גבוה מהתחזיות: מדד יוני זינק ב-0.8%, בין הסעיפים הבולטים - סיגריות ודיור

המדד בחודש יוני עלה ב-0.8%, יותר מתחזיות הכלכלנים שציפו לעלייה של 0.7%. הסיבה העיקרית לעליית המחירים - העלאת המע"מ ל-18%. "המדד הגבוה אינו מעיד על התעוררות האינפלציה, חלקו הגדול הינו תוצאה של מעשה ידיה של הממשלה"
ידידיה אפק | (1)

בהשפעת עליית המע"מ ל-18% בתחילת החודש הקודם, מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה ב-0.8%, מעל לתחזיות המוקדמות שעמדו על עלייה של 0.7%. העליות הבולטות הן במחירי ההלבשה וההנעלה, במחירי הפירות, ומחירי החשמל שהוסיפו 3.7%. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי הירקות הטריים והריהוט, כך נמסר מהלמ"ס.

כאמור, המדד לחודש יוני היה גבוה יותר מתחזיות הכלכלנים לעלייה של 0.7%, זאת לאחר שהירידה במחירי הריהוט, ספרי הקריאה, והירקות התקזזה על ידי העליות החדות במחירי ההלבשה והפירות. מתחילת השנה עלו המדד הכללי והמדד ללא אנרגיה ב-1.3%, כל אחד. המדד ללא דיור עלה ב-1.2 אחוזים והמדד ללא ירקות ופירות עלה ב-1.1%.

ב-12 החודשים האחרונים עלו המדד הכללי ב-2%, המדד ללא אנרגיה ב-1.9%, המדד ללא ירקות ופירות ב-1.8% והמדד ללא דיור ב-1.7%, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בתוך המדד הכללי, מדד המזון עלה ב-0.8%, בהובלת דגים קפואים (עלייה של 8%), גבינות מלוחות (עלייה של 7.9%), ובשר חזיר (עלייה של 4.9%). בין מוצרי המזון שהוזלו במיוחד ניתן למצוא חלבה (ירידה של 3.3%), קפה נמס (ירידה של 2.7%), וופלים (ירידה של 2.3%).

גם מדד מחירי הדיור הוסיף לעליית המדד, כשעלה ב-0.3% בחודש יוני. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.4% ומדד שכר הדירה עלה ב-0.2%. בנוסף, מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-1.5%, בעיקר בשל עליית מחיר החשמל לצריכה פרטית ב-3.7%.

סעיפים נוספים שהתייקרו במיוחד בחודש יוני כוללים את מחירי הסיגריות שעלו ב-3.9%, שירותים משפטיים שלו ב-2.2%, והוצאות קבורה שעלו ב-1.2%. לעומת זאת, מוצרי החתלה ואביזרים לתינוקות הוזלו ב-2.9%, ומוצרי טואלטיקה ורחצה הוזלו ב-2.3%.

תגובות השוק למדד יוני: "העלאת המיסים תרמה תרומה משמעותית"

אלכס ז'בזינסקי , הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, אמר בתגובה למדד כי "המדד הגבוה לחודש יוני אינו מעיד כלל על התעוררות האינפלציה, כי חלקו הגדול הינו תוצאה של מעשה ידיה של הממשלה. העלאת המע"מ, מס על סיגריות והתייקרות של מחיר החשמל תרמו תרומה מאוד משמעותית למדד של חודש יוני. גם עלייה במחיר הדלק שמיובאת משוקי הנפט בעולם הוסיפה למדד. אם מנטרלים את כל המרכיבים "החיצוניים", מקבלים שהאינפלציה במשק כמעט אינה קיימת. כצפוי העסקים גלגלו על הצרכנים רק חלק מהעלאת המע"מ כי נתקלו בביקושים חלשים. אינפלציה נמוכה, שקל מתחזק ומשק חלש תומכים בהורדה נוספת של הריבית ע"י בנק ישראל. כעת נראה שגם שוק הדיור אינו מהווה מכשול מפני הורדת ריבית נוספת, למרות שנתוני מחירי הדירות בבעלות משקפים עדיין את ההתפתחויות לפני "הריצה הגדולה" אל הדירות בחודש מאי שיצרה הודעה על העלאת המע"מ."

