סטנלי פישר: בלי צעדים מהממשלה, בנק ישראל לא יכול לבלום את מחירי הדיור
יממה לאחר מינויה של הד"ר קרנית פלוג לתפקיד הנגידה החדשה של בנק ישראל, הנגיד הקודם, סטנלי פישר, התראיין לחדשות ערוץ 2 ותומך בהחלטה וגם מאמין במדיניות שמנהיג שר האוצר.
"אני חושב שהציבור צריך להיות מאוד מרוצה. יש לה (קרנית פלוג) שיפוט ויכולת ניתוח, יש לה אומץ להתמודד עם בעיות ואני מאמין שהיא תהיה נגידה מצוינת".
פישר נשאל האם ראש הממשלה התייעץ עימו לגבי המינוי, ואמר "אני לא מתייחס לשאלות על שיחות פרטיות. ראש הממשלה אמנם דיבר איתי כמה פעמים, אבל זה ידוע".
"לא ציפיתי שתהליך המינוי יקח כל כך הרבה זמן, אבל ידעתי לאורך כל הדרך שמה שראש הממשלה ושר האוצר חיפשו זה את המועמד הכי טוב. אחרי שהם ראו איך קרנית תפקדה הם קיבלו את ההחלטה הנכונה".
גם לגבי תפקודו של שר האוצר יאיר לפיד אמר פישר כי "אני לא מעורב בתקשורת באופן מעמיק, מדיונים בינינו אני רואה שהוא מתפקד בצורה טובה. יש לי בו אמון, ואני מקווה שאמון הציבור בו יתחזק".
אחד הנושאים הבוערים היום איתם נאלץ בנק ישראל להתמודד הוא מחירי הדיור הגואים. פישר דווקא מאשים את הממשלה בכך: "הבעיה העיקרית של בנק ישראל היא שהוא יכול לטפל בצד הביקוש בשוק הדיור, אבל בלי תגובת היצע ובלי צעדים מצד הממשלה מה שיש לבנק ישראל לעשות זה לא הרבה. אני חושב שבנק ישראל הצליח למתן את מה שקורה בשוק הנדלן אבל צריך לראות משהו רציני בצד ההיצע".
- 10.ב.י. צריך לעלות את הריבית מחירי הדירות ירדו בוודאות (ל"ת)למען העם 22/10/2013 10:16הגב לתגובה זו
- 9.על ראש הנגיד בוער הכובע (ל"ת)אלי 22/10/2013 09:05הגב לתגובה זו
- 8.פישר מרוצה 22/10/2013 08:17הגב לתגובה זוההרס שהשאיר פישר לצעירי העם והשיעבוד למשכנתא זה בכיה לדורות. הממשיכה שלו בדרכו תעשה וידוא הריגה!!!
- 7.הנגיד האמיתי 22/10/2013 08:14הגב לתגובה זוראינו את התוצאות וזה רק ההתחלה. הפיטורים רק התחילו.
- 6.לא כל מי שמדבר במבטא אמריקאי הוא גם חכם (ל"ת)הוא יכול להיות אהבל 21/10/2013 23:58הגב לתגובה זו
- 5.פישר הוריד את הריבית בצורה מוגזמת ולעזאזל הדיור (ל"ת)לא השאיר אלטרנטיבה 21/10/2013 23:28הגב לתגובה זו
- 4.העלאת ריבית למשכנתאות היתה פותרת הכל (ל"ת)פישר אשם 21/10/2013 22:22הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 21/10/2013 22:19הגב לתגובה זוהמשחק היחידי של בנק ישראל היה ריבית ושערי חליפין זהו .כאשר הוא מנסה לעלות ריבית זורם הון מהעולם ומוריד את הדולר מה שפוגע ביצוא ובתחרותיות מול מדינות אחרות כמו כן בתיירות כי הפכנו למדינה יקרה עבור התיירים הדרך היחידה שאפשר להילחם היא בפיחות חד מה שיוזיל את המטבע הישראלי כן 10-15% יועילו .בקשר לנדל"ן ממשלת ישראל יכולה לצאת במבצע קרקעות בצפון ובדרום רק למי שיגור באותם מקומות לפחות 5 שנים.ישובים חדשים על נתיב הרכבת לאילת.צעירים יעזבו את מדינת ת"א ויבנו את המדינה הרכבת תקרב את הפריפריה ותקצר זמנים.
- 2.אדמה חרוכה 21/10/2013 21:14הגב לתגובה זוובלי תירוצים! גם אתה הודת ששליש בלבד מהעליות מקורן בהיצע וביקוש, ושני שליש בגלל הריבית הנמוכה. עכשיו כבר כולם יודעים - ניפחת את הבועה באמצעות הריבית בנמוכה. שנים יקח לתקן את ההרס שהשארת כאן..
- 1.יכול בקלות טמבל 21/10/2013 20:58הגב לתגובה זווהכל מתרסק
- פישר 21/10/2013 23:27הגב לתגובה זותזיק במקום חשוב יותר

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').