לפני ההנפקה בנאסד"ק: כלל פיננסים מזהה אפסייד של 25% בקמהדע

ד"ר קידר סבור שגם במקרה של כישלון במחקר האירופי שעורכת קמהדע, שווי שוק הפעילות הקיימת מוערכת ב-250 מיליון דולר
חן דרסינובר | (5)

מניית חברת קמהדע מרכזת עניין רב בתקופה האחרונה, זאת על רקע כוונת חברת הביומד לרשום את מניותיה למסחר בבורסת הנאסד"ק. בית ההשקעות כלל פיננסים ברוקראז', במסגרת סקירה שפירסם ביום חמישי, חיובי על המניה, נותר בהמלצת ב"קנייה" ומעלה את מחיר היעד מ-38 שקל ל- 48 שקל, מחיר המשקף אפסייד של 25% על מחיר הבסיס של המניה ביום חמישי האחרון.

קמהדע, בניהולו של דוד צור, מתמחה בפיתוח של תרופות שניתנות בעירוי, בהזרקה או באמצעות משאף לשימושים מצילי חיים ומצבי חירום רפואיים. החברה נסחרת בשווי שוק של 1.09 מיליארד שקל, זאת לאחר זינוק של 48% ב-12 החודשים האחרונים.

ד"ר יואב קידר, יועץ מומחה לתחום הביומד בכלל פיננסים, מתייחס לתוצאות מחקר הציר עם אלפא 1 במשאף לטיפול בחסר של AAT באירופה. ד"ר קידר סבור כי "הצלחה בפרויקט ב-AAT באינהלציה באירופה תעניק לחברה שווי של מיליארד דולר".

ד"ר קידר משקלל שני תרחישי הצלחה באירופה בשיעור של 20%, שמביא לשווי חברה של 912 מיליון דולר. בתרחיש הראשון, בהסתברות של 10% "הצלחה ברורה במחקר האירופאי המלווה בהגעה ליעד המחקר העיקרי תעביר את קמהדע לשווי של 1.2 מיליארד דולר בקירוב. בשלב ראשון: 750 מיליון דולר על הצלחה באירופה, 200 מיליון על פעילות ההצלחה הנגזרת בארה"ב וכ-250 מיליון דולר על הפעילות הקיימת בחברה".

תרחיש שני שמשרטט ד"ר קידר, בהסתברות של 10% גם כן, הוא "הצלחה חלקית באירופה, שתעברי את קמהדע לשווי של 625 מיליון דולר: 375 מיליון דולר בגין הצלחה חלקית באירופה וכ-250 מיליון דולר על הפעילות הקיימת כיום".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בהצלחה לצור שמפרנס משפחות בנגב (ל"ת)
    מפרגן 23/04/2013 22:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ב 22/04/2013 22:49
    הגב לתגובה זו
    לא נורא,עדיין לא מאוחר להיכנס,אשר עוד לעשות הרבה כסף
  • 3.
    על תיבנו על ההנפקה, היא עלולה להיכשל בגדול... (ל"ת)
    הגרזן 22/04/2013 19:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני יודע שזו סתם חברה אבל עשיתי עליה כסף טוב (ל"ת)
    משקיע 22/04/2013 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא אפסייד ולא נעלים, אותו סיפור שחוזר על עצמו כמה פעמים (ל"ת)
    צורי 22/04/2013 18:42
    הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').