גיוסי החוב בפברואר: "מספר גבוה של גיוסים - בהיקפים לא גבוהים"

לידר הנפקות: היקף גיוסי החוב הסתכם בפברואר ב-2.7 מיליארד שקל. לראשונה, מספר ההנפקות החדשות (13) היה כמעט זהה למספר ההרחבות של סדרות קיימות (14). 60% מההנפקות בוצע ע"י חברות נדל"ן
יעל גרונטמן |

חודש פברואר שמסתיים היום התאפיין בגידול במספר הנפקות החוב שבוצעו בשוק המקומי שהסתכם ב-27 הנפקות, מספר ההנפקות הגבוה ביותר שנרשם מאז ינואר 2012. היקף גיוסי החוב הסתכם בחודש הקצר בשנה ב-2.7 מיליארד שקל, כך עולה מסיכום ההנפקות בפברואר שרוכזו על ידי לידר הנפקות.

עוד עולה מהנתונים כי 15% מהיקף הגיוסים היה של חברות המדורגות מתחת לקבוצת ה-A, או ללא דירוג. סקטור הנדל"ן ממשיך להיות הדומיננטי ביותר, עם 60% מהיקף הגיוס הכולל. מנתונים שפירסם אתמול בנק ישראל עולה כי ענף הנדל"ן היה אחראי ל-25% מהגיוסים הכספיים ב-2012 לעומת 19% בשנה שעברה. לנתוני בנק ישראל לשנת 2012

לראשונה, מספר ההנפקות החדשות (13) היה כמעט זהה למספר ההרחבות של סדרות קיימות (14), זאת, בין היתר, בשל הצורך ההולך וגובר של חברות לפתוח סדרות תואמות חודק, או לפחות כאלה שתנאי שטרי הנאמנות שלהן מעודכנים על פי רוח המלצות הוועדה ויהיו בסיס להרחבה בשלב מאוחר יותר.

אם בוחנים את היקף הגיוס בחודש האחרון בהשוואה לחודש פברואר 2012, אז גויסו כ-3.2 מיליארד שקל, מדובר על ירידה בהיקף הגיוס. אולם בחינת נתוני גיוסי החוב הקונצרני נטו, בנטרול חברת החשמל, מקורות, נתיבי גז והבנקים, מעלה תמונה מעט שונה. במהלך החודש האחרון כל גיוסי החוב היו קונצרניים והסתכמו, כאמור, ב-2.7 מיליארד שקל, כאשר בחודש המקביל אשתקד, עמד היקף הגיוס הקונצרני על כ-1.5 מיליארד שקל בלבד.

רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות: "חודש פברואר התאפיין במספר גבוה של גיוסים, בהיקפים לא גבוהים באופן יחסי עבור גיוס בודד. במהלך החודש ראינו גיוסים רבים בהיקף שאינו עולה על 100 מיליון שקל לגיוס - בעיקר בקרב חברות הנדל"ן. חשוב לציין שחודש פברואר, כמדי שנה, אינו מייצג - שכן בשל פרסום הדוחות הכספיים השנתיים של חברות במהלך חודש מרץ, חברות רבות מקדימות את הגיוסים לחודש פברואר. למעלה מ-15% מהיקף הגיוסים בוצע על ידי חברות המדורגות מתחת לקבוצת ה-A וחברות שאינן מדורגות כלל. אנו ממשיכים להיות אופטימיים לגבי השווקים ולהערכתנו גיוס החוב החוץ בנקאי ימשיך להיות דומיננטי גם במהלך החודשים הקרובים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - מניות הארביטראז', ארית, תקציב ואג"ח

על הטעויות הגדולות של משקיעים ואיך להימנע מהן

מערכת ביזפורטל |

מחקרים מהשנים האחרונות תומכים במחקרי עבר ומייצרים למשקיעים יכולת להבין את הטעויות הגדולות שלהם. הבנה של דפוסי פעולה שגויים יעזרו לכם לייצר תשואה טובה לאורך זמן. צריך להבין איפה "המלכודות" וצריך משמעת - מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?


אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):