גבוה מהתחזיות: מדד יוני זינק ב-0.8%, בין הסעיפים הבולטים - סיגריות ודיור

המדד בחודש יוני עלה ב-0.8%, יותר מתחזיות הכלכלנים שציפו לעלייה של 0.7%. הסיבה העיקרית לעליית המחירים - העלאת המע"מ ל-18%. "המדד הגבוה אינו מעיד על התעוררות האינפלציה, חלקו הגדול הינו תוצאה של מעשה ידיה של הממשלה"
ידידיה אפק | (1)

בהשפעת עליית המע"מ ל-18% בתחילת החודש הקודם, מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה ב-0.8%, מעל לתחזיות המוקדמות שעמדו על עלייה של 0.7%. העליות הבולטות הן במחירי ההלבשה וההנעלה, במחירי הפירות, ומחירי החשמל שהוסיפו 3.7%. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי הירקות הטריים והריהוט, כך נמסר מהלמ"ס.

כאמור, המדד לחודש יוני היה גבוה יותר מתחזיות הכלכלנים לעלייה של 0.7%, זאת לאחר שהירידה במחירי הריהוט, ספרי הקריאה, והירקות התקזזה על ידי העליות החדות במחירי ההלבשה והפירות. מתחילת השנה עלו המדד הכללי והמדד ללא אנרגיה ב-1.3%, כל אחד. המדד ללא דיור עלה ב-1.2 אחוזים והמדד ללא ירקות ופירות עלה ב-1.1%.

ב-12 החודשים האחרונים עלו המדד הכללי ב-2%, המדד ללא אנרגיה ב-1.9%, המדד ללא ירקות ופירות ב-1.8% והמדד ללא דיור ב-1.7%, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בתוך המדד הכללי, מדד המזון עלה ב-0.8%, בהובלת דגים קפואים (עלייה של 8%), גבינות מלוחות (עלייה של 7.9%), ובשר חזיר (עלייה של 4.9%). בין מוצרי המזון שהוזלו במיוחד ניתן למצוא חלבה (ירידה של 3.3%), קפה נמס (ירידה של 2.7%), וופלים (ירידה של 2.3%).

גם מדד מחירי הדיור הוסיף לעליית המדד, כשעלה ב-0.3% בחודש יוני. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.4% ומדד שכר הדירה עלה ב-0.2%. בנוסף, מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-1.5%, בעיקר בשל עליית מחיר החשמל לצריכה פרטית ב-3.7%.

סעיפים נוספים שהתייקרו במיוחד בחודש יוני כוללים את מחירי הסיגריות שעלו ב-3.9%, שירותים משפטיים שלו ב-2.2%, והוצאות קבורה שעלו ב-1.2%. לעומת זאת, מוצרי החתלה ואביזרים לתינוקות הוזלו ב-2.9%, ומוצרי טואלטיקה ורחצה הוזלו ב-2.3%.

תגובות השוק למדד יוני: "העלאת המיסים תרמה תרומה משמעותית"

אלכס ז'בזינסקי , הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, אמר בתגובה למדד כי "המדד הגבוה לחודש יוני אינו מעיד כלל על התעוררות האינפלציה, כי חלקו הגדול הינו תוצאה של מעשה ידיה של הממשלה. העלאת המע"מ, מס על סיגריות והתייקרות של מחיר החשמל תרמו תרומה מאוד משמעותית למדד של חודש יוני. גם עלייה במחיר הדלק שמיובאת משוקי הנפט בעולם הוסיפה למדד. אם מנטרלים את כל המרכיבים "החיצוניים", מקבלים שהאינפלציה במשק כמעט אינה קיימת. כצפוי העסקים גלגלו על הצרכנים רק חלק מהעלאת המע"מ כי נתקלו בביקושים חלשים. אינפלציה נמוכה, שקל מתחזק ומשק חלש תומכים בהורדה נוספת של הריבית ע"י בנק ישראל. כעת נראה שגם שוק הדיור אינו מהווה מכשול מפני הורדת ריבית נוספת, למרות שנתוני מחירי הדירות בבעלות משקפים עדיין את ההתפתחויות לפני "הריצה הגדולה" אל הדירות בחודש מאי שיצרה הודעה על העלאת המע"מ."

