השיקום הצליח: קרן פורטיסימו רוכשת את לידקום ב-81 מיליון שקל

ספקית השירותים בתחום התקשורת קרסה בשנת 2009, אך עו"ד עופר שפירא הצליח לשקם אותה ולהעביר אותה לפסי רווחיות
אבי שאולי | (8)

כ-5 שנים לאחר קריסת חברת לידקום, היא נמכרת לידי קרן פורטיסימו תמורת 81 מיליון שקל (23 מיליון דולר). כונס הנכסים, עו"ד עופר שפירא, הגיש היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור מכר של כלל נכסיה ועסקיה של החברה לקרן פורטיסימו של יובל כהן.

לידקום מפעילה עשרות חברות בנות בעיקר ביבשת אפריקה ובמרכז ודרום אמריקה ומשמשת כספקית של שירותים בתחום הקמת ותחזוקת תשתיות התקשורת האלחוטית והקווית. פעילות הקבוצה הפרושה במדינות רבות בדרום אמריקה ואפריקה מהווה פלטפורמה עבור חברות טכנולוגיה ותקשורת המעוניינות לחדור לשווקים אלה.

הסדר חוב לא הצליח ולאחר מכן החברה נכנסה להקפאת הליכים

לידקום נקלעה בשנת 2008 למשבר תזרימיים חמור ובנובמבר 2009 מונה עו"ד שפירא ככונס נכסים. זאת לאחר שהסדר חוב עם נושיה לא צלח.

עו"ד שפירא הצליח לשקם את החברה ובעקבות תוכנית הבראה אגרסיבית שהנהיג, הצליחה החברה להפחית את האובליגו כלפי הבנקים הנושים המובטחים של החברה בסכום של כ-22 מיליון דולר.

נושיה המובטחים של לידקום הם בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי. גם הבנק הצרפתי BNP Paribas היה בין נושי החברה ערב הכינוס, אך לאורך השנים פרעה החברה את כל חובה לבנק הזר.

מחזור המכירות של לידקום בשנת 2013: 80 מיליון דולר

בסך הכל יקבלו הנושים המובטחים של לידקום, הבנקים, סכום של למעלה מ-80 מיליון שקלים בנוסף על הסכומים שקיבלו הבנקים מקופת הכינוס עד היום.

שנת 2013 הסתיימה כאחת השנים הטובות של הקבוצה, ולפי תחשיבים פנימיים שנערכו על ידי רו"ח הכינוס ומחלקת הכספים של החברה, מחזור המכירות בשנת 2013 עבר את רף ה-80 מיליון דולר, וייצר EBITDA של כ-9.5 מיליון דולר. בשנה זו עלו המכירות בטריטוריית אמריקה הלטינית להיקף של 30 מיליון דולר אחת מהשנים המוצלחות יותר של טריטוריה זו מאז תחילת פעילותה של החברה.

עו"ד עופר שפירא: "לידקום תצא לדרך חדשה כשחקן משמעותי"

מהבקשה שהגיש הבוקר הכונס, עו"ד שפירא, עולה כי במידה ובית המשפט יאשר את הצעת המכר, תשלם קרן פורטיסימו, בראשות יובל כהן, עבור כלל נכסי החברה 15 מיליון דולר במועד סגירת העסקה. 5 מיליון דולר ישולמו בחלוף שנה לאחר מועד סגירת העסקה ו-3 מיליון דולר נוספים ישולמו שנתיים לאחר מועד סגירת העסקה.

עו"ד שפירא: "קיבלנו את לידקום לפני מספר שנים כשבר כלי כמעט חסר ערך וביצענו בה הליך הבראה מוצלח. הקבוצה היום עומדת למכירה כקבוצה פעילה, איכותית, רווחית ומעניינת המציגה הכנסות מרשימות ורווחים שלא היו כמוהם ברוב שנות הפעילות של החברה לפני קריסתה. אנו מצפים שבית המשפט יאשר את העסקה המוצעת, והקבוצה, המעסיקה כיום כ-800 עובדים בכל רחבי הגלובוס, תצא לדרך חדשה כאחד מהשחקנים המשמעותיים בשוק תשתיות התקשורת במדינות שבהן היא פועלת".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גייסה אג"ח בבורסה בת"א בשנת 2008 - רגע לפני הקריסה

לידקום הונפקה בשנת 2005 בלונדון וגייסה 18 מיליון דולר לפי שווי של 60 מיליון דולר. בשיאה נסחרה החברה בשווי של 150 מיליון דולר. פחות משנה לאחר ההנפקה, מכרה בעלת השליטה Fore Group את מניותיה בלידקום (42%) תמורת 53 מיליון דולר. החברה עסקה בעיקר בתכנון, הקמה ותחזוקה של רשתות תקשורת, ולאחר ההנפקה צמחה במהירות והכנסותיה עלו מ 108 מיליון דולר ב 2006 ל 202 מיליון דולר ב 2007 ו 253 מיליון דולר ב 2008.

ב-2008 הונפקה לידקום גם בבורסה של תל אביב, ואף גייסה אג"ח בסך 30 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים. מחזיקי האג"ח לא הבינו או של יודעו על מצבה של החברה הפרויקטאלית - גביית התשלומים בוצעה רק כשלקוחות אישרו שהפרויקט בוצע כהלכה והמשבר הכלכלי העולמי פגע בחברה בעוצמה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שפירא גוזל את כספי! לא מתכוון להסכים למכור חברה רווחית! (ל"ת)
    מחזיק אגח 18/02/2014 23:13
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ilansh 13/02/2014 08:26
    הגב לתגובה זו
    מוכרים בגובה החוב לבנקים בדיוק, כדי שלאגח לא יוותר כלום, עושים קומבינה עו"ד + קרן השקעות + בנקים, כנגד האגח, בדיוק כפי שעשו במכירת גדול מיכליות בנזיד עדשים ע"ח מחזיקי אגח אמפל. אין דין ואין דיין.
  • 5.
    שי 12/02/2014 18:54
    הגב לתגובה זו
    מחזירים רק לבנקים ואומרים שהשיקום הצליח?? מה עם המליונים שהפסדנו בנייר?
  • 4.
    איתן 12/02/2014 15:35
    הגב לתגובה זו
    זה רק סכום של החוב לבנק כדיי שלא ישאר לאגח כלום
  • 3.
    איתן 12/02/2014 15:23
    הגב לתגובה זו
    לא ישאר לנו כלום הכל הבנקים לוקחים
  • 2.
    סוחר 12/02/2014 14:10
    הגב לתגובה זו
    האם יחזרו להסחר? האם תוכלו להתחייס לנקודה מי שיודע
  • 1.
    מושיק 12/02/2014 13:55
    הגב לתגובה זו
    למישהו יש תשובה מה המשמעות לגבי מחזיקי האגח?
  • מחזיקי האג"ח כמה פרוטות שיזרוק להם עופר (ל"ת)
    מחזיק אגח 12/02/2014 15:13
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.