גבוה מהתחזיות: מדד יוני זינק ב-0.8%, בין הסעיפים הבולטים - סיגריות ודיור

המדד בחודש יוני עלה ב-0.8%, יותר מתחזיות הכלכלנים שציפו לעלייה של 0.7%. הסיבה העיקרית לעליית המחירים - העלאת המע"מ ל-18%. "המדד הגבוה אינו מעיד על התעוררות האינפלציה, חלקו הגדול הינו תוצאה של מעשה ידיה של הממשלה"
ידידיה אפק | (1)

בהשפעת עליית המע"מ ל-18% בתחילת החודש הקודם, מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה ב-0.8%, מעל לתחזיות המוקדמות שעמדו על עלייה של 0.7%. העליות הבולטות הן במחירי ההלבשה וההנעלה, במחירי הפירות, ומחירי החשמל שהוסיפו 3.7%. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי הירקות הטריים והריהוט, כך נמסר מהלמ"ס.

כאמור, המדד לחודש יוני היה גבוה יותר מתחזיות הכלכלנים לעלייה של 0.7%, זאת לאחר שהירידה במחירי הריהוט, ספרי הקריאה, והירקות התקזזה על ידי העליות החדות במחירי ההלבשה והפירות. מתחילת השנה עלו המדד הכללי והמדד ללא אנרגיה ב-1.3%, כל אחד. המדד ללא דיור עלה ב-1.2 אחוזים והמדד ללא ירקות ופירות עלה ב-1.1%.

ב-12 החודשים האחרונים עלו המדד הכללי ב-2%, המדד ללא אנרגיה ב-1.9%, המדד ללא ירקות ופירות ב-1.8% והמדד ללא דיור ב-1.7%, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בתוך המדד הכללי, מדד המזון עלה ב-0.8%, בהובלת דגים קפואים (עלייה של 8%), גבינות מלוחות (עלייה של 7.9%), ובשר חזיר (עלייה של 4.9%). בין מוצרי המזון שהוזלו במיוחד ניתן למצוא חלבה (ירידה של 3.3%), קפה נמס (ירידה של 2.7%), וופלים (ירידה של 2.3%).

גם מדד מחירי הדיור הוסיף לעליית המדד, כשעלה ב-0.3% בחודש יוני. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.4% ומדד שכר הדירה עלה ב-0.2%. בנוסף, מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-1.5%, בעיקר בשל עליית מחיר החשמל לצריכה פרטית ב-3.7%.

סעיפים נוספים שהתייקרו במיוחד בחודש יוני כוללים את מחירי הסיגריות שעלו ב-3.9%, שירותים משפטיים שלו ב-2.2%, והוצאות קבורה שעלו ב-1.2%. לעומת זאת, מוצרי החתלה ואביזרים לתינוקות הוזלו ב-2.9%, ומוצרי טואלטיקה ורחצה הוזלו ב-2.3%.

תגובות השוק למדד יוני: "העלאת המיסים תרמה תרומה משמעותית"

אלכס ז'בזינסקי , הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, אמר בתגובה למדד כי "המדד הגבוה לחודש יוני אינו מעיד כלל על התעוררות האינפלציה, כי חלקו הגדול הינו תוצאה של מעשה ידיה של הממשלה. העלאת המע"מ, מס על סיגריות והתייקרות של מחיר החשמל תרמו תרומה מאוד משמעותית למדד של חודש יוני. גם עלייה במחיר הדלק שמיובאת משוקי הנפט בעולם הוסיפה למדד. אם מנטרלים את כל המרכיבים "החיצוניים", מקבלים שהאינפלציה במשק כמעט אינה קיימת. כצפוי העסקים גלגלו על הצרכנים רק חלק מהעלאת המע"מ כי נתקלו בביקושים חלשים. אינפלציה נמוכה, שקל מתחזק ומשק חלש תומכים בהורדה נוספת של הריבית ע"י בנק ישראל. כעת נראה שגם שוק הדיור אינו מהווה מכשול מפני הורדת ריבית נוספת, למרות שנתוני מחירי הדירות בבעלות משקפים עדיין את ההתפתחויות לפני "הריצה הגדולה" אל הדירות בחודש מאי שיצרה הודעה על העלאת המע"מ."

