חבל הצלה לדנקנר: אמבלייז ונץ מציעות לרכוש השליטה באידיבי ב-826 מיליון ש'

השליטה באמבלייז, שבקופתה 140 מיליון דולר, נרכשה אתמול ע"י חברת BGI, שבשליטת, מיכאל גרנובסקי
אבי שאולי | (1)

ערב החלטת נושי קבוצת אידיבי על גורל השליטה בחברה, מנסות שתי חברות להשתלט עליה: אמבלייז, הנמצאת בשליטת מיכאל גרנובסקי, וקבוצת נץ, המצאת בשליטת, ז'אק אמויאל, טוני אלישע ושלמה אליה, הגישו הצעה לרכישת השליטה בחברת אידיבי החזקות תמורת 826 מיליון שקל.

אמבלייז וקבוצת נץ ירכשו את השליטה (80%) בחברת אידיבי אחזקות שבשליטת נוחי דנקנר תמורת 826 מיליון שקל. יתרת המניות (20%) ישארו בידי בעלי השליטה הנוכחים שבראשם עומד נוחי דנקנר.

לפני כן BGI בי.ג'י.איי הנמצאת בשליטת איש העסקים היהודי אוקראיני, מיכאל גרנובסקי, רכשה 20% מחברת אמבלייז. גרנובסקי שולט בחברת BGI, באמצעות חברת ZBI זד בי איי דרך קרן צדקה בשם "חבד BV 770". הבוקר נסחרה BGI בפתיחת המסחר בשווי של 59 מיליון שקל. ZBI נסחרה הבוקר בפתיחת המסחר בשווי של 55 מיליון שקל.

חוב האג"ח: אחזקות - 2 מיליארד שקל ופיתוח - 4 מיליארד שקל

לפי התוכנית תוקם חברה חדשה בשם NEWCO שתוחזק בשיעור של 30% ע"י נוחי דנקנר ו-70% ע"י חברת אמבלייז. NEWCO תחזיק ב-72% מחברת אידיבי אחזקות, קבוצת נץ תחזיק ב-8% ובעלי מניות קיימים בחברת אידיבי אחזקות יחזיקו ב-20% הנותרים.

לאידיבי אחזקות חוב של כ-2 מיליארד שקל למחזיקי אג"ח ולחברה הבת שלה חוב של כ-4 מיליארד שקל למחזיקי אג"ח. נושי אידיבי אחזקות יקבלו לידיהם 50% מידי החברה הבת אידיבי פיתוח, הנמצאת היום בבעלות מלאה של אידיבי אחזקות. ה-50% הנותרים באידיבי פיתוח יהיו בידי קבוצת השליטה החדשה באידיבי אחזקות.

ב-22.8 יתקים דיון בביהמ"ש המחוזי בת"א לגבי עתיד השליטה באידיבי

העסקה הנוכחית, אם תצא לפועל, תיאלץ לעבור מספר אישורים. ברקע החלטת נושי אידיבי אחזקות להתנגד להסדר החוב של החברה ולמעשה להשתלט על נכסיה. דנקנר נאחז בקרנות המזבח, אלא שביום ראשון (18.8) תהיה הצבעה סופית של נאמני אג"ח אידיבי אחזקות.

אידיבי אחזקות ניסתה במקביל ללא הצלחה לדחות את אסיפות נושים במטרה לנסות לדחות את הקץ, אך לוח הזמנים נותר קצר: אידיבי פיתוח אמורה למכור את השליטה בכלל ביטוח בתוך שבוע (עד ה-22.8) וביום ראשון (ה-25.8) יתקיים דיון בבית המשפט המחוזי בת"א לגבי השליטה החברה.

מחזיקי האג"ח של חברת BGI מתנגדים לעסקה וביום שני יתכנסו במשרדו של עו"ד גיא גיסין, המייצג אותם. איש העסקים יעקב (לוקסי) לוקסנבורג, בעל השליטה בחברת לפידות, מחזיק באג"ח של BGI, ומנסה לסכל את העסקה המוצעת.

אמבלייז הייתה שווה בשיאה 8 מיליארד דולר

חברת אמבלייז (Emblaze) נוסדה בשנת 1994 על ידי אלי רייפמן ושותפיו. המניה הונפקה בבורסה הראשית בלונדון (LSE) ובשיאה נסחרה לפי שווי של 8 מיליארד דולר. אלא שהחלום לטלפון נייד ישראלי קרס ובקופת החברה נותרו 140 מיליון דולר. המניה (סימול BLZ) נסחרת במחיר ששיקף לחברה שווי של כ-50 מיליון ליש"ט.

קבוצת נץ, בניהולו של צבי איציק, היא חברת החזקות השולטת ב"נץ מלונות", "אלעד גלובל" וב"מנדלסון תשתיות". החברה נסחרה הבוקר בפתיחת המסחר בשווי של 77 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שאול 15/08/2013 09:18
    הגב לתגובה זו
    הרי גם הם "יחזרו" בהם מהקניה. רק כסיל ימשיך להאמין !!!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?