ניתוח

לקראת עדכון מדדים: "תקופת המדידה" מתחילת היום - צפו בשינויים הצפויים

מה קורה במדד המעו"ף? מי הן 4 המניות שצפויות להיכנס למדד ת"א-75? ומה ההשלכות על רמת הסיכון בבורסה בת"א? הנה התשובות
מנחם קומר, לאומי |

פעמיים בשנה מתעדכנים הרכבי מדדי המניות המרכזיים של הבורסה: ב-15 ביוני וב-15 בדצמבר. בכל מועד כזה נבחנות המניות על פי מספר מדדים ותנאי סף, כגון שיעור החזקות הציבור, שווי החזקות הציבור ורמת הסחירות במניה. כמובן, כשמניות נכנסות ויוצאות מהמדדים יש לכך השלכות על כל המכשירים העוקבים אחר מדדים אלו.

מהבדיקה שערכנו עולה כי במדד המעו"ף לא צפויים שינויים. המניה היחידה הקרובה להצטרף אל המדד היא מניית פרוטרום. אמנם, פרוטרום מדורגת כיום במקום ה-24 מבחינת שווי השוק, לאחר ששווייה עקף את שוויין של פרטנר וסלקום, אך על פי הכללים, ממניה שאינה משתייכת במועד העדכון למדד המעו"ף נדרש מיקום של 20 לכל הפחות כדי להצטרף אליו. אם בכל זאת יתרחש מצב שכזה, סלקום תהיה המועמדת המובילה לצאת מהמדד.

לעומת היציבות הצפויה במדד המעו"ף, במדד ת"א 75 צפויים מספר שינויים. כיום, נכללות במדד 73 מניות, כך שיש מקום לכניסתן המיידית של שתי מניות.

ראשית, 2 מניות עתידות לצאת מהמדד:

1. ביטוח ישיר, אשר רק התווספה בעדכון הקודם למדד ת"א 75 אך אינה עומדת כיום בתנאי הסף להיכללות במאגר, בגלל ירידה בשיעור החזקות הציבור מתחת לרף הנדרש (20%).

2. מניית אלקטרה צריכה, שירדה לאחרונה בשיעור חד, והמדורגת כיום מתחת למקום ה-115 מבחינת שווי השוק.

את 4 המקומות שיתפנו צפויות למלא: פריון נטוורק, שעברה מיזוג עם חטיבת סרגלי הכלים של קונדואיט, ובשל כך זינק שווי השוק שלה ל-2.4 מיליארד שקלים. מבני תעשייה, שעומדת כיום בתנאי הסף של שיעור החזקות הציבור, אידיבי פתוח, שחזרה להיסחר ב-12/5 לפי שווי של כמיליארד שקלים ואלרון שמנייתה רשמה עליות שערים מרשימות על רקע מכירת גיוון אימג'ינג לחברת קובידיאן האירית. מניות אלו עומדות בתנאי הסף של המאגר ומדורגות ראשונות מבחינת שווי השוק (מבין המניות שכיום אינן משתייכות למדד).

אחריהן, מדורגת ראשונה מניית אקויטל, אשר חשופה למאגר תמר. בין שווי השוק של אקוויטל לבין זה של אידיבי פיתוח ואלרון קיים פער של כ-5%. במידה והפער הזה ייסגר, עשויה אקוויטל להיכנס במקום אלרון או אידיבי פתוח, כך שמקומן של אלו במדד אינו וודאי. בכל מקרה, נראה כי אופי פעילותן של רוב החברות המועמדות להיכנס למדד מסוכן יותר משל אלה המועמדות לעזוב את המדד.

מניית ביטוח ישיר עלתה בשיעור חד לאחר שנכנסה למדד ת"א 75

מניה ש"זוכה" להצטרף לאחד המדדים המובילים נהנית באופן מיידי מביקושים קשיחים מצד מנהלי התעודות והקרנות העוקבות, ואילו זו שיוצאת ממדד מוביל, סובלת בדרך כלל באופן מיידי מהיצעים גבוהים. מגמה זו ניכרת בשנים האחרונות בשל עלייה בנתח הפעילות שמרכזות תעודות הסל והקרנות העוקבות אחרי המדדים. כך לדוגמא, מניית ביטוח ישיר, שכאמור נכנסה למאגר המניות ולמדד ת"א 75 בעדכון האחרון, רשמה בחודש דצמבר עלייה חדה של כ-14% לעומת ירידות שערים קלות במדדי ת"א ביטוח ות"א 100.

חשוב לזכור! השינויים הצפויים אינם סופיים והסימולציה שערכנו חושבה על פי נתוני השוק שהיו כשבועיים לפני המועד הקובע. לכן, אין כל וודאות שאלו יהיו השינויים הסופיים. מדובר בהערכה בלבד, ויש להתייחס אליה ככזו

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.