אסף שאול , סמנכ"ל ההשקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות אמר לאחר פרסום המדד: "המשך עלייה במחירי הדיור מראה לנו שהצעדים שעשה בנק ישראל אינם משפיעים באופן מהותי על שוק הדיור. להערכתנו לא תהיה תגובה מהותית בשווקים עקב העובדה שהמדד היה בטווח התחזית. עם זאת, המדד הגבוה מפחית במעט את הסיכוי להורדת ריבית".

שמואל בן אריה , מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר, אמר כתגובה למדד: "מזל שיש ממשלה, אחרת היינו מתקשים לעמוד ביעד האינפלציה השנתי. המדד עמד בציפיות והושפע בעיקר מעליית מחירי החשמל והעלאת המע"מ, שני גורמים אשר אינם קשורים לקצב עליית המחירים הטבעי במשק. ניתן לומר כי מדיניות קברניטי המדינה היא זו שגרמה, בין היתר, לעליית האינפלציה וכי מדובר בתוצאה ישירה של הריבית הנמוכה במשק. אילולא התערבות הממשלה והעונתיות שתרמה לעליית המחירים היתה פה סטטיות במדד. נראה כי הצרכן הישראלי טרם הפנים את רוע הגזרות והוא ממשיך לצרוך ביתר שאת. הגזירות הינן גזרות מדכאות צריכה וצמיחה אך כרגע הדבר עוד לא מורגש במשק. נראה כי הציפיות האינפלציוניות והאינפלציה בפועל לשנה הקרובה תעמוד על כ- 2%."

אילן ארצי , מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן אלדובי הגיב גם הוא לעליית המדד הערב ואמר "המדד לא מייצג ומשקף עליות המחירים שהממשלה יוצרת. בהסתכלות קדימה הבעיה הינה חשש מדיפלציה ולא אינפלציה. מדובר בעליות מחירים חד פעמיות של מוצרים בפיקוח והעלאות מיסים ולא אינפלציה של ביקושים. הבעיות העומדות בפתחו של הנגיד הבא הינן ההאטה בצמיחה והתחזקות השקל, ולא האינפלציה הצפויה להיות נמוכה משמעותית מהיעד."

פגוט: "לא לפצוח בחגיגות בלימת עליית מחירי הדיור, יש לבחון את המגמות בשוק בהתבוננות רבעונית"

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט , סבור כי "עליית רכיב המזון במדד בשיעור של 0.8% הינה מיני הפתעה, וזאת על רקע ירידת מחירי סחורות חקלאיות רבות ותחרות המחירים העזה בין רשתות המזון. דומה כי הלחץ הציבורי שהתפוגג באשר למחירי המזון מאפשר לשרשרת האספקה לנשום לרווחה ולהזחיל בזהירות מחירים כלפי מעלה", הסביר פגוט. "אנו סבורים כי לא ניתן לפצוח בחגיגות בלימת עליית מחירי הדיור ויש לבחון את המגמות בשוק הדיור בהתבוננות רבעונית ולא חודשית", הוסיף האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, והציע לקחת בפרופורציה את הירידה הקלה במחירי הדירות.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים, אמר כתגובה למדד יוני: "אנו מעריכים כי נתוני המאקרו החלשים שפורסמו לאחרונה יחד עם הציפיות הנמוכות לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים, העצירה בעליית מחירי הדירות והתחזקות השקל מול סל המטבעות תומכים בהפחתת ריבית נוספת בחודשים הקרובים. יחד זאת, להערכתנו בהיעדר התחזקות משמעותית של השקל עד למועד ההחלטה, הוועדה המוניטרית צפויה להמתין לכניסתו של הנגיד החדש לתפקיד, לפני שתבחר להפחית את הריבית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הבורסה תמשיך לעלות תשאלו את גורביץ (ל"ת)
    אז מה? 15/07/2013 19:06
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%