בזכות הפיזור הגלובלי: הרווח הנקי של שטראוס זינק ב-57% ב-Q1
חברת שטראוס פירסמה היום (ג') תוצאות כספיות חזקות לרבעון הראשון של 2013. בשורה העליונה, חברת המזון רשמה קיטון של 2.5% בהכנסות לרמה של 2 מיליארד שקלים, זאת לעומת 2.1 מיליארד שקלים ברבעון המקביל אשתקד. נציין כי ההכנסות הושפעו בעיקר מהפרשי תרגום בגין שחיקת הממוצע של הריאל הברזילאי למול השקל. עם זאת, הריאל הברזילאי לא השפיע על השורה התחתונה, כאשר שטראוס רשמה רווח נקי מיוחס לבעלי המניות של 103 מיליון שקל, גידול של 57.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אז רשמה שטראוס רווח נקי של 65 מיליון שקלים בלבד. זאת, הודות לתוצאות חזקות בתחום הקפה. הצמיחה האורגנית בנטרול השפעת השינוי בשערי חליפין ברבעון הראשון הסתכמה ב-0.1%. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בתזרים שלילי של כ-25 מיליון שקל, בהשוואה לתזרים שלילי בסך של 86 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לגבי הפעילות בישראל, ההכנסות קטנו ב-2% לרמה של 756 מיליון שקלים, זאת ביחס למכירות בסך של 772 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מיגזר הקפה - ירידה של 5.9% במכירות- בגלל הריאל הברזילאי מיגזר הקפה הכניס לשטראוס סכום של 989 מיליון שקלים ברבעון הראשון, קיטון של 5.6%, כאשר העיקר ההכנסה הגיע מפעילות הקפה בחו"ל (782מיליון שקלים). הקיטון בהכנסות ממגזר הקפה נבע משחיקת הממוצע של הריאל הברזילאי אל מול השקל בשיעור של 13%. בנטרול השפעות שערי המטבע והקיטון במכירות הקפה הירוק בברזיל, מכירות תחום הקפה צמחו בכ-3.5%. פעילות סברה (חומוס בצפון אמריקה) - גידול רבעוני של 11% מכירות 'סברה', חברה שמשווקת ומפיצה מטבלים וממרחים בצפון אמריקה גדלו ברבעון הראשון ב-11% לרמה של 248 מיליון שקל. הרווח התפעולי גדל ל-23 מיליון שקלים. עיקר הגידול במכירות נבע מצמיחה כמותית משמעותית במכירות החומוס. צמיחה חזקה נרשמה גם במכירות הגוואקמולי (מטבל אבוקדו), הסלסה הטרייה והמטבלים מבוססי יוגורט. פעילות מקס ברנר - ירידה של 14.7% בהכנסות ב-Q1 ברבעון הראשון של 2013 הסתכמו מכירות מקס ברנר בכ-30 מיליון שקל בהשוואה לכ-35 מיליון שקל אשתקד, קיטון של 14.7%. בנטרול השפעת שער החליפין, ומכירת חמשת הסניפים בישראל לזכיין גדלו המכירות ברבעון הראשון של שנת 2013 בכ-8.4%. נציין כי מתוך 45 סניפי הרשת, 31 מתוכם נמצאים באוסטרליה. גדי לסין, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס התייחס לדוחות הכספיים הרבעוניים. לדבריו, "הפעילות הבינלאומית של שטראוס ממשיכה להוכיח את עצמה ומשפרת את רווחיה, למרות שינויים משמעותיים בשערי המט"ח. במקביל, בסיס הפעילות שלנו בישראל ממשיך בביצועים חיוביים. הקבוצה מציגה תוצאות תפעוליות חזקות, בעיקר הודות לשיפור במגזר קפה בינלאומי ובתחום המטבלים והממרחים הבינלאומי, וכן תוצאה מהמשך ביצוע תהליכי התייעלות בכל עסקי הקבוצה". עוד הוסיף לסין כי "לצד אלו, אנו ממשיכים להשקיע במנועי הצמיחה העתידיים של הקבוצה ובחדשנות בכל תחומי הפעילות במטרה להמשיך ולספק ערך של ממש לצרכנים ולהתחזק כקבוצה מובילה". "הכוכבת התורנית של הרבעון הראשון היא הפעילות בברזיל" דורין פלס, אנליסטית הקמעונאות של בית ההשקעות אי.בי.אי, מתייחסת לדו"חות חברת שטראוס הבוקר, "דו"ח טוב מאוד שממחיש פעם נוספת את העוצמה שבפיזור הפעילויות. הכוכבת התורנית של הרבעון הראשון היא הפעילות בברזיל שתרמה לשיפור ניכר הן ברווחיות הגולמית והן ברווחיות התפעולית." פלס מצביעה על הנקודה החזקה בדו"ח ומסבירה, "כבר שלוש שנים שלא היינו עדים לכזו רווחיות תפעולית חזקה בשטראוס, כאשר הבשורה הטובה היא שמדובר על שיפור בכל אחד ממגזרי הפעילות. עיקר השיפור ברווחיות התפעולית מקורו בעיקר בתחום שטראוס קפה בברזיל. בתחום ישראל השיפור נבע ממאמצי התייעלות שהניבו פרי ברבעון." על אף השיפור ברווחיות התפעולית בברזיל פלס מציינת כי, "הקיטון של 2.5% בהכנסות נרשם בעיקר על רקע הפסקת מכירות הקפה הירוק בברזיל והחלשות המטבעות ברבעון. נתון מעניין הוא חולשה במכירות הקפה בבריה"מ לשעבר - תחום שמהווה מנוע צמיחה בשטראוס קפה. הקיטון במכירות האזור נובע הן משחיקת המטבעות והן משחיקת מחירים והחרפת התחרות. נצפה לראות כיצד שטראוס מתמודדת עם הסביבה התחרותית ברבעונים הקרובים."
- 2.כל הפעילות בארץ קטנה ועוד תקטו מזל שיש חו"ל (ל"ת)אנונימי 28/05/2013 09:27הגב לתגובה זו
- 1.טלטל 28/05/2013 09:00הגב לתגובה זוכמו גם על שכר מעל 50000 שח בחודש ל-80%
מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"
אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה
אנרג'יקס להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.
ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.
מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?
ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק.
ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי
ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.
- אנרג'יקס מדווחת על ירידה של כ-10% בהכנסות וכ-21% ב-EBITDA
- קריסה בענף האנרגיה המתחדשת; סולאראדג' נחתכת ב-19% בטרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ?
זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים.
שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי
התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל
קרנות נאמנות ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.
על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.
במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.
הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- קרנות נאמנות 80/20 - המנצחות והמאכזבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.
