לקראת עדכון מדדים: "תקופת המדידה" מתחילת היום - צפו בשינויים הצפויים
פעמיים בשנה מתעדכנים הרכבי מדדי המניות המרכזיים של הבורסה: ב-15 ביוני וב-15 בדצמבר. בכל מועד כזה נבחנות המניות על פי מספר מדדים ותנאי סף, כגון שיעור החזקות הציבור, שווי החזקות הציבור ורמת הסחירות במניה. כמובן, כשמניות נכנסות ויוצאות מהמדדים יש לכך השלכות על כל המכשירים העוקבים אחר מדדים אלו.
מהבדיקה שערכנו עולה כי במדד המעו"ף לא צפויים שינויים. המניה היחידה הקרובה להצטרף אל המדד היא מניית פרוטרום. אמנם, פרוטרום מדורגת כיום במקום ה-24 מבחינת שווי השוק, לאחר ששווייה עקף את שוויין של פרטנר וסלקום, אך על פי הכללים, ממניה שאינה משתייכת במועד העדכון למדד המעו"ף נדרש מיקום של 20 לכל הפחות כדי להצטרף אליו. אם בכל זאת יתרחש מצב שכזה, סלקום תהיה המועמדת המובילה לצאת מהמדד.
לעומת היציבות הצפויה במדד המעו"ף, במדד ת"א 75 צפויים מספר שינויים. כיום, נכללות במדד 73 מניות, כך שיש מקום לכניסתן המיידית של שתי מניות.
ראשית, 2 מניות עתידות לצאת מהמדד:
1. ביטוח ישיר, אשר רק התווספה בעדכון הקודם למדד ת"א 75 אך אינה עומדת כיום בתנאי הסף להיכללות במאגר, בגלל ירידה בשיעור החזקות הציבור מתחת לרף הנדרש (20%).
2. מניית אלקטרה צריכה, שירדה לאחרונה בשיעור חד, והמדורגת כיום מתחת למקום ה-115 מבחינת שווי השוק.
את 4 המקומות שיתפנו צפויות למלא: פריון נטוורק, שעברה מיזוג עם חטיבת סרגלי הכלים של קונדואיט, ובשל כך זינק שווי השוק שלה ל-2.4 מיליארד שקלים. מבני תעשייה, שעומדת כיום בתנאי הסף של שיעור החזקות הציבור, אידיבי פתוח, שחזרה להיסחר ב-12/5 לפי שווי של כמיליארד שקלים ואלרון שמנייתה רשמה עליות שערים מרשימות על רקע מכירת גיוון אימג'ינג לחברת קובידיאן האירית. מניות אלו עומדות בתנאי הסף של המאגר ומדורגות ראשונות מבחינת שווי השוק (מבין המניות שכיום אינן משתייכות למדד).
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחריהן, מדורגת ראשונה מניית אקויטל, אשר חשופה למאגר תמר. בין שווי השוק של אקוויטל לבין זה של אידיבי פיתוח ואלרון קיים פער של כ-5%. במידה והפער הזה ייסגר, עשויה אקוויטל להיכנס במקום אלרון או אידיבי פתוח, כך שמקומן של אלו במדד אינו וודאי. בכל מקרה, נראה כי אופי פעילותן של רוב החברות המועמדות להיכנס למדד מסוכן יותר משל אלה המועמדות לעזוב את המדד.
מניית ביטוח ישיר עלתה בשיעור חד לאחר שנכנסה למדד ת"א 75
מניה ש"זוכה" להצטרף לאחד המדדים המובילים נהנית באופן מיידי מביקושים קשיחים מצד מנהלי התעודות והקרנות העוקבות, ואילו זו שיוצאת ממדד מוביל, סובלת בדרך כלל באופן מיידי מהיצעים גבוהים. מגמה זו ניכרת בשנים האחרונות בשל עלייה בנתח הפעילות שמרכזות תעודות הסל והקרנות העוקבות אחרי המדדים. כך לדוגמא, מניית ביטוח ישיר, שכאמור נכנסה למאגר המניות ולמדד ת"א 75 בעדכון האחרון, רשמה בחודש דצמבר עלייה חדה של כ-14% לעומת ירידות שערים קלות במדדי ת"א ביטוח ות"א 100.
חשוב לזכור! השינויים הצפויים אינם סופיים והסימולציה שערכנו חושבה על פי נתוני השוק שהיו כשבועיים לפני המועד הקובע. לכן, אין כל וודאות שאלו יהיו השינויים הסופיים. מדובר בהערכה בלבד, ויש להתייחס אליה ככזו
- דוראל רוכשת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
