גיוסי החוב בפברואר: "מספר גבוה של גיוסים - בהיקפים לא גבוהים"

לידר הנפקות: היקף גיוסי החוב הסתכם בפברואר ב-2.7 מיליארד שקל. לראשונה, מספר ההנפקות החדשות (13) היה כמעט זהה למספר ההרחבות של סדרות קיימות (14). 60% מההנפקות בוצע ע"י חברות נדל"ן
יעל גרונטמן |

חודש פברואר שמסתיים היום התאפיין בגידול במספר הנפקות החוב שבוצעו בשוק המקומי שהסתכם ב-27 הנפקות, מספר ההנפקות הגבוה ביותר שנרשם מאז ינואר 2012. היקף גיוסי החוב הסתכם בחודש הקצר בשנה ב-2.7 מיליארד שקל, כך עולה מסיכום ההנפקות בפברואר שרוכזו על ידי לידר הנפקות.

עוד עולה מהנתונים כי 15% מהיקף הגיוסים היה של חברות המדורגות מתחת לקבוצת ה-A, או ללא דירוג. סקטור הנדל"ן ממשיך להיות הדומיננטי ביותר, עם 60% מהיקף הגיוס הכולל. מנתונים שפירסם אתמול בנק ישראל עולה כי ענף הנדל"ן היה אחראי ל-25% מהגיוסים הכספיים ב-2012 לעומת 19% בשנה שעברה. לנתוני בנק ישראל לשנת 2012

לראשונה, מספר ההנפקות החדשות (13) היה כמעט זהה למספר ההרחבות של סדרות קיימות (14), זאת, בין היתר, בשל הצורך ההולך וגובר של חברות לפתוח סדרות תואמות חודק, או לפחות כאלה שתנאי שטרי הנאמנות שלהן מעודכנים על פי רוח המלצות הוועדה ויהיו בסיס להרחבה בשלב מאוחר יותר.

אם בוחנים את היקף הגיוס בחודש האחרון בהשוואה לחודש פברואר 2012, אז גויסו כ-3.2 מיליארד שקל, מדובר על ירידה בהיקף הגיוס. אולם בחינת נתוני גיוסי החוב הקונצרני נטו, בנטרול חברת החשמל, מקורות, נתיבי גז והבנקים, מעלה תמונה מעט שונה. במהלך החודש האחרון כל גיוסי החוב היו קונצרניים והסתכמו, כאמור, ב-2.7 מיליארד שקל, כאשר בחודש המקביל אשתקד, עמד היקף הגיוס הקונצרני על כ-1.5 מיליארד שקל בלבד.

רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות: "חודש פברואר התאפיין במספר גבוה של גיוסים, בהיקפים לא גבוהים באופן יחסי עבור גיוס בודד. במהלך החודש ראינו גיוסים רבים בהיקף שאינו עולה על 100 מיליון שקל לגיוס - בעיקר בקרב חברות הנדל"ן. חשוב לציין שחודש פברואר, כמדי שנה, אינו מייצג - שכן בשל פרסום הדוחות הכספיים השנתיים של חברות במהלך חודש מרץ, חברות רבות מקדימות את הגיוסים לחודש פברואר. למעלה מ-15% מהיקף הגיוסים בוצע על ידי חברות המדורגות מתחת לקבוצת ה-A וחברות שאינן מדורגות כלל. אנו ממשיכים להיות אופטימיים לגבי השווקים ולהערכתנו גיוס החוב החוץ בנקאי ימשיך להיות דומיננטי גם במהלך החודשים הקרובים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.