אקסלנס על כיל: חזרת הקרטל, לא בהכרח בשורה טובה - מה מחיר היעד?
מניית כימיקלים לישראל רשמה השנה נפילה משמעותית של 38.8% על רקע התפצלות קרטל האשלג אורלקלי. בחודשים האחרונים מניית כיל מדשדשת סביב שווי של 28.5 שקלים ומתקשה להתאושש, וכעת מסתמן כי בעל החברה החדש באורלקלי קרוב מתמיד לשוב להיות קרטל.
בחודש נובמבר הודיעה חברת אורלקלי כי בעלי השליטה, האוליגרך סולימאן קרימוב, מוכר את השליטה בחברה לאיש העסקים והפוליטיקאי הרוסי מיכאיל פרוכורוב. פרוכורוב הודיע מייד כי יפעל לחידוש שיתוף הפעולה בין רוסיה וביילרוסיה בתחום האשלג. בתגובה עלתה מניית כיל באותו היום 3.9%. כעת נראה כי עולה הסיכוי לחזרת קרטל האשלג BPC לפעולה אבל לא בטוח שכיל תרוויח מכך.
לאחרונה הודיע פרוכורוב כי הוא ממנה מנכ"ל חדש לחברה, דימיטרי אוסיפוב, ושגריר רוסיה בביילורוסיה הצהיר אתמול כי שיתוף הפעולה צפוי להתחדש. בנוסף, ייתכן כי חלק מחברי הדירטוריון של אורלקלי יפוטרו, מה שעשוי לסמן שינוי מדיניות בחברה.
אקסלנס נשואה ברוקראז' נזהרת מגל האופטימיות בשוק האשלג ומפרסמת היום שתי הערות אזהרה.
ראשית "למרות הסימנים לחזרת הקרטל, יש לציין כי נראה שהיציאה מהקרטל בעצם הצליחה מבחינת החברה. דוחו"ת הרבעון השלישי היו סבירים מאוד ורמזו על עלייה בנתח שוק. מלבד זאת, ישנם פרסומים הטוענים שאורלקלי דוחקת את רגליה של פוטאש מסין. ולבסוף, המצגות של אורלקלי טוענות במפורש שהחיים מחוץ לקרטל נראים טוב יותר מהחיים בתוך הקרטל. האם אורלקלי תשנה אסטרטגיה מצליחה? ייתכן, שהרי שיקולים פוליטיים הם אולי לב העניין, אך יש מקום לזהירות".
- חדשות חיוביות לכיל? אורלקלי מאותתת על עלייה במחיר האשלג בסין
- זה הציטוט שמקפיץ כעת את מניית כיל ב-3.4% במחזור הגבוה בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההערה השנייה נוגעת למצב שוק האשלג עצמו: "אורלקלי יצאה מהקרטל כתוצאה מעודף היצע משמעותי בשוק האשלג. ולכן, חזרתה לקרטל לא תתקן את המצב הבסיסי הזה. אורלקלי רק הגיבה למשבר, היא לא חוללה אותו ולכן היא לא יכולה לתקן אותו. לתעשייה יש יכולת ייצור של 77 מיליון טון אשלג כאשר הצפי לביקוש הוא לכל היותר 60 מיליון טון בשנת 2014. זוהי בעיה יסודית שתיפתר רק עם עלייה משמעותית בביקוש בעיקר מסין והודו או לחילופין מירידה בהיצע העכשווי או העתידי".
אקסלנס נשואה ברוקראז' מסכמים ואומרים כי יש מקום לאופטימיות, אולם בטווח הארוך:
- קרטל נוסף, קנופטקס, עדיין פעיל בשוק ויחד עם אורלקלי הן שולטות ב-50% מהייצור.
- ירידת מחירים באשלג לעומת דשנים אחרים יכולה לדחוף את סין והודו לכיוון של אגרונומיה מודרנית שמשתמשת בכמויות גדולות יותר של אשלג, דבר שיכול לשנות בצורה מהותית את הביקוש לאשלג לשנים רבות
-אם אורלקלי תתמיד במדיניות המחירים הנוכחית שלה, היא תוכל לדחוף מתחרים אל מחוץ לשוק ולהשתלט על פרוייקטים, אולם זו אסטרטגיה לטווח רחוק.
באקסלנס נשואה ברוקראז' מאמינים כי אמנם להודעה על חזרת הקרטל עשויה להיות השפעה חיובית על כיל, אך מתחשבים בעובדה כי כרגע ישנם עודפי היצע וברקע הסיכונים שגלומים בוועדת שישנסקי המתייחסים לפעולת כיל ולהתקשרות של החברה מול המדינה. לכן, מוציאה אקסלנס מחיר יעד של 30 שקלים למניה.
- כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
- אימקו חותמת על שת"פ גלובלי לפיתוח מערכת חכמה לניהול מנועי רכב קרבי
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- 6.המבין 30/12/2013 16:56הגב לתגובה זואתם אולי לא שמים לב אבל אתם מסכנים משפחות שלימות אם ילדיהם שמחר או בקרוב ישלחו הביתה אותכם זה לא מעניין אבל האליסטים שפירסמו כאן משהו לא אמיתי אני מאחל להם מכל הלב בחברת אקסלנס שאנשים יברחו מיכם כמה שיותר מהר ולא לסכן כספם כמו כן אני מאחל לכם מכל הלב שתפותרו וכולכם תלכו ללישכת עבודה הלוואי שתפשטו רגל ואקסלנס תיסגר אמן
- 5.קולע בול לעניין 30/12/2013 16:39הגב לתגובה זוהאנליסטים שלה אם העומד בראשה ממש לא שווים כלום זאת חברה שמי שמשקיע בה מסכן את כספו לדעתי ברוב המיקרים הדיעות שם באופן קבוע שליליות זה המדיניות באקסלנס כיל מכניסה את אקסלנס בכיס הקטן הנהלת כיל הרבה יותר חכמה ממה שחושבים מי נתן בכלל את הזכות לאקסלנס ליקבוע שהיא לא שווה יותר מ30 אם כך אקסלנס שווה 0 גדול בריבוע פשוט חוסר פירגון
- 4.המציאותי 30/12/2013 16:11הגב לתגובה זוותאום מחירים יהיה טוב לכולם. אז שלא יעבדו עליכם.
- 3.אקסלנס 30/12/2013 15:56הגב לתגובה זוקשקוש ותו לא בושה וחרפה לעשות כזאת הערכה העיקר לקשקש
- 2.טעות עובדתית 30/12/2013 15:17הגב לתגובה זוהם כותבים שהדוחות לרבעון שלישי סבירים ונראה שהיציאה מהקרטל הצליחה מבחינת החברה. זו ממש חוסר מקצועיות. ההודעה על היציאה מהקרטל היתה באמצע הרבעון כאשר כל החוזים כבר מזמן סגורים. את ההשפעות נראה ברבעון רביעי וראשון היינו במרץ ובמאי מבחינת דיווח. חסרי אחריות.
- 1.ארז 30/12/2013 14:35הגב לתגובה זוביום שיהיה ברור שהקרטל מתגבש שוב, מניות הדשנים וכיל בתוכן ייתנו מהלך של עשרות אחוזים, גם אקסלנס יהיו בנייר, בקיצר, שטויות כרגיל בלבולי מוח.
אפליקציות מסחר (גרוק)המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.
כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?
למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד
המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים,
שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.
בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות
מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך
שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.
צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים.
בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- האם לבנקים בוול סטריט יש אפסייד של עשרות אחוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי
מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.
