נדחתה למחר ההכרעה בוועדת הכספים על גובה הפירמידות בישראל
גם היום (ג'), טרם אושר פרק הפירמידות בחוק הריכוזיות ולא התקבלה החלטה ביחס לגובה הפירמידות בישראל - שתיים או שלוש שכבות. יו"ר ועדת הכספים, סלומינסקי הודיע, שהוועדה תשאף לאשר את פרק הפירמידות בחוק הריכוזיות כבר מחר, לאחר גיבוש הסכמות על הנוסח החדש הכולל קיפול שליטה בחברות בשכבות לשתיים בלבד, החמרה משמעותית נוספת היא, שהמיעוט הוא שייבחר את הדירקטורים ללא יכולת התערבות של בעל השליטה ועוד...
בתום דיון ארוך וסוער במיוחד בוועדת הכספים, ולאחר האשמות מצד ח"כים נגד הממשלה והרגולטורים הכלכליים, הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "ועדת הכספים תוציא מתחת ידיה חוק ריכוזיות אופטימלי, שישנה מן היסוד את מבנה המשק הישראלי, שיהיה תחרותי יותר עם רמת סיכון מופחתת לכספי הציבור. בטווח הבינוני, הנוסח המעודכן בניצוח ועדת הכספים ייטיב עם הציבור בשלושה מישורים: יגביר את ההגנה על כספי החוסכים, יוזיל את יוקר המחייה ואף יאפשר את הגדלת התשואה על ההון, מה שיבטיח פנסיה ראויה לחוסכים".
בדיוני הוועדה היום לקחו חלק שלושה מבין הרגולטורים הכלכליים החשובים ביותר, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, המפקח על הביטוח ושוק ההון באוצר ויו"ר הרשות להגבלים עסקיים והמסר העיקרי שלהם היה כי נדרש איזון בין יכולת שוק ההון להתנהל לבין ההגנה על כספי הציבור.
במהלך סערת הדיון, שריג הגיב לביקורת הקשה מצד הח"כים, לפיה יש להקשות על בעלי שליטה ואמר לח"כים: "אני מבקש שאת הכללים שאתם מבקשים להחיל על אחרים אל תחילו על עצמכם: אם אתם רוצים לרכוש דירה אל תיקחו משכנתא". עוד ביקש לתמוך בהשארת שכבת אג"ח מעבר לשתי שכבות: "אם נשאיר עוד שכבת אג"ח נוכל בעוד 4 שנים לבטל שזה קל אך אם נמנע עכשיו, יקשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור".
לדברי שריג, "הסדרי חוב הם חלק מעולם העסקים. אם יש דברים לא ראויים צריך לטפל בהם. הסדרי חוב קוראים אחרי שבעלי מניות ספגו נזק כלכלי כבד. מגיעים להסדר חוב רק אחרי שבעלי מניות שילמו מחיר כבד. זה החוק בכל מקום. יש לפעול שהסדרי חוב ייעשו בדרך ראויה. אנחנו הולכים לדרוש מקבוצות עסקיות למכור הרבה חברות לשוק. השאלה מי יקנה. מישהו יצטרך לקנות, ויצטרך להביא חלק מהכסף בבית וחלק לקחת בהלוואות בישראל או בחו"ל. לאיש בישראל אין כסף אישי לרכוש כאלו חברות".
"האשראי שיינתן ע"י חברות אג"ח הוא השקוף ביותר ולכן לא נראה לי נכון לאסור על חברות אג"ח מלהיות בראש פירמידה עסקית, כי הן היחידות שיש בהן שקיפות מלאה".
יו"ר הרשות להגבלים עסקיים, פרופ' דיוויד גילה, הפתיע בכך שקרא להגביל את כוחן של קבוצות עסקיות רב-ענפיות ואמר: "המטרה שלנו הגנה על הצרכן מפני פגיעה בתחרות ולמנוע עלייה ביוקר המחייה. אנו מתערבים כשיש יזם שהשקיע בכמה ענפים בין בפירמידות ובין אם לאו, למשל רשתות צמיגים וגם בתי קפה. או בגלל ריכוזיות ענפית או בגלל יכולת לעצור עסקה".
"למשל במקרה של השתלטות פירמה על מוצר משלים או על ספק גדול שלה או על לקוח גדול שלה. אפילו חששות מורכבים יותר יכולים להוות פגיעה בצרכן: מפגש שבין פירמות שונות ויצירת קרטלים סמויים, או מאזן אימה, שקב' עסקית אחת מאיימת על קב' עסקית אחרת שלא תיכנס לתחום שלה ואז אכן אף אחת לא נכנסת ואין תחרות. אם קיים חשש מכוח פוליטי רב של פירמה רב ענפית, ניתן להגביל את כוחה בחקיקה, בין השאר ע"י הגבלת השיעור השליטה שלה על תשתיות או על ענף מסוים, לרבות גופי תקשורת וכד'".
- 1.ישרא בלוף מאוג"ח - שיכבה של אחיזת עניים (ל"ת)מנהיג המהפכה 21/05/2013 16:03הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
