גבוה מהתחזיות: מדד יוני זינק ב-0.8%, בין הסעיפים הבולטים - סיגריות ודיור

המדד בחודש יוני עלה ב-0.8%, יותר מתחזיות הכלכלנים שציפו לעלייה של 0.7%. הסיבה העיקרית לעליית המחירים - העלאת המע"מ ל-18%. "המדד הגבוה אינו מעיד על התעוררות האינפלציה, חלקו הגדול הינו תוצאה של מעשה ידיה של הממשלה"
ידידיה אפק | (1)

בהשפעת עליית המע"מ ל-18% בתחילת החודש הקודם, מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה ב-0.8%, מעל לתחזיות המוקדמות שעמדו על עלייה של 0.7%. העליות הבולטות הן במחירי ההלבשה וההנעלה, במחירי הפירות, ומחירי החשמל שהוסיפו 3.7%. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי הירקות הטריים והריהוט, כך נמסר מהלמ"ס.

כאמור, המדד לחודש יוני היה גבוה יותר מתחזיות הכלכלנים לעלייה של 0.7%, זאת לאחר שהירידה במחירי הריהוט, ספרי הקריאה, והירקות התקזזה על ידי העליות החדות במחירי ההלבשה והפירות. מתחילת השנה עלו המדד הכללי והמדד ללא אנרגיה ב-1.3%, כל אחד. המדד ללא דיור עלה ב-1.2 אחוזים והמדד ללא ירקות ופירות עלה ב-1.1%.

ב-12 החודשים האחרונים עלו המדד הכללי ב-2%, המדד ללא אנרגיה ב-1.9%, המדד ללא ירקות ופירות ב-1.8% והמדד ללא דיור ב-1.7%, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בתוך המדד הכללי, מדד המזון עלה ב-0.8%, בהובלת דגים קפואים (עלייה של 8%), גבינות מלוחות (עלייה של 7.9%), ובשר חזיר (עלייה של 4.9%). בין מוצרי המזון שהוזלו במיוחד ניתן למצוא חלבה (ירידה של 3.3%), קפה נמס (ירידה של 2.7%), וופלים (ירידה של 2.3%).

גם מדד מחירי הדיור הוסיף לעליית המדד, כשעלה ב-0.3% בחודש יוני. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.4% ומדד שכר הדירה עלה ב-0.2%. בנוסף, מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-1.5%, בעיקר בשל עליית מחיר החשמל לצריכה פרטית ב-3.7%.

סעיפים נוספים שהתייקרו במיוחד בחודש יוני כוללים את מחירי הסיגריות שעלו ב-3.9%, שירותים משפטיים שלו ב-2.2%, והוצאות קבורה שעלו ב-1.2%. לעומת זאת, מוצרי החתלה ואביזרים לתינוקות הוזלו ב-2.9%, ומוצרי טואלטיקה ורחצה הוזלו ב-2.3%.

תגובות השוק למדד יוני: "העלאת המיסים תרמה תרומה משמעותית"

אלכס ז'בזינסקי , הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, אמר בתגובה למדד כי "המדד הגבוה לחודש יוני אינו מעיד כלל על התעוררות האינפלציה, כי חלקו הגדול הינו תוצאה של מעשה ידיה של הממשלה. העלאת המע"מ, מס על סיגריות והתייקרות של מחיר החשמל תרמו תרומה מאוד משמעותית למדד של חודש יוני. גם עלייה במחיר הדלק שמיובאת משוקי הנפט בעולם הוסיפה למדד. אם מנטרלים את כל המרכיבים "החיצוניים", מקבלים שהאינפלציה במשק כמעט אינה קיימת. כצפוי העסקים גלגלו על הצרכנים רק חלק מהעלאת המע"מ כי נתקלו בביקושים חלשים. אינפלציה נמוכה, שקל מתחזק ומשק חלש תומכים בהורדה נוספת של הריבית ע"י בנק ישראל. כעת נראה שגם שוק הדיור אינו מהווה מכשול מפני הורדת ריבית נוספת, למרות שנתוני מחירי הדירות בבעלות משקפים עדיין את ההתפתחויות לפני "הריצה הגדולה" אל הדירות בחודש מאי שיצרה הודעה על העלאת המע"מ."

אסף שאול , סמנכ"ל ההשקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות אמר לאחר פרסום המדד: "המשך עלייה במחירי הדיור מראה לנו שהצעדים שעשה בנק ישראל אינם משפיעים באופן מהותי על שוק הדיור. להערכתנו לא תהיה תגובה מהותית בשווקים עקב העובדה שהמדד היה בטווח התחזית. עם זאת, המדד הגבוה מפחית במעט את הסיכוי להורדת ריבית".

שמואל בן אריה , מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר, אמר כתגובה למדד: "מזל שיש ממשלה, אחרת היינו מתקשים לעמוד ביעד האינפלציה השנתי. המדד עמד בציפיות והושפע בעיקר מעליית מחירי החשמל והעלאת המע"מ, שני גורמים אשר אינם קשורים לקצב עליית המחירים הטבעי במשק. ניתן לומר כי מדיניות קברניטי המדינה היא זו שגרמה, בין היתר, לעליית האינפלציה וכי מדובר בתוצאה ישירה של הריבית הנמוכה במשק. אילולא התערבות הממשלה והעונתיות שתרמה לעליית המחירים היתה פה סטטיות במדד. נראה כי הצרכן הישראלי טרם הפנים את רוע הגזרות והוא ממשיך לצרוך ביתר שאת. הגזירות הינן גזרות מדכאות צריכה וצמיחה אך כרגע הדבר עוד לא מורגש במשק. נראה כי הציפיות האינפלציוניות והאינפלציה בפועל לשנה הקרובה תעמוד על כ- 2%."