אסף שאול , סמנכ"ל ההשקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות אמר לאחר פרסום המדד: "המשך עלייה במחירי הדיור מראה לנו שהצעדים שעשה בנק ישראל אינם משפיעים באופן מהותי על שוק הדיור. להערכתנו לא תהיה תגובה מהותית בשווקים עקב העובדה שהמדד היה בטווח התחזית. עם זאת, המדד הגבוה מפחית במעט את הסיכוי להורדת ריבית".

שמואל בן אריה , מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר, אמר כתגובה למדד: "מזל שיש ממשלה, אחרת היינו מתקשים לעמוד ביעד האינפלציה השנתי. המדד עמד בציפיות והושפע בעיקר מעליית מחירי החשמל והעלאת המע"מ, שני גורמים אשר אינם קשורים לקצב עליית המחירים הטבעי במשק. ניתן לומר כי מדיניות קברניטי המדינה היא זו שגרמה, בין היתר, לעליית האינפלציה וכי מדובר בתוצאה ישירה של הריבית הנמוכה במשק. אילולא התערבות הממשלה והעונתיות שתרמה לעליית המחירים היתה פה סטטיות במדד. נראה כי הצרכן הישראלי טרם הפנים את רוע הגזרות והוא ממשיך לצרוך ביתר שאת. הגזירות הינן גזרות מדכאות צריכה וצמיחה אך כרגע הדבר עוד לא מורגש במשק. נראה כי הציפיות האינפלציוניות והאינפלציה בפועל לשנה הקרובה תעמוד על כ- 2%."

אילן ארצי , מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן אלדובי הגיב גם הוא לעליית המדד הערב ואמר "המדד לא מייצג ומשקף עליות המחירים שהממשלה יוצרת. בהסתכלות קדימה הבעיה הינה חשש מדיפלציה ולא אינפלציה. מדובר בעליות מחירים חד פעמיות של מוצרים בפיקוח והעלאות מיסים ולא אינפלציה של ביקושים. הבעיות העומדות בפתחו של הנגיד הבא הינן ההאטה בצמיחה והתחזקות השקל, ולא האינפלציה הצפויה להיות נמוכה משמעותית מהיעד."

פגוט: "לא לפצוח בחגיגות בלימת עליית מחירי הדיור, יש לבחון את המגמות בשוק בהתבוננות רבעונית"

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט , סבור כי "עליית רכיב המזון במדד בשיעור של 0.8% הינה מיני הפתעה, וזאת על רקע ירידת מחירי סחורות חקלאיות רבות ותחרות המחירים העזה בין רשתות המזון. דומה כי הלחץ הציבורי שהתפוגג באשר למחירי המזון מאפשר לשרשרת האספקה לנשום לרווחה ולהזחיל בזהירות מחירים כלפי מעלה", הסביר פגוט. "אנו סבורים כי לא ניתן לפצוח בחגיגות בלימת עליית מחירי הדיור ויש לבחון את המגמות בשוק הדיור בהתבוננות רבעונית ולא חודשית", הוסיף האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, והציע לקחת בפרופורציה את הירידה הקלה במחירי הדירות.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים, אמר כתגובה למדד יוני: "אנו מעריכים כי נתוני המאקרו החלשים שפורסמו לאחרונה יחד עם הציפיות הנמוכות לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים, העצירה בעליית מחירי הדירות והתחזקות השקל מול סל המטבעות תומכים בהפחתת ריבית נוספת בחודשים הקרובים. יחד זאת, להערכתנו בהיעדר התחזקות משמעותית של השקל עד למועד ההחלטה, הוועדה המוניטרית צפויה להמתין לכניסתו של הנגיד החדש לתפקיד, לפני שתבחר להפחית את הריבית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הבורסה תמשיך לעלות תשאלו את גורביץ (ל"ת)
    אז מה? 15/07/2013 19:06
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.