בנק ישראל הודיע כצפוי על השארת הריבית במשק בגובה של 0.75%

ההחלטה עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים

אבי שאולי | 28/04/2014 16:00

נושאים בכתבה קרנית פלוג ריבית

בנק ישראל הודיע היום בשעה 16:00 כצפוי על גובה הריבית לחודש מאי. הוועידה המוניטרית, שבראשה עומדת הנגידה, ד"ר קרנית פלוג, החליטה להשאיר את הריבית בגובה של 0.75%. ברקע - מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מארס ב-0.3% וברבעון הראשון של השנה חלה האצה מסוימת בהתרחבות במשק.

בנק ישראל: "ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי ברמה של 0.75%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין".

הגורמים העיקריים להחלטה:

* מדד המחירים לצרכן עלה במארס ב-0.3%, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב-1.3%. הציפיות לאינפלציה לשנה נותרו גם החודש בתוך תחום היעד, בחלקו התחתון של התחום.

* הנתונים שהתווספו בחודש האחרון מצביעים על כך שברביע הראשון חלה האצה מסוימת בהתרחבות המשק, בהובלת הביקושים המקומיים ויצוא השירותים ותוך קיפאון ביצוא הסחורות.

* החודש האחרון נחלש השקל ב-0.4% במונחי שער החליפין הנומינלי אפקטיבי, כאשר מתחילת 2014 נרשמה יציבות בשער האפקטיבי, ובשנה האחרונה נרשם ייסוף של 4.5%.

נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט: "ההחלטה לא הייתה מפתיעה. בנק ישראל נשמע יותר אופטימי ומציין את השיפור בתעסוקה, את הצמיחה במשק ברבעון הראשון ואת הצמצום בפער בקליטת עובדים בין המגזר הציבורי למגזר העסקי. בנוסף - בהחלטת הריבית הקודמת בנק ישראל ציין שהאינפלציה תרד מתחת ל-1% ועכשיו הוא כבר לא מציין זאת. בפעם הבאה שיהיה שינוי בריבית זה יהיה כלפי מעלה ככל הנראה בסוף 2014 או בתחילת 2015 ויקדים את העלאת הפד".

אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות: "המצב הכלכלי במשק הולך ומשתפר אמנם אבל האינפלציה תוותר נמוכה גם בטווח הבינוני בשל הרפורמות השונות להפחתת יוקר המחיה. לכן בנק ישראל יכול להרגיש בנוח עם הריבית הנמוכה כל עוד בעולם לא מעלים ריבית. בהנחה שבארה"ב הריבית לא תועלה עד לקראת סוף 2015, הריבית המקומית תוותר ברמתה גם במהלך השנה הקרובה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון לפרסום הריבית: "היציבות בריבית הייתה צפויה על רקע ההאצה בפעילות הכלכלית ברבעון א . זה מספר שבועות שאנו צופים צמיחה של 4% ברבעון א והנתונים האחרונים וההודעה המוניטרית תומכים בהערכה שלנו. בנוסף, בנק ישראל מאותת שקיים פחות חשש לדפלציה כפי שהיה לאחר פרסום מדד ינואר. הסיכויים להורדת ריבית נוספת כמעט ונעלמו והשאלה המעניינת היא מתי הריבית תתחיל לעלות, כנראה לא לפני 2015".

שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר: "הריבית הנמוכה בשוק הינה הכרח המציאות גם אם נראה כי היא אינה אפקטיבית ואינה מסייעת בהחלשת שער השקל אל מול הדולר. מטרת בנק ישראל בשמירה על סביבת ריבית כה נמוכה, הינה הוזלת הכסף והנעת הציבור לצריכה תוך עידוד הכלכלה המקומית".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג | 25/12/2025 11:37

נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.

להמשך הכתבה לחץ כאן