גיוסי החוב בפברואר: "מספר גבוה של גיוסים - בהיקפים לא גבוהים"
חודש פברואר שמסתיים היום התאפיין בגידול במספר הנפקות החוב שבוצעו בשוק המקומי שהסתכם ב-27 הנפקות, מספר ההנפקות הגבוה ביותר שנרשם מאז ינואר 2012. היקף גיוסי החוב הסתכם בחודש הקצר בשנה ב-2.7 מיליארד שקל, כך עולה מסיכום ההנפקות בפברואר שרוכזו על ידי לידר הנפקות.
עוד עולה מהנתונים כי 15% מהיקף הגיוסים היה של חברות המדורגות מתחת לקבוצת ה-A, או ללא דירוג. סקטור הנדל"ן ממשיך להיות הדומיננטי ביותר, עם 60% מהיקף הגיוס הכולל. מנתונים שפירסם אתמול בנק ישראל עולה כי ענף הנדל"ן היה אחראי ל-25% מהגיוסים הכספיים ב-2012 לעומת 19% בשנה שעברה.
לראשונה, מספר ההנפקות החדשות (13) היה כמעט זהה למספר ההרחבות של סדרות קיימות (14), זאת, בין היתר, בשל הצורך ההולך וגובר של חברות לפתוח סדרות תואמות חודק, או לפחות כאלה שתנאי שטרי הנאמנות שלהן מעודכנים על פי רוח המלצות הוועדה ויהיו בסיס להרחבה בשלב מאוחר יותר.
אם בוחנים את היקף הגיוס בחודש האחרון בהשוואה לחודש פברואר 2012, אז גויסו כ-3.2 מיליארד שקל, מדובר על ירידה בהיקף הגיוס. אולם בחינת נתוני גיוסי החוב הקונצרני נטו, בנטרול חברת החשמל, מקורות, נתיבי גז והבנקים, מעלה תמונה מעט שונה. במהלך החודש האחרון כל גיוסי החוב היו קונצרניים והסתכמו, כאמור, ב-2.7 מיליארד שקל, כאשר בחודש המקביל אשתקד, עמד היקף הגיוס הקונצרני על כ-1.5 מיליארד שקל בלבד.
רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות: "חודש פברואר התאפיין במספר גבוה של גיוסים, בהיקפים לא גבוהים באופן יחסי עבור גיוס בודד. במהלך החודש ראינו גיוסים רבים בהיקף שאינו עולה על 100 מיליון שקל לגיוס - בעיקר בקרב חברות הנדל"ן. חשוב לציין שחודש פברואר, כמדי שנה, אינו מייצג - שכן בשל פרסום הדוחות הכספיים השנתיים של חברות במהלך חודש מרץ, חברות רבות מקדימות את הגיוסים לחודש פברואר. למעלה מ-15% מהיקף הגיוסים בוצע על ידי חברות המדורגות מתחת לקבוצת ה-A וחברות שאינן מדורגות כלל. אנו ממשיכים להיות אופטימיים לגבי השווקים ולהערכתנו גיוס החוב החוץ בנקאי ימשיך להיות דומיננטי גם במהלך החודשים הקרובים."
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
