ניתוח

לקראת עדכון מדדים: "תקופת המדידה" מתחילת היום - צפו בשינויים הצפויים

מה קורה במדד המעו"ף? מי הן 4 המניות שצפויות להיכנס למדד ת"א-75? ומה ההשלכות על רמת הסיכון בבורסה בת"א? הנה התשובות
מנחם קומר, לאומי |

פעמיים בשנה מתעדכנים הרכבי מדדי המניות המרכזיים של הבורסה: ב-15 ביוני וב-15 בדצמבר. בכל מועד כזה נבחנות המניות על פי מספר מדדים ותנאי סף, כגון שיעור החזקות הציבור, שווי החזקות הציבור ורמת הסחירות במניה. כמובן, כשמניות נכנסות ויוצאות מהמדדים יש לכך השלכות על כל המכשירים העוקבים אחר מדדים אלו.

מהבדיקה שערכנו עולה כי במדד המעו"ף לא צפויים שינויים. המניה היחידה הקרובה להצטרף אל המדד היא מניית פרוטרום. אמנם, פרוטרום מדורגת כיום במקום ה-24 מבחינת שווי השוק, לאחר ששווייה עקף את שוויין של פרטנר וסלקום, אך על פי הכללים, ממניה שאינה משתייכת במועד העדכון למדד המעו"ף נדרש מיקום של 20 לכל הפחות כדי להצטרף אליו. אם בכל זאת יתרחש מצב שכזה, סלקום תהיה המועמדת המובילה לצאת מהמדד.

לעומת היציבות הצפויה במדד המעו"ף, במדד ת"א 75 צפויים מספר שינויים. כיום, נכללות במדד 73 מניות, כך שיש מקום לכניסתן המיידית של שתי מניות.

ראשית, 2 מניות עתידות לצאת מהמדד:

1. ביטוח ישיר, אשר רק התווספה בעדכון הקודם למדד ת"א 75 אך אינה עומדת כיום בתנאי הסף להיכללות במאגר, בגלל ירידה בשיעור החזקות הציבור מתחת לרף הנדרש (20%).

2. מניית אלקטרה צריכה, שירדה לאחרונה בשיעור חד, והמדורגת כיום מתחת למקום ה-115 מבחינת שווי השוק.

את 4 המקומות שיתפנו צפויות למלא: פריון נטוורק, שעברה מיזוג עם חטיבת סרגלי הכלים של קונדואיט, ובשל כך זינק שווי השוק שלה ל-2.4 מיליארד שקלים. מבני תעשייה, שעומדת כיום בתנאי הסף של שיעור החזקות הציבור, אידיבי פתוח, שחזרה להיסחר ב-12/5 לפי שווי של כמיליארד שקלים ואלרון שמנייתה רשמה עליות שערים מרשימות על רקע מכירת גיוון אימג'ינג לחברת קובידיאן האירית. מניות אלו עומדות בתנאי הסף של המאגר ומדורגות ראשונות מבחינת שווי השוק (מבין המניות שכיום אינן משתייכות למדד).

אחריהן, מדורגת ראשונה מניית אקויטל, אשר חשופה למאגר תמר. בין שווי השוק של אקוויטל לבין זה של אידיבי פיתוח ואלרון קיים פער של כ-5%. במידה והפער הזה ייסגר, עשויה אקוויטל להיכנס במקום אלרון או אידיבי פתוח, כך שמקומן של אלו במדד אינו וודאי. בכל מקרה, נראה כי אופי פעילותן של רוב החברות המועמדות להיכנס למדד מסוכן יותר משל אלה המועמדות לעזוב את המדד.

מניית ביטוח ישיר עלתה בשיעור חד לאחר שנכנסה למדד ת"א 75

מניה ש"זוכה" להצטרף לאחד המדדים המובילים נהנית באופן מיידי מביקושים קשיחים מצד מנהלי התעודות והקרנות העוקבות, ואילו זו שיוצאת ממדד מוביל, סובלת בדרך כלל באופן מיידי מהיצעים גבוהים. מגמה זו ניכרת בשנים האחרונות בשל עלייה בנתח הפעילות שמרכזות תעודות הסל והקרנות העוקבות אחרי המדדים. כך לדוגמא, מניית ביטוח ישיר, שכאמור נכנסה למאגר המניות ולמדד ת"א 75 בעדכון האחרון, רשמה בחודש דצמבר עלייה חדה של כ-14% לעומת ירידות שערים קלות במדדי ת"א ביטוח ות"א 100.

חשוב לזכור! השינויים הצפויים אינם סופיים והסימולציה שערכנו חושבה על פי נתוני השוק שהיו כשבועיים לפני המועד הקובע. לכן, אין כל וודאות שאלו יהיו השינויים הסופיים. מדובר בהערכה בלבד, ויש להתייחס אליה ככזו

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.02%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום מסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית" אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות. כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל. 



מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.