקות הציבור, שווי החזקות הציבור ורמת הסחירות במניה. כמובן, כשמניות נכנסות ויוצאות מהמדדים יש לכך השלכות על כל המכשירים העוקבים אחר מדדים אלו.

מהבדיקה שערכנו עולה כי במדד המעו"ף לא צפויים שינויים. המניה היחידה הקרובה להצטרף אל המדד היא מניית פרוטרום. אמנם, פרוטרום מדורגת כיום במקום ה-24 מבחינת שווי השוק, לאחר ששווייה עקף את שוויין של פרטנר וסלקום, אך על פי הכללים, ממניה שאינה משתייכת במועד העדכון למדד המעו"ף נדרש מיקום של 20 לכל הפחות כדי להצטרף אליו. אם בכל זאת יתרחש מצב שכזה, סלקום תהיה המועמדת המובילה לצאת מהמדד.

לעומת היציבות הצפויה במדד המעו"ף, במדד ת"א 75 צפויים מספר שינויים. כיום, נכללות במדד 73 מניות, כך שיש מקום לכניסתן המיידית של שתי מניות.

ראשית, 2 מניות עתידות לצאת מהמדד:

1. ביטוח ישיר, אשר רק התווספה בעדכון הקודם למדד ת"א 75 אך אינה עומדת כיום בתנאי הסף להיכללות במאגר, בגלל ירידה בשיעור החזקות הציבור מתחת לרף הנדרש (20%).

2. מניית אלקטרה צריכה, שירדה לאחרונה בשיעור חד, והמדורגת כיום מתחת למקום ה-115 מבחינת שווי השוק.

את 4 המקומות שיתפנו צפויות למלא: פריון נטוורק, שעברה מיזוג עם חטיבת סרגלי הכלים של קונדואיט, ובשל כך זינק שווי השוק שלה ל-2.4 מיליארד שקלים. מבני תעשייה, שעומדת כיום בתנאי הסף של שיעור החזקות הציבור, אידיבי פתוח, שחזרה להיסחר ב-12/5 לפי שווי של כמיליארד שקלים ואלרון שמנייתה רשמה עליות שערים מרשימות על רקע מכירת גיוון אימג'ינג לחברת קובידיאן האירית. מניות אלו עומדות בתנאי הסף של המאגר ומדורגות ראשונות מבחינת שווי השוק (מבין המניות שכיום אינן משתייכות למדד).

אחריהן, מדורגת ראשונה מניית אקויטל, אשר חשופה למאגר תמר. בין שווי השוק של אקוויטל לבין זה של אידיבי פיתוח ואלרון קיים פער של כ-5%. במידה והפער הזה ייסגר, עשויה אקוויטל להיכנס במקום אלרון או אידיבי פתוח, כך שמקומן של אלו במדד אינו וודאי. בכל מקרה, נראה כי אופי פעילותן של רוב החברות המועמדות להיכנס למדד מסוכן יותר משל אלה המועמדות לעזוב את המדד.

מניית ביטוח ישיר עלתה בשיעור חד לאחר שנכנסה למדד ת"א 75

מניה ש"זוכה" להצטרף לאחד המדדים המובילים נהנית באופן מיידי מביקושים קשיחים מצד מנהלי התעודות והקרנות העוקבות, ואילו זו שיוצאת ממדד מוביל, סובלת בדרך כלל באופן מיידי מהיצעים גבוהים. מגמה זו ניכרת בשנים האחרונות בשל עלייה בנתח הפעילות שמרכזות תעודות הסל והקרנות העוקבות אחרי המדדים. כך לדוגמא, מניית ביטוח ישיר, שכאמור נכנסה למאגר המניות ולמדד ת"א 75 בעדכון האחרון, רשמה בחודש דצמבר עלייה חדה של כ-14% לעומת ירידות שערים קלות במדדי ת"א ביטוח ות"א 100.

חשוב לזכור! השינויים הצפויים אינם סופיים והסימולציה שערכנו חושבה על פי נתוני השוק שהיו כשבועיים לפני המועד הקובע. לכן, אין כל וודאות שאלו יהיו השינויים הסופיים. מדובר בהערכה בלבד, ויש להתייחס אליה ככזו

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ישי דוידי קרן פימי
צילום: BIZTV

פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל

דליה קורקין המנכ"לית "שווה" קרוב ל-600 מיליון שקל, פימי שילשה את השווי בתוך 3.5 שנים; מגדל ופועלים אקוויטי גם הצטרפו לחגיגה עם רווח של קרוב ל-100%

רן קידר |
נושאים בכתבה פימי

קבוצת עמל ומעבר המובילה בישראל בשירותי סיעוד ביתי, טיפול במתמודדי נפש, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות סיעודיים, שבבעלות קרן פימי (49.5%), דליה קורקין (14.4%), פועלים אקוויטי (20%) ומגדל (16.1%) יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף). 

הקבוצה מציגה גידול בכל הפרמטרים, מרחיבה פעילותה לתחומים חדשים ופועלת בשוקי יעד בעלי צמיחה משמעותית. בשנים עשר החודשים שהסתיימו ביוני 2025, הקבוצה הציגה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל  ורווח נקי בסך של כ- 139 מיליון שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על כ- 200 מיליון שקל. 

הקבוצה חילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנדים בסך של כ-300 מיליון שקל. 

עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל. בשנת 2022 נרכשה ע"י קרן פימי,כשמאז שוויה עולה יותר מפי 2.5. הקבוצה מעסיקה היום כ- 29 אלף עובדים.

הקבוצה פועלת בארבעה מגזרי פעילות מרכזיים:

·         סיעוד ביתי – מתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -4.67%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.34%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.