גבוה מהתחזיות: מדד יוני זינק ב-0.8%, בין הסעיפים הבולטים - סיגריות ודיור

המדד בחודש יוני עלה ב-0.8%, יותר מתחזיות הכלכלנים שציפו לעלייה של 0.7%. הסיבה העיקרית לעליית המחירים - העלאת המע"מ ל-18%. "המדד הגבוה אינו מעיד על התעוררות האינפלציה, חלקו הגדול הינו תוצאה של מעשה ידיה של הממשלה"
ידידיה אפק | (1)

בהשפעת עליית המע"מ ל-18% בתחילת החודש הקודם, מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה ב-0.8%, מעל לתחזיות המוקדמות שעמדו על עלייה של 0.7%. העליות הבולטות הן במחירי ההלבשה וההנעלה, במחירי הפירות, ומחירי החשמל שהוסיפו 3.7%. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי הירקות הטריים והריהוט, כך נמסר מהלמ"ס.

כאמור, המדד לחודש יוני היה גבוה יותר מתחזיות הכלכלנים לעלייה של 0.7%, זאת לאחר שהירידה במחירי הריהוט, ספרי הקריאה, והירקות התקזזה על ידי העליות החדות במחירי ההלבשה והפירות. מתחילת השנה עלו המדד הכללי והמדד ללא אנרגיה ב-1.3%, כל אחד. המדד ללא דיור עלה ב-1.2 אחוזים והמדד ללא ירקות ופירות עלה ב-1.1%.

ב-12 החודשים האחרונים עלו המדד הכללי ב-2%, המדד ללא אנרגיה ב-1.9%, המדד ללא ירקות ופירות ב-1.8% והמדד ללא דיור ב-1.7%, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בתוך המדד הכללי, מדד המזון עלה ב-0.8%, בהובלת דגים קפואים (עלייה של 8%), גבינות מלוחות (עלייה של 7.9%), ובשר חזיר (עלייה של 4.9%). בין מוצרי המזון שהוזלו במיוחד ניתן למצוא חלבה (ירידה של 3.3%), קפה נמס (ירידה של 2.7%), וופלים (ירידה של 2.3%).

גם מדד מחירי הדיור הוסיף לעליית המדד, כשעלה ב-0.3% בחודש יוני. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.4% ומדד שכר הדירה עלה ב-0.2%. בנוסף, מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-1.5%, בעיקר בשל עליית מחיר החשמל לצריכה פרטית ב-3.7%.

סעיפים נוספים שהתייקרו במיוחד בחודש יוני כוללים את מחירי הסיגריות שעלו ב-3.9%, שירותים משפטיים שלו ב-2.2%, והוצאות קבורה שעלו ב-1.2%. לעומת זאת, מוצרי החתלה ואביזרים לתינוקות הוזלו ב-2.9%, ומוצרי טואלטיקה ורחצה הוזלו ב-2.3%.

תגובות השוק למדד יוני: "העלאת המיסים תרמה תרומה משמעותית"

אלכס ז'בזינסקי , הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, אמר בתגובה למדד כי "המדד הגבוה לחודש יוני אינו מעיד כלל על התעוררות האינפלציה, כי חלקו הגדול הינו תוצאה של מעשה ידיה של הממשלה. העלאת המע"מ, מס על סיגריות והתייקרות של מחיר החשמל תרמו תרומה מאוד משמעותית למדד של חודש יוני. גם עלייה במחיר הדלק שמיובאת משוקי הנפט בעולם הוסיפה למדד. אם מנטרלים את כל המרכיבים "החיצוניים", מקבלים שהאינפלציה במשק כמעט אינה קיימת. כצפוי העסקים גלגלו על הצרכנים רק חלק מהעלאת המע"מ כי נתקלו בביקושים חלשים. אינפלציה נמוכה, שקל מתחזק ומשק חלש תומכים בהורדה נוספת של הריבית ע"י בנק ישראל. כעת נראה שגם שוק הדיור אינו מהווה מכשול מפני הורדת ריבית נוספת, למרות שנתוני מחירי הדירות בבעלות משקפים עדיין את ההתפתחויות לפני "הריצה הגדולה" אל הדירות בחודש מאי שיצרה הודעה על העלאת המע"מ."

