צניחה בהנפקות החוב באפריל; כמה חברות מתכוננות להנפיק חוב במאי?

במהלך החודש בוצעו 12 גיוסי חוב בהיקף כולל של כ- 2.4 מיליארד שקל, בהשוואה לכ- 5 מיליארד שקל במהלך חודש אפריל 2012
יעל גרונטמן |

במהלך החודש בוצעו 12 גיוסי חוב של סדרות חדשות והרחבות, כולל הקצאות פרטיות וניירות ערך הנסחרים ברצף מוסדי, בהיקף כולל של כ- 2.4 מיליארד שקל, בהשוואה לכ- 5 מיליארד שקל במהלך חודש אפריל 2012. כך עולה מסיכום נתוני חודש אפריל בשוק גיוסי החוב, שרוכז על ידי לידר הנפקות.

יחד עם זאת, ראוי לציין כי במהלך חודש אפריל החלו מספר רב יחסית של חברות תהליך הנפקה של סדרה חדשה, הדורש פרק זמן ארוך מהרחבה של סדרה סחירה וזאת בשל דרישות ועדת חודק. בין החברות שנמצאות כרגע בתהליך מתקדם של הנפקה ניתן למנות את אלעזרא אחזקות וחלל תקשורת.

בבחינת נתוני גיוסי החוב הקונצרני נטו, בנטרול גיוסים של חברת החשמל, מקורות, נתיבי גז ובנקים ניתן לראות כי חודש אפריל 2013 היה חלש באופן יחסי עם גיוסים קונצרנים נטו בהיקף של כ- 773 מיליון שקל לעומת גיוסים קונצרניים נטו בהיקף של כ- 2.3 מיליארד בחודש אפריל 2012.

ניתוח הנתונים בחלוקה למגזרים מעלה כי "הבנקים" בלטו באופן יחסי עם גיוסים בהיקף של כ- 640 מיליון שקל (בינלאומי ואיגוד),כרגיל, גם "מגזר הנדל"ן" ממשיך להיות דומיננטי עם גיוסים בהיקף של כ- 570 מיליון שקל, כשבין הגיוסים הבולטים במגזר זה ניתן למנות גיוס של חברת נורסטאר בהיקף של כ- 190 מיליון שקל. שאר המגזרים נשארו מאחור עם גיוסים בודדים בהיקפים נמוכים יחסית.

רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות אמר היום: "חודש אפריל השנה היה חלש יחסית עם גיוסים בהיקף של כ- 2.4 מיליארד שקל, זאת לעומת חודש אפריל 2012 אז נרשמו גיוסים בהיקף של כ- 5 מיליארד שקל. ראוי לציין כי נכון להיום, בסיכום ארבעת החודשים הראשונים של השנה, 2013 מסתמנת כשנה חלשה יותר משנת 2012. במהלך ארבעת החודשים הראשונים של 2013 גוייס חוב בהיקף של כ- 12.6 מיליארד שקל לעומת גיוסים בהיקף של כ- 16.4 מיליארד שקל במהלך התקופה המקבילה אשתקד".

לדברי כהן אורגד, "הסבר אחד להיקף הגיוסים הנמוך יחסית ניתן לשייך למגמה של הורדת מינוף בקרב חברות רבות כחלק מלקחי המשבר האחרון בשוק החוב. לכן, למרות הריביות האטרקטיביות לגיוס עבור החברות, היקפי הגיוס נמוכים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').