גזית גלוב: רווחי אקוויטי וואן עלו 7% ב-Q1 ל-26 מיליון דולר
חברת אקוויטי וואן, זרוע הפעילות של גזית גלוב בארצות הברית, מסכמת את הרבעון הראשון של 2014 עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של החברה של כ-26.3 מיליון דולר, זאת לעומת כ-24.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-7%.
ה- F.F.O מפעילות נמשכת הסתכם בכ-45.4 מיליון דולר, לעומת כ-41 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-11%. ה- F.F.O מפעילות נמשכת למניה הסתכם בכ- 0.35 דולר למניה לעומת 0.32 דולר למניה ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 9%.
ה- F.F.O מפעילות נמשכת ברבעון הראשון של שנת 2014 כלל הכנסות חד פעמיות בגין סיום חוזה של Loehmann s וביטול הפרשות היסטוריות הקשורות למיסים על נכסים בסך כולל נטו של כ- 5.3 מיליון דולר. ה- F.F.O ברבעון הסתכם בכ- 44.7 מיליון דולר, לעומת F.F.O של כ-40 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ה- F.F.O למניה הסתכם בכ- 0.35 דולר למניה לעומת כ- 0.31 דולר למניה ברבעון המקביל אשתקד.
שיעור התפוסה הכולל בנכסי החברה הסתכם בכ-93.9%, גידול של כ- 1.5% לעומת שיעור התפוסה ליום 31 בדצמבר 2013 וגידול של כ- 2.1% לעומת שיעור התפוסה ליום 31 במרץ 2013.
- ראיון השבוע: כצמן מסמן את ההזדמנויות של גזית (ואיום אחד גדול)
- רבעון חזק: גזית גלוב העלתה את תחזית ה-FFO
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הרבעון חידשה, האריכה וחתמה החברה על 127 חוזי שכירות בשטח של כ-64 אלף מ"ר בשכ"ד ממוצע המשקף עליה של כ- 0.9%. בנטרול חוזה חדש עם דייר עוגן בשטח של כ- 5.4 אלפי מ"ר בנכס Park Promenade הגידול בשכ"ד הממוצע עלה בכ- 5.2%.
מתחילת השנה ועד למועד זה מכרה החברה 5 נכסים שאינם נכסי ליבה בתמורה לכ-34.9 מיליון דולר והתקשרה בהסכמים למכירה של 7 נכסים נוספים שאינם נכסי ליבה בתמורה לכ-38.7 מיליון דולר. בנוסף, מכרה החברה נכס נוסף בתמורה לכ- 49 מיליון דולר, הנכס מוחזק באמצעות JV.
החברה השלימה במהלך הרבעון רכישה של חלקים נוספים מ-Westwood Complex ב-Bethesda, Maryland בתמורה לכ-80 מיליון דולר (כולל חוב) וכן חלק השותף ב-JV (52%) לפי שווי כולל לנכס של כ- 23 מיליון דולר.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
החברה מאשררת את תחזית ה- F.F.O למניה בטווח של 1.23- 1.28 דולר למניה וזאת בנטרול השפעות חד פעמיות.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