אסף שאול , סמנכ"ל ההשקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות אמר לאחר פרסום המדד: "המשך עלייה במחירי הדיור מראה לנו שהצעדים שעשה בנק ישראל אינם משפיעים באופן מהותי על שוק הדיור. להערכתנו לא תהיה תגובה מהותית בשווקים עקב העובדה שהמדד היה בטווח התחזית. עם זאת, המדד הגבוה מפחית במעט את הסיכוי להורדת ריבית".

שמואל בן אריה , מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר, אמר כתגובה למדד: "מזל שיש ממשלה, אחרת היינו מתקשים לעמוד ביעד האינפלציה השנתי. המדד עמד בציפיות והושפע בעיקר מעליית מחירי החשמל והעלאת המע"מ, שני גורמים אשר אינם קשורים לקצב עליית המחירים הטבעי במשק. ניתן לומר כי מדיניות קברניטי המדינה היא זו שגרמה, בין היתר, לעליית האינפלציה וכי מדובר בתוצאה ישירה של הריבית הנמוכה במשק. אילולא התערבות הממשלה והעונתיות שתרמה לעליית המחירים היתה פה סטטיות במדד. נראה כי הצרכן הישראלי טרם הפנים את רוע הגזרות והוא ממשיך לצרוך ביתר שאת. הגזירות הינן גזרות מדכאות צריכה וצמיחה אך כרגע הדבר עוד לא מורגש במשק. נראה כי הציפיות האינפלציוניות והאינפלציה בפועל לשנה הקרובה תעמוד על כ- 2%."

אילן ארצי , מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן אלדובי הגיב גם הוא לעליית המדד הערב ואמר "המדד לא מייצג ומשקף עליות המחירים שהממשלה יוצרת. בהסתכלות קדימה הבעיה הינה חשש מדיפלציה ולא אינפלציה. מדובר בעליות מחירים חד פעמיות של מוצרים בפיקוח והעלאות מיסים ולא אינפלציה של ביקושים. הבעיות העומדות בפתחו של הנגיד הבא הינן ההאטה בצמיחה והתחזקות השקל, ולא האינפלציה הצפויה להיות נמוכה משמעותית מהיעד."

פגוט: "לא לפצוח בחגיגות בלימת עליית מחירי הדיור, יש לבחון את המגמות בשוק בהתבוננות רבעונית"

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט , סבור כי "עליית רכיב המזון במדד בשיעור של 0.8% הינה מיני הפתעה, וזאת על רקע ירידת מחירי סחורות חקלאיות רבות ותחרות המחירים העזה בין רשתות המזון. דומה כי הלחץ הציבורי שהתפוגג באשר למחירי המזון מאפשר לשרשרת האספקה לנשום לרווחה ולהזחיל בזהירות מחירים כלפי מעלה", הסביר פגוט. "אנו סבורים כי לא ניתן לפצוח בחגיגות בלימת עליית מחירי הדיור ויש לבחון את המגמות בשוק הדיור בהתבוננות רבעונית ולא חודשית", הוסיף האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, והציע לקחת בפרופורציה את הירידה הקלה במחירי הדירות.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים, אמר כתגובה למדד יוני: "אנו מעריכים כי נתוני המאקרו החלשים שפורסמו לאחרונה יחד עם הציפיות הנמוכות לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים, העצירה בעליית מחירי הדירות והתחזקות השקל מול סל המטבעות תומכים בהפחתת ריבית נוספת בחודשים הקרובים. יחד זאת, להערכתנו בהיעדר התחזקות משמעותית של השקל עד למועד ההחלטה, הוועדה המוניטרית צפויה להמתין לכניסתו של הנגיד החדש לתפקיד, לפני שתבחר להפחית את הריבית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הבורסה תמשיך לעלות תשאלו את גורביץ (ל"ת)
    אז מה? 15/07/2013 19:06
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.