נשיא איגוד לשכות המסחר: "מגמה ברורה להעלאת הנטל על המגזר העסקי"
בפנייה דחופה אותה שיגר היום (ב'), עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר לפיד, התריע לין מפני מגמה ברורה להעלאת הנטל על המגזר העסקי בישראל. "בהעדר שיח נאות עם המגזר העסקי בכל הנוגע לשינויים במיסוי, אני רואה חובה להתריע ישירות בצורה הברורה ביותר על מגמת ההכבדה העולה".
לין מסמן מגמה מסתמנת של העלאת מס החברות. "אין מדובר יותר בהעלאה של אחוז או חצי אחוז, אלא במגמה ברורה, בקו ישיר של העלאת הנטל על המגזר העסקי כולו. החל מהעלאת מס החברות מה- 24% ל- 25% ועוד אחוז ועוד חצי אחוז ועוד חצי אחוז. וכל זאת בנוסף להעלאת המס על משיכת דיבידנד ב- 5% שכבר בוצעה."
לין הצביע במכתבו על חמש נקודות עיקריות, הראשונה בהן היא הצורך לראות את מס החברות והמס על משיכת רווחים כמס אחד כולל. "את המס המוטל על החברות העסקיות חייבים לראות במשולב עם המס המוטל על משיכת רווחים: צירוף של מס חברות ברמה של 27% ומס על משיכת רווחים בשיעור של 30% זהו מס כולל של 48.9%. כמעט מחצית מרווחי החברה בכל רמות ההכנסה של החברה", אומר נשיא אגוד לשכות המסחר.
בד בבד, לין מזהיר גם על השלכות עתידיות של הגדלת המס. "על בסיס ניסיון רב וגם בהתבוננות בנתוני העשור הקודם, ברצוני להזהיר כי מדובר בשגיאה אופטית המונעת כנראה מחוסר ראיה שלמה של הדינמיקה הכלכלית. העלאת שיעור מס החברות והמס על משיכת דיבידנד לכלל המגזר העסקי לא תתרום לגידול בהכנסות המדינה אלא ההפך. קיים סיכון מוחשי שזה יביא לצמצום בהכנסות המדינה ורק יחמיר את הגרעון התקציבי. הדבר יגרום לכך שההתמודדות עם תקציב המדינה בשנה הבאה תהיה קשה יותר וחמורה יותר."
לין מדגיש שמנוע הצמיחה העיקרי במשק הוא המגזר העסקי כולו ולא רק חלקים ממנו. הוא מוסיף שהמדיניות המצטיירת מתקציב 2013-2014 נוגדת את יסודות המדיניות הכלכלית של השנים 2004-2003 שהניעו את הצמיחה במשק.
"הכוח המניע את המגזר העסקי זוהי המוטיבציה של בעלי העסקים לבנות עסקים חדשים ולפתח עסקים קיימים. מוטיבציה זו מושפעת ישירות
ולרעה ממגמות חקיקה שליליות הפוגעות במגזר העסקי."
לין מזהיר מפני עיוות במשק, כאשר המגזר הציבורי גדל, בעוד שהמגזר העסקי התכווץ. "אני רואה מגמה חמורה מאוד במבנה התקציב של המשק. אנו שוב צועדים בכיוון של מבנה משק מעוות, לפיו המגזר הציבורי הולך וגדל מול מגזר עסקי מתכווץ. בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית המדינה ב- 18% , בעוד שמספר המועסקים במגזר הציבורי עלה ב- 30.7%. מול 2,114,000 עובדים במגזר העסקי יש 1,170,000 עובדים במגזר הציבורי. זהו יחס מעוות. על כל 2 עובדים במגזר העסקי יש יותר מעובד אחד במגזר הציבורי." לין מוסיף ש"במקום לחשוב על צעדים ממשיים לצמצום המגזר הציבורי מחזקים מגמה זו ומכבידים על המגזר העסקי."
נשיא האיגוד ממשיך ומצייר תמונה שלילית של התנהלות הממשלה מול המגזר העסקי. "בישראל לא פחות מ- 380,000 עסקים אשר המחזור השנתי שלהםלא עולה על 1 מיליון שקלים בשנה. להטיל עליהם מיסים נוספים והכבדות נוספות ולאחר מכן לחפש אמצעי עידוד כאלה ואחרים, זה דומה לאבא שחובט בבנו באלה ולאחר מכן מציע לו סוכריה קטנה כפיצוי. הם יוותרו על הסוכרייה אך יעדיפו שלא יחבטו בהם באלה."
בסיום מכתבו ביקש לין כי ייעשה שימוש בתוכן מכתבו: "אני מאוד מקווה שתוכן מכתבי זה ילקח על ידכם ברצינות. אין מאחוריו שוב אינטרס אישי או סקטוריאלי. אין מאחוריו שום בקשה להקלה או העדפה סקטוריאלית, רק ראייה ברורה של כיווני ההתפתחות במשק, מבוסס על הרבה ניסיון מעשי, וחשש מאוד מבוסס כי בתום השנה הנוכחית נתייצב
בפני משבר תקציבי חמור בהרבה יותר מהיום."
- 2.צדק לכול 20/05/2013 14:45הגב לתגובה זוהגיע הזמן שגם המגזר העסקי יישא בנטל ולא רק מעמד השכירים שנעשק בל יסוף וקורס תחת עול המיסים. גם כך ההעלאה של מס החברות הוא ממש שולי.
- 1.כמה שהוא צודק. (ל"ת)זיו 20/05/2013 13:09הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
