חבל הצלה לדנקנר: אמבלייז ונץ מציעות לרכוש השליטה באידיבי ב-826 מיליון ש'
ערב החלטת נושי קבוצת אידיבי על גורל השליטה בחברה, מנסות שתי חברות להשתלט עליה: אמבלייז, הנמצאת בשליטת מיכאל גרנובסקי, וקבוצת נץ, המצאת בשליטת, ז'אק אמויאל, טוני אלישע ושלמה אליה, הגישו הצעה לרכישת השליטה בחברת אידיבי החזקות תמורת 826 מיליון שקל.
אמבלייז וקבוצת נץ ירכשו את השליטה (80%) בחברת אידיבי אחזקות שבשליטת נוחי דנקנר תמורת 826 מיליון שקל. יתרת המניות (20%) ישארו בידי בעלי השליטה הנוכחים שבראשם עומד נוחי דנקנר.
לפני כן BGI בי.ג'י.איי הנמצאת בשליטת איש העסקים היהודי אוקראיני, מיכאל גרנובסקי, רכשה 20% מחברת אמבלייז. גרנובסקי שולט בחברת BGI, באמצעות חברת ZBI זד בי איי דרך קרן צדקה בשם "חבד BV 770". הבוקר נסחרה BGI בפתיחת המסחר בשווי של 59 מיליון שקל. ZBI נסחרה הבוקר בפתיחת המסחר בשווי של 55 מיליון שקל.
חוב האג"ח: אחזקות - 2 מיליארד שקל ופיתוח - 4 מיליארד שקל
לפי התוכנית תוקם חברה חדשה בשם NEWCO שתוחזק בשיעור של 30% ע"י נוחי דנקנר ו-70% ע"י חברת אמבלייז. NEWCO תחזיק ב-72% מחברת אידיבי אחזקות, קבוצת נץ תחזיק ב-8% ובעלי מניות קיימים בחברת אידיבי אחזקות יחזיקו ב-20% הנותרים.
לאידיבי אחזקות חוב של כ-2 מיליארד שקל למחזיקי אג"ח ולחברה הבת שלה חוב של כ-4 מיליארד שקל למחזיקי אג"ח. נושי אידיבי אחזקות יקבלו לידיהם 50% מידי החברה הבת אידיבי פיתוח, הנמצאת היום בבעלות מלאה של אידיבי אחזקות. ה-50% הנותרים באידיבי פיתוח יהיו בידי קבוצת השליטה החדשה באידיבי אחזקות.
ב-22.8 יתקים דיון בביהמ"ש המחוזי בת"א לגבי עתיד השליטה באידיבי
העסקה הנוכחית, אם תצא לפועל, תיאלץ לעבור מספר אישורים. ברקע החלטת נושי אידיבי אחזקות להתנגד להסדר החוב של החברה ולמעשה להשתלט על נכסיה. דנקנר נאחז בקרנות המזבח, אלא שביום ראשון (18.8) תהיה הצבעה סופית של נאמני אג"ח אידיבי אחזקות.
אידיבי אחזקות ניסתה במקביל ללא הצלחה לדחות את אסיפות נושים במטרה לנסות לדחות את הקץ, אך לוח הזמנים נותר קצר: אידיבי פיתוח אמורה למכור את השליטה בכלל ביטוח בתוך שבוע (עד ה-22.8) וביום ראשון (ה-25.8) יתקיים דיון בבית המשפט המחוזי בת"א לגבי השליטה החברה.
מחזיקי האג"ח של חברת BGI מתנגדים לעסקה וביום שני יתכנסו במשרדו של עו"ד גיא גיסין, המייצג אותם. איש העסקים יעקב (לוקסי) לוקסנבורג, בעל השליטה בחברת לפידות, מחזיק באג"ח של BGI, ומנסה לסכל את העסקה המוצעת.
אמבלייז הייתה שווה בשיאה 8 מיליארד דולר
חברת אמבלייז (Emblaze) נוסדה בשנת 1994 על ידי אלי רייפמן ושותפיו. המניה הונפקה בבורסה הראשית בלונדון (LSE) ובשיאה נסחרה לפי שווי של 8 מיליארד דולר. אלא שהחלום לטלפון נייד ישראלי קרס ובקופת החברה נותרו 140 מיליון דולר. המניה (סימול BLZ) נסחרת במחיר ששיקף לחברה שווי של כ-50 מיליון ליש"ט.
קבוצת נץ, בניהולו של צבי איציק, היא חברת החזקות השולטת ב"נץ מלונות", "אלעד גלובל" וב"מנדלסון תשתיות". החברה נסחרה הבוקר בפתיחת המסחר בשווי של 77 מיליון שקל.
- 1.שאול 15/08/2013 09:18הגב לתגובה זוהרי גם הם "יחזרו" בהם מהקניה. רק כסיל ימשיך להאמין !!!
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
