גיוסי החוב בפברואר: "מספר גבוה של גיוסים - בהיקפים לא גבוהים"

לידר הנפקות: היקף גיוסי החוב הסתכם בפברואר ב-2.7 מיליארד שקל. לראשונה, מספר ההנפקות החדשות (13) היה כמעט זהה למספר ההרחבות של סדרות קיימות (14). 60% מההנפקות בוצע ע"י חברות נדל"ן
יעל גרונטמן |

חודש פברואר שמסתיים היום התאפיין בגידול במספר הנפקות החוב שבוצעו בשוק המקומי שהסתכם ב-27 הנפקות, מספר ההנפקות הגבוה ביותר שנרשם מאז ינואר 2012. היקף גיוסי החוב הסתכם בחודש הקצר בשנה ב-2.7 מיליארד שקל, כך עולה מסיכום ההנפקות בפברואר שרוכזו על ידי לידר הנפקות.

עוד עולה מהנתונים כי 15% מהיקף הגיוסים היה של חברות המדורגות מתחת לקבוצת ה-A, או ללא דירוג. סקטור הנדל"ן ממשיך להיות הדומיננטי ביותר, עם 60% מהיקף הגיוס הכולל. מנתונים שפירסם אתמול בנק ישראל עולה כי ענף הנדל"ן היה אחראי ל-25% מהגיוסים הכספיים ב-2012 לעומת 19% בשנה שעברה. לנתוני בנק ישראל לשנת 2012

לראשונה, מספר ההנפקות החדשות (13) היה כמעט זהה למספר ההרחבות של סדרות קיימות (14), זאת, בין היתר, בשל הצורך ההולך וגובר של חברות לפתוח סדרות תואמות חודק, או לפחות כאלה שתנאי שטרי הנאמנות שלהן מעודכנים על פי רוח המלצות הוועדה ויהיו בסיס להרחבה בשלב מאוחר יותר.

אם בוחנים את היקף הגיוס בחודש האחרון בהשוואה לחודש פברואר 2012, אז גויסו כ-3.2 מיליארד שקל, מדובר על ירידה בהיקף הגיוס. אולם בחינת נתוני גיוסי החוב הקונצרני נטו, בנטרול חברת החשמל, מקורות, נתיבי גז והבנקים, מעלה תמונה מעט שונה. במהלך החודש האחרון כל גיוסי החוב היו קונצרניים והסתכמו, כאמור, ב-2.7 מיליארד שקל, כאשר בחודש המקביל אשתקד, עמד היקף הגיוס הקונצרני על כ-1.5 מיליארד שקל בלבד.

רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות: "חודש פברואר התאפיין במספר גבוה של גיוסים, בהיקפים לא גבוהים באופן יחסי עבור גיוס בודד. במהלך החודש ראינו גיוסים רבים בהיקף שאינו עולה על 100 מיליון שקל לגיוס - בעיקר בקרב חברות הנדל"ן. חשוב לציין שחודש פברואר, כמדי שנה, אינו מייצג - שכן בשל פרסום הדוחות הכספיים השנתיים של חברות במהלך חודש מרץ, חברות רבות מקדימות את הגיוסים לחודש פברואר. למעלה מ-15% מהיקף הגיוסים בוצע על ידי חברות המדורגות מתחת לקבוצת ה-A וחברות שאינן מדורגות כלל. אנו ממשיכים להיות אופטימיים לגבי השווקים ולהערכתנו גיוס החוב החוץ בנקאי ימשיך להיות דומיננטי גם במהלך החודשים הקרובים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.