אילן ארצי , מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן אלדובי הגיב גם הוא לעליית המדד הערב ואמר "המדד לא מייצג ומשקף עליות המחירים שהממשלה יוצרת. בהסתכלות קדימה הבעיה הינה חשש מדיפלציה ולא אינפלציה. מדובר בעליות מחירים חד פעמיות של מוצרים בפיקוח והעלאות מיסים ולא אינפלציה של ביקושים. הבעיות העומדות בפתחו של הנגיד הבא הינן ההאטה בצמיחה והתחזקות השקל, ולא האינפלציה הצפויה להיות נמוכה משמעותית מהיעד."

פגוט: "לא לפצוח בחגיגות בלימת עליית מחירי הדיור, יש לבחון את המגמות בשוק בהתבוננות רבעונית"

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט , סבור כי "עליית רכיב המזון במדד בשיעור של 0.8% הינה מיני הפתעה, וזאת על רקע ירידת מחירי סחורות חקלאיות רבות ותחרות המחירים העזה בין רשתות המזון. דומה כי הלחץ הציבורי שהתפוגג באשר למחירי המזון מאפשר לשרשרת האספקה לנשום לרווחה ולהזחיל בזהירות מחירים כלפי מעלה", הסביר פגוט. "אנו סבורים כי לא ניתן לפצוח בחגיגות בלימת עליית מחירי הדיור ויש לבחון את המגמות בשוק הדיור בהתבוננות רבעונית ולא חודשית", הוסיף האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, והציע לקחת בפרופורציה את הירידה הקלה במחירי הדירות.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים, אמר כתגובה למדד יוני: "אנו מעריכים כי נתוני המאקרו החלשים שפורסמו לאחרונה יחד עם הציפיות הנמוכות לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים, העצירה בעליית מחירי הדירות והתחזקות השקל מול סל המטבעות תומכים בהפחתת ריבית נוספת בחודשים הקרובים. יחד זאת, להערכתנו בהיעדר התחזקות משמעותית של השקל עד למועד ההחלטה, הוועדה המוניטרית צפויה להמתין לכניסתו של הנגיד החדש לתפקיד, לפני שתבחר להפחית את הריבית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הבורסה תמשיך לעלות תשאלו את גורביץ (ל"ת)
    אז מה? 15/07/2013 19:06
    הגב לתגובה זו
חי גאליס, מנכ"ל ביגחי גאליס, מנכ"ל ביג
ראיון

מנכ״ל ביג: "הפדיונות בגלילות חזקים בכל ימות השבוע - לא רק בסופי שבוע"

"ביג גלילות הוא הנכס הגדול והמשמעותי ביותר מבין הנכסים החדשים, ולכן התרומה שלו משמעותית", אומר מנכ"ל ביג חי גאליס. "בישראל אנחנו צומחים מעל 20% ובאירופה מעל 50%" ומציין: "זהו רבעון שיא, אבל עוד שיאים לפנינו" - על התוצאות הרבעוניות של ביג והמיקוד להמשך
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג חי גאליס

ביג ביג -1.48%   עדכנה על תוצאות הרבעון השלישי ובהם עליה בכל המדדים. ההכנסות מהשכרה ודמי ניהול הגיעו ברבעון ל-704 מיליון שקל, קפיצה של 17% לעומת הרבעון המקביל, והרווח הגולמי טיפס גם הוא בכ-17% והסתכם ב-527 מיליון שקל לעומת 450 מיליון שקל אשתקד. תרומה גדולה לצמיחה מגיעה מפתיחה של פרויקטים חדשים והרחבות בישראל, ובהם בניין A בלנדמרק תל אביב, ביג פאשן גלילות, אור עקיבא, גדרה וכרמי גת, לצד תרומה של נכסים שנרכשו בפולין ובסרביה.

המניה של ביג עלתה מתחילת השנה ב-34% וב-12 חודשים קפצה כ-63%,והיא נסחרת בשווי שוק של כ-18.1 מיליארד שקל נושקת לשווי של מליסרון שנע על 19.4 מיליארד שקל. לפי ה-FFO הרבעוני היא במכפיל FFO של 18 - גבוה יחסית לענף, במליסרון שדיווחה במקביל לביג ה-FFO ברבעון עלה בכ-5% לכ-311 מיליון שקל מה שנותן לה מכפיל FFO של 16.

בנתונים המאוחדים ביג הציגה עליה גם בהיקף הפעילות הכוללת. ההכנסות ברבעון עלו לכ-695 מיליון שקל, ה-NOI עומד על 510.8 מיליון שקל וה-FFO על 254 מיליון שקל. שיעורי התפוסה נותרים גבוהים, כמעט מלאים בישראל וכ-99% באירופה, והפדיונות ממשיכים להתרחב הן במרכזים בישראל והן באירופה וברומניה.

כדי להבין את התמונה הרחבה יותר ובעיקר את הביצועים של הנכסים החדשים כמו ביג פאשן גלילות ואת הצמיחה בפעילות בארץ ובאירופה שוחחנו עם מנכ״ל החברה, חי גאליס. הוא מפרט כיצד הפרויקטים שנפתחו בשנה האחרונה משתלבים בתוצאות, מה צפוי להיכנס לפעילות במהלך השנה הקרובה ומה המיקוד קדימה.

תוצאות מצוינות עם עליה בכל המדדים לצד שיעורי תפוסה שקרובים למאה אחוז בישראל ובאירופה - איך אתה מסכם את התקופה?

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.