אסף שאול , סמנכ"ל ההשקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות אמר לאחר פרסום המדד: "המשך עלייה במחירי הדיור מראה לנו שהצעדים שעשה בנק ישראל אינם משפיעים באופן מהותי על שוק הדיור. להערכתנו לא תהיה תגובה מהותית בשווקים עקב העובדה שהמדד היה בטווח התחזית. עם זאת, המדד הגבוה מפחית במעט את הסיכוי להורדת ריבית".

שמואל בן אריה , מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר, אמר כתגובה למדד: "מזל שיש ממשלה, אחרת היינו מתקשים לעמוד ביעד האינפלציה השנתי. המדד עמד בציפיות והושפע בעיקר מעליית מחירי החשמל והעלאת המע"מ, שני גורמים אשר אינם קשורים לקצב עליית המחירים הטבעי במשק. ניתן לומר כי מדיניות קברניטי המדינה היא זו שגרמה, בין היתר, לעליית האינפלציה וכי מדובר בתוצאה ישירה של הריבית הנמוכה במשק. אילולא התערבות הממשלה והעונתיות שתרמה לעליית המחירים היתה פה סטטיות במדד. נראה כי הצרכן הישראלי טרם הפנים את רוע הגזרות והוא ממשיך לצרוך ביתר שאת. הגזירות הינן גזרות מדכאות צריכה וצמיחה אך כרגע הדבר עוד לא מורגש במשק. נראה כי הציפיות האינפלציוניות והאינפלציה בפועל לשנה הקרובה תעמוד על כ- 2%."

אילן ארצי , מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן אלדובי הגיב גם הוא לעליית המדד הערב ואמר "המדד לא מייצג ומשקף עליות המחירים שהממשלה יוצרת. בהסתכלות קדימה הבעיה הינה חשש מדיפלציה ולא אינפלציה. מדובר בעליות מחירים חד פעמיות של מוצרים בפיקוח והעלאות מיסים ולא אינפלציה של ביקושים. הבעיות העומדות בפתחו של הנגיד הבא הינן ההאטה בצמיחה והתחזקות השקל, ולא האינפלציה הצפויה להיות נמוכה משמעותית מהיעד."

פגוט: "לא לפצוח בחגיגות בלימת עליית מחירי הדיור, יש לבחון את המגמות בשוק בהתבוננות רבעונית"

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט , סבור כי "עליית רכיב המזון במדד בשיעור של 0.8% הינה מיני הפתעה, וזאת על רקע ירידת מחירי סחורות חקלאיות רבות ותחרות המחירים העזה בין רשתות המזון. דומה כי הלחץ הציבורי שהתפוגג באשר למחירי המזון מאפשר לשרשרת האספקה לנשום לרווחה ולהזחיל בזהירות מחירים כלפי מעלה", הסביר פגוט. "אנו סבורים כי לא ניתן לפצוח בחגיגות בלימת עליית מחירי הדיור ויש לבחון את המגמות בשוק הדיור בהתבוננות רבעונית ולא חודשית", הוסיף האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, והציע לקחת בפרופורציה את הירידה הקלה במחירי הדירות.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים, אמר כתגובה למדד יוני: "אנו מעריכים כי נתוני המאקרו החלשים שפורסמו לאחרונה יחד עם הציפיות הנמוכות לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים, העצירה בעליית מחירי הדירות והתחזקות השקל מול סל המטבעות תומכים בהפחתת ריבית נוספת בחודשים הקרובים. יחד זאת, להערכתנו בהיעדר התחזקות משמעותית של השקל עד למועד ההחלטה, הוועדה המוניטרית צפויה להמתין לכניסתו של הנגיד החדש לתפקיד, לפני שתבחר להפחית את הריבית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הבורסה תמשיך לעלות תשאלו את גורביץ (ל"ת)
    אז מה? 15/07/2013 19:06
    הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').