הבורסה מתייבשת: 508 חברות נסחרו לעומת 540 חברות בסוף שנת 2012

עם זאת מחזור המסחר היומי עלה ב-10% ל-1.2 מיליארד שקל; עלייה בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות ל-5.6 מיליארד שקל
אבי שאולי | (8)
נושאים בכתבה 2013 בורסה

עד שיוסי ביינארט, יכנס לתפקידו במקום אסתר לבנון, הבורסה ממשיכה במגמת ההתייבשות: 508 חברות נסחרו לעומת 540 חברות בסוף שנת 2012 ו-578 חברות שנסחרו בסוף שנת 2011. כך עולה מהסקירה של הבורסה לסיכום שנת 2013.

בסך הכל המגמה בבורסה הייתה חיובית ומדד המעו"ף עלה מתחילת השנה בכ-14%. נתון מעודד נוסף הוא העליה במחזורי המסחר לכ-1.2 מיליארד שקל ביום, שיפור של כ-10% לעומת שנת 2012. מחזור המסחר זינק בהדרגה מסוף חודש אוגוסט (1 מיליארד ביום) ל-1.4 מיליארד שקל.

השנה חלה עלייה של כ-65% בגיוסי ההון במניות לעומת השנה הקודמת, בוצעו ארבע הנפקות ראשוניות ושתי חברות דואליות חדשות נרשמו למסחר בת"א. בנוסף, עשר חברות חדשות, שבע מתוכן חברות הייטק, השלימו השנה את הכנסת עסקיהן לתוך שלדים בורסאיים.

תושבי חוץ רכשו מניות בישראל ב-1.3 מיליארד דולר

השנה נרשמה עלייה בהיקף ההנפקות וההקצאות הפרטיות של מניות בארץ שהגיע ל-5.6 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בשנה הקודמת. החברות הדואליות גייסו בחו"ל כ-1.6 מיליארד שקל, יותר מכפליים לעומת הסכום שגויס בשנה הקודמת.

ב-2013 תושבי חוץ הגדילו את החזקותיהם במניות בישראל ורכשו, נטו, מניות בסך כ-1.3 מיליארד דולר בבורסה בת"א, וזאת לאחר שבסיכום שנת 2012 רכשו מניות נטו בסך כ-0.4 מיליארד דולר בלבד.

הגיוס הממשלתי, ברוטו, ב-2013 ירד והסתכם בכ-66 מיליארד שקל, כ-73% מהן באג"ח שקליות, לעומת סכום ענק בהיקף של כ-82 מיליארד שקל בשנת 2012.

דואליות

במהלך שנת 2013 נרשמו למסחר בבורסה בתל-אביב שתי חברות דואלית שמניותיהן נסחרות בבורסה הראשית בניו-יורק - חברת הביומד האמריקנית אופקו הלת' שביצעה רישום כפול של מניותיה בת"א לקראת מיזוגה עם חברת הביומד הדואלית פרולור ביוטק, וחברת הקלינטק אלומיי קפיטל.

גם חברות הביומד כן פייט ביופרמה ואקס טי אל רשמו השנה את מניותיהן למסחר בארה"ב.

ארבע חברות דואליות נמחקו מהמסחר: ריטליקס ופרולור ביוטק נמחקו מהמסחר בתל-אביב וגם ב-NASDAQ בעקבות מיזוג בחברה בינ"ל, והחברות סימטרון ומלאנוקס מחקו את מניותיהן מהמסחר בת"א בלבד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כיום נסחרות בת"א 44 חברות דואליות שנסחרות במקביל גם בארה"ב ובאירופה, ושמונה חברות נוספות נסחרות בת"א ובחו"ל שלא במסגרת הרישום הכפול.

תעודות סל

בסוף 2013 נסחרו בבורסה 530 תעודות סל, בהן 25 תעודות מטבע ("תעודות פיקדון"), ושווי החזקות הציבור בהן הגיע לשיא של כ-111.5 מיליארד שקל בסוף נובמבר 2013, לאחר עלייה בכ-40 מיליארד שקל בשנת 2013.

התפתחות שוק תעודות הסל, שהחלה בשנת 2003 והגיעה לשיא ב-2008, הואטה בשנים האחרונות ואילו ב-2013 שוב הואצה. השנה הונפקו כ-80 תעודות סל חדשות, כאשר במקביל 13 תעודות נמחקו מהמסחר (מהן פקעו 7 תעודות בחסר).

ב-2013 הציבור רכש נטו תעודות סל בסך של כ-24.6 מיליארד שקל. שווי החזקות הציבור עלה השנה בכ-40 מיליארד שקל לסך של כ-111.5 מיליארד שקל בנובמבר 2013, כאשר כ-60% מהגידול נבע, כאמור, מרכישות הציבור וכ-40% מעליית מחירים של נכסי הבסיס.

מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי מניות (מקומיים ובינלאומיים) עלה בשנת 2013 והסתכם (בבורסה ומחוצה לה) בכ-275 מיליון שקל, גבוה בכ-27% מהמחזור בשנת 2012. מחזור זה היווה כ-23% ממחזור המסחר הכולל במניות, לעומת כ-20% אשתקד.

אילן פלטו: "מצב חירום - שוק ההון שובר שיאים שליליים"

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, מסר בתגובה למחקר של הבורסה: "מדובר במצב חירום - שוק ההון הישראלי ממשיך לשבור שיאים שליליים. אפשר להמשיך להתבשם מהתשואות הנאות ומהעלייה המינורית במחזורי המסחר בשנת 2013, אבל בפועל הבורסה מתייבשת. 140 חברות נמחקו מהמסחר בשנים האחרונות, ועוד עשרות חברות מחפשות את דרכן החוצה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    רגולציה לגרש! 25/12/2013 08:48
    הגב לתגובה זו
    כל השוק מתעסק בכסת"ח מבוקר ועד ערב. יש שחיתות רבתי בכל הממשקים מול הממשל. אין יותר ניהול השקעות - רק כיסתוח מתמשך. הזרים פוחדים לפעול בסביבה בה מלאימים רכוש על ימין ועל שמאל ומשנים את הכללים כל הזמן. חברות ישראליות חושבות שמוסדיים ישראליים הינם toxic - בגלל האופן בו הם מצביעים - בשל הרגולציה! פעילי שוק הון פשוט לא רוצים לפעול פה - בשל הרגולציה הבלתי שפוייה. הממשל התאגידי פה הינו הזוי. הפרדה בין מנכ"ל לדירקטוריון אולי יפה אקדמית - פרקטית זה לא משהו שקורה בעולם. חודק - עצר את שוק האג"ח והעביר את זה להלוואות פרטיות לא סחירות והשקעות ישירות בנדלן (לא לדאוג - המתווכים מתים על זה) - פשוט קטטסטרופה. בעלי שליטה לא מסוגלים לראות אפילו קמצוץ של תועלת מהיותם ציבוריים. הם אף רואים תועלת שלילית! ברמה של פרמיה שלילית של 30% לחברה רשומה בארץ! ייעוץ השקעות? עוד תחום העוסק ברובו בכסת"ח והפך לעדר אחד גדול עם מערכות הדירוג בבנקים - עוד כסת"ח. העיקר שצריך רישיון בימינו (עוד משהוא מיותר ובירוקרטי!). יש לבטל באופן מיידי שורה ארוכה לא רגולציות מזיקות. לא להקל - לבטל! ביטול מוחלט ומיידי.
  • 6.
    המחזור גדל 24/12/2013 15:34
    הגב לתגובה זו
    מדינה שודדת
  • 5.
    לא מאפשרים לגייס הון!!!!!! (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 24/12/2013 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רגולציה = שחיתות! 24/12/2013 13:45
    הגב לתגובה זו
    עודף רגולציה על חברי הבורסה, הפעילים ועל החברות. כולם עסוקים בכסת"ח מבוקר ועד ערב. די! יש לצמצם מיידית את כל הרגולציה הפוגענית. פשוט לבטל - לא להקל.
  • 3.
    יופיטר שוקי הון 24/12/2013 13:28
    הגב לתגובה זו
    כואב להם הלב המוסדיים לגייס לי הון כאילו הכסף שלהם רשעים המוסדיים בראשות מגדל ופסגות נבלות
  • 2.
    ניסקו תעשיות. סבירות גבוהה להצעת רכש ב-2014 (ל"ת)
    המחיקה הבאה מהמסחר 24/12/2013 13:16
    הגב לתגובה זו
  • הון עצמי = שווי שוק 24/12/2013 19:25
    הגב לתגובה זו
    כמו"כ השאלה היא אם גם יש להם יכולת לשכנע את הגופים המוסדיים שמחזיקים את מניות ניסקו תעשיות שנים רבות למכור במחיר סביר. שמעתי במו אוזניי מנהל מוסדי שלפני כשנתיים אמר משהו כמו "אני אצא מההשקעה בניסקו בשווי שלא יפחת מחצי מיליארד"... זה שווי דמניוני (פי ארבע מהשווי הנוכחי) אבל אני מעריך ששוי כפול יעשה את העבודה בקלות. אגב, בהתחשב באחזקת הציבור הזעומה מדובר בלא יותר מדי כסף. אפילו שווי של רבע מיליארד ו-15% אחזקות ציבור מצריכים "רק" כ-37.5 מלש"ח.
  • 1.
    אנונימי 24/12/2013 12:36
    הגב לתגובה זו
    מתקן הנזלה טוב לאמריקאים לישראל יש אופציות. זולות יותר משמעותיות רק צנרת 5״. ״50 לג׳יהאן חיבור לאירופה מג׳האן צינור שני ״50 לדלק מבאדן לאשקלון חיבור לצנרת קאצ״א לאילת איך יתכן שכל הפקת הגז בארץ נשענת. על צינור בודד צינור נפגע והלכה הספקה בהמיות אדירות. 4 ץ
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.