בנק ישראל הודיע כצפוי על השארת הריבית במשק בגובה של 0.75%
בנק ישראל הודיע היום בשעה 16:00 כצפוי על גובה הריבית לחודש מאי. הוועידה המוניטרית, שבראשה עומדת הנגידה, ד"ר קרנית פלוג, החליטה להשאיר את הריבית בגובה של 0.75%. ברקע - מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מארס ב-0.3% וברבעון הראשון של השנה חלה האצה מסוימת בהתרחבות במשק.
בנק ישראל: "ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי ברמה של 0.75%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין".
הגורמים העיקריים להחלטה:
* מדד המחירים לצרכן עלה במארס ב-0.3%, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב-1.3%. הציפיות לאינפלציה לשנה נותרו גם החודש בתוך תחום היעד, בחלקו התחתון של התחום.
* הנתונים שהתווספו בחודש האחרון מצביעים על כך שברביע הראשון חלה האצה מסוימת בהתרחבות המשק, בהובלת הביקושים המקומיים ויצוא השירותים ותוך קיפאון ביצוא הסחורות.
- איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
- האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
* החודש האחרון נחלש השקל ב-0.4% במונחי שער החליפין הנומינלי אפקטיבי, כאשר מתחילת 2014 נרשמה יציבות בשער האפקטיבי, ובשנה האחרונה נרשם ייסוף של 4.5%.
נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט: "ההחלטה לא הייתה מפתיעה. בנק ישראל נשמע יותר אופטימי ומציין את השיפור בתעסוקה, את הצמיחה במשק ברבעון הראשון ואת הצמצום בפער בקליטת עובדים בין המגזר הציבורי למגזר העסקי. בנוסף - בהחלטת הריבית הקודמת בנק ישראל ציין שהאינפלציה תרד מתחת ל-1% ועכשיו הוא כבר לא מציין זאת. בפעם הבאה שיהיה שינוי בריבית זה יהיה כלפי מעלה ככל הנראה בסוף 2014 או בתחילת 2015 ויקדים את העלאת הפד".
אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות: "המצב הכלכלי במשק הולך ומשתפר אמנם אבל האינפלציה תוותר נמוכה גם בטווח הבינוני בשל הרפורמות השונות להפחתת יוקר המחיה. לכן בנק ישראל יכול להרגיש בנוח עם הריבית הנמוכה כל עוד בעולם לא מעלים ריבית. בהנחה שבארה"ב הריבית לא תועלה עד לקראת סוף 2015, הריבית המקומית תוותר ברמתה גם במהלך השנה הקרובה".
- קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
- זינוק בהכנסות של עמרם אברהם, אך ירידה ברווחיות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה...
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון לפרסום הריבית: "היציבות בריבית הייתה צפויה על רקע ההאצה בפעילות הכלכלית ברבעון א . זה מספר שבועות שאנו צופים צמיחה של 4% ברבעון א והנתונים האחרונים וההודעה המוניטרית תומכים בהערכה שלנו. בנוסף, בנק ישראל מאותת שקיים פחות חשש לדפלציה כפי שהיה לאחר פרסום מדד ינואר. הסיכויים להורדת ריבית נוספת כמעט ונעלמו והשאלה המעניינת היא מתי הריבית תתחיל לעלות, כנראה לא לפני 2015".
שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר: "הריבית הנמוכה בשוק הינה הכרח המציאות גם אם נראה כי היא אינה אפקטיבית ואינה מסייעת בהחלשת שער השקל אל מול הדולר. מטרת בנק ישראל בשמירה על סביבת ריבית כה נמוכה, הינה הוזלת הכסף והנעת הציבור לצריכה תוך עידוד הכלכלה המקומית".
חברות הביטוחהאם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?
מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?
חברות הביטוח אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.
כל זה התרחש על רקע שיפור
דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר
כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.
מאחורי הראלי
הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם
למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום,
כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.
ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.
- מחירי ביטוח הרכב צפויים לרדת לקראת סוף השנה
- מנורה מצטיינת בשירות הפנסיה, אבל יכולה להשתפר בחלק משירותי הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו
משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.
קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי
קרן העושר הנורבגית קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת
השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים
הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים
ובחברת קאטרפילר.
קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם.
חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט".
מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.
